178
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ד) יותר מכך: לכאורה סותר המשך פירוש רש"י את תחילתו: בתחילה הוא מפרש שהתורה מתכוונת באומרה "כתרומת גורן" לכך שחלה היא "כתרומת גורן, שלא נאמר בה שיעור ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור". כלומר, לא זו בלבד שהתורה אינה מציינת בה שיעור, אלא שנאמר במפורש "כתרומת גורן כן תרימו אותה", שצריך להפרישה ללא שיעור – וכיצד מתאים הדבר בפשוטו של מקרא להמשך דברי רש"י "אבל חכמים נתנו שיעור"?
ה) גם אילו רצה רש"י, מסיבה כלשהיא, להוסיף ש"חכמים נתנו שיעור" עם פרטי הדבר – מתאים היה יותר לומר זאת בפירושו לפסוק השני "תתנו לה' תרומה", ששם אומר רש"י "לפי שלא שמענו שיעור לחלה נאמר תתנו שיהא בה כדי נתינה", ושם מתאים היה ההמשך "חכמים נתנו שיעור, לבעל הבית... ולנחתום...".
(כפי שמוצאים, שבספרי אכן נאמרים הדברים על הפסוק "תתנו לה' תרומה" – "שיהא בה כדי מתנה לכהן, מכאן אתה אומר שיעור חלה של בעל הבית...").
ו) מצד שני ניתן לשאול: כיוון שרש"י מציין בכל זאת בפירוט את השיעורים שקבעו חכמים לבעל הבית ולנחתום, מדוע אין הוא מציין את הטעם להבדל בין בעל הבית לבין הנחתום, כפי שמוצאים בספרי וכדומה9?
ומכך מובן שלאחר פירוט השיעורים, מובן הטעם מעצמו.
ב. "חלה" – כמות שיש בה חשיבות
ההסבר הפשוט לכך הוא: מן הנאמר בפסוק "כתרומת גורן כן תרימו אותה", שמשמעותו כפירוש רש"י "שלא נאמר בה שיעור", מובן שגם נתינת "משהו" מספקת.
ואם כך, אין הפסוק מובן. בהמשך הפסוק "ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה" מפרש רש"י: "תלקח חלה אחת תרומה לשם ה'", ומסביר רש"י "חלה, טורטי"ל בלעז", שמשמעותו – עוגה.
לפי זה קשה: כיצד אפשר לומר שהפרשת חלה היא "כתרומת גורן" שאין לה שיעור, כדלעיל, בעוד אשר התורה עצמה אומרת "חלה תרימו תרומה" – והרי לחלה (עוגה) יש שיעור*?
הערות
- 9. וראה המחלוקת בירושלמי חלה פ"ב ה"ג. והגירסא והפירוש במפרשים שם ובמפרשי המשניות שם פ"ב מ"ז (רמב"ם. ר"ש. ועוד).
- *. להעיר שכ"ה גם דעת רש"י להלכה (הפרדס הל' פסח סי' קלא, מחו"ו. סידור רש"י. ועוד): הרוצה להפריש חלה מעיסה אומר כו' אקב"ו להפריש תרומה דלהפריש חלה לאו ברכה היא ופי' חלה היא עוגה וחררה ואין שם הפרשה כלל וחלה תרימו תרומה כתיב והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה כו' ופושטו כעין חררה מדקרי ליה קרא חלה כו' (ולא כדעת הרמב"ם (הלכות בכורים פ"ה הי"א) והרמב"ן (הל' חלה) או"ז (ח"א סי' רכה) ועוד, שמברכין להפריש חלה (וראה דרישה יו"ד סי' שכח סק"ב. ביאור הגר"א שם סק"ב)). כן להעיר אשר י"א דתיבת "חלה" קאי על "עריסתכם" דלפנ"ז – האריך בזה בס' הכתב והקבלה כאן.
תלמוד ירושלמי חלה ב׳:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח אֵינָהּ חַלָּה וְגֶזֶל בְּיַד כֹּהֵן. הָעִיסָּה עַצְמָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה. וְהַקֶּמַח אִם יֵשׁ בּוֹ כְּשִׁיעוּר חַיֶיבֶת בְּחַלָּה וַאֲסוּרָה לַזָּרִים דִּבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה וּקְפָשָׁהּ זָקֵן זָר אָמַר לָהֶן אַף הוּא קִלְקֵל לְעַצְמוֹ וְתִקֵּן לָאַחֵר. חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח חַיָיבִין בְּחַלָּה הֵן וְסוּבָּן וּמוּרְסְנָן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָיבִין. נִיטָּל מוּרְסְנָן מִתּוֹכָן וְחָזַר לְתוֹכָן הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין. שִׁיעוּר הַחַלָּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. הָעוֹשֶׂה עִיסָּה לְעַצְמוֹ וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֶּה בְנוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. נַתְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִמְכּוֹר לַשּׁוּק וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִיטְמֵאת עִיסָּה שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה נִטְמֵאת מֵזִידָה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר נִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא כֵּיצַד עִיסָּה טְהוֹרָה וְעִיסָּה טְמֵיאָה נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה מֵעִיסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ וְנוֹתֵן פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה בְּאֶמְצַע כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל מִן הַמּוּקָּף. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
הלכה: אָמַר לָהֶן אַף הוּא קִלְקֵל לְעַצְמוֹ וְתִקֵּן לָאֲחֵרִים. קִלְקֵל לְעַצְמוֹ דָּאֲכָלָהּ וְאִיתְעֲנָשׁ וְתִקֵּן לָאֲחֵרִים דְּאִינּוּן אָכְלִין וְתָלֵיי בֵּיהּ. אִית תַּנֵּי תַּנָּיֵי תִּיקֵּן לְעַצְמוֹ וְקִילְקֵל לָאֲחֵרִים. תִּיקֵּן לְעַצְמוֹ מִכָּל מָקוֹם אֲכָלָהּ. וְקִילְקֵל לָאֲחֵרִים דְּאִינּוּן סָבְרִין מֵימַר שֶׁהוּא פָטוּר וְהִיא חַיֶיבֶת.
רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי קַב טִיבֵּרָנִי חַיָיב בְּחַלָּה. חַד חֲלִיטָר שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵיזִיל עֲבִיד אַרְבַּע וּפְלִיג. וְיֹאמַר לֵיהּ תְּלָתָא וּפְלִיג. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קַבַּיָיא בְּאַתְרֵיהוֹן רוֹבְעַיָּא אִזְדָּרְעוּן וְיֹאמַר לֵיהּ חֲמִשָּׁה פָּרָא צִיבְחָד. שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סָפֵק חִיּוּב חַלָּה.
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דֶּרֶךְ עִיסָּה שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לְעוֹלָם אֵינָהּ חַיֶיבֶת בַּחַלָּה עַד שֶׁיְּהֵא בָהּ דָּגָן כְּשִׁיעוּר. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי חִיָיה רוֹבָא בַּר לוֹלִיתָא בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דִּבְרִי הַכֹּל הִיא. אָמַר רִבִּי מָנָא אַף עַל גַּב דְּלֹא אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי הָדָא מִילְתָא אָמַר דִּכְוָותָהּ דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דֶּרֶךְ עִיסָּה שָׁנוּ. וְכָאן מִּכֵּיוָן שֶׁנִּיטָּל מוּרְסְנָן וְחָזַר לְתוֹכָן אֵין זֶה דֶּרֶךְ עִיסָּה.
תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָה מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. וִנַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אֶלָּא שֶׁהַנַּחְתּוֹם עֵינוֹ יָפָה בְעִיסָּתוֹ וּבַעַל הַבַּיִת רָעָה בְעִיסָּתוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא מִשֵּׁם (הוּא זֶה) וְלֹא מִטַּעַם זֶה. אֶלָּא וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת יי לְאַהֲרוֹן הַכֹּהֵן עֲשֵׂה שֶׁיִינָתְנוּ לַכֹּהֵן בִּכְהוּנָתוֹ. אֶלָּא שֶׁהַנַּחְתּוֹם עִיסָּתוֹ מְרוּבָּה וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבַעַל הַבַּיִת עִיסָּתוֹ מְעוּטָה וְאֵין בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן.
וְהָתַנִּינָן הָעוֹשֶׂה עִיסָּה לְעַצְמוֹ וְהָעוֹשֶׂה לְמִשְׁתֶּה בְנוֹ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. שֶׁלֹּא תַחְלוֹק לְעִיסַּת בַּעַל הַבַּיִת. וְהָתַנִּינָן וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לְבֵיתָהּ עֵינָהּ רָעָה בְעִיסָּתָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹשָׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק עֵינָהּ יָפָה בְעִיסָּתָהּ. אָמַר רִבִּי מַתְנִיתָא בְּלִימּוּדֶת לִהְיוֹת מַפְרֵשֶׁת אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֲבָל בְּלִימּוּדֶת לִהְיוֹת מַפְרֵשֶׁת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה נִיתְנֵי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הַחוֹטֵא נִשְׂכָּר.
וְאֵין הַבַּיִת מִצְטָרֵף. דָּבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ אֵין הַבַּיִת מִצְטָרֵף וּשֶׁאֵין מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ הַבַּיִת מִצְטָרֵף. עִיסָּה טְמֵיאָה עִיסָּה טְהוֹרָה עָשׂוּ כְדָבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ.
וְעִיסָּתָהּ חַלָּה. אֲבָל בְּעִיסָּה שְׁנִיָיה אֵין לַשֵּׁינִי מַגַּע אֶצֶל הַטֵּבֵל.
תַּנֵּי רִבִּי לַעִאיי אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִיעֶזֶר תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא בְּלַח. כֵּיצַד כָּבַשׁ זֵיתִין בְּטוּמְאָה וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְתוֹרְמָן בְּטָהֳרָה מֵבִיא מַשְׁפֵּךְ שֶׁאֵין בְּפִיו כְּבֵיצָה וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ זֵתִים וְנוֹתְנוֹ עַל פִּי חָבִית. וְנִמְצָא תוֹרֵם מִן הַמּוּקָּף. לָמָּה לִי פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה. אֲפִילוּ כְבֵיצָה וְלֹא פֵּירוּרִין אִינּוּן. שֶׁלֹּא לְטַמְּאוֹת זֵיתִים הַרְבֶּה. אָמְרוּ לוֹ אֵין לָךְ קָרוּי לַח אֶלָּא יַיִן וְשֶׁמֶן בִּלְבַד. הֵיךְ עֲבִידָא קוֹרָה אַחַת לִשְׁתֵּי בּוֹרוֹת. שְׁתֵּי קוֹרוֹת לְבוֹר אֶחָד. [נִיחָא קוֹרָה אַחַת לִשְׁנֵי בּוֹרוֹת. אֶלָּא שְׁנֵי קוֹרוֹת לְבוֹר אֶחָד] מִכֵּיוָן שֶׁנִּטְמָא מִקְצָתוֹ אֵין כּולּוֹ טָמֵא. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא תִּיפְתַּר שֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹתָן תְּפִיסָה אַחַת וְנִמְלַךְ וַעֲשָׂאָן שְׁתֵּי תְפִיסוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁנִּיטְמָא בְּשֶׁשִּׁילֶּה וּמִשֶּׁקִּיפֶּהּ שֶׁכְּבָר נִרְאֶה לְתוֹרְמָן בְּטָהֳרָה. אֲבָל אִם נִיטְמָא עַד שֶׁלֹּא קִיפֶּה וְעַד שֶׁלֹּא שִׁילֶּה לֹא בְדָא. רִבִּי טָבִי רִבִּי יֹאשַׁיָּה בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי הֲלָכָה כְרִבִּי לִעֶזֶר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵיהּ וְלֹא הוֹרֵי אָמַר תַּרְתֵּיי כָּל קֳבֵל תְּרֵי אִינּוּן. אָמְרִין לֵיהּ וְהָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן מוֹדֵי. אֲפִילוּ כֵן לֹא הוֹרֵי.
משנה תורה, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין ה׳:י״א - הטקסט מספריא
וכן אם היה שם כהן גדול שטבל משכבת זרעו או מזיבתו אע"פ שלא העריב שמשו ואף על פי שהו' טמא מת ה"ז מותר לאכול החלה הראשונה ואינו צריך להפריש שנייה בחו"ל כל המפריש חלה מברך תחלה אקב"ו להפריש חלה בין בארץ בין בחו"ל וכשם שמברך על הטהורה כך מברך על הטמאה לפיכך אין האיש ערום מפריש חלה שאינו יכול לברך אבל האשה הערומה שישבה וכל פניה טוחות קרקע מברכת ומפרשת חלה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.