עה, א
ענין קי"ס שאז נתחברו בחי' או"י ואו"ח דבחי' משה ובנ"י בקבלת התו"מ לתכלית המכוון שזה כבר הוכן מאז במדה נכונה דבחי' רו"ש דאו"י ואו"ח זה כנ"ל בפי' נכון כסאך מאז דוקא והוא ע"י בחי' רוח קדים עזה שממנו נבקעו המים די"ס כנ"ל ע"כ אז אמרו מכון לשבתך פעלת כבר כו' שכבר נעשה וכבר פעלת מכון לשבתך שזהו תיקון והכנת כסא מושבו כמ"ש נכון כסאך מאז במדה יפה ונכונה כו' וד"ל אך הנה תחילה יש להבין מ"ש לשבתך דוקא מהו ענין ישיבה זו דוקא שנעשה מכון כו' דהנה כתיב וישב ה' מלך לעולם1 בבחי' ישיבה דוקא דהנה עד"מ באדם התחתון כשיושב נשפל קומתו שכאשר הוא עומד זקוף הרי ראשו מוגבה למע' כשיעו' קומתו ורגליו מושפלי' ועומדי' בארץ לפי שגופו נתפש' כמו שהו' שרגליו רחוקי' מראשו בעמיד' כשעומד שכפי סדר מצב קומתו כך הוא שבסדר מצב קומתו כשירצ' אד' לילך רגליו בארץ וראשו רחוק מרגליו אבל כאש' אד' יושב הנה כופף קומתו לישב ורגליו מוגב' מן הארץ ומתקרבים אל הגוף וראשו ומפני הכפיפה שכופף א"ע ראשו קרוב לרגליו הרבה יותר מכשהוא עומד עד שראשו וגופו כאחד קרובים לשוקיו ורגליו בישיבתו כידוע ועיקר ענין ההפרש הוא שהעומד והולך רגליו בארץ וראשו זקוף כסדר הבריאה היינו רק שרגליו משמשין לגוף רק לענין ההליכה שמוליכים לגופו וראשו וכן בעמידה יעמודו לגוף וראש שישען אדם על קיום וחוזק שברגליו וזהו בחי' חיצוניות שברגלים שנקרא נה"י שטפל ומשמש לחג"ת גופא וחב"ד שבראש כו' אבל בישיבה עיקר הענין הוא שמוחי' שבראש ומדות שבלב שולטים לעניני צרכיו לעצמו והנהגת משפט על זולתו או לעסוק בלימודו וכה"ג שאז א"צ לרגלים לשמש לגוף בעמידה או הילוך ונכללים בגוף וראש כו' ע"כ המה מוגבהים מן הארץ ונעשו קרובים לראש ביותר כנ"ל והיינו בחי' פנימיות נו"ה שנכללים בחג"ת שבלב וחב"ד שבראש כו' שאין זה לפי סדר מצב חיצוניות קומתו כשעומד והולך וכה"ג וד"ל והדוגמא מזה יובן לענין ציור קומת אדם למעלה שנקרא שיעור קומה של יוצר בראשית2 אע"פ שאין לו גוף3 ולא דמות כו' רק לשכך האוזן4 וכו' וכמ"ש ועל הכסא דמות5 כמראה אדם שזהו בחי' אדם דאצילות שהאורות דע"ס מלובשין בכלים כמו חכמה מוחא6 חסד דרועא כו' כציור קומת אדם שכולל ג' המדריגות בכלל חב"ד חג"ת ונה"י כו' הרי בבחי' עמידה כמו הנה ה' עומד7 כו' (אע"פ שאין למעלה לא עמידה8 ולא ישיבה ולא כל תוארי אדם אבל בבחי' הצמצום דאור המאציל נאצל בציור אדם כמ"ש כמראה אדם כו' וע"כ נזכר בכתובים תמיד כל תוארי אדם עומד והולך ויושב ורואה ושומע כו') ודאי שכפי סדר ההשתלשלות דאו"כ דאדם דאצי' ממוחי' דראש עד בחי' נו"ה שנקרא סוף כמו הארץ הדום רגלי9 (וכלשון הגמרא רגלי השכינה10 וכה"ג) רחוק מאד מראש לרגל אשר ע"כ עיקר השפע לג' עולמות דבי"ע אינו רק מבחינת נו"ה דז"א דאצי' וכן ממל' דאצי' שנקרא אדם תתאה כו' ובחי' מוחין שברא' הוא הגבה למעלה מעלה נבדל בערך מהיות מקור לעולמות (רק מחיצוניות המדות שבלב שמאירים בנו"ה דזו"נ כו') לפי שבעמידה מתפשטים בחי' הרגלים
הערות
- 1. וישב ה' מלך לעולם : תהלים כט, י. ראה גם סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תשט.
- 2. שיעור קומה של יוצר בראשית : ראה הנסמן באוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רלג. תו"ח מקץ רכא, ג הערה 37.
- 3. שאין לו גוף : ע"פ פיוט יגדל. רמב"ם פיה"מ סנהדרין פ"י היסוד הג'.
- 4. לשכך האוזן : מכילתא יתרו יט, יח. תנחומא שם יג.
- 5. ועל הכסא דמות : נסמן לעיל סג, ב.
- 6. חכמה מוחא : ת"ז בהקדמה (יז, א).
- 7. הנה ה' עומד : ראה לקמן הערה 16. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קח. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שלח. תו"ח וירא צח, ג בהערה 18. יחזקאל ג, כג.
- 8. שאין למעלה לא עמידה : ראה חגיגה טו, א וברש"י שם. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, סהי"א. פיה"מ סנהדרין פ"י היסוד הג'. מו"נ ח"א ספי"ב.
- 9. הארץ הדום רגלי : ישעי' סו, א [ושם: והארץ — ראה הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' שלח־ תו"ח וישב רא, ג בהערה 39].
- 10. רגלי השכינה : ברכות מג, ב. חגיגה טז, א.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה א׳ - הטקסט מספריא
יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו.
ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להמצאות.
ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים הוא לבדו יהיה מצוי ולא יבטל הוא לבטולם שכל הנמצאים צריכין לו והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם.
הוא שהנביא אומר וה' אלהים אמת הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמתתו והוא שהתורה אומרת אין עוד מלבדו כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו.
המצוי הזה הוא אלהי העולם אדון כל הארץ והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית בכח שאין לו הפסק שהגלגל סובב תמיד ואי אפשר שיסוב בלא מסבב והוא ברוך הוא המסבב אותו בלא יד ובלא גוף.
וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר אנכי ה' אלהיך וכל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה עובר בלא תעשה שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני וכופר בעיקר שזהו העיקר הגדול שהכל תלוי בו.
אלוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים אלא אחד שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם אילו היו אלוהות הרבה היו גופין וגויות מפני שאין הנמנים השוין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שיארעו בגופות והגויות ואילו היה היוצר גוף וגוייה היה לו קץ ותכלית שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ וכל שיש לגופו קץ ותכלית יש לכחו קץ וסוף ואלהינו ברוך שמו הואיל וכחו אין לו קץ ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב תמיד אין כחו כח גוף והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה' אלהינו ה' אחד.
הרי מפורש בתורה ובנביאים שאין הקב"ה גוף וגוייה שנאמר כי ה' אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת והגוף לא יהיה בשני מקומות ונאמר כי לא ראיתם כל תמונה ונאמר ואל מי תדמיוני ואשוה ואילו היה גוף היה דומה לשאר גופים.
אם כן מהו זה שכתוב בתורה ותחת רגליו כתובים באצבע אלהים יד ה' עיני ה' אזני ה' וכיוצא בדברים האלו הכל לפי דעתן של בני אדם הוא שאינן מכירין אלא הגופות ודברה תורה כלשון בני אדם והכל כנויים הן שנאמר אם שנותי ברק חרבי וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג אלא משל והכל משל ראיה לדבר שנביא אחד אומר שראה הקדוש ברוך הוא לבושיה כתלג חיור ואחד ראהו חמוץ בגדים מבצרה משה רבינו עצמו ראהו על הים כגבור עושה מלחמה ובסיני כשליח צבור עטוף לומר שאין לו דמות וצורה אלא הכל במראה הנבואה ובמחזה ואמתת הדבר אין דעתו של אדם מבין ולא יכולה להשיגו ולחקרו וזה שאמר הכתוב החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא.
מהו זה שביקש משה רבינו להשיג כשאמר הראני נא את כבודך ביקש לידע אמיתת המצאו של הקדוש ב"ה עד שיהיה ידוע בלבו כמו ידיעת אחד מן האנשים שראה פניו ונחקקה צורתו בלבו שנמצא אותו האיש נפרד בדעתו משאר האנשים כך ביקש משה רבינו להיות מציאות הקב"ה נפרדת בלבו משאר הנמצאים עד שידע אמתת המצאו כאשר היא והשיבו ברוך הוא שאין כח בדעת האדם החי שהוא מחובר מגוף ונפש להשיג אמיתת דבר זה על בוריו והודיעו ברוך הוא מה שלא ידע אדם לפניו ולא ידע לאחריו עד שהשיג מאמיתת המצאו דבר שנפרד הקדוש ברוך הוא בדעתו משאר הנמצאים כמו שיפרד אחד מן האנשים שראה אחוריו והשיג כל גופו ומלבושו בדעתו משאר גופי האנשים ועל דבר זה רמז הכתוב ואמר וראית את אחורי ופני לא יראו.
וכיון שנתברר שאינו גוף וגוייה יתברר שלא יארע לו אחד ממאורעות הגופות לא חיבור ולא פירוד לא מקום ולא מדה לא עליה ולא ירידה ולא ימין ולא שמאל ולא פנים ולא אחור ולא ישיבה ולא עמידה ואינו מצוי בזמן עד שיהיה לו ראשית ואחרית ומנין שנים ואינו משתנה שאין לו דבר שיגרום לו שינוי ואין לו לא מות ולא חיים כחיי הגוף החי ולא סכלות ולא חכמה כחכמת האיש החכם לא שינה ולא הקיצה ולא כעס ולא שחוק ולא שמחה ולא עצבות ולא שתיקה ולא דבור כדבור בני אדם וכך אמרו חכמים אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה ולא עורף ולא עיפוי.
והואיל והדבר כן הוא כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים הכל משל ומליצה הן כמו שנאמר יושב בשמים ישחק כעסוני בהבליהם כאשר שש ה' וכיוצא בהן על הכל אמרו חכמים דברה תורה כלשון בני אדם וכן הוא אומר האותי הם מכעיסים הרי הוא אומר אני ה' לא שניתי ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח היה משתנה וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם אבל הוא ברוך הוא יתברך ויתרומם על כל זה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.