ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה

178

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ה

שלח

א. פירוש רש"י ל"כתרומת גורן", והשאלות על כך

על הפסוק¹ "ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה" מפרש רש"י את המילים "כתרומת גורן" ואומר "שלא נאמר בה שיעור, ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור, אבל חכמים נתנו שיעור, לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה לנחתום אחד מארבעים ושמונה".

יש להבין: א) רש"י מצטט ענינים מן המדרשים וממאמרי חז"ל להלכה רק כאשר הם הכרחיים לצורך פשוטו של מקרא, לפי הכלל שקבע רש"י עצמו² "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא". לפי זה אכן מובן שרש"י מפרש "שלא נאמר בה שיעור ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור" כדי לבאר בפשטות את כוונת התורה בהדגישה "כתרומת גורן"³ ולא כסוג אחר של תרומה⁴. אך מה הצורך בהמשך דבריו "אבל חכמים נתנו שיעור..."?

ב) אף אם נאמר שכאשר רש"י מציין שלא נקבע בתורה שיעור לחלה הוא רוצה להדגיש שזאת רק במקרא ואילו חז"ל קבעו לה שיעור, עדיין אין מובן: מדוע הוא צריך לפרש מהו השיעור שקבעו חכמים, דבר שאינו חשוב כלל, לכאורה, להבנת הפסוקים, והרי רש"י אינו ספר הלכות, אלא בא לבאר פשוטו של מקרא בלבד?

ג) אף אם נסביר בדוחק שרש"י רוצה שיהיה לנו מושג לגבי שיעור חלה⁵, די היה בציינו "לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה", שהוא שיעור המתאים לרוב בני אדם⁶ – כפי שאכן מוצאים בתרגום יונתן⁷ המציין שיעור זה בלבד, למרות שהוא רחוק יותר מרש"י מפשוטו של מקרא – מדוע צריך רש"י להוסיף "לנחתום אחד מארבעים ושמונה"⁸?

הערות

1. פרשתנו טו, ב.
2. בראשית ג, ח. וממשיך "ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו". ועד"ז שם ג. כד. ובכ"מ.
3. וכבר פירש"י (נשא ה, ט) דתרומה – "מחזר (הכהן) אחרי' לבית הגרנות".
4. ובפרט שבפרשיות לפנ"ז נאמר כמ"פ מעשר לכהן, לה': ויתן לו מעשר מכל (לך יד, כ ובפרש"י. וראה פרש"י תולדות כו, יב) "עשר אעשרנו לך" (ויצא כח, כב). "וכל מעשר הארץ גו' וכל מעשר בקר וצאן" (בחוקותי כז, ל. לב). וראה פרש"י נשא ה, יוד: "מי שמעכב מעשרותיו כו'". אלא שרש"י כאן "תרומת מעשר" כי בהכתוב נאמר "תרומה".
5. ובפרט שאינו שיעור הרגיל במקרא – חומש, או מעשר.
6. וראה פרש"י תבוא (כח, סו): ולא תאמין בחייך, זה הסומך על הפלטר.
7. וגם בפרש"י קרח (יח, כט) שהביא רק שיעור דבינונים.
8. ואף שע"ד הנ"ל כתב רש"י גם בתרומה וראשית הגז "ולא פי' בה שיעור אבל רבותינו נתנו בה שיעור (שופטים יח, ד) – הרי עכצ"ל שגם שם מוכרח הוא בפשש"מ וכדמוכח גם מזה: א) שפירשו בפ' שופטים ולא בפ' קרח (יח, יב) שלפנ"ז כשמדובר ע"ד מתנות כהונה – אבל ראה פרש"י קורח יח, כט. ב) לא פירשו בבכורים (בר"פ תבוא או גם לפנ"ז בפ' משפטים כג, יט. תשא לד, כו. קרח יח, יג). ופאה (קדושים יט, ט. אמור כג, כב). וכיו"ב. אף שגם בהם נתנו חכמים שיעור (ראה פאה פ"א מ"ב. חולין קלז, ב. ירושלמי בכורים רפ"ג. אבל ראה (בבכורים) רע"ב בכורים פ"ב מ"ג. תוי"ט מלאכת שלמה שם. ועוד). אבל י"ל דבבכורים לא כתב רש"י זה כיון שפירש (משפטים ותבוא שם) "תאנה שבכרה כו' ומקדישה ואומר הרי זו בכורים".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.