102
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי
אף שבדוחק י*ל שאע"פ שהל' בכתוב הוא ,הדבקים" סתם -- ה"ז בא בהמשך להסמוך לו וכדמוכח ממש"כ ,ואתם" (בוא"ו) ,האיש אשר הלך אחרי בעל פעור" משא"כ אתם בהיפך מזה ומן הקצה אל הקצה: 1) לא הלך גו', 2) הולכים אחרי ה"א, 3) יתרה מזה ,דבקים" בה'א --
ועדיין אין נכלל בזה קיום מצות וכוי
ולמעלה מזה דרגת ולדבקה בו +הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאילו נדבקת בו"** וכו'. עוד דרגא בדביקות שבפרש"י כאן, שזה בא ע"י הכרת חסדים גדולים (ע"ד ענין בכורים שמגיד שאינו כפוי טובהיי)
ועד לדרגת ;ובו תדבקון" *יי הבאה לאחרי .אחרי ה' אלקיכם תלכו . . ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו".
לכן מפרש רש"י שכוונת הכתוב היא: אדרבה, ,היום הזה" התחילו להכיר את חסדי הקב"ה. אבל לפי"ז נשאלת השאלה: איזה חידוש ראה משה ,היום הזה" שלא ראה לפניו! לכן מפרש רש"י ,שמעתי שאותו היום וכו'".
והביאור בזה (ועל פיו יובנו גם הדיוקים הנ"ל ס"ב):
טעם הדבר שספר התורה גיתנה לבני לוי, ולא לכל ישראל מובן ב" פשטות: בני לוי נבדלו מכל ישראל
לשרת בקודש, נאמר להם שלא יהיי להם חלק ונחלה בארץ :י והם לגיונן 6 של מלך (הקב"ה) וכו' -- ולכן הם לגיון שיגן על קיום תורתו*י ולכן גם ילמדו את בנ"י תורה **י וכו' ו
ומפורש בקראי שמציין כאן רש"י -- שנתן סה"ת להלוים ,נושאי ארון ברית ה'" -- והטענה היא רק ,מה אתה משליט את בני שבטך עלי' כו'": הן אמת שבני לוי הם הם המלמדים את התורה לבנ"י, ובזה ,שולטים" הם על בנ"י, אבל ,מה אתה כו' משליט ליי -- על התורה,
והנפק"מ והחשש בזה כי ,יאמרו לנו יום מחר לא לכם ניתנה כו'": לאחר שנכגס לארץ ונתחיל בחלוקת ה,חלק ונחלה" ולאח"ז בעבודת האדמה וכו', אז יאמרו לנו בני לוי ,לא לכם ניתנה" -- אף שיש לכם שייכות לתורה ומחוייבים בתומ"צ, מ"מ לא ניתנה לכם (ולכן אין אתם שולטים עלי' -- וכיון שאנו שולטים עלי' ה"ז הוכחה ש)לנו ניתנה.
והמענה לטענה זו היא .אף אנו עמדנו בסיני -- מתחיל מר"ח סיון - ו(אח"כ בהאמירה כל אשר דבר הוי' נעשה שבא במענה על ,ועתהי אם עתה תקבלו עליכם *: כו'") קבלנו את התורה" ואח"כ ,וגיתנה לנו".
וכששמע משה דברים אלו ,שמח כו' אמר היום הזה הבנתי שאתם
הערות
- 10. עקב יא, כב ובפרש"י שם.
- 1. פרש"י פרשתנו כו, ג.
- 3. *ו1) ראה יג ה. וראה לעיל ע' 55 ואילך.
- 2. שופטים יח, א.
- 12. פרש"י במדבר א, מט.
- 3. כמפורש תשא לב, כה
- 13. וכמפורש בקרא (ברכה לג, י) יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל.
- 4. פרש"י יתרו יט, ה.
רש"י על דברים כ״ו:ג׳ - הטקסט מספריא
אשר יהיה בימים ההם. אֵין לְךָ אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁבְּיָמֶיךָ כְּמוֹ שֶׁהוּא (ראש השנה כ"ה):
ואמרת אליו. שֶׁאֵינְךָ כְּפוּי טוֹבָה:
הגדתי היום. פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה וְלֹא שְׁתֵּי פְעָמִים (ספרי):
אשר יהיה בימים ההם [AND THOU SHALT GO UNTO THE PRIEST] THAT SHALL BE IN THOSE DAYS — These apparently redundant words suggest: you have none else than the priest who lives in your days (you are only concerned with him) (cf. Sifrei Devarim 298:3; Rosh Hashanah 25b; see also Rashi on Deuteronomy 17:9).
ואמרת אליו AND SAY UNTO HIM that you are not ungrateful (Sifrei Devarim 299:1).
הגדתי היום I PROFESS THIS DAY — [the expression "this day" implies that the declaration is made] one once a year, but not twice a year [even when bringing from a different fruit or crop] (Sifrei Devarim 299:2).
רש"י על במדבר א׳:מ״ט - הטקסט מספריא
אך את מטה לוי לא תפקד. כְּדַאי הוּא לִגְיוֹן שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת נִמְנֶה לְבַדּוֹ (תנחומא); דָּ"אַ, צָפָה הַקָּבָּ"ה שֶׁעֲתִידָה לַעֲמֹד גְּזֵרָה עַל כָּל הַנִּמְנִין מִבֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה וָמַעְלָה שֶׁיָּמוּתוּ בַמִּדְבָּר, אָמַר אַל יִהְיוּ אֵלּוּ בִכְלָל, לְפִי שֶׁהֵם שֶׁלִּי, שֶׁלֹּא טָעוּ בָעֵגֶל (שם; בבא בתרא קכ"א):
אך את מטה לוי לא תפקד ONLY THOU SHALT NOT NUMBER THE TRIBE OF LEVI — The legion of the King is worthy to be numbered by itself (cf. Midrash Tanchuma, Bamidbar 15). — Another explanation is: The Holy One, blessed be He, foresaw that a decree would once be made against all those that had been numbered from twenty years and upwards, viz., that they should die in the wilderness (Numbers 14:29). He therefore said: Let these (the Levites) not be included amongst those now counted, in which case they must die, because they are Mine, since they did not sin by worshipping the golden calf (cf. Numbers Rabbah 3:7; Bava Batra 121b).
רש"י על שמות י״ט:ה׳ - הטקסט מספריא
ועתה. אִם עַתָּה תְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וָאֵילָךְ, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכילתא):
ושמרתם את בריתי. שֶׁאֶכְרֹת עִמָּכֶם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה:
סגלה. אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים" (קהלת ב') – כְּלֵי יְקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם, כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת; וְלֹא תֹאמְרוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת:
כי לי כל הארץ וְהֵם בְּעֵינַי וּלְפָנַי לִכְלוּם:
ועתה AND NOW — if you will now take upon yourselves the observance of My commandments, it will be pleasant (easy) to you from now and henceforth, for every beginning is difficult (Mekhilta).
ושמרתם את בריתי AND KEEP MY COVENANT which I shall make with you regarding the observance of the Torah (cf. (Mekhilta).
סגלה means a cherished treasure, the same as (Ecclesiastes 2:8) “and treasures (וסגלת) of kings” — costly vessels and precious stones which kings store up. In the same manner shall ye be unto Me a cherished treasure more than other peoples (Mekhilta) . Now do not say that ye alone belong to Me and that I have no other peoples together with (besides) you, and what else, therefore, have I by which the special love I bear you can be made evident; this is not so,
כי לי כל הארץ FOR ALL THE EARTH IS MINE, but in My eyes and before Me they are as nought.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.