225

הערות

1. 19. ויש לומר בב' אופנים: א) שגם להמסקנא כ"ה הפירוש בפשש"מ בפ' שמות (לדעת רש"י). ב) לאחרי שמפרש בפרשתנו שהגרגשי עמד ופנה - י"ל שזהו גם הטעם שהכתוב לא הזכיר גרגשי בפ' שמות.
2. 20. וע"ד מ"ש הרמב"ן שמות שם. ואין רש"י צריך לפרשו כי מפורש ומודגש בפסוק בהקדמה כנ"ל.
3. 21. ובכל אופן צ"ע (ובפרט לפי פירושו בפ' בא) מפרש"י משפטים (כג, כח): והחתי והכנעני הם ארץ סיחון ועוג. פרש"י שופטים (יח, ב): ושל סיחון ועוג שני עממין אמורי וכנעני. וראה שלח יג, כט. יד, כה. מה. ואולי היו בב' צידי הירדן, וכמובן מרמב"ן בא שם לענין אמורי. וראה נחלת יעקב לפ' בא שם. ואכ"מ.
4. 22. ועפ"ז מובן מה שהוצרך רש"י לפרש בפ' בא כשהכתוב מונה ה' אומות - כי גם שם מדובר (לא בנוגע האומות עצמן, כ"א) ע"ד (ביאת בנ"י ל)ארצם - "והי' כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני גו'", וגם מסיים במעלות הארץ "אשר נשבע לאבותיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש" –– ובמילא קשה: למה משנה כאן הכתוב מהב' פעמים בפ' שמות, ומונה ה' אומות? וע"ז מתרץ רש"י "כל ז' גוים במשמע שכולן בכלל כנעני הם". וראה רמב"ן ומפרשי רש"י שם.
5. 23. ועד"ז ביהושע ג, יוד: והוריש יוריש מפניכם את הכנעני גו' ואת הגרגשי.
6. 24. ועד"ז בפ' משפטים, אף שמתחיל "והביאך אל האמורי והחתי והפריזי והכנעני החוי והיבוסי", מסיים - "והחכדתיו". וכ"ה בפסוק כב שם, וכן ממשיך שם בפסוק כז ואילך. או י"ל דמכיון דמדגיש בהפסוקים שם (כט, ל ואילך) "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהי' הארץ שממה גו' מעט מעט אגרשנו מפניך גו'", יש מקום לומר, שזה שהשמיט והגרגשי בתחלת הענין (כג, כג) הוא מפני ששאר האומות כבשו תחלה וכמ"ש הרמב"ן בפ' שמות שם. וראה ראב"ע שם.
7. 25. והכתוב ביהושע כד, יא: וילחמו בכם בעלי יריחו גו' וחשיב גם הגרגשי, כבר תירצו ע"פ פרש"י שם: שכל אחד מהמלכים ההם הי' לו חלק מה ביריחו. או ששם נתקבצו מכל האומות אבל כללות עם הגרגשי פנה והלך.
8. 26. בראב"ע כאן: שמר לך, לפי דעתי עם משה ידבר שישמור אלה הדברים ויספרם כן לבני ישראל על דרך כו' ותחלת הפרשה שתאמר להם הנני גורש מפניך וזאת הפרשה דומה לפרשת הנה אנכי שולח מלאך עם הפרשה שהיא למעלה. ועד"ז הוא באברבנאל כאן. אבל רש"י כאן אינו מפרש ד"שמר לך" הוא ענין בפ"ע. ועוד: גם לפירושם הרי תיכף בהמשך ל"הנני גורש מפניך" בא הציווי "השמר לך פן תכרות גו'", כדלקמן בפנים.