315

שיחה ג

וילך

א. פירוש הרוגוטשובי על "הכהנים בני לוי"

בפירושו על הפסוק¹ "ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה' ואל כל זקני ישראל", מתעכב הגאון הרוגוטשובי² על המילים "הכהנים בני לוי":

הביטוי "הכהנים בני לוי" כבר כתוב לפני כן בסוף פרשת שופטים³ בענין עגלה ערופה – "ונגשו הכהנים בני לוי...", ושם נאמר ב"ספרי": "אין לי אלא תמימים, בעלי מומים – מנין? תלמוד לומר – בני לוי". כלומר, שהמילים המיותרות "בני לוי" באות לרבות, שגם כהנים בעלי מומין⁴ כשרים לענין עגלה ערופה⁵ –

ועל כך שואל הרוגוטשובי "וכאן מאי?" – מה באה התורה לרבות כאן במילים "בני לוי"? הרי כאן אין לומר שמילים אלו מרבות בעלי מומים, כי אין מדובר כאן על עבודה, שלגביה בעלי מומים פסולים.

ג

וזהו אחד מן המקומות הבודדים, שבהם נשאר הרוגוטשובי בקושיתו⁶.

ב. פירוש רש"י ל"ויכתוב

משה..."

כאמור פעמים מספר, אפשר ללמוד מפירוש רש"י על התורה "ענינים מופלאים"⁷ גם בשאר חלקי התורה. וכך גם בעניננו, שלפי פירוש רש"י, מתורצת הקושיה שלעיל דוקא על פי פשוטו של מקרא:

רש"י מפרש בפסוקנו: "ויכתוב משה... ויתנה – כשנגמרה כולה נתנה לבני שבטו".

דברי רש"י "כשנגמרה כולה" מובנים, כפי שמסבירים מפרשיו⁸: כדי שלא יחשבו, שמשה רבנו כתב את ספר התורה רק עד לפרשה זו, ולא יותר, (כיון שהתורה מספרת כאן שמשה רבנו כתבו ונתנו), ונתן את ספר התורה בלתי מושלם, אומר רש"י שהוא נתנו "כשנגמרה כולה".

(בכך מובן מדוע מצטט רש"י ב"דיבור המתחיל" גם את המילה "ויתנה", ואינו אומר בקיצור "ויכתוב