360

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הוא: הלומד אומר דברי תורה שהקדוש־ברוך־הוא אומרם כביכול. אופן זה של לימוד נובע מהתבטלות מוחלטת כלפי נותן התורה, עד לאופן של "דירה לשכינתא".

ולפי זה מובן, שהענין של "תורתו אומנתו" אצל רבי שמעון בר יוחאי, קשור בהיותו מ"מארי קבלה" – ואדרבה: הוא אשר לימד את פנימיות התורה לתנאים האחרים47, ולפיכך הוא היה בדרגה הנעלית ביותר של "תורתו אומנתו". לאחר היותו במערה, היה תמיד במצב של התבטלות מוחלטת כלפי אלקות49, כדבריו50 "אנא סימנא בעלמא" – הוא כשלעצמו אינו מציאות כלל אלא רק "סימן" לאלקות. הוא היה "דירה לשכינתא" לגמרי, ולכן נאמר51 עליו "מאן פני האדון הוי' דא רבי שמעון בר יוחאי".

ולכן הוא לא היה זקוק להכנה של קריאת שמע כדי שלימוד תורתו יהיה באופן של "תורתו אומנתו"52.

ח. מעלתו של ז. רשב"י – בהתבטלות רבי שמעון בן נתנאל מוחלטת תמיד באופן ה"פתיחה" של

בכך יובן טוב יותר מדוע דוקא רבי שמעון בר יוחאי לא הפסיק מלימוד תורה לצורך קריאת שמע:

כדי שלימוד התורה יהיה באופן של "ואשים דברי בפיך", כדלעיל, צריך להגיע לפני כן להתבטלות מוחלטת כלפי אלקות, וזאת על ידי העבודה הרוחנית של קריאת שמע, שמשמעותה מסירות נפש48.

אבל רבי שמעון בר יוחאי, ובמיוחד

מעשה מרכבה

מסופר בגמרא53, שרבי אלעזר בן ערך ביקש רשות מרבי יוחנן בן זכאי לחזור בפניו "דבר אחד שלמדתני" בענין מעשה מרכבה, ולאחר ש"פתח רבי אלעזר בן ערך .. ודרש", אז "ירדה אש מן השמים...". ובהמשך לכך מספרת הגמרא, שכאשר שמעו זאת רבי יוסי54 הכהן ורבי שמעון בן

הערות

  1. 47. ראה סידור דש, סע"ב. מאמר ל"ג בעומר ושלאחריו בהמשך והחרים תרל"א. וגם "תורתו של רשב"י בנגלה שהיתה תורתו אומנתו פי' כלי שלו שהי' יודע הפנימיות בכל פשוטי ההלכות ובשעה שהי' לומד הי' ממשיך עצמות אוא"ס .. ע"י פנימיות התורה" (המשך תרס"ו ס"ע מה. ועוד), כידוע שרשב"י הי' מחבר סתים וגליא (נסמן לקמן הערה 49. ועוד. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 131 ואילך). וראה לקו"ת מטות פד, סע"ג. ועוד.
  2. 49. ראה אוה"ת (ע' רנז) וסה"מ תרכ"ז (ע' עדר) שם, דרשב"י "הי' תמיד בבחי' ביטול .. ואפ"ל (ש)דוקא רשב"י לפי שחיבר סתים וגליא".
  3. 50. זח"א רכה, א.
  4. 51. זח"ב חל, א. וראה בהמצויין בניצוצי זהר (מרגליות) שם.
  5. 52. ראה המשך תער"ב (שבהערה 25) דרשב"י ס"ל דאין מפסיקין לק"ש "לפי שתורתו אומנתו דרשב"י הי' במעלה ומדרי' עליונה שגם בהנגלה הי' מאיר בו האלקות שבההלכה" – והרי ענין זה הוא מצד עוצם הביטול דרשב"י, כמבואר בהמשך תרס"ו שם.
  6. 48. אוה"ת שם (בריש העמוד). סה"מ תרכ"ז שם.
  7. 53. חגיגה יד, ב. ירושלמי שם (פ"ב ה"א).
  8. 54. בירושלמי שם גריס "ר' יוסף הכהן" – אבל בפשטות זהו ר' יוסי הכהן תלמיד ריב"ז (וראה ג"כ סה"ד ע' ר' יוסי הכהן). ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.