989
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מרומז בציווי זה שלילת העבודה של רצוא ללא שוב?
ולהבין זאת יש להקדים: איך שייך בכלל להיות במצב של "שוב" תוך כדי אחיזה בדרגא כה נעלית של "רצוא"? עבודת הרצוא (ככל עבודה) הרי צריכה להיות באמת. כאשר הוא נמצא בעבודת הרצוא, נדרשת ממנו שאהבתו להקב"ה תהיה "בכל מאדך" (ש"מאד" פירושו, ללא הגבלה), שיצא מכל הגבלותיו. שכן כל זמן שיש לו עדיין אחיזה וקשר עם ההגבלה של "כלים" (שכל וכיו"ב), אין זה "בכל מאדך". וכאשר הוא עומד ברצוא ללא כל הגבלות, כיצד יכול להזהר מכלות הנפש, אלא אדרבה, שיהיה אצלו המצב של שוב?
ידוע בזה, שהזהירות צריכה להיות מיד בתחילת הרצוא. אם קירובו לאלקות בתנועה של רצוא באה לא משום שדורש טובתו שלו, משום שיודע שקרבת אלקים לי טוב, אלא שהרצוא בא אצלו הוא כדי למלא את רצון העליון, את ציווי הקב"ה "ואהבת גו' בכל מאדך", הרי מאחר שהוא מתכוון לבצע לא את רצונו אלא את רצון העליון, ויודע שהכוונה העליונה בבריאת העולם היא שיהיה לו קיום, "לא תהו בראה לשבת יצרה"9 – במילא נקבע אצלו הרצוא מלכתחילה באופן כזה, שלאחר הרצוא יהיה בתנועה של שוב.
לפי זה גם יובן המסופר בגמרא10: "ארבעה נכנסו לפרדס כו' בן עזאי הציץ ומת כו' בן זומא הציץ כו' ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום". לכאורה, ההבדל בין ר' עקיבא ואחרים הרי התבטא רק ביציאה מהפרדס, שר' עקיבא "יצא בשלום", ואילו בכניסה לפרדס לכאורה לא היה כל הבדל ביניהם – ומדוע אם כן, מציינת הגמרא שר' עקיבא "נכנס בשלום"?
אלא שהפירוש הוא: ה"הציץ ומת" של בן עזאי היה ענין של רצוא ללא שוב11. כניסתו ל"פרדס"12 היתה באופן של "רצוא" לקב"ה מתוך כלות הנפש ללא "שוב" כלל (ועל דרך זה גם בן זומא)13. ומה שלא היה אצלו השוב, הוא משום שלכתחילה, בשעת כניסה,
הערות
- 9. ישעי' מה, יח.
- 10. חגיגה יד, ב [ושם (טו, ב) הגי' – עלה בשלום וירד בשלום. אבל כן הוא ב]ירושלמי (חגיגה פ"ב, ה"א) ובעין יעקב.
- 11. כי כללות עבודתו הייתה "רצוא" ולכן אמר (יבמות סג, ב) ומה אעשה כו' – ולא עסק בפו"ר, דוגמת שני בני אהרן. וכמו בשני בני אהרן – גם בנוגע לבן עזאי ב' דעות: שלא היו לו בנים, שגם לא נשא אשה (סוטה ד, ב). וראה תוד"ה ברתי' (כתובות סג, א), רמב"ם הל' אישות טו, ג.
- 12. אבל לא ההתנהגות עד אז ד"ומה אעשה כו'" – שהרי עסק בתורה (המשכה מלמעלמ"ט, והי' נאה דורש) שלכן "אין בידו – דהעושה כן – עון" (ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ג בקו"א). אלא שבהנהגה דתיקון עצמו – ה"ז הנהגה דרצוא, ולא הנהגה דקיום העולם (עיי"ש בקו"א).
- 13. ראה ג"כ ב"ר פ"ב, ד.
בראשית רבה ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.
- אגרות קודש כרך כח י'תשעג כתובות סג, א
- לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א מאותו ספר כתובות סג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד כתובות סג, א
- שו"ת סימן ל כתובות דף ס"ג ע"ב
- שו"ת יורה דעה סימן רכג כתובות דף ס"ג
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמג דין המשכיר שדה ומרחץ לנכרי כתובות סג , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת כתובות סג, א