280
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
באמונתו היסודית והפשוטה יחי'. ועייג"כ מצות האמנת האלקות להצ"צ. קונ' תורת החסידות פי"ג ובכ"מ ... (ממכתב כ*א שבט תשט"*)
עפמש"כ בירושלמי ברכות פ"א ה"ה*. -- והנה לכאורה זה הוא רק להסוברים דלא יהי' לך הוא אזהרה דיחוד, וכדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת א הל' יסוה"ת פ"א ה"ו) הרמב"ן (על.- סהמייצ מ"ע א ומליית ה) סמייג (מל"ת א) ועוד. ועייגיכ שאילתות יתרו נב. אבל לא לדעת בה"ג (כפי גירסתנו וכפי' הרמב"ן שם) רש"י (שמות כ, ג) וסייעתם, דס"ל דלא יהי' לך הוא אזהרה לקיום צלמים. אבל באמת גם לשיטת בה'ג ורש"י כן הוא, דמלבד דאמונת היחוד הבאה ב,ה' אחד" במילא שוללת גם קיום צלמים הנאסר ב,לא יהי לך", הנה א) אף דלא יהי' לך הוא אזהרה פרטית דקיום צלמים, ענינה וכונתה הוא השלילה דע"ז בכלל (בצד הל"ת) וחיוב אמונת היחוד (כצד הקום עשה). דוגמא לדבר לא תבערו אש, שהוא ציווי פרטי דהבערה, וענינו וכונתו השלילה דחילול שבת וחיוב דקדושת שבת. -- ב) גם לבה"ג ורש*"י אין מקרא דלא יהי' לך יוצא מידי פשוטו שהוא איסור ע"ז אלא דמאחר דכמה לאווין כתובים בע"ז. במקום דאיכא למידרש דרשינן. ודרשינן מיתורא גם איסור דקיום צלמים. וכמש"פ בביאור מהרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג מ"ע גדד.
וע"פ שתי דרכים אלו סרה התמי' על שיטת בה"ג ורש"י ממרז"ל דלא יהי' לך הוא עניגא דע"ז (ראה גטין נז, ב. ירוש' קדושין פ"א ה"ב. שמו"ר פמ"ד, ט. במד"ר פ"ח, ד. זח"ב פו, א. ועוד) גם יובן מפני מה לא יהי' לך שמענו מפי הגבורה (עיין מו"נ ח*ב פליג. תניא רפ"כ). וסרה ג"כ קושיית הרמב"ן (בפי' עה"ת) על שיטה הנ"ל.
*) הנאמר בד"ה צאו"ר תש"ח -- דה' אלקינו הוא המענה וקבול על ויבור אנכי ה' אלקיך וה' אחד הוא מענה וקבול על ריבור לא יהי" לך. המו"ל.
₪73
. . . מתעסק אני לשחוק ואיני צריך לדעת מידת המים. התיבה שהוסיף הרי"ד * לשחוק (וצריך חיפוש אם נמצאה הוספה זו, או כיו"ב - במפרשים) -- לכאורה יל"פ מל' משחקין בכדור בשבת. היינו אף שצ"ל מדידה מדויקת, בכ"ז מתעסק בעלמא נקרא ומותר, כיון שהוא מודד רק בשביל השחוק וא"צ לדעת מידת המים. והוא כדעת אבי העזרי (טואו"ח סוסש"ו) דמותר למדוד ג' אמות ג'"פ וללחוש כו', והטעם -- כי מתעסק הוא.
הערות
- 1. (מרשימה דשנת תש*ח)
- 2. *) בפי' -- שבת קנז, ב. המו"ל.
שבת קנ״ז ב - הטקסט מספריא
וְגִיגִית סְדוּקָה מוּנַּחַת עַל גַּבָּן. וּפָקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר בַּטָּפִיחַ, וְקָשְׁרוּ אֶת הַמְּקִידָּה בְּגֶמִי לֵידַע אִם יֵשׁ שָׁם בְּגִיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח אִם לָאו.
וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ שֶׁפּוֹקְקִין וּמוֹדְדִין וְקוֹשְׁרִין בְּשַׁבָּת. עוּלָּא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. חַזְיֵיהּ לְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּיָתֵיב בְּאַוּוֹנָא דְמַיָּא וְקָא מָשַׁח לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אֵימַר דְּאָמְרִי רַבָּנַן מְדִידָה דְמִצְוָה, דְּלָאו מִצְוָה מִי אֲמוּר? אֲמַר לֵיהּ: מִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא אֲנָא.
הדרן עלך מי שהחשיך וסליקא לה מסכת שבת
and there was a cracked roofing placed atop the two houses. If the roofing was intact it would have the legal status of a tent over a corpse, rendering everything in the alleyway, and, through the windows, everything in the houses, ritually impure. However, since the roofing was cracked and the corpse was directly beneath the opening, if the opening was the size of a handbreadth or more, the entire alleyway and the houses would not become impure. Only the area directly over the corpse extending through the opening is impure. And that is the reason that they sealed the window of the house with an earthenware vessel, so that the ritual impurity would not enter the houses, and they tied an earthenware shard with a long reed-grass inserted into the opening in the roofing in order to ascertain whether or not there is an opening there in the roofing the size of a handbreadth.
The mishna concludes: And from their statements and their actions, we derived that one may seal a window, and measure, and tie a knot on Shabbat. The Gemara relates: Ulla happened to come to the house of the Exilarch. He saw Rabba bar Rav Huna sitting in a tub [avna] of water and measuring it. He said to Rabba bar Rav Huna: Say that the Sages said that it is permitted to measure on Shabbat only a measurement for a mitzva. However, with regard to a measurement like this one, which is not for a mitzva, did they say that it is permitted? Rabba bar Rav Huna said to him: I am merely acting unawares and am not at all interested in the measurements. Therefore, it is not prohibited.
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כ ‹ ז'תשנה לקו"ש חי"א ע' 280
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 1 עמודים.

