שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך ב פינחס שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מה שכתוב "זכה – נוטל חלקו וחלק חברו" – אמור בקשר לגן־עדן, שהוא שכר המצוות, אבל במצוה עצמה, הנעלית משכרה, יש לכל אחד חלקו שלו.
8 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג מצורע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
איסור הוא סוג רע כזה שהשכל מסוגל להשיגו, כלומר שהאדם יכול להבין ולהרגיש את הרע שבאיסור (כמו לדוגמא מאכלות אסורות שהם מטמטמים את המוח והלב; ואפילו כשהתורה התירה לאדם לאכול את האיסור – כמו ההלכה ב"עוברה שהריחה" שמותר לה לאכול גם באיסור – הרי זה גורם ליצור מזג רע באדם האוכל את
13 ואפילו כשהאיסור אינו מצד המאכל עצמו, כ"א מצד מחשבת האדם או דיבורו – וכמו השוחט לשם הרים (חולין לט, ב) וכיו"ב – פועל הוא להוליד מזג רע באדם האוכלו. וכמו שמצינו באלישע אחר (רות רבה ג, יג) שאכלה אמו, כשהיתה מעוברת, מתקרובת ע"ז, וזה גרם שיצא אחר לתרבות רעה . ואין לומר שבאחר הי' זה בתור עונש סגוליי ולא מצד הטבע, שהרי עוברה שהריחה – אדרבא מאכילין אותה ופשיטא שאין להענישה. ודוחק גדול לומר שהי' אביזרייהו דע"ז באופן כזה דיהרג ואל יעבור. וגם מהלשון נתנו לה מאותו המין ואכלה משמע דצריכים היו לתת לה. (בירושלמי (חגיגה פ"ב סוף ה"א) איתה דעברה על בית ע"ז והריחה וריח זה גרם לאחר, וא"כ אפ"ל דלהירושלמי הוא בדרך עונש. אבל בתוד"ה שובו (חגיגה טו, א) נראה דגריס בירושלמי כמו שהוא ברות רבה הנ"ל). ועפ"י הנ"ל, מובן פס"ד הט"ז והש"ך (יו"ד סוף סי' פא) דמינקת שאכלה דבר אסור לא תניק את התינוק אף אם אכלה בהיתר משום פקו"נ. ומובן שאין לחלק בזה בין איסור ע"ז החמור ואיסור חזיר וכיו"ב. ואדרבה, אם בע"ז שהתורה אסרתו רק מפני כוונת האדם, גם במקום פקו"נ שהותרה אכילתו מוליד מזג רע – עאכו"כ חזיר וכיו"ב שאיסורו בא מצ"ע וגשמיותו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך אין הוא מוכרח ח"ו שלא לשוב בתשובה, ואף לו יש בחירה להתגבר על כל הקשיים ולחזור בתשובה.
45 וע"ד אחר דשמע חוץ מאחר ובכ"ז הו"ל לידחוק (חגיגה טו, א. חדא"ג מהרש"א שם ד"ה יצתה בת קול . וראה גם ר"ח שם). וגם ע"ד הפשט מצינו זה – ראה פרש"י ס"פ בראשית ו, ו (ד"א כו'). תשא לב, יב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
8 וכמ"ש (ירמי' ג, יד) ,שובו בגים שובבים נאם ה'* וכמרז"ל (חגיגה טו, א) ,יצתה ב"ק ואמרה שובו בנים שובבים" . ובכ"י ויום ג"פ אומרת כן' (ברכות ג, סע'יא) וראה לקו"ת במדבר (ו, ג), שה"ש (כר, א): שאין אדם עושה מאומה מצ"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יש המפרשים המתרצים, שלכל אדם יש מלכתחילה חלק בגן עדן , אך לך
3 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"תנו רבנן רשע בא לעולם, חרון אף בא לעולם שנאמר: בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה, רשע אבד מן העולם טובה בא לעולם שנאמר: ובאבוד רשעים רנה", ומסיימת הברייתא "צדיק בא לעולם טובה בא לעולם שנאמר: זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו".
22 הל' "רשע בא לעולם" – אף שצדיק ורשע לא קאמר (נדה טז, ב) י"ל, שהכוונה מעת שעובר עבירות שאז נעשה רשע ובמילא בא רשע בעולם, וכמבואר לקמן בפנים. גם י"ל, לכאורה, ע"פ מש"נ: זורו רשעים מרחם (תהלים נח, ד) וכפי' רז"ל (יומא פג, א): וראה ג"כ רות רבה (עה"פ ג, יג. ועד"ז היא גירסת תוד"ה שובו חגיגה טו, א – בירושלמי) באלישע אחר שהריחה אמו כשהיתה מעוברת והוכרחה לאכול מאותו המין (מתקרבות ע"ז) שזה גרם שיצא לתרבות רעה . וראה ראב"ע למשלי יח, ג. ענף יוסף לע"י כאן מהשפת אמת, אבל עפ"ז צריך לפרש "חרון בא לעולם" – רק בכח ולא בפועל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אחרי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וי"ל שזהו נכלל בהבת קול (חגיגה טו, א) שובו בנים כו' – הרהורי תשובה מלמעלה – ראה לקו"ת (במדבר ו, ג. שלח מו, ב. שה"ש כד, א. ובכ"מ) במחז"ל הנ"ל, ודברכות ג, סע"א (ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הקדוש־ברוך־הוא "זורק" מלמעלה אל היהודי הרהורי תשובה.
49 ע"ד מארז"ל (חגיגה טו, א) "יצתה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים" (וראה ברכות ג, א. אבות פ"ו, ב). וראה לקו"ת (תצא לו, ד. שלח מו, ב. שה"ש כד, א. וראה שם במדבר ו, ג. ר"פ האזינו) ביאור הבעש"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
[וע"ד המבואר בספרים בפירוש מארז"ל "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא", ש"בעל הבית" קאי על הקב"ה, ובכל הענינים צריכים לקיים את דברי הקב"ה, "חוץ מצא", שאם יאמר הקב"ה "צא ממחיצתי", ח"ו, ע"ד שמצינו ב"אחר" ש"כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר" – בענין זה לא צריכים לשמוע אפילו להקב"ה, כביכול, כמו ב"אחר", שגם לאחרי שמיעת הבת-קול הי' לו לעשות תשובה, כיון ש"דחק ונכנס" מועיל תמיד.
1736 חגיגה טו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כשם שבגשמיות יש לכל אחד את החלק שלו, ואין אדם נוגע בפרנסתו של חבירו, כך גם – ובמכ"ש וק"ו – ברוחניות, יש לכל אחד את החלק שלו בתורה [כפי שאומרים "ותן חלקנו בתורתך", שהכוונה בזה היא לא רק להבנת התורה, אלא גם לחדש בתורה, וכמסופר בגמרא במסכת מנחות שרבי עקיבא אמר דבר הלכה שאפילו משה רבינו לא ידעה] ובקיום המצוות שהוא צריך לפעול, ואין אחד נוגע בפרנסתו של חבירו.– מה שמצינו ש"זכה נוטל חלקו וחלק חבירו", הרי זה בנוגע לגן-עדן ששם הוא שכר המצוות, אבל בהמצוה עצמה שהיא למעלה משכרה, יש לכל אחד את החלק שלו.
206 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו גם הפירוש הפנימי בהציווי "כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא" – דקאי גם על בעה"ב של העולם, הקב"ה, שצריך לקיים כל מה שאומר, "חוץ מצא", היינו, שכאשר הקב"ה אומר "שובו בנים שובבים חוץ מאחר" , כבר אמר הקב"ה שאין לקיים זאת, ואילו "דחק ונכנס" היו מקבלים אותו, כיון ש"אין לך דבר שעומד בפני התשובה".
207 חגיגה טו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו גם ענין הבת קול , כידוע מאמר הבעש"ט בענין הבת קול שמכרזת שובו בנים שובבים , דקשה, מי הוא השומע כו', וא"כ, מהי התועלת שבזה.
60 חגיגה טו, א. וראה של"ה במסכת ר"ה שלו (רכב, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה, בנוגע להנהגת הבורא (שדוגמתה היא הנהגת הצדיקים) אמרו חז"ל "בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות כו'", ועד"ז ה"בת קול" שאומרת "שובו בנים שובבים" .
89 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד כדי כך, ששייך במלאכים דין ומשפט, וכמו אפקוהו למט"ט ומחיוהו שיתין פולסי דנורא , וכמו"כ אומרים מלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון.
27 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
התוס' והרא"ש והר"ן – יש לכל אחד מחיצה בפ"ע בג"ע ), אלא באופן שוה אצל כל בנ"י, ממשה רבינו עד לפשוט שבפשוטים, כמארז"ל8 "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" (דקאי על עולם התחי'), והיינו, שזהו ענין שהוא בשוה אצל כל אחד ואחת מישראל (כולל נשים, שגם הן חייבות בלימוד התורה , בהלכות הצריכות להן, כפי שנתפרטו בהלכות ת"ת לרבינו הזקן , וכמדובר כמ"פ שבזה נכלל גם לימוד תורת החסידות, שעי"ז באים לקיום מצות אהבת ה' ויראת ה').
299 ראה שבת קנב, א. וש"נ. חגיגה טו, א. ב"ב, עה, א. מדרש תהלים סוף מזמור לד. רות רבה פ"ג, ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויומתק ביותר (השייכות דתולדות יצחק ביחס לעניניו של יצחק עם תולדות מלשון בנים), ע"פ המבואר בחסידות , שענין ההולדה קשור עם גבורות, כי, בכדי שתהי' הולדה, צריך להיות "יורה כחץ" (וכמרז"ל כל זרע דאינו יורה כחץ אינו מוליד), והרי החמימות, וגם כללות המשכת הטיפה הנמשכת מהמוח לאברים תחתונים, הוא ענין של גבורות וצמצומים.
1374 זח"ג ערב, א. וראה גם חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הבעש"ט נ"ע בענין הבת קול שמכרזת שובו בנים , דלכאורה קשה, הרי לא נשמע קול הכרוזים הללו לשום אדם, וא"כ מהי הפעולה של הכרוזים.
455 ראה חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כאשר לומדים תורה בפועל, פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית – אזי דבר ה' יוצא מפיו , "דברי אשר שמתי בפיך" , ו"הקב"ה קורא ושונה כנגדו" , שלכן, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן כו'" , "והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני" , שלכן אומרים "נותן התורה" לשון הוה , שנעשה הענין דמ"ת מחדש .
1191 תוד"ה שובו – חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ודוגמתו למעלה, שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, שיהי' נראה ונגלה גם בעולם היותר תחתון בענין הסתר אורו ית', שזהו עוה"ז הגשמי והחומרי, כמובן מזה ששם הוא עיקר ענין העונשים, דאף שמצינו שגם בעולמות היותר עליונים ישנו ענין העונשים, כדאיתא בגמרא גבי ארבעה שנכנסו לפרדס שראו שאפקוהו למטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא , וכמ"ש שמים לא זכו בעיניו , ובמלאכיו ישים תהלה , מ"מ, אין זה דומה כלל לענין העונשים כמו שהוא בעוה"ז הגשמי והחומרי שבו יש גם עונש דהיפך החיים ח"ו, שזהו מצד גודל
43 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ו"יצר הרע" – כפי שמצינו בגמרא ש"אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא" בגלל שעשה דבר שלא כהוגן, ומזה מובן שגם בנוגע למלאכים ישנו ענין של "יצר הרע",
50 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"שובו בנים שובבים" , "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" , וכו' וכו' – דלכאורה אינו מובן:
883 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א) תורה, כמ"ש "אין בארון רק שני לחות האבנים", ב) בארון לא הי' שום עבודה (כמו בשאר כלי המשכן); ענינו הוא שהי' כלי להגילוי שמלמעלה – "ונועדתי לך שם ודברתי גו'" (כנ"ל בארוכה).
1237 ולהעיר, שגם גילוי מלמעלה – אתערותא דלעילא – צריך כלי.
וע"ד שמצינו בנוגע לענין הבת-קול שיוצאת ומכרזת בכל יום כו' (אבות פ"ו מ"ב. ועוד), דלכאורה קשה: מי הוא השומע כו'? ומבאר הבעש"ט, שעצם הנשמה למעלה שומעת הבת-קול , ומזה נמשך גם למטה כו' (ראה כתר שם טוב בהוספות סק"א-ב. וש"נ). והרי הבת-קול הו"ע של אתעדל"ע, ואעפ"כ, יש צורך ב"כלי", שלכן, רק מי שיש לו נשמה, יש לו "אוזן שומעת", וכמו הבת-קול "שובו בנים שובבים חוץ מאחר" (חגיגה טו, א), שגם "אחר", שעליו נאמר "חוץ מאחר" , כיון שהיתה לו נשמה, הי' "כלי" לשמוע את ה"בת קול" .
אלא, שדוגמא זו (ל"כלי" לאתעדל"ע) היא בקצה היותר תחתון; ובקצה העליון – הרי זה ע"ד הארון שהוא "כלי" להגילוי ד"ונועדתי גו'" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכפי שמצינו באחר, שגם לאחרי שבהשגחה פרטית שמע את ה"בת קול" שיצתה ואמרה "שובו בנים שובבים חוץ מאחר" – הי' יכול וצריך לעשות תשובה .
1574 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וע"פ מארז"ל "זכה צדיק נטל חלקו וחלק חבירו כו'", הרי אם רק יפעל בעצמו להיות במעמד ומצב ד"זכה",
1152 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מהו הפירוש שאברהם אבינו "קיבל שכר כולם" (שכרם של עשרה הדורות) – הרי דורות אלה "היו מכעיסין ובאין", ואיזה "שכר" מגיע להם, שאותו שכר קיבל אברהם ?
1758 ומ"ש המפרשים (פי' הרע"ב) שזהו ע"ד מארז"ל (חגיגה טו, א) "זכה צדיק נטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן" – אינו מספיק, כי, במארז"ל הנ"ל הלשון הוא " חלק חבירו", שיכול להיות גם שלא ע"י עבודה, בדרך ירושה או מתנה, משא"כ במשנתנו הלשון הוא " שכר " ("קיבל שכר כולם") שבא ע"י עבודה דוקא (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמו ב"אחר", שגם לאחרי ששמע בת -קול "שובו בנים שובבים חוץ מאחר" , הוה לי' לדחוק כו' , ועד ש"כי נח נפשי' דאחר ..
2168 חגיגה טו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובהקדים – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב ש"יבשו עצמותינו", אין זה כמו דג שפורש מן הים שחשוב כמת לאחרי שנמצא מחוץ למים משך זמן ששוב לא יועיל שיחזירוהו למים – שהרי אצל יהודי לא שייך מעמד ומצב כזה, כיון שיכול לשוב בתשובה, ולא עוד אלא שבשעת החטא גופא "ישראל הוא" , כך, שאפילו אם יהודי חי שמונים שנה (יותר אפילו מ"ימי שנותינו בהם שבעים שנה" ) מחוץ למים, במעמד ומצב שהוא היפך התורה , יכול לשוב בתשובה, כיון ש"תשובה קדמה (לא רק לאדם החוטא, אלא גם) לעולם" , ועד כדי כך, שאפילו "אחר" ש"שמע מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים חוץ מאחר" , הי' צריך לשוב בתשובה באופן ש"דחק ונכנס" .
1078 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בזה, דהנה, תבואת ה' קאי על המלאכים , כי, בתבואה יש צמיחה וגידול מקטנות לגדלות, וכן הוא במלאכים, שאף שבכללות נקראים בשם עומדים (ששולל את ענין העלי'), הרי בודאי יש אצלם עליות ע"י ענין העבודה כו' [וכמובן גם מזה שמצינו אצלם ענין של דין ועונש על החסרון בעבודה כו', כמ"ש גם במלאכיו ישים תהלה, וכמארז"ל אפקוהו למט"ט ומחיוהו שיתין פולסי דנורא , וכן יסד הפייטן ומלאכים יחפזון כו' לפקוד על צבא מרום בדין ], שזהו ענין הרצוא כו' שישנו הן אצל השרפים (שנקראים כן ע"ש שנשרפים כו' , שהו"ע הרצוא והכליון כו') שאומרים קדוש גו' , והן אצל האופנים וחיות הקודש (ש)ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו , וכידוע בענין שירת המלאכים (שגם בנ"י מזכירים בתפלתם,
199 חגיגה טו, א. וראה גם לקו"ת בהר מג, ד. רד"ה כבוד מלכותך תשי"ב (סה"מ תשי"ב ע' קמג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואין לומר שזהו מצד כבוד התורה , או כדי שיוכלו ללמוד מתוך מנוחה כו', כפי שמצינו בנוגע לק"ש ותפלה שצריך לירד מן החמור כדי שיוכלו לכוין טוב יותר – שהרי מצינו כמ"פ שעסקו בתורה בשעה שהיו רוכבים ע"ג הבהמה, מבלי לירד מהרכיבה, ולמה כאן הוצרך ר' יהודה לירד מרכיבתו כדי לעסוק בתורה ?
1835 ראה לדוגמא – שבת נא, סע"ב ואילך. חגיגה טו, סע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: ענין החלצו מאתכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אך הענין כי הנה הז' גוים הם הז' מלכים שאחר הבירור הסיגים והפסולת כמו אברהם שיצא ממנו ישמעאל שכבר יצא והוברר ונעשה סיגים וקליפות דהיינו למטה נעשה קליפה אבל לא למעלה, והנה מתחילה הוברר האצי' ומה שלא נכלל באצי' נעשה בריא' והכל בסט' דקדושה בחי' ביטול כי כל קדושה הוא בחי' ביטול רק באצי' הוא ביטול גמור ובריאה הוא יש ובטל כמו וצבא השמים לך משתחוים וכתיב הן שמים לא זכו בעיניו כו' ואף במלאכיו ישים תהלה וכמארז"ל אפקוהו למט"ט עד שבהשתלשלות נעשה סיגים ממש וז"ש נתן עיניו במקדש ראשון והרי פעם אמרו שטן ופנינה לש"ש נתכוונו אך שניהם אמת כי כך הוא דרך השתלשלות שלמעלה הוא לש"ש וכל מה שנשתלשל למטה יותר נעשה מקטרג ואמר החכם ירא איוב כו' וכ"ז הוא ענין הז'
7 אפקוהו למט"ט : חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולהבין בתוס' ביאור ענין עובד אלקי' ולמה נק' בשם עובד דוקא ולא בשם אוהב ולמה לא אמר עובד הוי' כו' הנה יש להקדים מ"ש כי שמש ומגן ה' אלקים פי' שם אלקים נק' בחי' מגן ונרתק לשם הוי' והענין הוא כי שם הוי' כולל כל האצי' יו"ד בחכ' ה"א בינה כו' כידוע ובאצי' אמרו דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד פי' חיוהי וגרמוהי הן או"כ כי גם בחי' הכלים שהן האותיו' שבאצי' אינם מסתירים לגמרי על אא"ס שבאצי' וכולם מתאחדי' בעצמו' המאציל כשלהבת הקשורה בגחלת כמ"ש בס"י אבל שם אלקים נק' מגן ונרתק לשם הוי' דאצי' להעלים ולהסתיר האור העצמי כידוע ומבואר בע"ח דבחי' מל' דאצי' שהוא שם אלקי' נק' כסא והיינו כס א' שמכסה ומעלים לאורו' דאצי' והוא הנק' מסך ופרגוד שבין אצי' לבריאה שנעשה ע"י בחי' מל' דאצי' והוא הנק' מגן ונרתק לשם הוי' אך התהוות הנשמות ומלאכים דבי"ע מאין ליש הוא נמשך מבחי' יחוד הוי' ואלקי' כאשר עדיין לא נבדל במסך ופרגוד והיינו בחי' ע"ב צירופי' העליוני' דמל' אשר בשם אלקים אבל מ"ח צירופי' התחתונים שבשם אלקי' מתלבש להיות ראש ומקור לע' שרים דנוגה וזהו אותות ומופתים באדמת בני חם שהם מ"ח צירופי' האחרונים שמקבלים מאלקי' דקדושה ונק' אלקים אחרים להיותם מקבלים מבחי' אחוריי' דשם אלקי' כנ"ל בפי' מלך אלקים על גוים כו' ולזה רמזו רז"ל בכמה דוכתי באמר' שמעתי אחורי הפרגוד כו' והיינו עוצם בחי' ההסתר להסתיר ולהעלים אור אלקי ונק' לבוש שק וכמ"ש ושק אשים כסותם עד שיוכל להיות מציאת נפרד גמור כו' כידוע וד"ל.
63 שמעתי אחורי הפרגוד : ראה חגיגה טו, א. סנהדרין פט, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך המשכת מ"ד החסדים הבאה בקרירות כמטר הוא רק כדי שיהי' בכח המקבל להעלות מ"ן להיות מזרעת תחלה, אבל עיקר המשכת מ"ד הוא לאחר העלאת מ"ן שנמשך בבחי' גבורות רשפי אש שממנו עיקר התולדה להוליד ולד, וכידוע דכל טיפה שאינו יורה כחץ אינו מוליד כו', משא"כ המשכת מ"ד שלפני העלאת מ"ן אינו מוליד כלום כו' וד"ל.
37 וכידוע דכל טיפה שאינו יורה כחץ : חגיגה טו, א. נדה מג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הנה כתי' יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל כו', פי' שמתחלה היו המים תחתונים מעורבים עם מים העליונים ולא היו ניכרין כ"א בפ"ע עד שהוצרך להבדיל בכדי שיהי' ניכר כ"א בפ"ע, כמ"ש ב"ז ראה שבין מים העליונים למים תחתונים אין ביניהם אלא שלש אצבעות , והיינו לאחר הבדלה ממילא מוכח דקודם הבדלה היו מעורבים בתכלית לגמרי כו', וכמו"כ יובן למעלה ג"כ שיש מ"ע ומים תחתונים ורקיע המבדיל ביניהם.
4 כמ"ש ב"ז ראה שבין מים העליונים : חגיגה טו, א: ת"ר מעשה ברבי יהושע בן חנניה כו' אמר לו מאין ולאין בן זומא אמר לו צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד שנאמר ורוח אלקים מרחפת על פני המים כיונה שמרחפת על בניה ואינה נוגעת . וראה גם מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג ס"ע רכא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ויקרא אלף זעירא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, יא, יב
בהמצאו, וגם בכל יום ב"ק מכרזת שובו בנים , ומזלי' חזי ופועל התפעלות ההתעוררות של הנשמה אשר בגוף כמ"ש במ"א וד"ל.
18 בכל יום ב"ק מכרזת שובו בנים : ע"פ חגיגה טו, א. זח"ג קכו, א. איכ"ר בפתיחתא פי' כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יב
זה בא מכח המשפיע למקבל שידובק בו בלי פירוד לעולם, והוא לפי שבכלל גדולה אהבת המשפיע למקבל יותר מהמקבל למשפיע כנ"ל וע"כ יש בכח אהבתו לעורר ולעשו' התקשרו' אהבה במקבל (וכמו ב"ק מכריז שובו בנים שפועל התעוררו' תשוב' בנש"י אף באותן שכבר נפלו ונדחו למטה ביותר וכן באה"ר דימין מקרבת הנ"ל פועל התעוררו' אהב' אף בניצוצו' שנתרחקו מאד כמו וימינך פשוט' כו' וכענין אה"ר דכה"ג שמעלה את הנרות שהן נש"י שזהו כח המושך לבם כו'), והרי אנו רואים שאין כח זה הגדול במקבל אל המשפיע שאין המקבל יכול לפעול פעולה כזו במשפיע לעורר בו את האהבה רבה כזו לבלתי יפרד מן המקבל לא בבחי' או"פ ולא בבחי' או"מ, כי הגם שבאתדל"ת מלמטה למעלה נמשך אתדל"ע במשפיע כמו באה"ר ואה"ע, זהו רק כפי ערך ההתעוררו' מלמטה ויכול ליפסק מיד כי אינו אלא כמים הפנים כו' באותה שעה לבד כידוע לפי שאין בכח אהב' דמקבל לעשו' חיזוק התעוררו' האהב' במשפיע (להיותה רק חלק א' ממנו ונכללת בו כנ"ל), ואע"פ שא' לא מאסתים כו' להפר בריתי אתם, זהו מצד התקשרו' המשפיע במקבל ולא מצד התקשרו' המקבל במשפיע כו' (ובאמת יש כח גדול גם במקבל לעשו' במשפיע התעוררו' אה"ר (וכמו שא' לאה הפעם ילוה אישי כו' יזבלנ"י אישי כו') וכמ"ש לבבתנ"י אחותי כלה כו' דמשמע שעשתה אהבתו בלבו בנקוד' הלב הפנימי' כו' וא' הסיבי עיניך כו' דמוקדי' לי' כו' וכמ"ש ביום ההוא יצאו מ"ח מירושלי' אל הים כו' וכן עלי בא"ר ענו לה כו' קומ"י לך רעייתי כו', שזהו עליי' המל' בחי' המקבל למעלה מן המשפיע כמו אשת חיל עטרת בעלה נקבה תסובב גבר, וכן ואולך אתכם קוממיו' ב' קומות דאו"י ואו"ח בכפלים דקומת המשפיע דאו"י כו', וכמא' אין טפה יורדת מלמעלה שאין טפיי' עולי' לנגדה שהן העלא' מ"ן דנוק' שהן טפיי' כו', וכל זה אינו רק מצד בחי' התקשרו' דמקבל בהעלא' מ"ן למשפיע שיגדל יותר מאהב' דחסדי' דמשפיע, כמו עד דוד הגדי"ל שהגדי"ל יותר מאהבת יונתן שהוא המשפיע ודוד בחי' מקבל שזהו אהבת נפש"ו אהבו
82 ב"ק מכריז שובו בנים : חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והיינו כנ"ל שבעליות כנ"י גם הן עולין ובירידתם גם הם יורדי' עמהם בבחי' צער רוחני עכ"פ (ובפרט במט"ט דיצירה שנז' בו לשון עונש כמו דאפקוהו למט"ט ומחיוהו ס' פולסי דנורא שהן ס' גבורות קשות כו'), והיינו מטעם משל הנ"ל דשומר הבן צריך לירד במקום שהוא הולך כו', ולזאת בעליי' דכנ"י יתעלה השומר גם הוא מפני שסבל והלך בכל אשר התהלך הבן כו' וכנ"ל.
70 דאפקוהו למט"ט : חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכרת לילך באבדון ובאר שחת (כמו ד' שנכנסו לפרדס, ב"ע הציץ ומ"ת שנסתלקה נשמתו באור החיים ונענש בגופו עכ"פ (וכשריפת בני אהרן נדב ואביהו שהיו שתויי יין מיינ[ה] ש"ת פנימי' התו' וא' בקרובי אקדש כו' כמ"ש בזהר), ואלישע אחר יצא לת"ר כי טינא הי' בלבו מכבר , ולא יסבול כל דבר רע ופסולת מצד בחי' הגבור[ות] עליונ[ות] שבפנימי' הח"ע [עד ש]גם דק שבדקות הרע יהי' שם לחטא גדול, כענין שמים לא זכו כו' וסביביו נשערה מאד אפי' כחוט השערה מצד עוצם הרוממות ששם תכלית הבירור כמו לפני רוממו' העצמו' [דמלך] בקירובו יותר אל פנימי' וז"ש בקרוב"י דוקא אקד"ש כו'.
300 ואלישע אחר : חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית והנחש היה ערום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(כמו עד"מ כאשר ירחיקו ויגרשו את השונא תגבר שנאתו יותר כעובדא דקמצא ובר קמצא (גיטין נה, ב) וכן בדיחוי בשתי ידים יגרמו שיצא לתרבות רעה לגמרי כמו אלישע לגחזי וכן (חגיגה טו, א) באלישע אחר ששמע חוץ מאחר יצא לתרבו' כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת נח אלה תולדות נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יב
אך כל זה היה גילוי פנים בתורה שלא כהלכה דלא הוי מסקי שמעתא אליבא דהלכתא כו' מצד תערובת רע שבנפשם בגסות ויש היפוך הביטול דאין ומה האלקי כו' ואע"פ ששרש התורה בבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד כמ"ש עץ חיים היא והוא בבחי' פנימית יסוד אבא כו' אך עכ"ז מאחר שירדה בעה"ד בנוגה דעשיה בנשמות בגופי' שמעורבים ברע יכול להתהפך מטוב לרע ומאמת לשקר כמאמר למשמאילים בה סמא דמותא ממש לעוסקים שלא לשמה ולעוסקי' לשמה שהוא למיימינים בה סמא דחיי וכמו שמצינו בדורות הראשונים וגם באחרונים שגדולי תורה נפלו למטה בשאול תחתית כאלישע אחר (חגיגה טו, א) וכה"ג (והגם שאין ד"ת מקבלים טומאה זהו מצד עוצם אור דתורה אבל למי שאינו ראוי לה נהפך לסם המות כו') וכמו שא' לא בשמים היא לא תמצאנ' במי שמגביה כו' ולא מעבר כו' במי שמרחיב דעתו עליה כים כו' שזהו הרגשת עצמו ליש ודבר בחכמת התורה לעשות לו עטרה להתגדל ולא לש"ש כלל וכ"ש בעובר על ד"ת שע"ז א' ולרשע אמר אלקים מה לך כו' ואע"פ שאוהב את התורה ושוקד בה יום ולילה והיא חיותו ממש עכ"ז יכול להיות ברע גמור כי אינו אוהב רק לבוש דפשט החכ' לבד בפלפול טוב שמחדש בה שיחי' נפשו בזה ולא בבחי' אלקות שבתורה כלל וכלל ע"כ עושה בה עטרה לעצמו כו' ונהפך לסמא דמותא כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עה, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
ענין קי"ס שאז נתחברו בחי' או"י ואו"ח דבחי' משה ובנ"י בקבלת התו"מ לתכלית המכוון שזה כבר הוכן מאז במדה נכונה דבחי' רו"ש דאו"י ואו"ח זה כנ"ל בפי' נכון כסאך מאז דוקא והוא ע"י בחי' רוח קדים עזה שממנו נבקעו המים די"ס כנ"ל ע"כ אז אמרו מכון לשבתך פעלת כבר כו' שכבר נעשה וכבר פעלת מכון לשבתך שזהו תיקון והכנת כסא מושבו כמ"ש נכון כסאך מאז במדה יפה ונכונה כו' וד"ל אך הנה תחילה יש להבין מ"ש לשבתך דוקא מהו ענין ישיבה זו דוקא שנעשה מכון כו' דהנה כתיב וישב ה' מלך לעולם בבחי' ישיבה דוקא דהנה עד"מ באדם התחתון כשיושב נשפל קומתו שכאשר הוא עומד זקוף הרי ראשו מוגבה למע' כשיעו' קומתו ורגליו מושפלי' ועומדי' בארץ לפי שגופו נתפש' כמו שהו' שרגליו רחוקי' מראשו בעמיד' כשעומד שכפי סדר מצב קומתו כך הוא שבסדר מצב קומתו כשירצ' אד' לילך רגליו בארץ וראשו רחוק מרגליו אבל כאש' אד' יושב הנה כופף קומתו לישב ורגליו מוגב' מן הארץ ומתקרבים אל הגוף וראשו ומפני הכפיפה שכופף א"ע ראשו קרוב לרגליו הרבה יותר מכשהוא עומד עד שראשו וגופו כאחד קרובים לשוקיו ורגליו בישיבתו כידוע ועיקר ענין ההפרש הוא שהעומד והולך רגליו בארץ וראשו זקוף כסדר הבריאה היינו רק שרגליו משמשין לגוף רק לענין ההליכה שמוליכים לגופו וראשו וכן בעמידה יעמודו לגוף וראש שישען אדם על קיום וחוזק שברגליו וזהו בחי' חיצוניות שברגלים שנקרא נה"י שטפל ומשמש לחג"ת גופא וחב"ד שבראש כו' אבל בישיבה עיקר הענין הוא שמוחי' שבראש ומדות שבלב שולטים לעניני צרכיו לעצמו והנהגת משפט על זולתו או לעסוק בלימודו וכה"ג שאז א"צ לרגלים לשמש לגוף בעמידה או הילוך ונכללים בגוף וראש כו' ע"כ המה מוגבהים מן הארץ ונעשו קרובים לראש ביותר כנ"ל והיינו בחי' פנימיות נו"ה שנכללים בחג"ת שבלב וחב"ד שבראש כו' שאין זה לפי סדר מצב חיצוניות קומתו כשעומד והולך וכה"ג וד"ל והדוגמא מזה יובן לענין ציור קומת אדם למעלה שנקרא שיעור קומה של יוצר בראשית אע"פ שאין לו גוף ולא דמות כו' רק לשכך האוזן וכו' וכמ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם שזהו בחי' אדם דאצילות שהאורות דע"ס מלובשין בכלים כמו חכמה מוחא חסד דרועא כו' כציור קומת אדם שכולל ג' המדריגות בכלל חב"ד חג"ת ונה"י כו' הרי בבחי' עמידה כמו הנה ה' עומד כו' (אע"פ שאין למעלה לא עמידה ולא ישיבה ולא כל תוארי אדם אבל בבחי' הצמצום דאור המאציל נאצל בציור אדם כמ"ש כמראה אדם כו' וע"כ נזכר בכתובים תמיד כל תוארי אדם עומד והולך ויושב ורואה ושומע כו') ודאי שכפי סדר ההשתלשלות דאו"כ דאדם דאצי' ממוחי' דראש עד בחי' נו"ה שנקרא סוף כמו הארץ הדום רגלי (וכלשון הגמרא רגלי השכינה וכה"ג) רחוק מאד מראש לרגל אשר ע"כ עיקר השפע לג' עולמות דבי"ע אינו רק מבחינת נו"ה דז"א דאצי' וכן ממל' דאצי' שנקרא אדם תתאה כו' ובחי' מוחין שברא' הוא הגבה למעלה מעלה נבדל בערך מהיות מקור לעולמות (רק מחיצוניות המדות שבלב שמאירים בנו"ה דזו"נ כו') לפי שבעמידה מתפשטים בחי' הרגלים
8 שאין למעלה לא עמידה : ראה חגיגה טו, א וברש"י שם. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, סהי"א. פיה"מ סנהדרין פ"י היסוד הג'. מו"נ ח"א ספי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וביאור הענין, דהנה שרש ענין תרי"ג מצות הוא כמו תרי"ג חבלים דקים אשר נתחברו ונכרכו יחד להיות לחבל א', כך יעקב חבל נחלתו, וכמ"ש בסש"ב משל הנ"ל שהיא חבל הנכרכה מתרי"ג נימין דקין, וכאשר עובר האדם על מ"ע או מל"ת נפסק חבל דק עד אשר ע"י ריבוי העבירות נכרתה נפשו לגמרי כו', ומ"מ ע"י התשובה מתקשרת נפשו בקשר אמיץ וחזק שהוא כמשל החבל שנפסקה וקושרין אותה הנה במקום הקשירה שם החבל עב יותר ע"י שהיא כפולה שם ד' פעמים וממילא ה"ה חזקה יותר במקום הקשירה כו', וכך עד"מ זה יובן בבחי' יעקב חבל נחלתו שכאשר נפסקו איזהו חבלים דקים שבחבל, או גם אם נכרתה לגמרי ואין לך דבר שעומד בפני התשובה שאם תשו"ת אינו מועיל יועיל לו בחי' תשו' עילאה, ומ"ש רז"ל ששמע חוץ מאחר כו' כבר פירשו בזה שתשו"ת לא הי' מועיל לו, אבל תשו' עילאה הי' מועיל גם לו כו', ואי לזאת דעת לנבון נקל איך שכאשר מקשר א"ע לאלקות ע"י בחי' תשו' מעומקא דלבא נעשה ההתקשרות יותר עב ויותר חזק כנ"ל במשל החבל כו', וכמו החולה שלאחר שנתרפא ע"י תרופות תעלה ארוכה מתחזק בבריאותו יותר ויותר כו', כך הבע"ת כששב ורפא לו הרי הוא קשור עוד יותר כו'.
412 ששמע חוץ מאחר : חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ושרש הענין דהנה כתי' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו כמו החבל שראשו א' קשור למעלה וא' למטה, כמו"כ הנשמה לא כולה מתלבשת בגוף כ"א הארה ומקצת מהנשמה ועיקר הנשמה נשאר למעלה, והתקשרות הנשמה המלובשת בגוף עם אלקות הוא ע"י החבל, וכמו שהחבל ארוגה מכמה חבלים דקים ונעשה חבל עב, כמו"כ החבל הנ"ל ארוגה מתרי"ג חבלים (בפ"א מתרי"ג נימין) דקים והם תרי"ג מצות, וכשפוגם באיזה מצוה הרי עי"ז נפסק חבל א' (ה' ר"ל מהתרי"ג חבלים דקים ע') עד שיוכל להיות שיופסק החבל לגמרי וזהו ונכרתה הנפש כו' מ"מ אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ומשארז"ל ששמע מאחורי הפרגד שובו בנים שובבים חוץ מאחר היינו שלא הועיל לו תשובה תתאה אבל תשו"ע הי' מועיל לו ג"כ, ועוי"ל שאין מספיקין בידו לעשות תשו' ואפשר שהי' מועיל לו תשו"ת ג"כ אלא שלא עזרו לו מלמעלה, ויש בכח התשו' לקשר החבל וכמו עד"מ כשקושרין חבל הרי במקום הקשר חזק יותר מפני ששם הוא כפול ארבעה ואם יופסק יופסק במ"א אבל לא על מקום הקשר, כמו"כ ע"י תשו' שקושרים החבל, במקום הקשר הוא אמיץ וחזק ולא יופסק עוד (ה' אפ"ל ע"ד שארז"ל מי שבא לידי עבירה ולא עבר מובטח לו שלא יחטא עוד ע').
116 ששמע. . חוץ מאחר : חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
אך עכ"ז מועיל תשובה, כי מה שארז"ל באחר שובו בנים שובבים חוץ מאחר , זהו רק תשובה תתאה לא הי' מועיל לו אבל תשובה עילאה הי' מועיל, והראי' מר' מאיר שאמר דומה רבי שמתוך תשובה מת נמצא שתשובה מועלת לו.
94 שובו בנים שובבים חוץ מאחר : ירמי' ג, יד. כב. חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך א פה
מקור מפורש
בדף זה
- ומסתבר לומר דלא פליגי במציאות , ומר אמר חדא ומר א"ח ולא פליגי או דפליגי איזה סבה היא העולה על כולנה, אבל כולהו איתנהו בי' והא והא גרים - וסיבה הראשונה לכולם הי' מה שהריחה אמו כשהיתה מעוברת ממנו והוכרחה לאכול מאותו המין (כ"ה גירסת תוד"ה שובו - חגיגה טו, א - בירושלמי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קלב
מקור מפורש
בדף זה
אבל בתוד"ה שובו (חגיגה טו, א) נראה דגריס בירוש' כמו שהוא ברות רבה הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
(א) אתערותא דלעילא שקודמת לאתערותא דלתתא ופועלת אותה, כמו ה"בת קול" שמכרזת על התשובה, שזוהי ההתעוררות שבאה מלמעלה כדי לעורר את האדם לתשובה, (ב) אתערותא דלעילא שנמשכת ע"י עבודת האדם באתערותא דלתתא.
1878 ראה חגיגה טו, א. ויק"ר ספי"ט. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, הענין ד"מצרים" ישנו גם בעולמות הרוחניים, שגם שם שייך ענין של חטא, כפי שמצינו בגמרא ש"אפקוהו למט"ט ומחיוהו כו'", ועד שגם בעולם האצילות ישנו ענין של "מצרים", ויתירה מזה, שגם לפני הצמצום ישנו ענין של "מצרים" – כמובן מהמבואר בחסידות שהענין דקריעת ים סוף (שבא בהמשך ליצי"מ), "הפך ים ליבשה", ישנו בכל המדריגות שלמעלה, כולל גם לפני הצמצום, ומזה מוכח שגם לפני הצמצום ישנו הענין של מיצרים וגבולים, שזהו כח הגבול שבא"ס.
143 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בדף זה
ומה שמצינו ענין של ירידה גם אצל מלאכים, כמאמר רז"ל "אפקוהו למט"ט כו'", ועד"ז "אתיוהו לאליהו כו'" – יש לתרץ:
49 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
מי הוא יהודי זה, הרי הוא רחוק לגמרי וכו' – כי, כאשר יעשה חשבון אמיתי, יווכח שהאמת הוא להיפך, כי, להיותוקרוב יותר לה' ולתורתו, אזי מצד החסרון שבעבודתו הרי הוא הוא גרוע יותר מיהודי הנ"ל, וכמו שאמרו רז"ל גבי אחר שידע בכבודי כו'.
67 עין יעקב חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
אבל ביצירה, ענין הלבושים הוא באופן הב', שההנהגה והשליטה היא כפי אופן הלבוש, והיינו שישנו ההרגש דנברא שאינו בטל כו', וכמו אפקוהו למט"ט (שביצירה) כו' שיתין פוליסין דנורא כו', לפי שעשה ענין כזה שהי' נדמה שהוא הפרדה.
33 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שבבי"ע היראה אינה בשלימות, וכמ"ש גם במלאכיו ישים תהלה, ואפקוהו למט"ט ומחיוהו שיתין פולסין דנורא, וגם הנשמות שהם למעלה מהמלאכים אינם בשלימות היראה, כמ"ש בתניא שאפילו צדיק גמור עובד הוי' ביראה ואהבה רבה בתענוגים הרי הוא בבחי' יש מי שאוהב, ועד"ז ביראה, שהוא בבחי' יש מי שירא.
49 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וההפרש בין מחשבהלדיבור הוא, שדיבור הוא לזולתו, וא"כ הרי הוא נפרד מעצם האדם, משא"כ המחשבה היא לעצמו, ומיוחדת עם האדם, וזהו מעלת הנשמות על המלאכים, שהמלאכים שנתהוו מהדיבור שייך בהם ענין הפירוד, וכפי שמצינו שאפקוהו כו' ומחיוהו שיתין פולסין דנורא, משא"כ הנשמות שהם מהמחשבה, ובמחשבה גופא הם עלו במחשבה, היינו בחי' היותר עליונה במחשבה, לכן הם בביטול, וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו, דאין עמידה אלא תפלה וביטול.
55 חגיגה טו, א. וראה גם לקו"ת מטות פז, א. מאמרי אדה"ז ענינים ע' סט. שם ע' עא. אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ב ע' שלה. רד"ה כבוד מלכותך דיום ב' דר"ה תשי"ב (תו"מ ח"ד בתחילתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו להודיע לבני האדם גבורותיו וכו', הנה מלכות עיקר בנינה מן הגבורות, דהיינו שיהי' יכול להיות מבחינת א"ס בי"ע עולם הנפרדים צריך להיות הסתרים וצמצומים, כי בבחינת אצילות איהו וגרמוהי חד כמשל כחות הנפש המתפשט במחדומ"ע וכו', כמו כן בבחינת אצילות אפילו הכלים הכל הוא בחינת אלקות, אבל בבי"ע עולם הפירוד אפילו מלאכים אשר צבא השמים לך משתחוים אעפ"כ הם בחינת יש ונפרד דבר חוץ בעל בחירה [וענין זה הוא דבר חידוש, שהרי מפורש בתניא שהמלאכים אינם בעלי בחירה, וכאן מבאר שהם בעלי בחירה, ומביא ראי' ע"ז מזה ש]אפקוהו למט"ט וכו', לכן צ"ל מקודם בנינה מהגבורה שיוכל אחר כך ע"י הסתרים וצמצומים להיות בי"ע, דאם לא כן הי' הכל בבחינת אין סוף וכו', אך אם לא היו הגבורות ממותקו' הי' יכול להיות נפרדים לגמרי, לכן אברהם אתקין לכורסיי', וע"י שהגבורות ממותקים יוכל להיות ביטול בעולם הנפרדים צבא השמים לך משתחוים.
8 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
מט"ט הוא רק בחי' נברא, ובנבראים אין תכלית הביטול, כידוע בענין "אפקוהו למט"ט כו'" , שזהו לפי שאינו בבחי' ביטול במציאות.
581 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ואף שגם למעלה, במלאכים עליונים, מצינו ענין של בחירה ועונש , כמ"ש במלאכיו ישים תהלה, וכמארז"ל אפקוהו למטטרון ומחיוהו שיתין פולסין דנורא, מ"מ, אין זה אלא בדקות דדקות כו', אבל עיקר ואמיתת ענין הבחירה, שכר ועונש, שייך רק בנבראים דלמטה, בעולם שנברא בעשרה מאמרות דוקא.
2634 חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
כיון שהאומר "שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר" , כיון שהקב"ה ברא את האדם באופן שהוא זקוק לשינה [ולא כמו מלאכים שנמצאים בעולם שאין בו עייפות , ואינם זקוקים לשינה], הרי מובן, שבחג הסוכות שנמשך שבעה ימים (שכוללים ב"פ שלשה ימים) מוכרחים לישון (ועד שזהו הכרח גדול יותר מאשר אכילה, שהרי חיוב אכילה בסוכה הוא רק כזית בלילה הראשון , ולאח"ז יכול לאכול אכילת עראי, פירות וכיו"ב, שמותר לאכול חוץ לסוכה ).
1303 חגיגה טו, א. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קא
מקור מפורש
בדף זה
חגיגה טו, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
בדף זה
אך יש להבין איך יתכן שימצא מציאת סיגים ופסולת כ"כ למטה כמו שר של ישמעאל מאורו' עליונים דז' מלכים דתוהו שגבוה גם מבחי' התיקון דאצי' כמ"ש לפני מלוך מלך לבנ"י כידוע אבל הענין הזה מובן מתוך מה שמצינו בדוגמא מהטוב דקדושה סדר ההשתלשלו' מעילה לעילה וכו' עד שנתגשם האור בהגשמה כו' כך בבחי' הסיגי' והפסולת יש בחי' ריבוי ההשתלשלות מעילה לעילה עד שנעשה סיגים ופסולת גמור וע"ד דוגמא הנה אנו רואי' בסטרא דקדוש' שבאצי' שם הוא בבחי' הביטול בתכלית ובעולם הבריאה כבר יש שם בחי' יש ודבר מה ואינו בבחי' ביטול גמור עד שימצא שם גם ענין שכר לזוכה ועונש לחוטא כמו דאפקוה למט"ט כו' דנתחייב עונש על מיעוט הביטול וכמ"ש דשמים לא זכו בעיניו ואף במלאכיו
9 דאפקוה למט"ט : חגיגה טו, א. וראה גם מאמרי אדה"ז-ענינים ע' סט, וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש ענין הקללות שבתוכחה
מקור מפורש
בדף זה
והנה יש במזיגה זאת דטו"ר שבנוג"ה ריבוי המדרגו' מאד כי הנה הטוב שבנוג"ה שהוא בחי' הביטול והר"ע שבנוג"ה שהוא בחי' הפירוד כנ"ל כאשר מתערבי' יחד יש כמה אופני' שונים באופן התערובו' מטו"ר אם כך או כך ומזה נמצא סיבת ריבוי המדרגו' בנוג"ה דבי"ע יש שהן בבחי' הביטול יותר ויש שאינם בבחי' הביטול כ"כ, ואמנם הנה דרך כלל ג' מדרגות הן, הא' אשר הביטול בהם תמידי בלתי שינוי והפסק כלל וכמו מיכאל וגבריאל ומט"ט וכיוצא ואע"פ שלפרקי' רחוקי' יחטאו עד שיקבלו עונש גם הם וכמו שאמרו דאפקו"ה למט"ט והלקוהו כו' אבל אין זה שכיח כלל והגם שהן בעלי בחירה מ"מ הביטול שלהן תמידי, אבל בחי' הר"ע שבנוג"ה כשגובר על הטוב הוא היפך זה ממש והן הע' שרים של מטה שהן בבחי' פירוד ממש ברוב הפעמי' וכמ"ש שר של מצרים לי יאור"י כו' וכיוצא בזה וזהו מדרג' השנית דרך כלל אבל בחי' הממוצע אשר בין שני הפכים הללו הוא אשר מעורב מטו"ר במזיגה שלפעמי' בטל ולפעמי' אינו בטל זהו בא בריבוי אופני' מאד כנ"ל, ומה שאמר דבהאי נוג"ה מפתי לאיתתא היינו מצד בחי' הטו"ב שבנוג"ה כנ"ל וד"ל.
15 דאפקו"ה למט"ט והלקוהו : ראה חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין כללות ענין מצות פרה אדומה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שיכול האדם ליטול חלק חבירו בג"ע, פי' כי יש בכל נשמ[ה] אלקי' כח לברר בנוגה ולגרום תוס' השפע בג"ע העליון וכשאותו האדם שלא עשה טוב ולא בירר הפסיד ומונע אור כו' והרי חבירו שבמדריגתו לוקח חלקו כי הוברר גם חלק חבירו כי הם בשרשן מדה אחת וד"ל.
37 ליטול חלק חבירו בג"ע : ראה חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות להבין כללות ענין האותות והמופתים
מקור מפורש
בדף זה
מכלי' שונים עד שמשם יפרד כו' לע' שרים, שאינו בבחי' פירוד ממש אלא עדיין אחוז וקשור באור המאציל בבלתי פירוד כלל, ואין לך דבר חוץ ממנו כלל כב' רשויות ח"ו כו', והגם שמאד נתצמצם ונתלבש בכמה מיני ריבוי רבבות צמצוצי' כו'.
53 כב' רשויות : חגיגה טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בדף זה
וגם אותן ארבעה שנכנסו לפרד"ס כר"ע וב"ז כו' זהו רק בבחי' היכלות דבריאה או [oldpage_374] יצי' לבד (ומה שראה למט"ט יושב כו' זהו מט"ט דיצי' או עשי' כו' כמבואר בס' הקבלה כו'), שכל זה שהשיגו וראו בפרד"ס זה לא הי' רק בהיכלות דיצי' לבד, וגם זה בהתלבשות והעלמות כצדיקי' דחזו אפי שכינתא באספקלריא דלא נהרא כו', כי הנבואה נתבטלה אחר החורבן.
90 שראה למט"ט יושב : ראה חגיגה טו, א. שער היחודים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בדף זה
ג) בשתים יכסה פניו כו' ואמר קדוש כו' שזה לא יתכן כ"א בהיותם בבחי' בריאה נבדלת בפ"ע עכ"פ ואף גם במלאכים דבריאה כמט"ט שרו ש"ע שהוא מבחי' כלים דו"ק דבריאה שא' (תהלים לז, כה) נער הייתי גם זקנתי כו' (חגיגה טו, א) וא' אפקוה למט"ט כו' וכן סנדל' ביצירה שקושר כתרים לקונו כו' וכ"ש מלאכים אשר נק' שלוחי השפע למטה ממש כמו המלאכים שנשלחו להפוך סדום לדין ולחסד לבשורת שרה שהן מיכאל וגבריאל ורפאל וכה"ג שנק' עומדים מוימ"ב וכן בכל ר"ה שאו' ויבאו בני אלקים להתיצב על הוי"ה שהן בני רברבניא ע' שרים העליונים דבריאה ויצירה ועשיה ויש שנק' שר צבא ה' (יהושע ה, יד) דיש מחנה אלקי' וכמו ד' מחנות שכינה ועד"ז ד' מחנות דאצי' בשם הוי"ה ונקרא שר צבא הוי"ה וכן מה שלפעמים או' מלאך האלקים וכמו ויסע מלאך האלקים ויש שנק' מלאך הוי"ה בבחי' האצי' ויש מלאכים שהן מחיצוניות הכלים ביותר כמ"ש בזוהר בענין רתיכין ומשיריין כו' ויש שנק' סוסים כמו בנבואת זכרי' (א, ח) או עננים למרכב וכמו עד"מ כלים החיצונים שפועלים בהן פעולת מלאכה כגרזן ביד כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בדף זה
מלאכים שאמרו קדוש פ"א ועמדו ב"א אלפים שנה בביטול כו' ועכשיו הם עומדים בביטול דקדוש פ"ג, מ"מ ה"ה גוף ונפש וכמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט רק שהם רק מב' יסודות הדקים מ"מ ה"ה גוף לכן אמרז"ל שבקוהו למט"ט שהוא ממלאכים הגבוהים וענשו אותו מצד הגוף, רק ששם אינו נק' גוף ונפש כ"א אור וכלי אבל הכלי מסתיר על האור, והאדם שנשפל בעוה"ז השפל והנבזה אפי' צדיק גמור שאין עליו שום לכלוך אפי' שום הרהור מ"מ הרי חומר הגוף מעלים ומסתיר דאיזה מצוה שהוא עושה אלו יצויר שהנפש לבד יעשה אותו הרי הי' המצוה באופן אחר רק שאין במציאות כו' א"כ הרי הגוף מסתיר ולכן משה כשעלה למרום הניח הגוף ביצי' מפני שהוא מסתיר רק אלי' עלה עם הגוף מפני שהי' משם ב"ן שעיקר הזיכוך בחיצוניות לכן הי' יב"ח בעיבור שהוא משם ב"ן אבל משה רבן של כל הנביאים לא עלה עם הגוף הרי שהגוף מסתיר.
41 שבקוהו [אוצ"ל: אפקוהו] למט"ט : חגיגה טו, א. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 51.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בדף זה
רק מ"מ אינו שייך לקרות אצלם גוף ונפש אלא בש' אור וכלי אך עכ"ז הכלי הוא מעלים ומסתיר ולכן ארז"ל אפקוה למט"ט, שמט"ט הוא ממלאכים גדולים עכ"ז שייך אצלו ענין דין ועונש והוא מצד הכלי שהוא מעלים ומסתיר, ומאחר שהו"ע העלם שייך רחמים.
51 אפקוה למט"ט : חגיגה טו, א. ראה גם לעיל (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה כאן על יד הערה 41. לקו"ת בהר מג, ד [ובמפתח ענינים שם מערכת בחירה — אג"ק שלו חי"ד ע' קמז]. מטות פז, א. סידור שער הק"ש עג, ד[ednref_342_ד]. ביאוה"ז בלק צט, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' יד. הנחות הר"פ ע' קפו[ednref_343_ה]. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרעא וע' תשכט. סהמ"צ להצ"צ ע' לו. אוה"ת תבוא ע' תתרצג[ednref_344_ו]. איוב כרך א ע' תרס ואילך. סה"מ תרכ"ט ע' קסה. תרצ"ז ע' 234. מאמר ד"ה לדוד מזמור תרפ"ב פ"ה. אג"ק כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' שלה ואילך. ע' שלח. שיחת ש"מ מ"ח תשי"ד ס"י (שיחות קודש תשי"ד — מהדורת תשס"א — ע' 63).
[edn_342_ד] אוה"ת ואתחנן כרך ו ע' ב'רלג.
[edn_343_ה] מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתפו. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שצז. מאמר ד"ה כבוד מלכותך יאמרו ר"ה תשי"ב.
[edn_344_ו] והוא דרוש אדה"ז מתקס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר