36
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אף מתרומה גדולה וכו', לא מפני שלביכורים יש דמיון רב יותר לגזל הגר מאשר לתרומה גדולה
[שהרי, אדרבה: כיון שלגבי ביכורים קיים הדין של "תאנה שביכרה..."31, שאף לפני שהבעלים מפרישים את הביכורים כבר שייך הפרי המסויים, החונט ראשון, לכהן32. ואילו בתרומה, אין לפני ההפרשה חטים מסויימות שיש להפרישן כתרומה, וזכותו של הכהן מתקיימת רק לאחר ההפרשה. ולכן תרומה גדולה אף דומה יותר לגזל הגר מאשר לביכורים]
אלא היא מבדילה את הביכורים בפני עצמם מפני ש"ואיני יודע מה יעשה בהם". ולכן "בא הכתוב ולימד על הביכורים שיהיו ניתנין לכהן.
אמנם, ההלכה שהביכורים ניתנים לכהן, נאמרת בפרשת קרח33 – "בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה" – וזאת (א) מאוחר יותר, לאחר פרשתנו, (ב) הדין מוזכר שם דרך אגב, ביחד כל שאר מתנות כהונה34, אך הפעם הראשונה והמקור לדין זה, שהביכורים ניתנים לכהן, הוא כאן בפסוקנו, "וכל תרומה...". מפני דין זה "בא הכתוב". והפסוק מופיע בסמוך ובהמשך לגזל הגר מפני טעם זה, שביכורים היא אחת ממתנות כהונה הדומות לגזל הגר.
ח. "ולימד" – דוקא לגבי ביכורים
לפי הסבר זה מובן מדוע צריך רש"י לבאר שוב "בא הכתוב ולימד על הביכורים שיהיו ניתנין לכהן" – למרות שאפשר לדעת זאת מדבריו הקודמים "אלו הביכורים" – כי בכך מתכוון רש"י להדגיש, שדוקא לגבי ביכורים נדרש ה"לימד" מפסוק זה:
בענין הדמיון לגזל הגר אין הביכורים שונים מתרומה גדולה, ואדרבה: תרומה גדולה דומה יותר לגזל הגר מאשר הביכורים, כדלעיל. אך כיון שהפסוק בא ללמדנו דינים – "בא הכתוב ולימד" – לכן הוא מכוון רק "על הביכורים"35.
ט. "לו יהיה" – הביכורים שייכים לכהן
אך לפי הפירוש "אלו הביכורים" מתעורר קושי אחר, לגבי לשון הפסוק "אשר יקריבו לכהן לו יהיה": מדוע יש להוסיף את המלים "לו יהיה" לאחר שכבר נאמר לפני כן "אשר יקריבו לכהן" – כיון שמקריבים ונותנים את התרומה ואת "כל קדשי בני ישראל" לכהן, מובן ש"לא יהיה"?
לפי הסברה שמעלה רש"י, שב"וכל תרומה" הכוונה היא בעיקר לתרומה
הערות
- 31. רש"י משפטים כג, יט. תבא כו, ב.
- 32. ראה לקו"ש ח"ה ע' 70־71.
- 33. יח, יג.
- 34. וכמו ש"גזל הגר" עצמו נמנה בפ' קרח (שם, ט – ראה פרש"י שם) – אף שעיקרו של דין זה הוא בפרשתנו.
- 35. משא"כ הדין שתרומה גדולה ניתנת לכהן, מקומה הוא בפ' שופטים (יח, ד).
רש"י על שמות כ״ג:י״ט - הטקסט מספריא
ראשית בכורי אדמתך. אַף הַשְּׁבִיעִית חַיֶּבֶת בְּבִכּוּרִים, לְכָךְ נֶאֱמַר אַף כָּאן בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ. כֵּיצַד? אָדָם נִכְנָס לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, רוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גְּמִי לְסִימָן וּמַקְדִּישָׁהּ, וְאֵין בִּכּוּרִים אֶלָּא בְּשִׁבְעַת הַמִּינִין הָאֲמוּרִין בַּמִּקְרָא – אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגוֹ' (בכורים פ"א):
לא תבשל גדי. אַף עֵגֶל וְכֶבֶשׂ בִּכְלַל גְּדִי, שֶׁאֵין גְּדִי אֶלָּא לְשׁוֹן וָלָד רַךְ, מִמַּה שֶּׁאַתָּה מוֹצֵא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב גְּדִי וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ אַחֲרָיו עִזִּים, כְּגוֹן אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים (בראשית ל"ח), אֶת גְּדִי הָעִזִּים (שם), שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים (שם כ"ז), לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר גְּדִי סְתָם אַף עֵגֶל וְכֶבֶשׂ בְּמַשְׁמָע. וּבְג' מְקוֹמוֹת נִכְתַּב בַּתּוֹרָה, אֶחָד לְאִסּוּר אֲכִילָה, וְאֶחָד לְאִסּוּר הֲנָאָה, וְאֶחָד לְאִסּוּר בִּשּׁוּל (מכילתא, חולין קט"ו):
ראשית בכורי אדמתך THE FIRST OF THE FIRST-FRUITS OF THY GROUND [THOU SHALT BRING etc.] — Even in the seventh year the offering of the first fruits is obligatory in some cases, therefore here also (where Scripture mainly deals with the laws of the Sabbatical year) it is stated: “the first of the first-fruits of thy land [shalt thou bring, etc.]”. How was the procedure at the setting apart of the first fruits? A man goes into his field and sees a fig which was the first to ripen; he ties a piece of reed-grass round it to distinguish it and so marks its sacred character (Mishnah Bikkurim 3:1). The law of the first fruits applies only to the seven kinds of produce that are mentioned in Scripture: (Deuteronomy 8:8) “a land of wheat and barley etc.”, for which Palestine is praised in that verse (Mishnah Bikkurim 3:1).
לא תבשל גדי THOU SHALT NOT COOK A KID — A calf and a lamb also are comprehended under the term גדי, for גדי means nothing more than a young tender animal, as you may gather from the fact that you will find in several passages in the Torah that the term גדי is used and that the writer felt it necessary specially to explain it by adding after it the word עזים, as, e. g., (Genesis 38:17) “I will send forth a גדי of the goats”; (Genesis 38: 20) “the גדי of the goats”; (Genesis 27:9) “two kids of the goats (גדיי עזים)”. This fact serves to show you that wherever גדי is mentioned without further description the term implies also a calf and a lamb. — In three different passages the law לא תבשל גדי is written: once for the purpose of prohibiting the eating of meat-food with milk-food, once to prohibit us from deriving any other benefit (besides eating) from such mixture, and once to prohibit the boiling of meat with milk (Mekhilta; Chullin 115b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.