שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועוד ועיקר, על ידי דוגמא חי', שאינה דומה השפעת מי שנאה דורש למי שנאה דורש ונאה מקיים .
3 מי שנאה דורש . . ונאה מקיים : ראה חגיגה יד, ב. יבמות סג, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והי' נאה דורש ונאה מקיים , השתדל בכל עוז ביסוד מוסדות חינוך על טהרת הקודש בכל מקום שידו הגיעה, הן מוסדות חינוך לבנים והן מוסדות חינוך לבנות, כידוע ומפורסם.
5 נאה דורש ונאה מקיים ראה חגיגה יד, ב. יבמות סג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פורים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן לאחרי מאורע זה הזהירה התורה "יין ושכר אל תשת", שאסור לשתות "יין דרך שכרותו", שבזה נרמז, דכאשר "שותים" יין שבתורה, סודות ורזין דתורה, צריכים להזהר שלא לבוא למצב של "שכרות" של "כלות הנפש", וצ"ל באופן של "נכנס בשלום ויצא בשלום" , כידוע הפירוש בזה, שהכניסה ל"פרדס" צריכה להיות "בשלום" , באופן כזה שבודאי תהי' היציאה "בשלום" — נשמות בגופים.
28 חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב (ע"פ גירסת הע"י). ירושלמי חגיגה פ"ב הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו גם תוכן היו"ט שעשה "על שיצא בשלום מן הקדש" — ע"ד לשון חז"ל בנוגע לר' עקיבא , ש"נכנס בשלום ויצא בשלום" , שכניסתו לפרדס היתה באופן ש"יצא בשלום" , כיון שכניסתו לפרדס היתה "בשלום" , היינו לא בשביל היציאה מן העולם, אלא כדי שתהי' לו תוס' חיות בעבודתו למטה נשמה בגוף — וכן בכהן גדול, שלמרות גודל ההתעלות שלו ופרישותו מן העולם בכניסתו לקדש הקדשים, הנה "יצא בשלום" , וזה בא לידי ביטוי בכך שתיכף ביציאתו מן הקדש — "יצא לביתו", כדי להשלים כוונת הבריאה, לעשות לו ית' "דירה בתחתונים" דוקא.
55 חגיגה יד, ב (כגירסת הע"י. ירושלמי שם פ"ב ה"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
כי אבן הבוחן על כך שמרוצתו לה' הו"ע אמיתי ואינו רק בשביל שקרבת אלקים לי טוב, לרוות נפשו הצמאה, הוא כאשר יחד עמה ישנה התנועה דשוב, שמנתק את עצמו מגודל דביקותו בה' ויורד למטה להשלים רצונו של הקב"ה, בתורה — הלימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, לידע את המעשה אשר יעשון, וכן בתפלה ומצות, לעבוד בגופו ונפשו הבהמית וחלקו בעולם לבררם ולזככם.
76 שלכן מהד' שנכנסו לפרדס (חגיגה יד, סע"ב) רק רע"ק "יצא בשלום" לפי ש"נכנס בשלום" . ראה בהנסמן בהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
השייכות בין קשת לכבוד קונו הוא מפני "מראה הקשת" שראה יחזקאל במרכבה ("כמראה הקשת גו' כן מראה הנוגה סביב"), ובפרט ע"פ המסופר בגמ' שם לפנ"ז דכאשר דרש ר' יהושע במעשה מרכבה "נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן" , שמזה מובן עוד יותר, שמראה הקשת שייך למעשה מרכבה .
34 חגיגה יד, ב. ועד"ז בכ"מ בזהר. — וראה לקו"ש חי"ז ע' 362 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח ב' סיון ב' סיון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולפי זה, הרי יום ב' סיון שבו אמר להם משה ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' — הוא יום מיוחד המעורר את האדם "להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה'" ועד ש"נתקדש קדש קדשים", והתעוררות ותשוקה זו צ"ל עד כ"כ שזקוק לאזהרה והגבלה "השמרו לכם עלות בהר גו'", והיינו לפי שפעולתם בעבודה זו "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'" מביאה בם התשוקה לדעת את ה', להיכנס אל הקודש, להיכנס בפרדס באופן של כלות הנפש, וע"ז אומרים שצ"ל דוקא באופן ד"נכנס בשלום", "הגבל את ההר".
51 חגיגה יד, סע"ב. וראה לקו"ש ח"ג ע' 990. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויחי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכאשר מגלים אורות נעלים אלו כאן למטה, עלול להיגרם נזק, בקדושה – בדומה לנאמר על בן זומא :
50 חגיגה יד, ב. (משיחות חורף תשכ"ח, וש"פ וישב תשכ"ט)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מטות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לאחר כל האמור לעיל היתה כאן, בכל זאת, בדקות, סטיה מסויימת מהתכלית הפנימית באמת.
33 וע"ד ההנהגה דבן עזאי (יבמות סג, ב), דאף ש"ליכא איסורא כלל במילתא אם חפץ ללמוד תורה כל ימיו ולא לישא אשה כלל" (הל' ת"ת לאדה"ז קו"א לרפ"ג), בכ"ז, הרי "אין זו .. עצת חכמים המורים לאדם דרך ישרה שיבור לו" (קו"א שם). וי"ל, שמלכתחלה (היינו לאחר שאמרו "ואנחנו נחלץ וגו'") הי' זה דרגא דקדושה ולכן הסכים משה ע"ז. אלא שאח"כ נשתלשל מזה הענין ד"נחלה מבוהלת גו'". ובדוגמת בן עזאי , שמההנהגה ד"מה אעשה כו'" (יבמות שם) – הנהגה ד"רצוא" בבחי' תיקון עצמו, נשתלשלה אח"כ ההנהגה ד"הציץ כו'" (חגיגה יד, ב) דוגמת רצוא דתוהו, משא"כ רע"ק דאף דעסק בתורה כד שנה פרוש מאשתו – הרי הי' זה ברשותה ואדרבה – שדרתי', ואח"כ חזר לביתו (כתובות סב, סע"ב) ונכנס בשלום ויצא בשלום (חגיגה שם). (ממאמר ד"ה ומקנה רב תש"כ ושיחת ש"פ מטו"מ תשי"ט)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
6 "ד המבואר (ראה לקו"ש ח"ג ע' 0) בעגין ,נכנס בשלום ויצא בשלום" (חגיגה יד, ב. ירושלמי שם ט"ב ה"א) -- שאפשריות היציאה בשלום היא דוקא אם הכניסה בשלום , היינו שנרגש בהכניסה ש" תכליתה -- היציאה,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
[בדומה למוסבר על מעלתו המיוחדת של רבי עקיבא , אשר "נכנס בשלום ויצא בשלום" , שלא כאחרים אשר "נכנסו לפרדס" ולא יצאו בשלום , אשר הוא "יצא בשלום" מפני ש"נכנס בשלום" :
48 חגיגה יד, ב (כגירסת הירושלמי שם פ"ב ה"א. ע"י שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מסופר בגמרא, שרבי אלעזר בן ערך ביקש רשות מרבי יוחנן בן זכאי לחזור בפניו "דבר אחד שלמדתני" בענין מעשה מרכבה , ולאחר ש"פתח רבי אלעזר בן ערך ..
53 חגיגה יד, ב. ירושלמי שם (פ"ב ה"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומובן, שגילוי נעלה של השכינה גורם להיראות "קשת בענן" .
75 ראה זח"א בהקדמה (א, ב) ובהנסמן בניצוצי זהר (שם) ושערי זהר (מרגליות) לחגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן הוא לא עסק בפריה ורביה, באמרו "מה אעשה שנפשי חשקה בתורה", עד אשר עקב כך, בסופו של דבר, היתה כניסתו לפרדס באופן של "הציץ ומת" – "רצוא" ללא "שוב", בדומה למיתת שני בני אהרן.
52 חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויצא בשלום" :
23 חגיגה יד, ב (כגירסת הע"י. ירושלמי שם פ"ב ה"א). וראה תו"א שם. ד"ה אחרי מות שם בסופו. לקו"ש שם (ע' 252). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הרמב"ם מבהיר זאת בדיוק שבלשונו "אין ראוי לטייל בפרדס" , ובכך הוא משנה מלשון חז"ל "נכנסו לפרדס" .
79 חגיגה יד, ב (בגמ' לפנינו: בפרדס . ובע"י, רש"י ותוס': לפרדס . וכ"ה בכ"י שבדק"ס).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בן עזאי" ) לא היתה כמו אצל רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום .
101 חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב – ע"פ גירסת הע"י. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, י
אך הענין בזה, שהשגת הרשב"י והאריז"ל כו' בעולם האצילות היא בדרך ידיעת המציאות בלבד, והיינו, דאף שהשגתם היתה ברוח הקודש, שהרי כל דבוריהם וכל עניניהם היו ברוה"ק, מ"מ, הרי רוה"ק הוא ביצירה, וכמו ד' שנכנסו לפרדס , וכן מה שראה ר' ישמעאל כהן גדול , הרי זה בהיכלות דיצירה, ואילו ההשגה בהדרגות שלמעלה מזה היתה בדרך ידיעת המציאות בלבד.
56 חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והיינו, שבחי' יקר הוא בחי' נעלית ביותר, ולכן לא הי' יכול אדה"ר לקבלו, והוא כענין הנזכר בבן עזאי שהציץ ומת , ועליו נאמר יקר בעיני הוי' המותה לחסידיו , והיינו שבחי' יקר הוא גילוי נעלה ביותר שפועל ביטול וכלות הנפש.
18 חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכן בהמשך הדברים, כשמונה את בן עזאי ובן זומא – הרי הי' לו למנותם קודם "משמת רבי עקיבא" , ועכ"פ בנוגע לבן עזאי – ודאי שנסתלק קודם לרבי עקיבא , שהרי כאשר "בן עזאי הציץ ומת" , הנה "רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום" .
5 חגיגה יד, סע"ב (ע"פ גירסת הע"י). שם טו, סע"ב. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א (ושם – שבן זומא הוא ש"הציץ ומת" ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דהנה, גם כאשר מתבונן ומתעורר באהבה, הרי אפשר שאהבתו תהי' בבחי' רצוא בלבד, כמו בן עזאי שהציץ ומת , וכמו בני אהרן שנאמר בהם בקרבתם לפני הוי' וימותו, שהו"ע התהו, וא"כ אין זה לפי הכונה, דלא תהו בראה אלא לשבת יצרה.
35 חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואעפ"כ צריכה להיות העבודה לא כפי שהי'אצל בן עזאי שהציץ ומת , ועליו הכתוב אומר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו , וכפי שמצינו אצל שני בני אהרן שהי' אצלם הענין דבקרבתם לפני ה' , שהו"ע הרצוא, באופן שעי"ז וימותו, שהרי רצוא זה אינו כפי שהרצוא צריך להיות מצד הרצון שלמעלה, מצד הכוונה העליונה, אלא הרצוא צריך להיות כפי שהי' אצל רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום , והיינו, שאף שהי' אצלו רצוא היותר עליון שלמעלה ממדידה והגבלה ולמעלה מכל ענין של כלים, עד שנקרא בשם רצוא דתהו (כמבואר בתו"א), מ"מ, היתה התחלת עבודתו בענין הרצוא באופן שנכנס בשלום , ולכן גם לאח"ז יצא בשלום , שהו"ע השוב, במעשה התומ"צ למטה.
62 חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לבד מבן זומא , שהי' מהד' שנכנסו לפרדס , ובהיותו בעולם הי' יושב ותוהא – הי' בכחו לצאת אף בלילות, גם מהמצרים שבקדושה.
65 חגיגה יד, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אבל לא זהו הסדר כפי ש"לשבת יצרה", "נכנס בשלום ויצא בשלום" –
229 ראה חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב. ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
האמת שאינם אלא כגרזן ביד החוצב בו ), בא אליהם ; וכל זה – לאחרי שכבר נפעל בו הביטול בקרי"ס , כמ"ש "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף גו' וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש גו'".
1145 ועל זה צריך להזהיר גם (ועוד יותר) במדריגות היותר נעלות – ולדוגמא: "אל תמר בו גו' כי שמי בקרבו" (משפטים כג, כא) – דקאי על מטטרון ששמו כשם רבו (פרש"י עה"פ – מסנהדרין לח, ב), ועל זה מזהירים "אל תמר בו", מלשון תמורה, שלא להחליפו בהקב"ה (ראה סנהדרין שם. שמו"ר פל"ב, ד), כיון שאינו אלא כגרזן ביד החוצב בו.
וזהו גם מה שמצינו שר' עקיבא אמר "כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים" (חגיגה יד, ב) – שלא להפריד מים תחתונים ממים עליונים, אלא לידע שזוהי מציאות אחת, ואילו מים תחתונים לעצמם אינם מציאות כלל (כמבואר בארוכה בהמשך תער"ב (ח"ב ע' תתקסד. ע' תתקעב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והחידוש בזה, דעם היות שבין אצילות לבי"ע יש פרסא שמפסקת ומעלמת, מ"מ, ע"י העלאת מ"ן יומשך גם בבי"ע גילוי אלקות ממש, ע"ד ובדוגמת ההמשכה שנמשכת ע"י הפרסא שבין אוא"ס המאציל אל הנאצלים שנקראת אבני שיש טהור , שאבן שיש טהור נראה לעין הרואה כמהות המים , שבהם נראים פני המסתכל כפי שהם מהות המים ממש, שעל זה אמר רבי עקיבא לחבריו כשתגיעו למקום אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים 25, היינו , שאינם ב' אופני מים , אלא מהות אחד.
761 חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומובן, שזוהי מעלה ושלימות נעלית יותר מהמעלה והשלימות שבפ' שמיני – לא רק מצד השוב שלאחרי הרצוא, אלא המעלה היא כבר בהרצוא, שהוא באופן אחר , וכידוע3 בפירוש מאמר רז"ל "נכנס בשלום ויצא בשלום" , שהסיבה לכך ש" יצא בשלום" (שוב שלאחרי הרצוא) היא בגלל ש"נכנס בשלום" (שהרצוא הי' באופן שלאחריו יהי' שוב) .
964 חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב (לגירסת הע"י). ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הכוונה הו"ע קיום המצוות, עבודה שמצד הגוף, אלא, כדי שהעבודה דקיום המצוות תהי' עבודה תמה ושלימה, יש צורך בהקדמת קבלת עול מלכות שמים, היינו, שקיום התומ"צ יהי' חדור בענין המס"נ, אבל ענין הרצוא ומס"נ בלבד, אין זה עבודה שלימה כלל, שזהו כענין בן עזאי הציץ ומת , שאין זו עבודה שלימה, ואילו שלימות העבודה היא כמו אצל רבי עקיבא , שנכנס בשלום ויצא בשלום 9, והיינו, שהרצוא לא הי' באופן של יציאת האור מהכלי, אלא אדרבה, באופן שיביא לידי שוב, שזהו כאשר הרצוא אינו מצד טבעו, אלא מצד הביטול, כדי להשלים את הכוונה העליונה, שאז מביא הרצוא לידי שוב, שזהו"ע דנכנס בשלום , שגם הכניסה היתה בשלום , ולכן יצא בשלום .
270 חגיגה יד, ב (כגירסת העין יעקב. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א). וראה תו"א וישלח כה, ב. תורת חיים שם קצד, א ואילך. סה"מ תרמ"ט ע' רנט ואילך. לקו"ש ח"ג ע' 988 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בשעה שמשה רבינו עוסק בלימוד ענין חמור בתורה, ובא ילד יהודי פשוט ושואל אותו כיצד מבטאים "קמץ אל"ף" (וכידוע הסיפור שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר באריכות , שמשה רבינו ישב בהיכלו בראש השולחן ולימד תורה לתינוקות של בית רבן) – הנה מבלי הבט על ריחוק הערך שביניהם , נפסקת ההלכה ש"כל התורה ענין אחד ".
163 כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר בענין זה סיפור הגמרא בנוגע לר' אלעזר בן ערך * (חסר קצת), ומזה מובן בכ"ש וק"ו בנוגע למשה רבינו, שהי' מקבל ראשון מפי הגבורה.
*
) אולי הכוונה לחגיגה יד , ב . וראה גם קה"ר פ"ז , ז (ב) . – המו"ל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ושני ענינים אלו באים ביחד, כי, העלי' שבשבת היא באופן כזה שלאחרי כן תהי' ההמשכה (וכידוע בענין "נכנס בשלום ויצא בשלום" , שהכניסה עצמה צריכה להיות באופן כזה שתהי' גם היציאה בשלום ).
145 חגיגה יד, ב (כגירסת הע"י). ירושלמי שם פ"ב ה"א. וראה תו"מ חל"ג ע' 385. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ה"ארבעה שנכנסו לפרדס" הנה הנהגתו של ר"ע היתה באופן ש"נכנס בשלום ויצא בשלום" , שזהו הקו ההפכי מהנהגת בן עזאי , והיינו, לפי שעבודתו של ר"ע היתה באופן של שוב דוקא.
1765 חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב (לגירסת הע"י). ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אמנם, זהו ענין הרצוא; ולאח"ז צריך להיות גם ענין השוב – שהרי הכוונה אינה שיהי' רצוא בלבד עד כלות הנפש, אלא דוקא באופן ד"נכנס בשלום ויצא בשלום" , ולכן, הנה תיכף לאחרי המאורע דמיתת שני בני אהרן (שאצלם הי' ענין של רצוא בלבד), נאמר הציווי "יין ושכר אל תשת וגו'" , עד "ולהורות את בני ישראל גו'" .
1826 חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב (לגירסת הע"י). ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אף שענין גבורות גשמים מורה על תגבורת העצמות כו', מ"מ, תכלית העילוי הוא שיומשך בחי' האור שלמעלה גם מענין גבורות גשמים, שזהו שאמרו אל תאמרו מים מים , כי התכלית הוא שיומשך בחי' עצמות אוא"ס שלמעלה גם מבחי' מים מים .
348 חגיגה יד, ב. וראה תו"א יתרו עג, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' צו ואילך. תקס"ה ח"ב ע' תרלב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בעבודה, כמבואר בדרושי פרשת אחרי בענין רצוא ושוב (העלאה והמשכה), שבשעת הרצוא צריך להיות נרגש גם השוב, שזהו הדיוק במארז"ל (בנוגע להכניסה בפרדס) נכנס בשלום ויצא בשלום , שכדי שתהי' היציאה בשלום צריכה להיות גם הכניסה בשלום , היינו, שבהרצוא (העלאה) נכלל גם השוב (המשכה).
184 חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב – ע"פ גירסת העין יעקב. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ג"כ מה שאמרו רז"ל ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי הציץ ומת כו' בן זומא הציץ ונפגע כו' רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום .
560 חגיגה יד, ב. ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שאמר ר"ע כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור , אל תאמרו מים מים , כמבואר בכתבי האריז"ל שעיקר אזהרתו היתה שלא יאמרו ב' פעמים מים , כי אינם ב' מיני מים אלא מים אחד הם, והיינו, שאין חילוק בין מים העליונים שלמעלה מהפרסא למים תחתונים שלמטה מהפרסא, כיון שפרסה זו אינה אלא כמים הפנים לפנים, שמצד פשיטות המים דלמעלה (שהם למעלה אפילו מהרצון להיטיב), נראים בהם פני המסתכל, נשמותיהם של צדיקים שעלו במחשבה, באופן שאינם דבר נבדל מהמים, אפילו לא כמו דבר שמתהווה מן המים , אלא הם המים עצמם.
596 הובא באוה"ת בשלח שם (ע' תפ) ובד"ה וידבר גו' אחרי מות הנ"ל (המשך תער"ב שם ע' תתקסד). וראה לקוטי הש"ס להאריז"ל לחגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כשם שאצל הבעל, בשעה שנכנס לפני ולפנים, "לבו למעלה" , צריכה להיות הכניסה בשלום , היינו, שיורגש אצלו שהתכלית היא שיומשך למטה לחבר שני הפכים – כך גם בנוגע ל"ביתו זו אשתו", היינו, שצריך להיות "יצא בשלום" , שגם ביציאה מבחוץ לכל ענינים של קודש, צריך לזכור שכל מציאותה ותכליתה של היציאה היא כדי לחבר ולעשות שלום בין "פמליא של מעלה" ל"פמליא של מטה" עד למטה שאין למטה ממנו.
1044 חגיגה יד, ב. ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
עפ"ז יש לבאר גם בנוגע לרבי עקיבא , שהי' מהארבעה שנכנסו לפרדס , ועליו נאמר ש"נכנס בשלום ויצא בשלום" :
1509 חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב (ע"פ גירסת הע"י). ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
רק ר' עקיבא (כמבואר בחסידות שהיתה עבודתו גדולה יותר מעבודת נדב ואביהוא , שנכנס בשלום ויצא בשלום ), עליו נאמר שהוא כנגד הקב"ה, הנה "אני – ר"ע – ובוראך מכירין כחך".
1611 חגיגה יד, ב. ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מבואר בחסידות (ומיוסד בזהר וספרי קבלה) בנוגע לאיסור עריות, שברוחניות ה"ז מורה על יחודים נעלים ביותר (כמו יחוד ז"א ומלכות, שנקראים אח ואחות ), שמצד גודל מעלתם אין העולם למטה יכול לקבלם, וכאשר מגלים אורות נעלים אלו למטה, יכול להיות מזה היזק (ובדוגמת המסתכל בשמש ללא דבר המסתיר).
3130 וע"ד שמצינו גבי בן זומא ש"הציץ ונפגע" (חגיגה יד, ב), כיון שלא הי' יכול לקבל ריבוי אור כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומצינו בגמרא שכאשר ר' אלעזר בן ערך אמר לריב"ז "תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני ..
978 חגיגה יד, ב. ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אם האב "נאה דורש" , והאם "נאה דורשת" – עליהם להיות גם "נאה מקיים" , ואם חסר אצלם בהקיום – אינו מקבל את ה"דרשה" .
2653 חגיגה יד, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
גודל תשוקת הנשמה לאלקות עד שבאו לכלות הנפש ממש ), אינה תכלית העבודה, אלא צריך לידע שיש ענין שבא לאחרי זה – "אחרי" – שזהו הענין ד"קדושים תהיו", עד לקדושה בלתי מוגבלת – "כי קדוש אני" , ולכן צריך להמשיך ולילך ולהתעלות בעילוי אחר עילוי, עד לאמיתית ענין ההילוך שהוא עילוי שבאין ערוך (כמודגש גם בענין יצי"מ שצריך להיות "בכל יום ויום" ), באופן של קדושה והבדלה ("קדושים תהיו") ממדריגתו הקודמת ,
1194 אלא שעכשיו אין זה באופן ד"וימותו" ח"ו, כמבואר בכ"מ, ובפרט במאמר ד"ה אחרי מות הידוע (תרמ"ט פי"ב ואילך (סה"מ תרמ"ט ע' רנו ואילך)), שצריך להבטיח שענין הרצוא יהי' באופן ד"יצא בשלום" עי"ז ש"נכנס בשלום" (חגיגה יד, ב (כגירסת הע"י. ירושלמי שם פ"ב ה"א)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו"כ אין לומר שירד מרכיבתו כדי לעסוק בענין מיוחד בתורה, ע"ד שמצינו בגמרא "ירד רבן יוחנן בן זכאי מעל החמור ונתעטף וישב על האבן ..
1836 חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וצריך לפעול שכך יהי' גם אצל כל אלו שיש לו קשר עמהם – עי"ז שידבר עמהם בדברים היוצאים מן הלב, ויראה דוגמא חי' שהוא "נאה דורש ונאה מקיים" , ואז יהיו הדברים פועלים פעולתם, באופן
2140 חגיגה יד, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לפרדס, שהי' צורך בכמה עניני זהירות כו', ודוקא מי ש"נכנס בשלום" – "יצא בשלום" .
1162 ראה חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב. ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם הביאור בדברי הגמרא בענין ארבעה שנכנסו לפרדס , ומכולם הנה רק רבי עקיבא "נכנס בשלום ויצא בשלום" – דלכאורה, החילוק ביניהם הי' רק בענין היציאה בשלום, ולמה נזכר גם ענין הכניסה בשלום?
2455 חגיגה יד, סע"ב. טו, סע"ב (ע"פ גירסת הע"י). ירושלמי שם פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו"כ יובן למעלה בבחי' חכ' דבירורי' הגם שהוא בחי' נובלות חכ' בחי' חיצוניו' חכ' מ"מ לאחר תשלום הבירורים הוא נוגע לבחי' עצמותו שלא שייך שם לאמר אפי' בשם מקור לחכ' כמ"ש כשתגיע לאבני שיש טהור אל תאמר מים מים , שהוא בחי' שלא שייך שם לאמר אפי' בשם מקור לחכ', וזהו והחכ' תחי' בעליה שהוא בחי' חכ' דבירורי' שהוא נובלות חכ' שלמעלה בחי' חיצוניו' חכ' שמלובש למטה בבי"ע הוא מחי' בעליה בחי' פנימי' חכ', והיינו לאחר תשלום כל הבירורי' שאז יתעלה בחי' חכמתו לבחי' שהוא למעלה בעילוי אחר עילוי עד אין סוף מבחי' מקור החכ'.
33 כשתגיע לאבני שיש טהור : חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגם אותן ארבעה שנכנסו לפרד"ס כר"ע וב"ז כו' זהו רק בבחי' היכלות דבריאה או [oldpage_374] יצי' לבד (ומה שראה למט"ט יושב כו' זהו מט"ט דיצי' או עשי' כו' כמבואר בס' הקבלה כו'), שכל זה שהשיגו וראו בפרד"ס זה לא הי' רק בהיכלות דיצי' לבד, וגם זה בהתלבשות והעלמות כצדיקי' דחזו אפי שכינתא באספקלריא דלא נהרא כו', כי הנבואה נתבטלה אחר החורבן.
89 ארבעה שנכנסו לפרד"ס : חגיגה יד, ב. ראה ע"ח (שער כסה"כ) שמ"ו, פ"ב. שער רוה"ק דרוש א' (הא' — יג, א). שער היחודים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכרת לילך באבדון ובאר שחת (כמו ד' שנכנסו לפרדס , ב"ע הציץ ומ"ת שנסתלקה נשמתו באור החיים ונענש בגופו עכ"פ (וכשריפת בני אהרן נדב ואביהו שהיו שתויי יין מיינ[ה] ש"ת פנימי' התו' וא' בקרובי אקדש כו' כמ"ש בזהר), ואלישע אחר יצא לת"ר כי טינא הי' בלבו מכבר, ולא יסבול כל דבר רע ופסולת מצד בחי' הגבור[ות] עליונ[ות] שבפנימי' הח"ע [עד ש]גם דק שבדקות הרע יהי' שם לחטא גדול, כענין שמים לא זכו כו' וסביביו נשערה מאד אפי' כחוט השערה מצד עוצם הרוממות ששם תכלית הבירור כמו לפני רוממו' העצמו' [דמלך] בקירובו יותר אל פנימי' וז"ש בקרוב"י דוקא אקד"ש כו'.
295 ד' שנכנסו לפרדס : ראה חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכמו שנראה בחוש שבפנימי' התורה לא כל אדם זוכה לקבל וכמו בד' שנכנסו כו' רק ר"ע יצא בשלום כו', וע"כ [אמר] אין דורשי' כו' רק ליחיד וחכם ומבין מדעתו מוסרי' לו ר"פ כו' וכמ"ש אכתי לא קשאי כו', כי במעט פסולת דק שבו גם שהוא בהעלם גדול יוכל לקצץ [oldpage_622] בנטיעות ולהיות בבחי' הפירוד כי לא יסבול שם שום שמץ רע, ולפי שהוא מבחי' כח הגבו' שבחסד יש בו היפוכו לטהר ולזכך כל פסולת דהיינו להוציא כל בחי' הטוב שברע בתכלית וזהו ענין טהר"ה דתחה"מ וד"ל) (וכמו יסורים של אהבה לצדיקים שמתרפאים בזה שיבער הטוב מן הרע והרע נדחה לחוץ כיסורים שקיבל ראבר"ש וא' חביבי' יסורים כו' כי זהו כמו טבע הרפואה בסממנים חריפים שיחזק כל הטוב והבריאות ויגרש כל רע ופסולת, ואמנם יוכל להיות שיכלה גם החיים והטוב, כי הרי יחלש מן סם הרפואה כשיגבר הרע על הטוב וגם לא יגרש כל העלם חיות הדק ברע ולא יגלה כל חי[ות] הטוב והנעלם ביותר.
308 לקצץ בנטיעות : חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואמנם באמת א"א לומר על בחי' חכ' שבנפש האלקי' בכאו"א שיהי' בבחי' ראי' מקרוב בהשגות המהות דאוא"ס באצי' שהוא בחי' סובב וממלא כו' כמו שהוא למעלה ממש שהרי נא' כי לא יראני האדם וחי כו' (ואפי' צדיקים גמורים אמרו בחייהן אינם רואים במיתתן בלבד רואי', שזהו בהסתלקות אור נשמתו בדביקה וחשיקה גדולה עד כלות נפשו בא' כר"ע שיצאה נשמתו בא' ובב"ע א' הציץ ומת וכה"ג (שזהו מיתת נשיקה ע"פ ה' שאינו אלא בצ"ג יח"ס, ומה שא' דל"ו צדיקי' חזו אפי שכינתא כו' זהו ע"י רוה"ק וג"א וגם זה ע"י בחי' לבוש ומסך שנק' חשמ"ל כמ"ש בע"ח).
290 ובב"ע א' הציץ ומת : חגיגה יד, ב. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מה (בהערה). תו"ח בראשית מ, סע"ב ובהערה 27. לקמן פ' בשלח רטו, א. ויקהל תיד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו מ"ש מ"ה שמו כו' והוא בבחי' מ"ע שממעל לרקיע, והב' בחי' היש דחכ' כשבא מאין ליש דבינה כמו חכמה דמע"ב דאבא א' לאימא כמ"ש בראשית ברא אלקי' כו', וכמ"ש במ"א בענין אור מים רקיע דמקור ושרש הראשון וחכ' הוא בבחי' אור כמ"ש יהי אור ויהי אור והוא בחי' חכ' דא"ס עצמו דלתבונתו אין מספר שכלולה במהו"ע ממש (כמשל נפש השכלי' עצמה כו'), ומשם נמשך ובא בבחי' התפעלות והוא ח"ע דתורה הקדומה שנק' ים הקדמוני או מים עליונים ושם הוא שרש נשמת משה שנא' בו כי מן המים משיתיהו מבחי' מ"ע דוקא, וזהו למעלה הרבה גם מבחי' נהר שיוצא מעדן העליון הנ"ל שהרי הנהר הזה הוא בבחי' מ"ת שלאחר הבדלת הרקיע כו', והיינו כאשר החכמה באה מאין הנעלם לבחי' יש וע"כ נק' בשם נהר עכ"פ כמו המים המקובצים בנהר שהן במציאות דבר מה כמקוה המים שנקבצים בכלי שמגביל אותם, ואע"פ שהמים עצמן אין להם גוון עצמי רק לפי הכלי אבל בהיותן נמשכים והולכים בנהר ניכרים במציאות דבר מה ובהגבלה דבחי' יש כו', רק כמו שהמים בשרשם למעלה בבחי' הרוחני' ממש אין להם גוון כו' רק בחי' היולי פשוט בתכלית (כמו כח המשכיל כל שכל כו' והוא בחי' מ"ע הנ"ל (שע"ז א' ר"ע כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים מפני שהוא בחי' טה"ע כו').
447 א' ר"ע כשתגיעו : ראה חגיגה יד, ב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תשיט. דברים ח"ג ע' א'ז ובהנסמן שם. ח"ד ע' א'תיב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו ואתה משמר"ה בקרבי שכח זה דבחי' שוב אתה משמרה בקרבי לבלתי תצא מקרבי במס"נ (דבחי' רצוא כענין בע"כ אתה חי, וזהו כד עייל ונפיק דנשמות הגבוהות שבבחי' התיקון דש[ם] מ"ה כו' (כמו ב"ע הציץ ומת כו' שנסתלק[ו באד"ר] ור"ע יצא בשלום בבחי' התיקון דתו"מ כנ"ל).
846 ב"ע הציץ ומת : חגיגה יד, ב. ראה גם לעיל פ' בא קב, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית ותלד עדה את יבל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה, ט
אך זה החסד הוא שעש' הדין הקשה בהם שנשרפו ונאבדו כו' הרי בחינת הדין בהעלם והחסד בגילוי (גם עד"ז היה בי' מכות במצרים ובאותות ומופתים הנוראים שאמר (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרי' כו' ובכל אלהי מצרים כו' שהיה ע"פ התגלות אור דשם הוי"ה ביתר מכפי המדה וצמצו' דשם אלקים כו' וכמ"ש במ"א במ"ש (שם ז, ה) וידעו מצרים כי אני הוי"ה כו' וכן אמר יתרו (שם יח, יא) עתה ידעתי כי גדול הוי"ה כו' מפני שפרעה אמר (שם ה, ב) לא ידעתי את הוי"ה רק בחי' אלקים כו' וכן בקי"ס אמר (שם יד, כד) וישקף ה' אל מחנה מצרים כו') (וגם במלאכים יש עונש עד"ז כמו (סנהדרין לח, ב) הושיט אצבעו קטנה ביניה' (שהוא ביתר מכפי המדה וצמצום בצירופי אותיות אלקים שמזה מציאות התהוותם מאין ליש) ושרפם (שנתבטלו ממציאות' לגמרי) ועד"ז יש גם בנשמות הגבוהות אלא שאין זה עונש אלא עלייה גדולה כענין מיכאל כ"ר מקריב נשמות ע"ג מזבח העליון דאצי' שנכללים לאשתאבא בגופא דמלכא כו' וכן כענין מיתת נשיקה ע"פ ה' וכב"ע הציץ ומת כו' (חגיגה יד, ב) וכג' שנסתלקו באד"ר וכה"ג ויש שעולים עד"ז כדי שיפלו בדרך עונש וכמו בבני אהרן בקרבתם לפני ה' ממש ביותר ממדתם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נג, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומעתה יובן ענין הנ"ל בפי' לרוקע הארץ על המים שתחלה קודם הבריאה היו המים מקיפים וסובבים לכדור הארץ ואח"כ צוה ה' שיקוו המים כו' ותראה היבשה וירדו המים למטה ונעשה הארץ למעלה כנ"ל דהנה ידוע מ"ש במדרש שקודם שנברא העולם היה מים במים כו' שמ"ע ומ"ת היו ביחד ושניהם ע"ג הארץ וצוה שיקוו המים תחתונים שמתחת השמים אל מקום א' ותראה היבשה הרי מ"ת דוקא הוא שהיו מקיפים וסובבים לארץ וגער בהן בנזיפה שירדו למטה מן הארץ ותעמוד האר' ממילא למעלה כמ"ש לרוקע הארץ ומ"ע שמעל השמים עלו למעלה על ידי הבדל הרקיע כמ"ש יהי רקיע בתוך המים כו' והענין הוא כידו' בפי' שמים אש ומים שזהו ענין אור מים רקיע ר"ת אמ"ר דאור הוא בחי' ח"ע הרוחניות והוא אש ולא אש גשמי אלא מקור יסוד האש שנקרא אויר דק ומן האויר נעשה אור וכמשל אור מקור השכל שנעשה ונמשך בהתפשטות נק' התחכמו' שבא מכח המשכיל ההיולי ואח"כ מתפשט לאורך ורוחב נק' מים שהחכ' נק' אור ונק' מים כידו' וז"ש אל תאמרו מים מים כו' כמ"ש במ"א ואש ומי' יחד כמ"ש
21 אל תאמרו מים מים : חגיגה יד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דדבר ידוע שהמוכיח מוכרח שהוא בעצמו עכ"פ יהי' נזהר מאד בכלל הן במעשה והן במדות, כדי שיהי' נאה דורש ונאה מקיים דוקא, דאם לא כן אין דבריו נשמעים כל כך (ועל דרך טול קורה כו').
467 נאה דורש ונאה מקיים : ע"פ חגיגה יד, ב. יבמות סג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר