תלט
אכניסם שמא כך א"ל הקב"ה עשה לי משכן וארון וכלים א"ל בצל אל היית וידעת, וצ"ל מפני היפך25 משה את הסדר כמ"ש הקב"ה.
והענין הנה כתי' ועשו לי מקדש25 ושכנתי בתוכם, בתוכו לא נא' אלא בתוכם בתוך כאו"א, דבזמן המקדש האיר בכ"א בהתגלות, ואף משחרב המקדש יש בכאו"א בחי' מקדש, ובזה מתורץ דלכאו' הרי אמרז"ל כ"מ שנא' לי26 אינו זז משם לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, דגם עכשיו יש בחי' זו בכאו"א, ובעבודה הוא מ"ש ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך27, הב' הוא ב' השימוש שבכל הלב28 בחלל הימיני ובחלל השמאלי יהי' הוי' אלקיך, ואהבת שרש דאהבה אבה29 ל' רצון שיהי' לו רצון אחד לאלקות, ובמ"א מבואר דואהבת הוא ל' הבטחה30 שמבטיח שיהי' ה' אלקיך, וכאן מבואר דהב' הוא ב' השימוש ואהבת הוא ל' רצון, וזהו מצוה דליחדו וכמ"ש וידעת היום31 והשבת אל לבבך כי הוי' הוא אלקים בשמים ובארץ מתחת אין עוד, וזהו מ"ש בנוסח קדושה דמוסף דשבת ויו"ט המיחדים שמו ערב ובקר בכ"י תמיד פעמים באהבה שמע אומרים שמע ישראל32 כו' דכשם דואהבת צריך התבוננות33 תחילה בפסוק א' שמע ישראל כו' כמו"כ מצוה ליחדו צ"ל תחילה וידעת34.
והענין דהנה כתי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעשה תחת השמש35, דהנה שמש ומגן הוי' אלקים36 כמו שהמגן ומכסה37 ומסתיר על אור השמש דאור השמש כמו שהוא אין העולם יכול לקבל, ולע"ל דאמרז"ל שקב"ה מוציא חמה מנרתקה38 הוא מפני שיזדכך העולם ויוכל לקבל אבל עכשיו אין העולם יכול לקבל אור השמש כמו שהוא, והמגן הוא מכסה ומסתיר על אור השמש. וכמו"כ יובן
הערות
- 25. מפני היפך : אוצ"ל: מפני מה היפך.
- 25. ועשו לי מקדש : תרומה כה, ח. ראה אלשיך שם. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 21.
- 26. כ"מ שנא' לי : ראה ויק"ר פ"ב, ב. מדרש שמואל פי"ט. ספרי בהעלותך יא, טז. לקו"ת במדבר ט, ג.
- 27. ואהבת . . בכל לבבך : ואתחנן ו, ה.
- 28. בכל לבבך . . שבכל הלב : ראה גם לקו"ת שמע"צ פח, ג. סה"מ תר"ם ח"א ע' קפד. וש"נ.
- 29. ואהבת שרש דאהבה אבה : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 25.
- 30. דואהבת הוא ל' הבטחה : ראה תו"א תשא פו, ג. סה"מ תרכ"ז ע' עד-עה. תרכ"ט ע' שכב. תרל"ב ח"א ע' צה וע' קלט. לקו"ש ר"ח סיון כרך לג ע' 216 בהערה.
- 31. מצוה דליחדו . . וידעת היום : ואתחנן ד, לט. ראה לקמן הערה 57.
- 32. מצוה דליחדו . . שמע ישראל : ואתחנן ו, ד. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א, ה"ז. סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ב. ולהצ"צ נט, ב ואילך. אוה"ת בראשית כרך ז ע' 2328 ואילך.
- 33. דואהבת צריך התבוננות : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 30.
- 34. ליחדו צ"ל תחילה וידעת : ראה לקו"ת ואתחנן ד, ד.
- 35. מה יתרון . . שיעשה . . השמש : קהלת א, ג [ושם: שיעמול — וכ"ה לקמן בפנים, קרוב לסיום פיסקא זו].
- 36. שמש ומגן הוי' אלקים : תהלים פד, יב. ראה שהיחוה"א רפ"ד. תו"א ויצא כא, ד. תו"ח ח"ש קכח, סע"ב ואילך. ויצא קסז, ג ואילך. אוה"ת (יהל אור) תהלים ס"ע ש ואילך.
- 37. ומכסה : אוצ"ל: מכסה.
- 38. ולע"ל . . מוציא חמה מנרתקה : ראה נדרים ח, ב. ראה גם שער היחוה"א רפ"ד. תו"ח בראשית לה, א ובהערה 12. שמות ח"א לט, ב. וש"נ. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שי.
ויקרא רבה ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
הֲבֵן יַקִּיר לִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, אֵינוֹ זָז לְעוֹלָם לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא, בַּכֹּהֲנִים כְּתִיב (שמות מ, טו): וְכִהֲנוּ לִי, בַּלְוִיִם כְּתִיב (במדבר ח, יד): וְהָיוּ לִי הַלְוִים, בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב (ויקרא כה, נה): כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, בַּתְּרוּמָה כְּתִיב (שמות כה, ב): וְיִקְחוּ לִי, בַּבְּכוֹרוֹת כְּתִיב (במדבר ג, יג): כִּי לִי כָּל בְּכוֹר, בַּסַּנְהֶדְרִין כְּתִיב (במדבר יא, טז): אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ה): כִּי לִי כָל הָאָרֶץ, בִּירוּשָׁלַיִם (מלכים א יא, לו): הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי, בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד (שמואל א טז, א): כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ, בַּמִּקְדָּשׁ (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, בַּמִּזְבֵּחַ (שמות כ, כא): מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִי, בַּקַּרְבָּנוֹת (במדבר כח, ב): תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי, בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (שמות ל, לא): שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי. הָא בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִי, אֵינוֹ זָז לֹא לָעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא לָעוֹלָם הַבָּא.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
אלוה זה אחד הוא ואינו שנים ולא יתר על שנים אלא אחד שאין כיחודו אחד מן האחדים הנמצאים בעולם לא אחד כמין שהוא כולל אחדים הרבה ולא אחד כגוף שהוא נחלק למחלקות ולקצוות אלא יחוד שאין יחוד אחר כמותו בעולם אילו היו אלוהות הרבה היו גופין וגויות מפני שאין הנמנים השוין במציאותן נפרדין זה מזה אלא במאורעין שיארעו בגופות והגויות ואילו היה היוצר גוף וגוייה היה לו קץ ותכלית שאי אפשר להיות גוף שאין לו קץ וכל שיש לגופו קץ ותכלית יש לכחו קץ וסוף ואלהינו ברוך שמו הואיל וכחו אין לו קץ ואינו פוסק שהרי הגלגל סובב תמיד אין כחו כח גוף והואיל ואינו גוף לא יארעו לו מאורעות הגופות כדי שיהא נחלק ונפרד מאחר לפיכך אי אפשר שיהיה אלא אחד וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר ה' אלהינו ה' אחד.
ספר המצוות, מצוות עשה ב׳ - הטקסט מספריא
היא הצווי שצונו בהאמנת היחוד, והוא שנאמין שפועל המציאות וסבתו הראשונה אחד, והוא אמרו יתעלה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, וברוב המדרשות תמצאם אומרים על מנת ליחד את שמי, על מנת ליחדני, ורבים כאלה, רוצים בזה המאמר אנחנו אמנם הוציאנו מעבדות ועשה עמנו מה שעשה מן החסדים והטובות על תנאי האמנת היחוד כי אנחנו מחוייבים בזה, והרבה מה שיאמרו מצות יחוד, ויקראו גם כן זאת המצוה מלכות שמים כי הם אומרים כדי לקבל עליו מלכות שמים, ר"ל ההודאה ביחוד והאמנתו. (בפרשת ואתחנן, מדע הלכות יסודי התורה פרק א'):
נדרים ח׳ ב - הטקסט מספריא
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים.
רָבִינָא הֲוָה לַהּ נִדְרָא לִדְבֵיתְהוּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אָמַר לֵיהּ: בַּעַל מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שָׁלִיחַ לַחֲרָטַת אִשְׁתּוֹ? אֲמַר לֵיהּ: אִי מְכַנְּפִין — אִין, אִי לָא — לָא.
שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: בַּעַל נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לַחֲרָטַת אִשְׁתּוֹ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: לָא שְׁרֵי לְמִישְׁרֵי נִדְרָא בְּאַתְרָא דְרַבֵּיהּ. וּשְׁמַע מִינַּהּ: כִּי מְכַנְּפִין שַׁפִּיר דָּמֵי.
וְשַׁמְתָּא — אֲפִילּוּ בְּאַתְרָא דְרַבֵּיהּ, וְיָחִיד מוּמְחֶה שָׁרֵי שַׁמְתָּא.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר זְבִיד, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר טַבְלָא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא אֲרִיכָא דְּבֵי רַבִּי אַחָא, אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, אָמַר רַבִּי מְיָאשָׁה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי: מַאי דִּכְתִיב ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי (שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וְגוֹ׳)״ אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵן יְרֵאִין לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. ״שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא״. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ חִרְגָּא דְיוֹמָא מַסֵּי.
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: אֵין גֵּיהִנָּם לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ, צַדִּיקִים מִתְרַפְּאִין בָּהּ וּרְשָׁעִים נִידּוֹנִין בָּהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ וְגוֹ׳״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּתְעַדְּנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק״.
וְהָרְשָׁעִים נִידּוֹנִין בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְגוֹ׳״.
so too, it is impossible to dream without idle matter. It is possible that the excommunication was real and the dissolution was not real, and he must have the ostracism dissolved by ten people.
The Gemara relates that Ravina’s wife had taken a vow that he had not immediately nullified as a husband is entitled to do, and she wished to have it dissolved. Ravina came before Rav Ashi and said to him: What is the halakha with regard to whether a husband can become an agent to express his wife’s regret to a court so that they can dissolve her vow? Rav Ashi said to him: If three people who can dissolve the vow were already assembled, yes; if they are not already assembled, no, a husband cannot serve as an agent to express his wife’s regret to the court.
The Gemara comments: Learn from this incident three halakhot: Learn from this that a husband can become an agent to express his wife’s regret. And learn from this that a Sage is not permitted to dissolve a vow in the location of his teacher, which is why Ravina, a distinguished Sage, did not dissolve the vow without consulting Rav Ashi. And learn from this that when three people were already assembled, it seems well for a husband to serve as an agent to express his wife’s regret, but if the three people were not yet assembled he cannot serve as her agent.
The Gemara adds: And one may dissolve excommunication even in the location of his teacher. And an individual Sage who is an expert can dissolve excommunication even without two other judges.
§ Rabbi Shimon bar Zevid said that Rabbi Yitzḥak bar Tavla said that Rabbi Ḥiyya Arikha, the tall, of the school of Rabbi Aḥa said that Rabbi Zeira said that Rabbi Elazar said that Rabbi Ḥanina said that Rabbi Meyasha said in the name of Rabbi Yehuda bar Elai: What is the meaning of that which is written: “But to you that fear My name shall the sun of righteousness arise with healing in its wings; and you shall go forth and leap as calves of the stall” (Malachi 3:20)? “You that fear My name”; these are people who are afraid to mention the name of Heaven in vain. The verse states that a sun of righteousness with healing will arise to heal them. Abaye said: Learn from this verse that the dust [ḥirga] that is illuminated by the rays of the sun during the day heals, as it states: “With healing in its wings.”
The Gemara comments: Abaye disagrees with the opinion of Rabbi Shimon ben Lakish, who said: There is no Gehenna in the World-to-Come. Rather, the Holy One, Blessed be He, will remove the sun from its sheath [minartika], and the righteous will be healed by it and the wicked will be punished by it. The righteous will be healed by it, as it is stated: “But to you that fear My name shall the sun of righteousness arise with healing in its wings”; and moreover, not only will they be healed by it but they will even be rejuvenated by it, as it is stated: “And you shall go forth and leap as calves of the stall.”
And the wicked will be punished by the same sun, as it is stated: “For behold, the day is coming, it burns as a furnace; and all the proud, and all that work wickedness, shall be stubble; and the day that comes shall set them ablaze” (Malachi 3:19). Consequently, Rabbi Shimon ben Lakish holds that the sun heals only in the World-to-Come, whereas Abaye interprets the verse as referring to this world.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.