96
זאת — שגם הם לא נשתלחו לגמרי מארצם עד לאחרי מיתת יהושע40, כמסופר בנביאים41).
ו. ע"פ הנ"ל (שלפרש"י "האמורי" שנזכר בפ' לך קאי רק על אומה זו, ולא על שאר האומות שבארץ כנען) — יוצא, לכאורה, שע"פ פרש"י לא היו "מטמוניות של זהב" (בביאת בנ"י לארץ) בכל ארץ כנען42, כ"א רק אצל האמוריים, כי רק בנוגע להם הגיע זמן הקבוע ל"ישובו הנה" (להיות משתלח מארצו).
ולפי זה יש לבאר גם אריכות לשון הכתוב כאן — שמתחיל "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה", ושוב כופל "(ונתתי נגע צרעת) בבית ארץ אחוזתכם" — דלכאורה הו"ל לקצר ולומר "בבתיכם"43?
גם: בתחילת הכתוב אומר "אשר אני נותן לכם לאחוזה", ואילו בסיום הכתוב נאמר "ארץ אחוזתכם" (כדיוק הכלי יקר44, ש"ייחס האחוזה אל ישראל כאילו המה האוחזים בנחלה").
וע"פ הנ"ל יש לומר:
תחילת הכתוב איירי בנוגע לכללות דין נגעי בתים, שלא חל אלא לאחרי כניסתם לארץ באופן של "אחוזה", היינו שמתיישבים בארץ (משא"כ בהיותם במדבר שלא היו להם בתים ובמילא לא הי' עדיין דין נגעי בתים45);
אבל בסיום הפסוק כוונת הכתוב היא להודיענו ענין מיוחד בנוגע לנגעי בתים, ש(נוסף ע"ז שהם באים כעונש על חטא46, כנגעי אדם (הבאים על חטא לשון הרע47), הנה) הקב"ה יתן "נגע צרעת" בבתים כדי שימצאו בנ"י את ה"מטמוניות של זהב" שהוטמנו שם על ידי יושבי הארץ;
ומכיון שזה לא הי' בכל ארץ כנען כ"א רק אצל האמוריים (כנ"ל), שהם היו (גם או בעיקר) מעבר לירדן48 (ארץ סיחון (ועוג49)), לכן נאמר בזה "ארץ אחוזתכם"50 — כי עבר הירדן (ארץ ה
הערות
- 40. אבל להעיר, שגם האמורי (שמעבר לירדן מערבה — ראה הערה 48) לא הורישום עד לאחרי מיתת יהושע (ראה שופטים א, לדלו. שם ג, ה).
- 41. ראה יהושע (יג, א ואילך. שם טו, סג. טז, י. יז, יב. ועוד). ס' שופטים בתחלתו. שם ג, א ואילך.
- 42. עפ"ז מובן בפשטות הטעם שהשמיט רש"י (מדברי המדרש) "אמר הקב"ה אני הבטחתי לאבותיהם שאני מכניס את בניהם לארץ מלאה כל טוב שנאמר (ואתחנן ו, יא) ובתים מלאים כל טוב" — כי לפרש"י היו המטמוניות רק אצל האמוריים. [ובפשטות י"ל, כי ע"ד הפשט אין לומר שכניסת ישראל ל"בתים מלאים כל טוב" היתה תלוי' בנגעי בתים, שא"כ הי' צ"ל נגעים בכל, עכ"פ ברוב, בתי ארץ כנען! ולהעיר מקיצור מזרחי על פרש"י כאן. לקו"ש חכ"ז ע' 9108].
- 43. כקושיית הכלי יקר כאן.
- 44. כאן.
- 45. כמ"ש במפרשים.
- 46. ראה דברי דוד כאן (ולפרש"י לעיל יד, ד) ועוד — דתרווייהו איתנהו בנגעי בתים, הן עונש והן טובה (וראה בארוכה לקו"ש שם ואילך).
- 47. רש"י תזריע יג, מז. פרשתנו יד, ד (ד"ה טהורות. ובד"ה ועץ — "גסות הרוח". וראה מפרשים שם).
- 48. אלא שמצינו אמורי בעבר לירדן הן מזרחה הן מערבה (יהושע ט, א. שם י, ה (חמשת מלכי האמורי) ואילך. ועוד. וראה רמב"ן בא יג, ה. לעיל הערה 40). — ודוחק גדול לומר ש(עיקר) אמורי הוא מזרחה — היפך פשש"מ: ממרא האמורי, לקחתי מיד האמורי וכו'. וראה פרש"י פ' שופטים (יח, ב — בפי' הא') דעיקר שם "אמורי" הוא על מלכות סיחון שבעבר הירדן מזרחה, ולא עוד אלא גם ארץ כנען מזרחה היא. וצע"ג. (וצ"ע בפרש"י משפטים כג, כח. וראה חדא"ג מהרש"א סוטה לו, א. ועוד). וראה לקו"ש חכ"א ע' 225 ואילך ובהערות שם. ואכ"מ.
- 49. דברים ג, ח. ואתחנן ד, מז. ועוד.
- 50. להעיר מתו"כ כאן: יכול משבאו לעבר הירדן כו'. ושקו"ט במפרשים (ראה ברכ"י או"ח סתפ"ט סק"ד. מלבי"ם כאן. אוצר הספרי (להגר"מ זעמבא) בריש ספרי זוטא (ע' מט). ועוד) אם דין נגעי בתים נוהג בעבר הירדן (לאחרי שבאו לארץ המיוחדת). ואכ"מ.
הטקסט של רש"י על ויקרא יג מז אינו זמין בספריא.
רש"י על שמות כ״ג:כ״ח - הטקסט מספריא
הצרעה. מִין שֶׁרֶץ הָעוֹף, וְהָיְתָה מַכָּה אוֹתָם בְּעֵינֵיהֶם וּמַטִּילָה בָהֶם אֶרֶס וְהֵם מֵתִים. וְהַצִּרְעָה לֹא עָבְרָה אֶת הַיַּרְדֵּן, וְהַחִתִּי וְהַכְּנַעֲנִי הֵם אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, לְפִיכָךְ מִכָּל שֶׁבַע אֻמּוֹת לֹא מָנָה כָאן אֶלָּא אֵלּוּ, וְחִוִּי אַעַ"פִּ שֶׁהוּא מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה, שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ו), עַל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן עָמְדָה וְזָרְקָה בָהֶם מָרָה:
הצרעה THE HORNETS — This is a kind of insect which wounded their eyes and injected poison in them, so that they died. The hornets did not cross the Jordan and the Hittite and the Canaanite whom Scripture mentions here as being driven out by them were the inhabitants of the land of Sichon and Og (on the east side of the Jordan). It is for this reason that Scripture enumerates here of all the seven nations that Israel fought against when entering Palestine only these two (cf. Joshua 24:12, where the text expressly states that the peoples driven out by the hornets were those of שני מלכי האמרי, “of the two kings of the Amorites” who are identical with Sihon and Og). But the Hivites lived on the other bank of the Jordan and somewhat beyond it and yet it states here that the hornets would drive them out! They were indeed driven out by the hornets, for our Rabbis have explained in Treatise Sotah 36a that the hornets placed themselves on the east bank of the Jordan and from there cast the poison against them.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

