231
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הימנה שמסיימת ארץ זבת חלב ודבש" – שהקשר הוא אל כל ארבע המילים, אך עם זאת עיקר הקשר הוא דוקא למילה "ודבש", שה"וא"ו" שלה קשורה לראשית התיבות של "היום הזה הוי"...", כך שהן "צירוף הוי' אחת".
ט. "היום הזה" – הקשר שבין ראש השנה לבכורים
ב"לקוטי תורה"* על הפסוק "היום הזה" מוסבר ענין נוסף, ש"היום הזה... קאי על ראש השנה", וגם ענין זה מתאים לפירוש רש"י שמדובר כאן על בכורים, כי גם הבכורים הם ענין של ראשית33 כמו ראש השנה.
יותר מכך: לגבי ההבדל בין בכורים לתרומה – שלמרות שגם התרומה מכונה "ראשית"34, הרי בכורים קודמים לתרומה, וכפי שאמר רש"י לפני כן35 "לא הקדמתי תרומה לבכורים" – מסביר אדמו"ר ה"צמח צדק" בהרחבה ב"אור התורה" בפרשתנו36, שה"ראשית" של תרומה הוא ענין התורה, שעליה נאמר37 "הוי' קנני ראשית דרכו", וה"ראשית" של בכורים הם נשמות ישראל, שעליהם נאמר38 "קדש ישראל להוי' ראשית תבואתה". וכשם ש"ישראל קדמו לתורה"39, כך בכורים קודמים לתרומה.
וכפי שמבאר שם ה"צמח צדק" בהרחבה, שענין ה"בכורים" שבנשמות ישראל קשור לעצם הנשמה, ששורשה בעצמותו ית', ששם "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר"40, וגם לתורה.
ובכך מובן הקשר בין בכורים לראש השנה, כי העבודה בראש השנה היא קבלת עול מצד עצם הנשמה – כמוסבר41 שקבלת עול בכל השנה היא למטה מהכחות הפנימיים, ובראש השנה זהו הביטול שמצד עצם הנשמה – שזהו ענין ה"בכורים" – "ראשית" – עצם הנשמה, כדלעיל.
ועוד: אחד הענינים העיקריים בראש השנה הוא שבו מתגלית בחירת הקדוש־ברוך־הוא בישראל, "אתה בחרתנו", כפי שאנו אומרים בתפילת ראש השנה42: "יבחר לנו את נחלתינו..."43 – ובחירה זו היא מצד ה"בכורים" שבנשמה, עצם הנשמה. כלומר, הבחירה האמיתית היא רק כאשר היא אינה תלויה כלל בסיבות לבחירה. ולכן שורש הבחירה הוא בדרגה שמעשה התחתונים אינו תופס בה כלל מקום – "אח עשו
הערות
- *. שם.
- 33. משפטים כג, יט. תשא לד, כו. פרשתנו כו, ב ("מראשית").
- 34. שופטים יח, ד (ובפרש"י). קרח יח, יב (ובפרש"י).
- 35. כו, יג.
- 36. ע' תתרלג ואילך. תתרלט ואילך.
- 37. משלי ח, כב.
- 38. ירמי' ב, ג.
- 39. תדבא"ר פי"ד.
- 40. ב"ר פ"א, ד.
- 41. ראה בארוכה המשך ר"ה תש"ד פ"ג ואילך.
- 42. קודם התקיעות. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 127. לעיל ע' 175, לקמן ע' 302, 377 ואילך.
- 43. תהלים מז, ה.
בראשית רבה א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז וגו'. הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר וגו'. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן וגו'. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם וגו'. רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וגו', קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי. כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.