שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כז י'קפא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
3 תמים . . אלקיך פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קלג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
42 שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
21 עפמ"ש הרמב"ן עה"ת (שופטים יח, יג): וטעם תמים תהי' עם ה"א שנייחד לבבינו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאים או מאנשי חסידיו ר"ל אורים ותומים ולא נדרוש מהוברי שמים. . וזו מצות עשה כו' (וכ"ה בהשגות הרמב"ן לסהמ"צ בהוספות למ"ע מ"ע ח. וראה מג"א שם בדעת הרמב"ם. וראה רמב"ן בסוף סהמ"צ שנסתפק אם השאלה באו"ת היא מצות עשה וצ"ל נמנית במנין המצות. ובמג"א שם שסברת הרמב"ן נכונה שהשאלה באו"ת תהי' מן המצות הנוהגות לדורות כו') —
יש לבאר לכאורה מה שהרמב"ם כתב ע"ד לבישת האפוד בד דבני הנביאים כאן, אף שזה מודיע שהגיע "למעלת כה"ג. . ברוה"ק", כי בהל' יסוה"ת מדבר בעיקר בזה ש"מיסודי הדת שהאל מנבא את בני האדם" (רפ"ז שם), ומה שמודיעים להנביא (ראה רמב"ם שם ה"ז. פ"ט ה"ב. ועוד). ואילו כאן בסוף הל' כלי המקדש שמדבר בענין או"ת שדינו בשאלה דוקא, הרי נסתעף מזה גם לבישת אפוד בד בנביאים, שנוגע לדין שאלה אצל הנביאים, וכנ"ל בפנים ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב צו צו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
56 מכילתא בתחילתה. ספרי שופטים יח, טו וברמב"ן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב מצורע שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
48 אלא שמצינו אמורי בעבר לירדן הן מזרחה הן מערבה (יהושע ט, א. שם י, ה (חמשת מלכי האמורי) ואילך. ועוד. וראה רמב"ן בא יג, ה. לעיל הערה 40). — ודוחק גדול לומר ש(עיקר) אמורי הוא מזרחה — היפך פשש"מ: ממרא האמורי, לקחתי מיד האמורי וכו'. וראה פרש"י פ' שופטים (יח, ב — בפי' הא') דעיקר שם "אמורי" הוא על מלכות סיחון שבעבר הירדן מזרחה, ולא עוד אלא גם ארץ כנען מזרחה היא. וצע"ג. (וצ"ע בפרש"י משפטים כג, כח. וראה חדא"ג מהרש"א סוטה לו, א. ועוד). וראה לקו"ש חכ"א ע' 225 ואילך ובהערות שם. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
24 רש"י ראה (יב, יג) ושופטים (יח, כב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
37 ולפ"ז י"ל, דלהרמב"ם עיקר התכשיט כו' (הבגד) הוא החושן, וסדר השמות בהאבנים שבכתפות נמשך אחר סדרם באבני החשן, ולרש"י עיקר הבגד הוא האפוד — ראה בחיי פרשתנו כח, ו (בתחלתו), וסדרן בהחושן הוא כסדרן בהאפוד — ראה פרש"י (שם, כא) עה"פ איש על שמו (האמור באבני החושן), שכ' "כסדר תולדותם סדר האבנים אודם לראובן פטדה לשמעון וכן כולם".
ברא"ם וגו"א הוכיחו מפרש"י לנ"ך (שופטים יח, כט) שלדעת רש"י סדרן בהחושן אינו כפי סדרן בהאפוד אלא הוי כסדר לידתן מהאמהות, ויששכר וזבולון באים תיכף אחרי יהודה לפני דן ונפתלי. וכ"ה בהואיל משה (באר היטב) לפרש"י פרשתנו שם. ולכאו' רש"י עה"ת אינו מוכרח שיתאים לפירושו בנ"ך, דפשטות "כסדר תולדותם" שכתוב בחושן הוא כסדרן באפוד, וכמ"ש בבאר בשדה לפרש"י שם. וראה מהר"י קורקוס להל' כלי המקדש שם (ומנ"ח שם), ד"הדעת נותן דסדר חושן וסדר אפוד כי הדדי נינהו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח קרח שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
14 ע"ד ההלכה יש פלוגתא אם הפרשת תרומות ומעשרות היא מצוה חיובית (ראה אנציקלופדי' תלמודית בערכו ע' קצט. וש"נ). אבל בפשוטו של מקרא ה"ז חיוב. ובפרט שנאמר גם הטעם (פרשתנו יח, לא) "שכר הוא לכם חלף עבודתכם גו'". וראה שופטים יח, ה (גבי תרומה). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
6 שופטים יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
37 הל' "ארץ כנען" ברמב"ם הל' רוצח (פ"ח ה"ב וג'), שולל "עבר הירדן" [וכל' הספרי זוטא קרוב לתחילתו ובמדב"ר פ"ז, ח: ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן]. ועפ"ז לכאו' י"ל, דגם כאן הכוונה למעט (גם) עבר הירדן. אבל להעיר שבספרי זוטא ויל"ש קרח (שם, כד), מרבה דגם בעבר הירדן אין נוחלין. וכן בפרש"י שופטים יח, ב בשם הספרי שם (לגירסת רבינו קלונימוס). ועוד (וראה יהושע יג, לג. יד, ג). וראה הערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
6 שופטים יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות מטות-מסעי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
20 עקב י, ט. שופטים יח, ב. וראה קרח יח, כ. ועוד. ובלשון הרמב"ם "ויהי' ה' חלקו ונחלתו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
29 תמים. . אלקיך : שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
33 תמים. . אלקיך : שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
29 שופטים יח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
24 ולהעיר מפרש"י שופטים יח, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
5 משא"כ בפרשיות שלאח"ז (קרח יח, יב. שופטים יח, ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
11 בספרי כאן: "בא הכתוב ולימד על התרומה שתהא נוהגת בכל". אבל [נוסף לזה שא"א לומר כן לפי פרש"י – שהרי מסיק "אלו הביכורים" ואינם "אלא משבעת המינין" (רש"י משפטים כג, יט. תשא שם. וכן מפרש רש"י גם בפ' תבא כו, ב)] (א) פשטות הלשון "לכל קדשי בנ"י" מורה על כל סוגי קדשים (ולא סוג אחד בקדשים מכל המינין); (ב) מפשטות הכתובים (קרח יח, יב. שופטים יח, ד) מוכח, שתרומה נוהגת רק בדגן תירוש ויצהר. (וראה גם רמב"ן ראה יד, כב: "המצות בתרומות ומעשרות בכל מקום הן דגן תירוש ויצהר..ואין מין אחר בכל הזרעים ובכל פירות האילן חייבין מה"ת כלל לא בתרומות ולא במעשרות. ויש ברייתות שנויות בתו"כ ובספרי לאסמכתות והן מוטעות". וראה ראב"ד הל' תרומות פ"ב. תוד"ה ושני מינין – בכורות נד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
22 ואף שגם בקדשים, הרי נוסף ע"ז שאין לכהנים זכות בהם עד שייעשו קדשים, גם לאח"ז "אין להם חלק בה אלא אחר מתנות האישים" (רש"י ויקרא ב, ג) – י"ל שאינם דומים לתרומה. כי, כמו שב"מתנות", "משפט הכהנים" הוא דוקא "מאת זובחי הזבח" (שופטים יח, ג), וקודם הזביחה יכולים בעליו להקדיש את הבהמה או למכרה לנכרי – אף שעי"ז מונע הוא את ה"מתנות", העם הוא [לא מצד שהבעלים מפרישים אותה לה', כ"א] לפי שהיא "ראשית דגנך גו'". ועד"ז הוא בתרו"מ, חלה וביכורים [שלכן, כל תרומה שהבעלים הרימו לה', ניתנת לכהן – ולא כבקרבנות, שרק חלק מהם ניתן לכהנים], ואעפ"כ, חיוב נתינתה לכהן הוא דוקא לאחרי שנעשית "תרומה לה'", כבפנים (ודלא כ"מתנות" וראשית הגז, שמיד שחל עליהם השם "זרוע וכו'" (שזהו לאחרי הזביחה דוקא) ו"ראשית גז צאנך", יש עליהם חיוב נתינה לכהן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
35 משא"כ הדין שתרומה גדולה ניתנת לכהן, מקומה הוא בפ' שופטים (יח, ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד תבא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
2 שופטים יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
8 ואף שע"ד הנ"ל כתב רש"י גם בתרומה וראשית הגז "ולא פי' בה שיעור אבל רבותינו נתנו בה שיעור (שופטים יח, ד) – הרי עכצ"ל שגם שם מוכרח הוא בפשש"מ וכדמוכח גם מזה: א) שפירשו בפ' שופטים ולא בפ' קרח (יח, יב) שלפנ"ז כשמדובר ע"ד מתנות כהונה – אבל ראה פרש"י קורח יח, כט. ב) לא פירשו בבכורים (בר"פ תבוא או גם לפנ"ז בפ' משפטים כג, יט. תשא לד, כו. קרח יח, יג). ופאה (קדושים יט, ט. אמור כג, כב). וכיו"ב. אף שגם בהם נתנו חכמים שיעור (ראה פאה פ"א מ"ב. חולין קלז, ב. ירושלמי בכורים רפ"ג. אבל ראה (בבכורים) רע"ב בכורים פ"ב מ"ג. תוי"ט מלאכת שלמה שם. ועוד). אבל י"ל דבבכורים לא כתב רש"י זה כיון שפירש (משפטים ותבוא שם) "תאנה שבכרה כו' ומקדישה ואומר הרי זו בכורים".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
24 ועפ"ז מובן מה שברמב"ם הל' בכורים שם (ה"ב) כתב "ומדברי סופרים שמפרישין אחד מארבעה ועשרים מן העסה כדי שיהי' בה כדי מתנה לכהן שנאמר תתן לו (שופטים יח, ד – (ולא הביא הכ' דפרשתנו) אף שמדובר שם בתרומה). שבהפסוקים שם מדובר "וזה יהי' משפט הכהנים גו'" (שם, ג). ובה"א הביא הכתוב דפרשתנו "ראשית עריסותיכם חלה גו'", אף שלדעתו (בסהמ"צ שם שורש יב) אין בזה אלא מצוה אחת (וראה מפרשי סהמ"צ שם). ובפיה"מ שם בפי' הא' (בדפוסים לפנינו) כתב "כמו שאמר הש"י תתנו". וברמב"ן שבת שם "דכתוב בחלה תרימו תרומה (הכתוב דפרשתנו – כ' (או יט)) פי' ותנתן לכהן". וברשב"א שם "דכיון דכתיב חלה תרימו תרומה (הכתוב דפרשתנו כ) ותתנו לכהן". ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
53 ב"ק קט, ב. פרש"י נשא ה, ח. משא"כ בפ' שופטים (יח, ג־ד) מפורש "וזה יהי' משפט הכהנים מאת העם גו' ראשית דגנך גו' וראשית גז צאנך תתן לו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
57 ראה רמב"ן שופטים יח, ג. ושם כי (בפרשתנו) הזכיר כל אשר נתן לו בקודש, אבל הזרוע כו' הן חולין גמורים כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
58 ראה חולין קלד, ב. ספרי ופרש"י שופטים יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
63 שופטים יח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
22 ב' הענינים דנביאים ואורים ותומים י"ל שהם לנגד "נחש" ו"קוסם". ובפרט כפי שמשמע מפרש"י שופטים יח, יוד ש"נחש" שייך לפעולה משא"כ "קוסם". ולהעיר מפרש"י שם, יד. וראה לקו"ש חי"ד ע' 66 הערה 16.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
28 ראה פרש"י כב, ז. יהושע יג, כב (הובא בפרש"י כאן פסוק הבא (כג, כד)). וראה רד"ק יהושע שם. פרש"י מטות לא, ו. רמב"ן שופטים יח, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
54 שופטים יח, יג (ובפרש"י שם). והיא הקדמה להכתוב שלאח"ז שם "הגוים גו' אל מעוננים ואל קוסמים וגו'", ראה רמב"ן שם. אבל ראה לקו"ש חי"ד ע' 64 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
40 ובזה לכאורה פשוט שזהו רק בא"י שבחר בה הקב"ה ולא בעבר הירדן ושאר ארצות שכבשום. ולהעיר שגם בחיוב תרו"מ י"ל ע"ד ב' אופנים אלה: א) מצד קדושת הארץ, כפשטות לשון הרמב"ם ספ"ו מהל' ביהב"ח. הל' תרומות פ"א ה"ה. ב) כיון שהקב"ה בחר בא"י ונתנה לישראל וזהו ארצם גם בפועל (היינו לאחרי כבוש וחילוק דוקא)* [שלכן (לכמה דיעות) לא הובאו במתניתן דכלים פ"א מ"ו בזה "דא"י מקודשת מכל הארצות כו'" – מנ"ח מצוה רפד אות ו'. וראה משנה אחרונה שם], וכיון ששבט לוי לא נטלו חלק בארץ לכן צריך ליתן להם תרו"מ. ונפק"מ להלכה בנוגע לסוריא ועוד. וראה רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג הי"א ובהשגת הראב"ד שם ה"י ובכס"מ שם (וראה פרש"י ורמב"ן שופטים יח, א־ב). אבל ראה פרשת דרכים דרך הקודש דרוש ששי. והאריכו בזה במפרשי הרמב"ם בכ"מ. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
53 שזהו אחד מהביאורים במ"ש (שופטים יח, יג) "תמים תהי' עם ה"א" ומפרש אדה"ז (לקו"ת נצבים מה, ג) שע"י המצות האדם שלם ("תמים") בכל אברי נפשו משא"כ אם חיסר מצוה א' חסר א' מאברי נפשו כו' – דלכאורה: מכיון שיש תרי"ג אברי נפשו כנגד תרי"ג מצות (ראה אגה"ק סכ"ט בתחילתו), הרי במצב שאא"פ לקיים מצוות מסויימות (כמו בזמן שאין ביהמ"ק קיים, וכיו"ב) נמצא שאא"פ להאדם להיות "תמים" בכל אברי נפשו? וי"ל [נוסף ע"ז שמזה גופא שנמצא במצב שאא"פ לו לקיים מצות אלו ה"ז הוכחה שכבר קיים אותן בגלגול הקודם – ראה אגה"ק שם – הרי] שאז שלימות האברים התלויים במצות אלו היא ע"י: א) לימוד "תורת" מצות אלו שעי"ז "כאילו הקריב כו'". ב) זה גופא שמקיים מצות התורה שלא לעשות מצות אלו במצב שאסור לעשותם (לא להקריב קרבן כו', וכיו"ב) הוא שמירת (דיני) המצוה. ולהעיר מלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 149 הערה 45. – ראה בכ"ז קרית ספר להמבי"ט בהקדמתו פרק ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תבא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
28 שופטים יח, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תבא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
34 שופטים יח, ד (ובפרש"י). קרח יח, יב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
4 בספרי (הובא ברש"י) עה"פ (שופטים יח, א) "לא יהי' לכהנים הלוים כל שבט לוי" מרבה בעלי מומים ממש"נ "כל שבט לוי". ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
10 ומה שפרש"י בשופטים (יח, א) "ונחלתו – אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות כו'", דקאי גם על הלויים – היינו משום שנאמר "(לכהנים הלויים) כל שבט לוי", שמרבה גם הלויים. ואף שפרש"י (כנ"ל הערה 4) "כל שבט לוי – בין תמימין בין בעלי מומין" – היינו מתיבת "כל" (ודלא כבש"ח שם). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
40 ידועה השקו"ט שהשומע דברי משה ה"ז בכל החומר דשומע דברי נביא (ראה צפע"נ מהד"ת כג, ד ואילך. עט, רע"א. צפע"נ עה"ת שופטים יח, יח. וש"נ. לקו"ש שבהערה 38).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וישלח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
47 פרש"י ראה יב, יג (מספרי עה"פ). רש"י שופטים יח, כב. ספרי שם, טו. יבמות צ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
51 שופטים יח, א־ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פי"ג ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
21 ובכל אופן צ"ע (ובפרט לפי פירושו בפ' בא) מפרש"י משפטים (כג, כח): והחתי והכנעני הם ארץ סיחון ועוג. פרש"י שופטים (יח, ב): ושל סיחון ועוג שני עממין אמורי וכנעני. וראה שלח יג, כט. יד, כה. מה. ואולי היו בב' צידי הירדן, וכמובן מרמב"ן בא שם לענין אמורי. וראה נחלת יעקב לפ' בא שם. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
74 שופטים יח, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג מטות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
58 לכאורה י"ל שבא לשלול קני קניזי וקדמוני שאף שניתנו בכריתת ברית לאברהם (לך טו, יט ובפרש"י שם. רמב"ם הל' רוצח פ"ח ה"ד. ועוד) לא ירשוה בניהם ולא נתחלקה להם. ולפ"ז הוא דלא כבספרי קרח (יח, כד) שופטים (יח, ב), הובאו בפרש"י (שופטים שם). ספרי זוטא ויל"ש קרח שם. ראה מרגניתא טבא לסהמ"צ להרמב"ם שורש יב בסופו. וראה פרשת דרכים דרוש ו'. אבל ממ"ש הרמב"ם רפי"ג מהל' שמיטה ויובל (וראה הל' רוצח שם) משמע לכאורה דגם בקני קניזי וקדמוני לא יטלו. ראה מנ"ח מצוה תח ותקד. ועוד. – אבל ראה שיחת שמח"ת תשמ"ו. ויל"ע אם בלשון זה נתמעט גם עבר הירדן, דלכאורה תלוי בהשקו"ט אם "נטלו מעצמם" (ספרי תבוא כו, ג) ואינו בכלל הארץ שנתן לאברהם (אוה"ח פרשתנו לב, ז), או דהוי בכלל הברית לאברהם (ראה רש"י לך שם. אוה"ח דברים ג, יג. וראה רמב"ן חוקת כא, כא. ועוד). ובספרי זוטא ויל"ש שם, פרש"י שופטים שם (מספרי שם) מפורש דגם בעבר הירדן אין נוחלין*. וכ"ה ברמב"ן פרשתנו לא, כח**. וכצ"ל לכאורה לפמ"ש הרמב"ם רפי"ג שם, וכנ"ל. וראה פר"ד דרוש ח בתחלתו. ולהעיר מג' ערי מקלט שבעבר הירדן שניתנו ללוים (מסעי לה, ו) ועוד שש ערים לשבת (רמב"ן שם לה, יד. ראה יהושע כא) - [כ"ז - באותו הגדר שניתנו להם ערים בא"י] דלכאורה תמוה: הבקשה להשאר בעבר הירדן - בלתי רצוי' (ראה יהושע כב, יט). והנה בני גד ובני ראובן דרשו זה, משבט מנשה - עשו גם מעשה (סוף פרשתנו) ומלאו הדרישה ואעפ"כ נאמר ע"ז נחלה מבוהלת גו' (במדב"ר ס"פ מטות. וראה לקו"ת בחוקותי נ, ב) ולשבט לוי ציווה השם להושיבם בעבר הירדן! ואכ"מ. וראה לקו"ש חכ"ח ע' 216 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
9 תמים . . אלקיך: שופטים יח, יג. שיעור חומש דיום ב' דר"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
10 נחלתו . . לו: שופטים יח, א-ב. שיעור חומש דל' מנ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
66 שופטים יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
6 שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
4 דנ) שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כא
14 שופטים יח, כא. וראה רא"ם וגו"א שם, שהוכחת רש"י היא מלשון "כי" (ובבאר יצחק שם – שהיא מ"וכי", בתוספת וא"ו, והרי גם כאן נאמר "וכי תאמרו גו'". אבל בלבוש שם שהוכחת רש"י היא מהמשך הכתוב, ע"ש). ולהעיר מפרש"י עקב (ז, יז – הובא בלבוש ובאר יצחק הנ"ל) "כי תאמר .. על כרחך לשון דילמא הוא שמא תאמר כו' ולא יתכן לפרשו כו'" (ומשמע שאי"ז פי' הפשוט). אבל ראה לקו"ש חי"ד ע' 78 הערה 3. וראה הערה 16. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
62 ראה רמב"ם שם ה"ב (מערכין יא, א) "שנאמר (שופטים יח, ז) ושרת בשם ה' אלקיו ככל אחיו הלוים, אי זהו שירות שהוא בשם ה' הוי אומר זו שירה". אבל בפרש"י שופטים שם (ו־ז. מספרי עה"פ) דקאי על כהן ולא לוי ד"יצאו לויים שאין ראוין לשירות".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
65 אלא די"ל, שמכיון שעל הלויים נאמר "ושרתו אותו" שהם מסייעים להכהנים – בעבודת המזבח, לכן בכללות הרי גם הלויים נכללים בפסוק הב' "ע"כ לא הי' ללוי גו' ה' הוא נחלתו". אלא שהכתוב מסיים "כאשר דבר ה"א לו", והכוונה לכאורה להפסוק שבפרשתנו בנוגע לכהנים. וצ"ע למה לא פירש זה רש"י על פסוק זה (בפ' עקב), כ"א לאחרי זה בפ' שופטים יח, ב (בסופו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
84 ועד"ז י"ל בפשטות הטעם שנצטוו בנ"י לתת ממלקוח השבי דמלחמת מדין לאלעזר הכהן ולהלוים (מטות לא, כח־ל) – אף ש"לא יהי' לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק (בביזה. רש"י) ונחלה עם ישראל" (שופטים יח, א. וראה גם קרח יח, כ ובפרש"י. רמב"ם הל' שמיטה ויובל שם (מהשיעור דעש"ק זה – תשמ"ו))* – כי החיוב הי' על בנ"י, שהם יתנו ממחציתם ללוים (ועד"ז מאנשי המלחמה – תרומת המכס לאלעזר הכהן), ע"ד שמחוייבים להפריש מעשר ללוים, ואי"ז בגדר לקיחת שלל. [ועפ"ז מתורצת הוספת הכתוב במטות שם "(ונתתה אותם ללוים) שומרי משמרת משכן ה'" – דמאי קמ"ל כאן – אלא שזהו טעם נתינת תרומת המכס ללוים, מפני שהם "שומרי משמרת משכן ה'", וכמו שנאמר גבי מעשר (קרח שם, כא) "ולבני לוי .. נתתי כל מעשר בישראל .. חלף עבודתם .. עבודת אהל מועד". וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ג ע' 248 הערה 55]. וראה ע"ד ההלכה – ראב"ד ובנ"כ הרמב"ם שם. וראה בארוכה לקו"ש שם ע' 244 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
36 קדושים שם (וראה רמב"ן שם "ומחברינו מוסיף כו'", וברמב"ן שופטים יח, ט) – הובא ונתבאר באוה"ת פרשתנו (ע' תתקס ואילך). אוה"ת נ"ך ע' קלב ואילך. וראה הערה 39.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תבא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
45 בכורים: משפטים כג, יט. תשא לד, כו. תרומה: קרח יח, יב (ובפרש"י). שופטים יח, ד (ובפרש"י). פרש"י פרשתנו שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
0 ראה יב, כ. שופטים יח, ח ובפרש"י שם. וראה ד"ה אל תצר (מאמרי אדהאמ"צ דברים ת"א בתחלתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
5 חמימות (גאַנצקייט): ראה רמב"ן עה"פ (שופטים יח, יג) תמים תהיי. לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
4 ג'טלעכן אַנזאַג . . חמים תהי" עס ה' אלקיך: שופטים יח, יג. וראה פרש"י עה"פ: התהלך עמו בתמימות כו' ואז תהי' עמו ולחלקו. וברמב"ז עה"פ: וזו מצות עשה (וראה גם פירושו עה'פ לך לך יז, א). וראה אוה"ת עה"פ (שופטים ע' תתמא ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' חוקת-בלק, יו"ד תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
121 פ' שופטים יח, ד. ב"ק קי, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
6 שופטים יח, ז. ראה רד"ק שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
49 עקב יו"ד, ט. פ' שופטים יח, ב. וראה קרח יח, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
12 שופטים יח, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
4 ס' שופטים יח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
104 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
48 פ' שופטים יח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
5 ראה שם, כ. עקב יו"ד, ט. פ' שופטים יח, ב. רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
21 עקב יו"ד, ט. פ' שופטים יח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, ח' תשרי, שבת תשובה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
45 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
48 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
223 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
8 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
76 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
142 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
42 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, ח"י אדר שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
42 שופטים יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
231 שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם חלק משיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
9 עקב יו"ד, ח. פ' שופטים יח, ה. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
403 פ' שופטים יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
936 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ל
841 ס' שופטים יח, ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
344 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1417 במהלך השיחה נזכר* גם מ"ש (פסוק יא) "ושמחת גו' אתה והלוי והגר גו'", ומפרש רש"י, "אף הלוי חייב בביכורים אם נטעו בתוך עריהם":
כיון שהחיוב דביכורים הוא "מראשית כל פרי האדמה .. מארצך אשר ה' אלקיך נותן לך", אינו מובן: הרי שבט לוי אין להם חלק בארץ, כמ"ש "ונחלה לא יהי' לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו" (פ' שופטים יח, ב), "בארצם לא תנחל וחלק לא יהי' לך בתוכם אני חלקך ונחלתך" (קרח יח, כ), וא"כ, מדוע חייב הלוי בביכורים?
ומתרץ רש"י שחיוב הלוי בביכורים הוא "אם נטעו בתוך עריהם" – שהרי אע"פ שאין להם חלק בארץ, נצטוו ישראל ליתן להם "ערים לשבת ומגרש לערים סביבותיהם" (מסעי לה, ב), "מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב .. אלפים באמה", "אלפים הוא נותן להם סביב, ומהם אלף הפנימיים למגרש והחיצונים לשדות וכרמים" (שם, ד-ה ובפרש"י), ומשדות וכרמים אלו נתחייבו הלוים להביא ביכורים.
ומדייק רש"י "אם נטעו בתוך עריהם " – אף שהנטיעה היא בשדה וכרם, ולא בתוך העיר – דכיון שאין ללוים חלק בארץ, והשדות וכרמים שהיו להם במגרשי הערים אינם אלא מצד הערים, נמצא, שאין להם מציאות מצד עצמם, וכל מציאותם היא מגרשי הערים , דהיינו, חלק מהערים, ולכן הרי זה נחשב כמו ש"נטעו בתוך עריהם ".
*
) בהבא לקמן חסרים כמה פרטים , ואינו ברור הקישור וההמשך לכללות הענין ( המו"ל ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1821 ובהקדמה – שאי אפשר לומר שההוראה היא שאסור לומר "לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כט, ג), שהרי מפורש בכתוב (עקב ח, יז) שהענין ד"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" הוא היפך כל השקפת התורה (וכמדובר פעם בארוכה (ראה תו"מ ח"ט ע' 116) שהסמ"ג (מל"ת סד) מונה זאת במנין תרי"ג מצוות); וכמו"כ אין לומר שההוראה היא שצריך לציית לדברי הנביא, כיון שגם ענין זה נתפרש כבר בתורה (פ' שופטים יח, טו. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1154 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
565 פרש"י פ' שופטים יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1539 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1553 כ"ק אדמו"ר שליט"א האריך בנוגע למצוות "וידעת היום גו' אין עוד" (ואתחנן ד, לט), או "תמים תהי' עם ה' אלקיך", "ולא תחקור אחר העתידות" (פ' שופטים יח, יג ובפרש"י) – שלפעמים אמנם נקל לקיימם, אבל לפעמים ישנם קשיים ונסיונות כו', כמו בזמן שהיו בנ"י "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב גו'" (עקב ח, טו), וגם אז היו צריכים לידע ש"אין עוד מלבדו" (ואתחנן שם, לה).
*
) ולכן לא נאמר "מצוה קלה ו אין בה חסרון כיס" – שאז הי' קאי על מצוה : (א) קלה, (ב) שאין בה חסרון כיס. ופשוט (ממענה כ"ק אדמו"ר שליט"א) .
ולא רק כאשר ישנם נסיונות קשים, כמו שהי' ברוסיא, אלא גם כאשר מדובר אודות ענינים שאין בהם ממש, ללא חסרון כיס וכיו"ב (דכיון שהקב"ה הוא עצם הטוב, אינו מנסה אותו אלא בענינים כאלו), ולדוגמא: כאשר נראה לו שמכבדים את פלוני* יותר ממה שמכבדים אותו (גם כאשר לאמיתו של דבר ישנם הסבורים שדוקא הוא מקבל את הכבוד הגדול יותר)!... והוא לא מתבייש בכך שדבר כזה מפריע לו ומבלבל אותו מעבודתו זה כבר כמה חדשים!
– במקרה נודע לו שכיבדו את פלוני. ובידעו תורת הבעש"ט שכל דבר הוא (לא במקרה, אלא) בהשגחה פרטית (ראה כש"ט בהוספות סקע"ט ואילך. וש"נ), מתעוררת אצלו קושיא על הקב"ה: היתכן שהיתה כזאת מלפניו ית' להעניק כבוד לפלוני, בה בשעה שהכבוד מגיע לו?!... וקושיא זו מביאה אותו לידי מסקנא, שאין זה מהקב"ה, אלא מב"ד של מעלה!...
*
) והעיקר מה שנוגע לו – שמכבדים את פלוני! ... הוא מצדו לא זקוק לכך שיכבדו אותו , אבל מפריע לו מה שמכבדים את פלוני !
דוגמא לדבר (ראה גם תו"מ חמ"ב ע' 261 הערה 30 . וש"נ) : כאשר יהודי שואל רב אודות עוף , והרב פוסק שהעוף טרף – אזי משליך את העוף ללא אומר ודברים ; ואילו ב " דין תורה " עם חבירו על שוה פרוטה (פחות משוויו של העוף) , כאשר הרב פוסק לטובת חבירו , אזי מתרעם על הרב ומרעיש נגדו . וטעם הדבר – בגלל שאיכפת לו (לא ההפסד שלו , אלא) הריוח של חבירו !...
והגע עצמך: הוא למד חסידות, וגם שמע מאמרי חסידות מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ויודע הענין ד"אין עוד מלבדו", וגם יודע הפירוש ד"הוי' הוא האלקים", שהוי' הי' הוה ויהי' כאחד, ואלקים בגימטריא הטבע, כולא חד; ואעפ"כ, כשבא לידי נסיון בדבר הכי קל, כמו בענין הכבוד, אזי מאבד את כל מציאותו ("ער פאַרלירט זיך אינגאַנצן"), עד שיש לו טענות על הקב"ה!... איך שייך בכלל לבוא בטענות על הקב"ה, בה בשעה שנברא ובורא אינם בערך זל"ז כלל, וא"כ, איך יוכל נברא להבין ולהכיל את שכל הבורא, במכ"ש וק"ו מריחוק הערך שבין "פילא" ל"קופא דמחטא"!...
ובכן: האמת היא, שכיון ש"כל ישראל בני מלכים הם" (שבת סז, א. וש"נ), אזי מגיע לכאו"א מישראל שיהיו לו כל הענינים "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", כך, שלא יהיו לו קושיות כו'; אבל, גם כאשר המצב אינו כן, ויש לו קושיות כו', עליו לדעת שזהו ענין של נסיון – "כי מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים גו'" (פ' ראה יג, ד) – ע"ד שמצינו באיוב, שהי' צדיק, ואעפ"כ היו לו יסורים כו', כדי לנסותו, אלא שכאן לא מדובר אודות יסורים ח"ו, אלא רק עניני קטנות, כמו מניעת הכבוד בלבד (אפילו לא בושה ברבים...), כדי לנסותו ולבחון את מעמדו ומצבו, לאחרי שנים רבות שלומד חסידות וכו', האם הגיע לדרגא כזו שלא יפריע לו הדבר עד כדי לבוא בטענות להקב"ה!...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1613 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
238 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
999 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
339 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1587 ומזה מובן שבתור הכנה למ"ת צריך להיות הענין ד"תמים תהי' עם ה' אלקיך" (פ' שופטים יח, יג) שנעשה ע"י קיום כל המצוות (ראה לקו"ת נצבים מה, ג), ולכן יש מעלה מיוחדת במצות תפילין שהוקשו לה כל המצוות שבתורה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
1492 פ' שופטים יח, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1212 שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2438 פרשתנו שם יו"ד, ט. פ' שופטים יח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
356 וכדי שענין זה יהי' בשלימות, צ"ל קיום התומ"צ בשלימות, כמ"ש (פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג) "תמים תהי' עם הוי' אלקיך" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
366 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
780 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1509 פ' שופטים יח, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2809 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1444 עקב יו"ד, ט. פ' שופטים יח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1873 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
287 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1406 נוסף על ענין החיים באופן ד"תמים תהי' עם ה' אלקיך" (פ' שופטים יח, יג) – השלימות דרמ"ח אברים ע"י קיום רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה גידים ע"י שמירת שס"ה מצוות לא תעשה (ראה לקו"ת נצבים מה, ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1477 שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
441 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1441 פ' שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1108 שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1818 פ' שופטים יח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
2865 ראה פרש"י: פ' ראה יב, יג; פ' שופטים יח, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
12 שופטים יח, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
54 מעונן ומנחש : שופטים יח, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פסקי הסידור סדר ברכת הנהנין פרק יא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
452 חיה ששמה "ידוע". ראה רש"י שופטים יח, יא ד"ה ידעוני. תורה אור צט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
1458 ואליו תשמעון: שופטים יח, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
1467 נוכח ה' דרכו: ע"פ שופטים יח, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
1713 נוכח ה' דרכו: ע"פ שופטים יח, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1866 ככל אחיו העומדים שם לפני ה': ע"פ שופטים יח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
1975 נוכח ה' דרכם: ע"פ שופטים יח, ו. שאף שחזר לשקלאוו (לסדר עניניו), דעתם לנסוע שוב לארה"ק, ועל כן זקוקים הם למעמדות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2038 אליו תשמעון: שופטים יח, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2406 אחיו העומדים שם לפני ה': ע"פ שופטים יח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
2438 חלק כחלק יאכלו: שופטים יח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2693 אליו תשמעון: שופטים יח, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
3142 לדרכו נכח ה': לארה"ק. ע"פ שופטים יח, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
3384 לכל אחיו העומדים שם לפני ה': ע"פ שופטים יח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
4190 וידרוש ממנו: ע"פ שופטים יח, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כ
4197 אשר יזיד: ע"פ שופטים יח, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
4199 אנכי אדרוש מעמו : ע"פ שופטים יח, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
4254 אשר לא ישמע לדברי: ע"פ שופטים יח, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
381 שופטים יח, ה (לעמוד לשרת). סוטה לח, א (משרת בעמידה ... מנלן דכתיב לעמוד לשרת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
260 אליו תשמעון : ע"פ שופטים יח, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2174 אליו תשמעון : ע"פ שופטים יח, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
2186 אליו תשמעון : ע"פ שופטים יח, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
830 ידוע הוא ידעוני : ראה רש"י קדושים יט, לא. פ' שופטים יח, יא. פרישה לטור שם אותיות ה-ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
834 ושואל אוב וידעוני : פ' שופטים יח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
57 חי' ידועה הוא ידעוני : ראה רש"י קדושים יט, לא. פ' שופטים יח, יא. פרישה לטור שם אותיות ה-ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
59 ושואל לב הידעוני : פ' שופטים יח, יא [ושם: אוב וידעוני].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות חוקות העכו"ם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
שופטים (יח, י-יא):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות חוקות העכו"ם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
והיינו האמור בסיום מצוה זו שבתורה שם (שופטים יח, י-יג):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות חוקות העכו"ם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
והטעם שאין חוששים בכל אלה לאיסור "מעונן", כי בסיום איסור זה שבתורה נתפרש הטעם (שופטים יח, יג):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר