שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כה ט'תקיד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1) בשער היחוה"א פ"ט מהי כוונת ההוספה "וגם חז"ל כינו כו'" – י"ל כי בנוגע להכתוב מבואר עפמשנ"ת ברמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
22 בש"ק שלאח"ז ש"פ מקץ שנה זו (שיחות קודש תשל"א ח"א ע' 356 ואילך).
ההדרן הוגה לאחר זמן ונדפס בלקו"ש חי"ט ע' 30 ואילך.
ענין חנוכה ראה ד"ה זה בתורה אור [מקץ לב, ב ואילך].
קבעו הנס בנרות והרי בחנוכה הי' גם הנס דמסרת גבורים ביד חלשים כו' ובלעדו א"א נס הנרות (אבל גם לולא נס הנרות – הי' נגאלים מגלות יון ע"י הנס דמסרת) – ועכצ"ל שגם המלחמה הייתה בענין הנרות (נר הנשמה ונר מצוה). עיי"ש. ולקמן במכתב.
שני דברים בנר ראה שערי אורה ד"ה כי אתה נרי סוס"א [לה, א]: דבר חמישי והוא כלי הנר.
ושניהם נקראים נר גם כ"א בפני עצמו וכנאמר: הנרות הללו קודש הם. נר שיש לה ב' פיות. וכיו"ב.
שמן ופתילה כך סדרם ברמב"ם שו"ע וכו'. וצ"ע שהוא היפך הסדר בש"ס: פתילות ושמנים.
שהכלי הוא לאו דוקא בשו"ת אבני נזר חאו"ח סת"ק כותב שמחלוקת בדבר ותלוי באם הכלי מכלל הנר. ובטח אין הכוונה כשטחיות הלשון (וכן בס' נתיבות עולם שמביא), שהרי במקומות אין ספור שהכלי נקרא נר (הן בלשון תורה והן בלשון חכמים), כ"א בנוגע לעבודה (ומצוה) האמורה בנר. ועפ"ז בנוגע לנ"ח – ל"ל להרבות במחלוקת והרי יל"פ דברי החסד לאברהם וכו' שמביאו שטעמו משום בזיון מצוה. ואכ"מ.
אפילו לכתחילה שו"ע או"ח ר"ס תער"ג. ובנ"כ שם הקשו על המהר"ל.
ופירשו חז"ל בתו"א ושערי אורה (ראה מפתח הענינים שם), באור התורה. דרושי חנוכה. ועוד.
ובצירוף כח כו' להעיר מתניא פל"ז.
והרבה מיני אור ברכות נב סע"ב. ובזהר בכ"מ. ובתקו"ז תכ"א (ג, א) ה' גוונין.
אוכמא . . חיוורא זח"א נא, א. וראה תו"א כו' שם.
ובלשון הרמב"ם הל' תשובה פ"י ה"ב.
עוסק בתורה ובמצות . . עושה האמת לכאורה סיפא לאו רישא. ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב. הל' יסוה"ת פ"א ה"ד. שם רפ"ט. ואכ"מ.
שבשבילו נברא תרתי משמע: העולם בשביל האדם (סנהדרין לז, א. ברכות ו, סע"ב). והאדם בשביל (בירור) העולם (תניא פל"ז מע"ח שכ"ו).
שבשבילו . . שזהו ענין הכלי ויתאים גם למש"כ בס' טעהמ"צ להרדב"ז (הובא באבני נזר שם) דאין עיקר המצוה בכלים עצמם אלא במה שנעשה עליהם.
שאין אחד דומה לחבירו סנה' לז, א.
כו"כ מיני כלים בחסד לאברהם מעין ב' נהר נח מונה טו מיני כלים הראויים לנ"ח.
מקשה . . הצדיקים) ראה ד"ה זה בלקו"ת פ' בהעלותך [לב, ד ואילך].
אחד ואחת שאף הן היו באותו הנס (שבת כג, א. ועיי"ש ברש"י).
מוסיף ואור דבאור מצ"ע – גם לב"ש צ"ל מוסיף והולך, אלא שנרות חנוכה הם כנגד פרי החג (שהם כנגד או"ה) שבהם צ"ל פוחת והולך (ראה שבת כא, ב. תו"א ד"ה ת"ר מצות נ"ח לד, ב). ועפי"ז יתורץ הא דודאי גם ב"ש ס"ל דמעלין בקודש.
היעוד דלילה כיום יאיר תהלים (קלט, יב) ובכמה מרז"ל שזהו יעוד דלעת"ל (זח"א לא, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תלח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
27 במש"נ משפטים כד, יו"ד.
יום שלישי קו האמצעי המבריח מן הכתר (רצון) מפנימיותו ועד המל' (מעשה) ובאופן דאינו משתנה (פדה בשלום, תער"ג).
ט"ו תמוז מילוי הלבנה (דחודש הגאולה) בשלימות (ראה שמו"ר פט"ו, כו. שו"ע יו"ד סקע"ט, ס"ב. רד"ה נחמו עת"ר).
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תש"ח ע' רסג).
התבוננות הדרושה בארוכה קצת – במכתב דג' תמוז השתא.
עסק בתומ"צ . . גאולה הוא ראה תניא פל"א.
וכמחז"ל אין אבות פ"ו מ"ב.
ממחז"ל היו תנחומא ויגש ו. ולהעיר מלקו"ת ר"פ ויקרא.
ועבד מלך – מלך רש"י לך טו, יח (וראה שבועות מז, ב).
מדברי בעל הגאולה ס' המאמרים – קונטרסים ח"א קעה, ב.
באתחלתא דגאולה וי"ל שזהו הטעם שלא בירך את ברכת הגומל (כ"א לאחרי חזרתו מקאַסטראָמאַ לביתו), ובל' אדה"ז: אין לברך עד שיצא מהסכנה לגמרי (ברה"נ פי"ג, ה).
יהי . . יטשנו מ"א ח, נז. וראה סד"ה יהי ה' השי"ת.
שהיורש הוא במקום המוריש דשני טעמים בירושה: קורבה (וזהו גם בב"נ היורש), הוא כמו עצם המוריש ולכן אינו שינוי רשות וכו' (וזהו רק בישראל (ראה תוספתא ב"ק פ"י (ה', ח'). צפע"נ להראגאצאווי מילואים יג, א. מהד"ת יט, א)).
תחת אבותיך יהיו בניך שלכן אתי (גם) מכח אבוה דאבא (ב"ב קנט, ב). וי"ל שזה שייך רק מפני שהוא עצם המוריש (מעת הולדו (וי"ל דגם קודם לזה והא דאינו יורש (נדה מד, א) הוא מטעם אחר, ואכ"מ) ושוב א"צ לו), משא"כ מצד קורבה.
שבמעשים . . האבות להעיר מדיוק מחז"ל: מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב (תדא"ר רפכ"ה).
וכידוע בענין התשובה ראה אגה"ת פ"א. סה"מ להצ"צ מצות תשובה (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב).
אדמו"ר הזקן בונה ירושלים סי' עא. מאה שערים לז, א. תו"א מקץ לו, ב. וראה סד"ה עתידין צדיקים ה'תש"ב [סה"מ תש"ב ע' 77].
נפש ל' רצון בבונ"י ומ"ש שם: כמו חשקה נפשי כלתה נפשי, אבל בתו"א שם ובכ"מ כמ"ש: אין נפשי אל העם. וראה הערה בסה"מ תש"ט ע' רכז.
תורת הבעש"ט המשך מים רבים סקי"ג. ס' המאמרים – קונטרסים [ח"ב] ע' תתיח [תט, ב]. לקו"ד ח"א ע' רכו. וידועה הראי' מעירוב תחומין דמקום שדעתו שם שם הוא מקומו (ראה שו"ע אדה"ז סת"ח: לפי שדעתו של אדם כו'). ובירוש' ברכות ספ"ו: הסיע דעתו כמו שהוא שינוי מקום.
כי מראש . . יתחשב בלק כג, ט. וראה זהר וביאוה"ז עה"פ.
דעם לבדד ראה לקוטי לוי יצחק לזח"ג חצ"ר, ב.
לבדד ישכון להעיר מאור התורה להה"מ עה"פ.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
וכמחז"ל לבושו שמו"ר רפ"ח.
לבש . . התאזר תהלים צג, א. וראה רשימות הצ"צ עה"פ.
הוי' יברך את עמו בשלום לכאורה סיום זה אינו שייך כלל לדחז"ל בשמו"ר. וי"ל דעי"ז מתרץ דכיון שניתן להם עוזו דהקב"ה הרי אין כל אומה ולשון יכולים לעמוד בפניהם, ומתרץ שניתנה להם תורה – שניתנה לעשות שלום בעולם (רמב"ם סוף הל' חנוכה. ועפ"ז מובן בפשטות הש"ס ביצה (כה, ב), משא"כ להמפרשים שם, חדא"ג מהרש"א זבחים קטז, א ד"ה ה' עוז). ואמחז"ל (במדב"ר ספי"א. ואולי זהו מקור הרמב"ם הנ"ל והרי מביא ג"כ אותו הפסוק דלהלן) שלא נמשלה התורה אלא בשלום שנאמר וכל נתיבותי' שלום.
הביאור ע"פ קבלה – ראה לקוטי לוי יצחק (לאאמו"ר) לזח"ג (רסח, א).
במגיד משנה שם מציין לספרי (וכנראה הכוונה – עה"פ נשא ו, כו). אבל בספרי שלפנינו איתא רק "גדול השלום כו'" (ולא "שכל התורה כו'") – ולכן מסתבר (אף שבדוחק י"ל שגירסא אחרת היתה להמ"מ בספרי), שהציון של המ"מ הוא – כל' הד"ה זה – ל"גדול השלום כו'", כללות ענין גדולת השלום (אבל ל"מ כן באוה"ת להצ"צ (צויין בהערה הבאה)).
נט, ב.
ובאוה"ת להצ"צ עה"פ במשלי (ע' תקנג): ועי' רמב"ם סוף הל' חנוכה הי"ד שכל התורה והמגיד הראה מקום מהספרי והרי כ"ה בגמרא בגיטין.
נט, סע"א ואילך.
סנה' עא, א.
חולין סו, ב.
סנה' צט, ב.
שבזה דוקא מדובר ברמב"ם שם – כי בא בהמשך ל"שלום ביתו" ו"שלום בין איש לאשתו" שלפני זה שם. ועד"ז הוא בש"ס גיטין.
ראה רשימות הצ"צ עה"פ דרכי' דרכי נועם סעיף ד' (אוה"ת נ"ך ע' תקנד).
ראה פאה רפ"ב. אוה"ת שם ס"ד.
פח, סע"ב.
סוכה לב, א.
ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. תו"א לך יא, ג. ובכ"מ.
יום כניסת כ"ק מו"ח אדמו"ר לבריתו של אברהם אבינו. ענינו – נתבאר בארוכה בההתועדות (נדפס בלקו"ש ח"י ע' 44 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תקצז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
(ועפמש"כ שם מובן ג"כ החידוש בהל' יסוה"ת פ"א ה"ב - לגבי ה"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתצא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
5 שאין . . גוף פיוט יגדל. וראה רמב"ם הל' יסודי התורה פ"א ה"ז-ח. פירוש המשניות פ' חלק היסוד הג'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תצה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
ודברי המג"ע פליאה הם בעיני, ובפרט דמביא את המו"נ ח"ג בפירושו (הל' יסוה"ת פ"א ה"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'רנ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
והנה פשוט, ופס"ד הוא בתורה, לא רק שמותר אלא שגם מחויב בזה, וכפסק הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק א' ה"ו, וידיעת ד"ז היא מ"ע, ועד"ז הוא גם פס"ד בשו"ע או"ח ריש סי' צח אשר אין עומדין להתפלל (תפלת שמו"ע שהיא ג"פ בכל יום ומחויב בה כמו בשאר המצות מגיל עול המצות) אלא מתוך מחשבה קודם התפלה ברוממות הא-ל יתעלה וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
37 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ז. שם פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
26 הל' יסוה"ת פ"א ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
26 הל' יסוה"ת פ"א ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
39 עפ"ז יש לבאר מ"ש בכס"מ שם (הל' יסוה"ת פ"א ה"י — בסופו) בתירוץ קושיית הראב"ד, במש"א הקב"ה (תשא לג, יט) וחנותי את אשר אחון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
-- ומפני קושיא זו דחה הראב"ד (הל' יסוה"ת פ"א ה"י) פי' הרמב'ים בבקשת הראני נא את כבודך ועייג"כ בס' עבוה"ק חלק התכלית פל"ג ופל*ה בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
-- והנה לכאורה זה הוא רק להסוברים דלא יהי' לך הוא אזהרה דיחוד, וכדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת א הל' יסוה"ת פ"א ה"ו) הרמב"ן (על.- סהמייצ מ"ע א ומליית ה) סמייג (מל"ת א) ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
ודברי המג"ע לא זכיתי להבין ופליאה הם בעיני, ובפרט דמביא את המו"נ ח"ג בפירושו (הל' יסוה"ת פ"א ה"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
50 פיה"מ להרמב"ם סנהדרין פ"י (היסוד הג'). הל' יסוה"ת פ"א ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
38 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"י. פ"ב ה"ח. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
23 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"י. פ"ב ה"ח. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
59 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ד (ומצוין בנ"כ לירוש' ברכות פ"א ה"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
63 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. ורבו הספרים המדברים בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
7 כפסק הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
24 ראה לדוגמא – הל' יסוה"ת פ"א ה"ט־י (בנוגע למשה)*: פ"ו ה"ט (אברהם); פ"ז ה"ג (יעקב); שם ה"ו, פ"ח פ"ט ה"א וה', (משה); הל' ע"ז פ"א סה"ב ואילך (אברהם, יעקב ומשה). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
53 הל' יסודי התורה פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
68 ועצ"ע – הרי עפהנ"ל שם אהי' הוא קדוש ומובדל מז' השמות, וע"ד קה"ק לגבי קודש. ואולי י"ל – א) דכוונת התואר שמות קדושים הוא בערך הבריאה – ולא ביניהם (שלכן אינו מחלק בין הוי' (ואד') לשאר השמות). ב) חילוקי מדרגות בקדושה ה"ז כאשר ישנו ערך ביניהם, ע"ד עשר קדושות שבא"י עד לקה"ק (כלים פ"א מ"ו ואילך), כהן הדיוט וכו' וכה"ג (ראה דה"א כג, יג: ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים). משא"כ שם אהי' שקאי על אמיתית המציאות שאינו בסוג וגדר הנמצאים, גם לא דהארות וגילויים – כפי שמתגלה בהשמות (ראה המשך תרס"ו (ע' תלב) וסה"מ תשי"א (ע' 39 ואילך) דמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"א ה"ד) "הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמתתו .. אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו" – שולל גם מציאות האור (כי רק העצמות הוא מחוייב המציאות שמציאותו מעצמותו). ולהעיר ג"כ מהמבואר בכ"מ (ראה ד"ה שובה תרפ"ו. ד"ה צעקו תרפ"ח. ד"ה אלקי נשמה תרצ"ט) דאמיתית ענין ד"אין ערוך לך" הוא דוקא לגבי בחי' העצמות כי אופן מציאותו של האור הוא כאופן המציאות שבעולמות ולא כמו ענין אמיתת המצאו מה שהעצמות הוא אמיתת המציאות במציאות בלתי נמצא). וראה פרדס (שער כ') ועסיס רמונים שם מה דשם אהי' נהגה ד"שם אהי' אינו מורה על שום פעולה ומדה כי אם על הוראות ההעלם אבל אינו מורה על גלוי שום דבר ולפיכך מותר להגות אותו כי הוא מורה העלמו וסבת רוממותו" (עסיס רמונים שם). ועפ"ז מתרץ בפרדס שם* מה דשם בן ד' שהוא בת"ת אינו נהגה באותיותיו, ושם אהי' נהגה, כי "אם הי' שם בן ד' נהגה באותיותיו הי' מראה כי האצילות מושג וזה אין ראוי לרוב העלמו ולכן אנו הוגים אותו בהיכלו כי השגת הת"ת הוא במלכות" (פרדס שם ספ"א. וראה בביאור יותר בפ"ב שם ועסיס רמונים שם). ועפמ"ש שם מובן החילוק בין שם אהי' לשם הוי' (שאינו נמחק) גם לפירוש הרמב"ם בשם המפורש (מו"נ שם פס"א). ועצע"ג והסברה רבה, כי: 1) הוי' נק' (גם) שם העצם (שעד"ז בקוה"ק – מקום עצומ"ה), 2) עאכו"כ השם הוי' כשהוא בלי נקודות (פרדס שם פ"א), 3) גם שם אהי' לכאורה – (ובפרט ע"פ המדרש דאהי' – ע"פ מעשי) פועל (שעפ"ז מובנת בפשטות נחמת בנ"י ע"י הודעה זו), 4) ביאר אדה"ז דש"ש שגור בפי כל – היינו עצומ"ה (תו"א יד, ב. מאמרי אדה"ז: תקס"ה (ח"א) ע' יב; ענינים ע' סח. ע. ועוד). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
4 הל' יסוה"ת פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
465 הל' יסוה"ת פ"א ה"ד. וראה ד"ה הנ"ל תרנ"ו (סה"מ שם ע' רנו ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
19 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
26 הל' יסוה"ת פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית מבה"ח מרחשון (התוועדות א), התשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
14 רמב"ם הלכות יסוה"ת פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
38 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
16 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"א&
175;ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
45 ברכות לא, ב. וש"נ. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. תניא רפכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1712 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
158 הל' יסוה"ת פ"א ה"ג-ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1584 ברכות לא, ב. וש"נ. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט-יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
2164 איוב יא, ז. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. תניא רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
1303 חגיגה טו, א. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
3017 הל' יסוה"ת פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
417 הל' יסוה"ת פ"א ה"ד. הובא בלקו"ת ביאור לד"ה הנ"ל – צג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
706 הל' יסוה"ת פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
705 להעיר מרמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ז. פ"ב ה"י. וראה לעיל סמ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
580 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. תו"א לך לך יא, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
14 הל' יסוה"ת פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
57 הל' יסוה"ת פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
93 הל' יסוה"ת פ"א ה"ד. הובא בלקו"ת ביאור לד"ה הנ"ל – צג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
23 הל' יסוה"ת פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה באור נמוקו בצדוד פיות הנרות
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
– ולהעיר בענין פי' פנים מיד הל' יסוה"ת פ"א ה"י ביקש משה רבינו וכו' שידע אמיתת המצאו כאשר היא והשיבו ב"ה שאין כח וכו' להשיג אמיתת דבר זה על בוריו וכו' ועל דבר זה רמז הכתוב וכו' ופני לא יראו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה באור נמוקו בצדוד פיות הנרות
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
ב יד הל' יסודי התורה פ"א ה"י:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
28 מתעטף בציצית : ר"ה יז, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ועפי"ז כו' ויפוזו זרועי ידיו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1456 וכמ"ש הרמב"ם : ראה הל' יסוה"ת פ"א, ה"ד. הערה בסה"מ תרכ"ז ע' שפו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ט מי כמוכה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
אך הענין יובן בהקדם ענין מ"ש אין עוד מלבדו ע"ד שפי' הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"א ה"ד ע"פ וה' אלקים אמת, וז"ל הוא שהנביא אומר וה' אלקי' אמת הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמיתתו, והוא שהתורה אמרה אין עוד מלבדו כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו עכ"ל, והיינו שכוונתו להוציא ענין השיתוף, שהרמ"א באו"ח סוסי' קנ"ו כתב שבני נח אין מוזהרי' על השיתוף, והוא מהתוס' פ"ק דבכורות ד"ב סע"א ד"ה שמא יתחייב לו עכו"ם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי בשם
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
29 שמע ישראל . . מצות לייחדו : ואתחנן ו, ד. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ז. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ב. ולהצ"צ נט, ב ואילך. אוה"ת בראשית כרך ז ע' 2328 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
15 מצות ליחדו : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ז. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ב. ולהצ"צ נט, ב ואילך. אוה"ת בראשית כרך ז ע' 2328 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ראה קראתי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
32 מצוה דליחדו . . שמע ישראל : ואתחנן ו, ד. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ז. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ב. ולהצ"צ נט, ב ואילך. אוה"ת בראשית כרך ז ע' 2328 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
48 ה' אחד ומצות לייחדו יוצא מפ' זה : ואתחנן ו, ד. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ז. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ב. ולהצ"צ נט, ב ואילך. אוה"ת בראשית כרך ז ע' 2328 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב צאינה וראינה כו' (א)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
2 כי ה' אלקינו הוא קיבול על הדבור אנכי ה' אלקיך וה' אחד הוא קיבול על דבור לא יהי' לך : ראה גם לקמן ד"ה את ה' האמרת ובהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם. ובסה"מ תש"ח שם (ע' 203) מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר זי"ע: עפמ"ש בירושלמי ברכות פ"א ה"ה. — והנה לכאורה זה הוא רק להסוברים דלא יהי' לך הוא אזהרה דיחוד, וכדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת א. הל' יסוה"ת פ"א ה"ו) הרמב"ן (על סהמ"צ מ"ע א ומל"ת ה) סמ"ג (מל"ת א) ועוד. ועייג"כ שאילתות יתרו נב. אבל לא לדעת בה"ג (כפי גירסתנו וכפי' הרמב"ן שם) רש"י (שמות כ, ג) וסייעתם, דס"ל דלא יהי' לך הוא אזהרה לקיום צלמים. — אבל באמת גם לשיטת בה"ג ורש"י כן הוא, דמלבד דאמונת היחוד הבאה ב”ה' אחד" במילא שוללת גם קיום צלמים הנאסר ב”לא יהי' לך", הנה: א) אף דלא יהי' לך הוא אזהרה פרטית דקיום צלמים, ענינה וכונתה הוא השלילה דע"ז בכלל (בצד הל"ת) וחיוב אמונת היחוד (בצד הקום עשה). דוגמא לדבר לא תבערו אש, שהוא ציווי פרטי דהבערה, וענינו וכונתו השלילה דחילול שבת וחיוב דקדושת שבת. — ב) גם לבה"ג ורש"י אין מקרא דלא יהי' לך יוצא מידי פשוטו שהוא איסור ע"ז אלא דמאחר דכמה לווין כתובים בע"ז, במקום דאיכא למידרש דרשינן, ודרשינן מיתורא גם איסור דקיום צלמים. וכמש"פ בביאור מהרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג מ"ע ג-ד. וע"פ שתי דרכים אלו סרה התמי' על שיטת בה"ג ורש"י ממרז"ל דלא יהי' לך הוא ענינא דע"ז (ראה גיטין נז, ב. ירוש' קידושין פ"א ה"ב. שמ"ר פמ"ד, ט. במד"ר פ"ח, ד. זח"ב פו, א. ועוד). גם יובן מפני מה לא יהי' לך שמענו מפי הגבורה (עיין מו"נ ח"ב פל"ג. תניא רפ"כ). וסרה ג"כ קושית הרמב"ן (בפי' עה"ת) על שיטה הנ"ל.
וראה לקמן בהוספות הערת ומכתב הרה"ג הרה"ח הרא"ח ראזנבוים ששאלו את כ"ק אדמו"ר מהר"ש עמ"ש כאן במאמר זה, ומה שהשיב ע"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ואתחנן רצ"ב דרוזגעניק
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
13 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
103 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
105 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות שמחת תורה תר"ץ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
91 ברכות לא, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. שם הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
30 הוי' אחד. . מצווה ליחדה [וכ"ה לקמן בפיסקא וזהו ג"כ. וכנצ"ל: ליחדו]: רמב"ם בספה"מ מ"ע ב. הל' יסוה"ת פ"א, ה"ז. סהמ"צ להצ"צ ע' 118 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
31 ואנוכי ולא יהי'. . לב' מצוות : רמב"ם בסהמ"צ מ"ע א. מל"ת א. הל' יסוה"ת פ"א, ה"ו. סהמ"צ להצ"צ ע' 88 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר