149
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
"הלכה" היא דבר שאיננו משתנה. את זאת מבין אפילו בן החמש למקרא אשר עדיין איננו לומד משנה וגמרא. הוא רואה בחיי היום יום שלו שאת ההלכה של התורה אי אפשר לשנות.
וכך אומר רבי שמעון בר יוחאי בעניננו, שהשנאה של עשו ליעקב איננה יכולה להשתנות, כי "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" – שנאה זו דומה להלכה כפשוטה שאיננה יכולה להשתנות,
והענין של "וישקהו" כאן הוא רק ש"נכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו" –
וכפי שאנו מוצאים בהלכה שנקבעת לפעמים הוראת שעה שאיננה כפי ההלכה, כאליהו בהר הכרמל47. גם במקרים אלו אין הכוונה שההלכה השתנתה – ההלכה של איסור ההקרבה בבמה קיימת במלוא תקפה גם אז48, אלא שבאותה שעה היתה ההוראה להקריב את הקרבן בבמה.
כפי שכבר למדנו לפני כן, שיעקב היה איש תם49, אך כאשר דרכו של עשו "לרמות את אביו"50 הביאה לידי כך שיצחק רצה לתת לעשו את הברכות משום "כסבור שהוא מדקדק במצוות"50, הרי אז "בא אחיך במרמה"51.
אך זוהי מרמה כזו, שגם "ברוך יהיה"52, כי מרמה זו53 היא "בחכמה"54.
ח. המקור – דוקא "בברייתא דספרי"
לפי זה מובן גם כן:
א) מדוע אין רש"י מביא את המחלוקת מאבות דרבי נתן – "לא נשקו באמת .. נשיקה זו של אמת" – כי לפי שתי הדעות, גם דעת רבי שמעון בר יוחאי, לא היתה כאן "נשיקה של אמת", כי ב"אמת" לא ייתכנו שינויים. השאלה היא רק עד כמה לא היה "אמת" בנשיקה: לפי הדעה הראשונה הרי אפילו לזמן קצר "לא נשקו בכל לבו", ולדעת רבי שמעון בר יוחאי הרי "באותה שעה נשקו בכל לבו", אך משום ש"הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב" הרי אפילו "באותה שעה" לא היה זה באמת55.
ב) מדוע אין רש"י מתבטא כלשון הספרי שלפנינו "נהפכו רחמיו באותה שעה" – משום שאז היה משתמע כאילו באותה שעה הפכה השנאה לרגש של אהבה אמיתית. ואילו כאן רק "נכמרו
הערות
- 47. פרש"י ראה יב, יג (מספרי עה"פ). רש"י שופטים יח, כב. ספרי שם, טו. יבמות צ, ב.
- 48. ראה רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ט ה"ג ובארוכה – לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 197 ואילך. ולהעיר מלקו"ש חי"ד ע' 70 ואילך.
- 49. תולדות כה, כז.
- 50. רש"י תולדות שם.
- 51. תולדות כז, לה.
- 52. שם, לג.
- 53. רש"י שם, לה.
- 54. ראה עד"ז ג"כ בפרש"י לפנ"ז – ויצא כט, יב: אם לרמאות כו'.
- 55. שלכן נהרות שנפסקין "אחד בשבוע" (שמיטה) נק' "מכזבין" ופסולין למי חטאת (פרה פ"ח מ"ט).
רש"י על דברים י״ח:כ״ב - הטקסט מספריא
אשר ידבר הנביא. וְיֹאמַר דָּבָר זֶה עָתִיד לָבֹא עֲלֵיכֶם וְתִרְאוּ שֶׁלֹּא יָבֹא, הוא הדבר אשר לא דברו ה' וַהֲרֹג אוֹתוֹ. וְאִם תֹּאמַר זוֹ בְמִתְנַבֵּא עַל הָעֲתִידוֹת, הֲרֵי שֶׁבָּא וְאָמַר עֲשׂוּ כָךְ וְכָךְ וּמִפִּי הַקָּבָּ"ה אֲנִי אוֹמֵר? כְּבָר נִצְטַוּוּ שֶׁאִם בָּא לְהַדִּיחֲךָ מֵאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לֹא תִשְׁמַע לוֹ (דברים י"ג) אֶלָּא אִם כֵּן מֻמְחֶה הוּא לְךָ שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל שֶׁהִקְרִיב בְּבָמָה בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת, כְּדֵי לִגְדֹּר אֶת יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל לְפִי צֹרֶךְ שָׁעָה וּסְיָג הַפִּרְצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר (פסוק ט"ו) אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן (סנהדרין פ"ט):
לא תגור ממנו. לֹא תִמְנַע עַצְמְךָ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה (ספרי), וְלֹא תִירָא לֵעָנֵשׁ עָלָיו:
אשר ידבר הנביא WHEN THE PROPHET SPEAKETH [IN THE NAME OF THE LORD] and says, “This thing will once happen to you”, and you will see that it did not happen, הוא הדבר אשר לא דברו ה׳ THAT IS THE THING WHICH THE LORD HATH NOT SPOKEN — and, therefore, slay him. If, however, you say, “But this refers to one who will prophesy about the future. But suppose one comes and says, ‘Do so and so, and I say this by the command of the Holy One blessed be He’? How, then, can we know whether God has spoken this or not?” The reply is: As regards such a case they have already been commanded that if one comes to thrust thee away from one of the divine commandments, לא תשמע לו “then thou shalt not hearken unto him” (Deuteronomy 13:12), unless you are certain that he is a perfectly righteous man, as, for instance. Elijah at the incident on Mount Carmel, who offered sacrifices on a Bamah (an improvised altar) at a time when offering on Bamoth was forbidden, but who did so in order to fence Israel in against idolatry. Thus all depends on the needs of the time and the necessity of taking preventive measures (סיג) against a breach. With reference to such a case it states, (v. 15) “unto him ye shall hearken” (Sanhedrin 89b; Yevamot 90b).
לא תגור ממנו THOU SHALT NOT BE AFRAID OF HIM — i.e. do not refrain from advocating his guilt (Sifrei Devarim 178:3) and do not fear that you may incur punishment on his account (because you have contributed to his death).
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ט׳:ג׳ - הטקסט מספריא
וכן נביא שעבר על דברי עצמו והכובש נבואתו חייב מיתה בידי שמים ובשלשתן נאמר אנכי אדרוש מעמו וכן אם יאמר לנו הנביא שנודע לנו שהוא נביא לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה או על מצות הרבה בין קלות בין חמורות לפי שעה מצוה לשמוע לו וכן למדנו מחכמים ראשונים מפי השמועה בכל אם יאמר לך הנביא עבור על דברי תורה כאליהו בהר הכרמל שמע לו חוץ מעבודת כוכבים והוא שיהיה הדבר לפי שעה כגון אליהו בהר הכרמל שהקריב עולה בחוץ וירושלים נבחרת לכך והמקריב בחוץ חייב כרת ומפני שהוא נביא מצוה לשמוע לו וגם בזה נאמר אליו תשמעון ואילו שאלו את אליהו ואמרו לו היאך נעקור מ"ש בתורה פן תעלה עולותיך בכל מקום היה אומר לא נאמר אלא המקריב בחוץ לעולם חייב כרת כמו שצוה משה אבל אני אקריב היום בחוץ בדבר ה' כדי להכחיש נביאי הבעל ועל הדרך הזאת אם צוו כל הנביאים לעבור לפי שעה מצוה לשמוע להם ואם אמרו שהדבר נעקר לעולם מיתתו בחנק שהתורה אמרה לנו ולבנינו עד עולם.
רש"י על בראשית כ״ז:ל״ה - הטקסט מספריא
במרמה. בְּחָכְמָה:
במרמה WITH SUBTLETY — with cleverness (cf. Onkelos).
משנה פרה ח׳:ט׳ - הטקסט מספריא
המים המוכים פסולים. אלו הן המוכים. המלוחים והפושרים. המים המכזבים פסולין. אלו הם המים המכזבים. המכזבים אחד בשבוע. המכזבים בפולמסיות. ובשני בצרון כשרים. ר' יהודה פוסל:
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ וישלח ‹ שיחה ב ‹ 144 לקו"ש ח"כ ע' 149
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- אגרות קודש כרך כז י'שנג יבמות צ, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב מאותו ספר יבמות צ, ב
- תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג יבמות צ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו ב יבמות צ, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן ג יבמות צ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שה במה בהמה יוצאת בשבת ובו ל"ח סעיפים כו יבמות צ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמד דין ערב פסח שחל להיות בשבת טז יבמות צ, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד ה יבמות צ, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תצח דין שחיטה ביו"ט לב יבמות צ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריג איסור רחיצה ביום הכיפורים י יבמות צ, סע"א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פז יבמות צ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמד דין ערב פסח שחל להיות בשבת יבמות צ, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד יבמות צ, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שה במה בהמה יוצאת בשבת יבמות צ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצח דין שחיטה ביום טוב יבמות צ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריג איסור רחיצה ביום הכיפורים יבמות צ, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית ושם צ, ב