280

באמונתו היסודית והפשוטה יחי'. ועייג"כ מצות האמנת האלקות להצ"צ. קונ' תורת החסידות פי"ג ובכ"מ ... (ממכתב כ*א שבט תשט"*)

עפמש"כ בירושלמי ברכות פ"א ה"ה*. -- והנה לכאורה זה הוא רק להסוברים דלא יהי' לך הוא אזהרה דיחוד, וכדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת א הל' יסוה"ת פ"א ה"ו) הרמב"ן (על.- סהמייצ מ"ע א ומליית ה) סמייג (מל"ת א) ועוד. ועייגיכ שאילתות יתרו נב. אבל לא לדעת בה"ג (כפי גירסתנו וכפי' הרמב"ן שם) רש"י (שמות כ, ג) וסייעתם, דס"ל דלא יהי' לך הוא אזהרה לקיום צלמים. אבל באמת גם לשיטת בה'ג ורש"י כן הוא, דמלבד דאמונת היחוד הבאה ב,ה' אחד" במילא שוללת גם קיום צלמים הנאסר ב,לא יהי לך", הנה א) אף דלא יהי' לך הוא אזהרה פרטית דקיום צלמים, ענינה וכונתה הוא השלילה דע"ז בכלל (בצד הל"ת) וחיוב אמונת היחוד (כצד הקום עשה). דוגמא לדבר לא תבערו אש, שהוא ציווי פרטי דהבערה, וענינו וכונתו השלילה דחילול שבת וחיוב דקדושת שבת. -- ב) גם לבה"ג ורש*"י אין מקרא דלא יהי' לך יוצא מידי פשוטו שהוא איסור ע"ז אלא דמאחר דכמה לאווין כתובים בע"ז. במקום דאיכא למידרש דרשינן. ודרשינן מיתורא גם איסור דקיום צלמים. וכמש"פ בביאור מהרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג מ"ע גדד.

וע"פ שתי דרכים אלו סרה התמי' על שיטת בה"ג ורש"י ממרז"ל דלא יהי' לך הוא עניגא דע"ז (ראה גטין נז, ב. ירוש' קדושין פ"א ה"ב. שמו"ר פמ"ד, ט. במד"ר פ"ח, ד. זח"ב פו, א. ועוד) גם יובן מפני מה לא יהי' לך שמענו מפי הגבורה (עיין מו"נ ח*ב פליג. תניא רפ"כ). וסרה ג"כ קושיית הרמב"ן (בפי' עה"ת) על שיטה הנ"ל.

*) הנאמר בד"ה צאו"ר תש"ח -- דה' אלקינו הוא המענה וקבול על ויבור אנכי ה' אלקיך וה' אחד הוא מענה וקבול על ריבור לא יהי" לך. המו"ל.

₪73

. . . מתעסק אני לשחוק ואיני צריך לדעת מידת המים. התיבה שהוסיף הרי"ד * לשחוק (וצריך חיפוש אם נמצאה הוספה זו, או כיו"ב - במפרשים) -- לכאורה יל"פ מל' משחקין בכדור בשבת. היינו אף שצ"ל מדידה מדויקת, בכ"ז מתעסק בעלמא נקרא ומותר, כיון שהוא מודד רק בשביל השחוק וא"צ לדעת מידת המים. והוא כדעת אבי העזרי (טואו"ח סוסש"ו) דמותר למדוד ג' אמות ג'"פ וללחוש כו', והטעם -- כי מתעסק הוא.