29

שיחה א

א. "וכל תרומה... אשר יקריבו

לכהן..."

מן הפסוק "וכל תרומה... אשר יקריבו לכהן לו יהיה"¹ מצטט רש"י את המלים "וכל תרומה...", ומפרש על כך²: "אמר רבי ישמעאל, וכי תרומה מקריבין לכהנים, והלא הוא המחזר אחריה לבית הגרנות³, ומה תלמוד לומר אשר יקריבו לכהן, אלו הבכורים, שנאמר בהם תביא בית ה' אלקיך⁴, ואיני יודע מה יעשה בהם, תלמוד לומר לכהן לו יהיה, בא הכתוב ולימד על הביכורים שיהיו ניתנין לכהן".

בכך אין מובן:

א) לפי הסברה שבפסוק זה מדובר על תרומה, קשה לרש"י רק הביטוי "אשר יקריבו לכהן": כיון שהכהן הוא המחזר אחר התרומה לבית הגרנות, אין מתאים כאן הביטוי "יקריבו לכהן", שמשמעותו היא, להיפך, שהבעלים צריכים להביא זאת לכהן. אך עצם החידוש בפסוק – שהתרומה צריכה להינתן לכהן – אינה קשה לרש"י: התורה היתה צריכה להבהיר זאת, כיון שבפרשות הקודמות⁵ רק מוזכר שצריך להפריש תרומה⁶, בלי להזכיר שיש לתת זאת לכהן⁷.

ולפי זה יש להבין: מהו הקושי שהתעורר לפי המסקנה "אלו הבכורים", אשר רש"י מתכוון ליישבו על ידי ההבהרה "ואיני יודע מה יעשה בהם – תלמוד לומר לכהן..."?

אין לומר, שלאחר שרש"י מצטט את הפסוק (המופיע בענין הביכורים) "תביא בית ה' אלקיך" (כדי להוכיח מהמילה "תביא" שיש להביא את הביכורים לבית המקדש, שבו נמצאים הכהנים, ומשום כך נכון להסיק שבמילה "יקריבו" שבפסוקנו הכוונה היא לביכורים), היתה קיימת האפשרות לומר, שמפסוק זה עצמו כבר מובן שיש להביא זאת לכהן. לפיכך צריך רש"י לשלול זאת ולומר, שלמרות פסוק זה "איני יודע מה יעשה בהם"

– אך אין לומר כך, כי הדבר מובן בפשטות, אף ללא פירוש רש"י, ולא ייתכן להתבטא על כך במלים "ואיני