שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כד ט'של
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[ולההערה בהנאמר דגדולה מצות תפילין מפני כו' מהי השייכות דגדלות מצוה לזה - הוא ע"פ מרז"ל גדולה תשובה שמארכת כו' (יומא פו, ב)].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועבודת הבעלי תשובה — ע"י התשובה הזדונות נעשו לו כזכיות .
40 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואע"פ שצריך להביא קרבן בפ"ע "על כל פעם ופעם" (אם לא היו בהעלם אחד) — ואין חטאת אחת מכפרת על כמה מל"ת (שלא נעשו בהעלם אחד) — ה"ז מפני שאינו דומה מצב האדם והמקום וכו' בכל פעם ופעם [שלכן תשובה שלימה היא באותו מקום וכו' — כי זה שאינו עובר על עבירה זו במצב אחד אינה הוכחה שלא יעשהו במצב אחר] — ולכן צריך תשובה וקבלה בפ"ע על כל פעם ופעם (בהתאם למצב האדם והמקום וכו' שבפעם זו), ובדרך ממילא צריך גם קרבן בפ"ע, כי עזיבת החטא פירושה עזיבת מעשה חטא (גם) באופן זה שנעשה אז;
45 יומא פו, ב. רמב"ם הל' תשובה רפ"ב. — וזהו העילוי כאשר התשובה היא באופן ד"יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לכאורה יש לומר ע"פ מה שארז"ל, שע"י תשובה מאהבה — "זדונות נעשות לו כזכיות" , היינו שלא רק שתשובה מאהבה מבטלת העון לגמרי (עד ש"נעקר העון מתחלתו"), אלא שהופכת את העון לזכות — ודבר זה (שהעון ייהפך לזכות) אין לו מקום ע"פ דין התורה,
18 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וענין "שור המועד" הוא כאשר "הרגיל בשינויו פעמים רבות", שחוזר על מעשה זה כמה פעמים עד שמתרגל בו (ונעשה לו כהיתר ), ש"נעשה מועד לאותו דבר שהרגיל בו", היינו שההנהגה הבלתי רצוי' נעשית אצלו כמו טבע.
49 יומא פו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועפ"ז מובן בפשטות זה שבעל שלש ראיות אינו חייב קרבן אלא א"כ ב' ראיות הראשונות (כולל הראי' הא') היו ברצון [דלא כבעל שתי ראיות, שטמא טומאת שבעה גם אם ראי' ראשונה היתה באונס] — כי ענין זה, שהאדם הוחזק בטומאה עד כ"כ שכבר הוא בגדר אנוס תחת יצרו (ומענישים אותו גם ע"ז) הוא רק אם "עבר ושנה" , ב' ראיות
32 יומא פו, ב (וש"נ). וראה שם (פז, א) שזהו דיוק ל' המשנה (שם פה, ב) "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב" — "תרי זימני", כי אז נעשה לו כהיתר , ובמילא "אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (ענין ה"אונס").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומזה מובן, שעבודת "תשובה עילאה" היא לפעול את ה"יחוד נפלא" (ע"י הדביקות דתשובה עילאה) "באותו מקום" בהאדם שבו הי' החטא, והיינו, שהביטול שמצד הארת שורש נשמתו "כמו שהיתה.
28 להעיר מיומא פו, ב. רמב"ם הל' תשובה רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת ביאורים לאגה"ת (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הפגם בפרטי האבר (היינו בה"אברים" הכלולים בו וכיו"ב) נגמר רק בעשיית החטא בפעם הג', כפי שמביא אדמו"ר הזקן מהזהר "זמנא תליתאה אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא", שבפעם השלישית חודר הכתם בכל פרטי האבר (השייך לחטא זה) לגמרי.
26 ס"פ נח (עג, ב). וראה תורת לוי יצחק לסנהדרין ע' קעג, שאין סתירה לזה ממרז"ל (יומא פו, ב) שלישית מוחלין לו רביעית כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וויבאַלד אַז דאָס איז ווי די ענינים שטייען אין תפלה (וידוי) און תורה (כ"ב אותיות התורה), האָט מען נאָר די מעלה וואָס קומט אַרויס דערפון — די מעלה פון "כפליים לתושי'" פון אתהפכא, "זדונות נעשו לו כזכיות" , ביז זכיות ממש, ובאופן פון "נעשו לו" , בעולם העשי' הגשמית (ומראה באצבעו ואומר זה), ביז באופן של ממשות.
125 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כל שכן בתשובה מאהבה שזדונות נעשים כזכיות .
16 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לגבי התואר של "תמימות" בענינים רוחניים, כפי שמוזכר בעניננו בפרט של "בת ק' כבת כ' לחטא", אי אפשר כלל, לכאורה, להפריד בין "הן תמימים" לבין "שנותם תמימים", כי אם עובר אצל מי שהוא יום, ואף חלק של יום, לבטלה, הרי אין זה פגם רק בשלימות שנותיו וימיו, אלא אף בתמימות שלו עצמו, וכיצד מציין זאת המדרש כשני ענינים?
10 אין לומר שבאם חטא מקודם ואח"כ עשה תשובה , אזי האדם הוא תמים אף שאין שנותיו תמימים – כי ממה נפשך: אם תשובתו היא מיראה – הרי גם האדם אינו תמים, מכיון ש"מקצת שמו עליו" (רש"י יומא פו, א); ואם התשובה היא מאהבה , שלכן האדם הוא "תמים" כי לא נשאר בו שום רושם מהחטא, ובלשון רש"י שם "נעקר עונו מתחלתו" – הרי אז גם שנותיו הם תמימים, שהרי התשובה פועלת גם אלמפרע ועד שגם הזדונות נעשים כזכיות (יומא פו, ב. וראה לקמן סו"ס ז'). – וראה לקמן בשוה"ג להערה 26, החידוש ב"שנותם תמימים" על "הן תמימים" להביאור שבהשיחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובכוחה של התשובה לשנות גם את העבר, בדומה לתשובה על חטאים, המשנה גם את העבר, עד אשר "זדונות נעשים לו כזכיות" .
35 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה מקץ שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
[וכך הדבר לגבי שור המועד, שגם לאחר החזקה, אין השור הופך לדבר שעצם מציאותו מחייבת באופן טבעי לנזק של נגיחה (כקטלנית שגרימת המות אצלה היא ענין טבעי, בלי תלות ברצונה), אלא כאן יש צורך גם בפעולת הנגיחה, וזה תלוי בכל אופן בביטוי מסויים של "רצון" מצד השור]
51 ומה שבמלקיות מחזקינן בתרי זימני, אף שאינו מוכרח לחטוא – הוא כדר' אליעזר בן יעקב – דבי' עסקינן – דמפרש דעבר ושנה נעשה ככלב שב על קיאו שונה באולתו (יומא פו, ב. ובמו"ק (כז, ב): לא ישוב עוד ופרש"י לא יעשה לעולם תשובה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מצוה לזה -- הוא ע"פ מרז"ל גדולה תשובה שמארכת כו' (יומא פו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את דברי חז"ל "גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות" , שעל ידי תשובה מאהבה נהפכים ניצוצות הקדושה אשר בתוך הזדונות לזכויות.
19 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז צו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כיון שהם הגיעו לאחר תשובה מאהבה , שבה זדונות נעשו לו כזכיות .
51 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
זהו ההסבר לדברי הגמרא לגבי שיבתו של הקדוש־ברוך־הוא לישראל, למרות הלאו "לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה ...", שזאת מפני ש"גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה" , כי מפני התשובה , הנעלית מתורה, מתגלה שמלכתחילה לא היו גירושין.
57 יומא פו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ענין זה, ש"הסתר אסתיר" אינו נוגד לקדושה, ולהיפך, דוקא בכך רואים, שעל ידי כך מגיעים ל"אנכי" – מתגלה דוקא על ידי עבודת התשובה , שהתשובה מביאה לידי כך, שגם הזדונות נהפכים לזכיות .
17 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
2 זדונות , , כשגגות . . כזכיות : יומא פו, ב. וברש"י ד"ה כאן (שם פו, א\: נעקר עונו מתחלתו. וכפס"ד דהלכה אחר קידושין אצל חכם והתירה מקודשת למפרע (כתובות עד, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואילו הבירור והזיכוך של ישמעאל ושל הגר אינו על ידי העלאת הטוב המעורב בהם, כי אין בהם טוב גלוי, אלא בדרך של הוספה – זדונות נעשות לו כזכויות.
44 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבל על ידי תשובה , זדונות נעשות לו כזכיות – מגלים את ניצוצות הקדושה שיש בדברים שהם ההיפך המוחלט מרצון העליון, שיא השקר, ועל ידי כך הם נהפכים ל"זכיות".
30 יומא פו, ב. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 22 ואילך (וש"נ). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לעומת זאת בעל תשובה מביא לידי כך שעל ידי תשובה שלימה הופכים זדונותיו לזכויות.
35 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובדומה להם, טהרה על־ידי הכהן, נעשית בדרך של אתהפכא חשוכא לנהורא (=הפיכת חושך לאור), "זדונות נעשות לו כזכיות" , שממצב של "בדד ישב..." המצביע על שיא של הדרדרות נעשה "בדד ישב" לטובה – "הן עם לבדד ישכון...", "בטח בדד עין יעקב..." – שיא הברכה.
36 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בדומה לשאלה זו, תמוה יותר בענין תשובה מאהבה , שעליה נאמר בגמרא, ש"זדונות נעשות לו כזכיות" , וב"חידושי אגדות" מועלת התמיהה, שאם כך יוצא ש"חוטא נשכר".
12 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך חידוש זה בהם ("שלא יזיקו") איננו נעשה לפי הטבע שבעולם, ששת ימי בראשית, אלא מצד הכח של שבת, הנעלה מהגבלות העולם.
32 ראה תו"כ שם: "וכה"א מזמור שיר ליום השבת – למשבית מזיקים מן העולם". וראה יהל אור והמשך מים רבים שם השייכות לענין השבת. ולהעיר מהשייכות בין שבת לתשובה (שע"י זדונות נעשות לו כזכיות – יומא פו, ב) – אגה"ת ספ"י. לקו"ת לש"ש סו, ג. ובכ"מ. וראה ב"ר ספכ"ב וסיפה תואר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לפיכך מובן, שכוונת ה"חולי" היא רק כדי שבן המלך יגיע למעלה של חולה שנתרפא, באופן ש"זדונות נעשות לו כזכויות", ולא רק "מכאן ולהבא", אלא ש"נעקר עוונו מתחילתו", כיון שזו היתה הכוונה
72 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מעלת התשובה היא, כנאמר בגמרא, "גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות" – יש למי ששב בתשובה סוג מיוחד ונוסף של זכיות , שאין אפילו לצדיק גמור.
31 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הזהר "זמנא תליתאה אתפשט ההוא כתמא מסטרא דא לסטרא דא" (= בפעם השלישית מתפשט הכתם הזה מצד זה לצד זה).
32 ס"פ נח (עג, ב). וראה תולוי"צ לסנה' ע' קעג, שאין סתירה לזה ממרז"ל (יומא פו, ב) שלישית מוחלין לו רביעית כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
רק כאשר הוא "מודבק בשכינה", כאשר המתפלל דבוק ומאוחד עם העונה לו , הרי הוא "נענה" באופן של "דבקות" גם בזמן – תיכף ומיד.
20 עפמ"ש הרמב"ם שם ה"ד, לכאורה י"ל ד"גדולה תשובה" שבה"ו היינו ש"אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם" (רמב"ם שם ה"ד) – ה"ז כצדיק, ומעלת התשובה שבה"ז ש"מודבק בשכינה" היינו מדרי' דבקות כזו שישנה רק בבע"ת ו"אין צ"ג יכולים לעמוד בה כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם" (לשונו שם ה"ד). ולפי"ז י"ל דתלוי בב' הבחי' בתשובה מאהבה : אם רק "נעקר עונו מתחלתו" (פרש"י יומא פו, סע"א) שאז הוא במעלת צדיק, או דרגא נעלית בתשובה שפועל גם שזדונות נעשין לו כזכיות (שם פו, ב), למע' מצ"ג – ראה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 197 ואילך. ובכל אופן – כו"כ דרגות בדביקות, שהרי כאו"א נצטוה: ולדבקה בו (עקב יא, כב) ובו תדבקון (ראה יג, ה). ועוד. ומפורש מעשה רב: ואתם (כל שנכנסו לארץ) הדבקים גו' (ואתחנן ד, ד). ועפ"ז גם מובן בפשטות זה שמצינו דצועק ונענה מיד גם בצדיקים כנ"ל במדרש (וראה לעיל הערה 10 ממדרש הגדול. וראה עמה"מ שער קרית ארבע ס"פ קכו (הובא באוה"ת נ"ך ח"ב ע' תתעד): ועל אותם הצדיקים שהם תמיד דבוקים רוחא ברוחא נאמר עליהם והי' טרם יקראו ואני אענה כו' ונאמר וערבה לה' כו' וכשנים קדמוניות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
היא הופכת זדונות לשגגות :
28 יומא פו, ב תשובה מיראה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בסוף מסכת יומא בתלמוד הירושלמי מובאת מחלוקת בענין וידוי יום הכפורים :
1 הובאה ג"כ (בשינויים) בבבלי יומא פו, ב. תוספתא שם פ"ד, יד ירושלמי נדרים פ"ה ה"ד. וראה בפרטיות ע"ד פירוט החטא – אנציקלופדי' תלמודית ערך ודוי (ע' תלט ואילך). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
משום כך מוסבר, שעבודתו של "צדיק תחתון" היא בדומה לעבודת התשובה , כי זוהי גם מהותה של תשובה – מלחמה עם ה"לעומת זה", עד להפיכת והעלאת הרע לטוב, זדונות נעשות לו כזכיות .
59 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את דברי חז"ל, שעל ידי תשובה מאהבה "זדונות נעשות לו כזכיות" :
30 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"וטעמין מרירו" למיתקא, זדונות נעשות לו כזכיות .
51 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שכל יהודי מתעורר בתשובה כראוי ובשלמות, ויש לו כפרה שלמה, כפי שזוהי נשמה שלמה בגוף שלם, נשמה בגוף למטה מעשרה טפחים, וכל אחד ואחת נכתבים ונחתמים לאלתר בספרן של צדיקים גמורים לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה בגשמיות וברוחניות גם יחד.
54 ע"ד מרז"ל באותו מקום (יומא פו, ב). (משיחת ש"פ תשא תשמ"ה)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויתירה מזה – שע"י תשובה עילאה "זדונות נעשו לו כזכיות" , היינו, לא רק שלא קיים מעשה העבירה כו', אלא אדרבה, שנהפך לזכיות .
196 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וגם אפילו אם אינו יכול להגיע למדריגת תשובה מאהבה , שאז "זדונות נעשות לו כזכיות" , אבל, עושה הוא תשובה מיראה עכ"פ, אם מיראת העונש או מיראת הדין, או מיראה של ימים הנוראים, מיראת "אני לדודי ודודי לי" – ר"ת אלול – מהתבוננותו דתלת קשרין מתקשראין דא בדא ישראל באורייתא ואורייתא בקוב"ה, והוא בעצמו – ע"י העבירה, אשר "עונותיכם מבדילים ביניכם ובין ה' אלקיכם", מרוחק ומנותק מעצמות ומהות א"ס ב"ה – הנה, כאשר מתבונן ומתעמק בזה בא לידי תשובה מיראה , "זדונות נעשות לו כשגגות" , ו"גלות מכפרת".
1606 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם ששלימות התשובה היא מאהבה רבה, שעל ידה "זדונות נעשות לו כזכיות" – שפעולת התשובה היא לא רק ביטול הזדונות , שיחשב כצדיק גמור שמעולם לא חטא, אלא יתירה מזה, שהזדונות
669 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ושנה" (כך נהגו אשתקד וכן לפני שנתיים), "נעשית לו כהיתר" , ועד ל"היתר", ללא כ"ף הדמיון], אלא, בכל אופן ישארו בישיבה, ויוסיפו בתפלות ובתחנונים.
903 יומא פו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן היא הכוונה במארז"ל זדונות נעשו לו כזכיות , שבהאדם שהיו בו זדונות , לא ישאר שום רושם שלזדונות, ויהי' בו רק זכיות .
57 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ופעולת המילה לאחר זמן – מועילה גם למפרע, לתקן גם את הזמן העבר, כהמעלה דתשובה מאהבה (לגבי תשובה מיראה שהיא כרפואה מכאן ולהבא) שמתקנת גם את העבר, ועד שמועילה אפילו על זדונות [הן כפשוטם, אצל אדם שחי כל ימיו בשקר והבלי שוא, והן בדקות, שהרי אפילו "מאן דמחוי במחוג כו'" ה"ז ענין של מרידה, כמו ע"ז רח"ל] – שנעשים לו כזכיות .
164 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויש בזה ב' אופנים, ברכה וקללה, ברכה קאי על העבודה דמעשה המצוות בדרך ישר, וקללה דהיינו הפיכת הקללה לברכה קאי על העבודה דבעלי תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות .
77 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו שכללות העבודה דיוה"כ היא העבודה דתשובה , שזדונות נעשים לו כזכיות , שענין זה נעשה עי"ז שמגיעים לעצם הנפש שלמעלה מכחות הגלויים, ולמעלה גםמהכחות שהם נעלים יותר מכחות הגלויים אבל הם קרובים אליהם, ודוקא מצד עצם הנפש אפשר להיות שזדונות יעשו כזכיות , הנה ע"י שמגיע לעצם הנפש שלמעלה מהשתלשלות, וע"י שהבירור הוא בהזדונות שאינם בבחי' השתלשלות, אזי מגיעים למעלה מהשתלשלות, בחי' סתימו דכל סתימין.
39 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויובן בפרטיות יותר בנוגע לתורה, שבה מצינו גם ענין המתנה, דהנה, מצד נגלה דתורה בפ"ע, בחי' פשט רמז דרוש, ר"ת פרד, לשון פירוד, יכול האדם להשאר נפרד כו' (וכמבואר בזהר), וע"ד מארז"ל אוי לו לפלוני שלמד תורה כו' ראו כמה מקולקלין מעשיו וכו' (כיון שהלימוד הוא ללא יראת שמים), ועד שאמרו לא זכה נעשית לו (התורה) היפך דסם חיים, שזהו ע"ד מתנה שיש לה הפסק.
77 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והרי תשובה בשמחה (התשובה דשבת) היא נעלית יותר – תשובה עילאה שלמעלה מתשובה תתאה, שכן, ע"י תשובה תתאה, "זדונות נעשו לו כשגגות" בלבד, ואילו ע"י תשובה עילאה, "זדונות נעשו לו כזכיות" , שזהו ע"ד המעמד ומצב דלעתיד לבוא, שאז יקויים היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", כפי ש"עולם על מילואו נברא".
69 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
משא"כ הנותן מתנה – כיון שמתנה אינה דורשת תשלום, נותןהוא גם את התשמישים שאינם קבועים בהבית, אפילו "את הבור ואת הדות", שהם ענינים תחתונים ביותר, שענינם ברוחניות הו"ע הזדונות , שנעשים לו כזכיות .
149 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והרי העבודה דראש השנה היא עבודת התשובה , שכללות ענין התשובה הוא על העדר העבודה , אך ע"י התשובה נעשה עילוי גדול ביותר – "במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו", ועד ש"זדונות נעשו לו כזכיות" .
46 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בדורנו, קשה כהמן כבר הי' ובפועל רח"ל – הקדושים הי"ד, ובודאי שארית הפליטה, שארית ישראל , יעשו תשובה , ובפרט בחודש אלול – תשובה שלימה ותשובה עילאה, באופן ש"זדונות נעשו לו (לא רק "כשגגות" , אלא גם) כזכיות" .
76 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכפי שממשיך שם בענין "וגם רשע ליום רעה" – "פי' שישוב מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה", כי ע"י תשובה , ואח"כ לימוד התורה כדבעי, אפשר להפך גם "זדונות" , שהם דבר רע ומר, ל"זכיות", מאכל מתוק.
302 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויתירה מזה – שהשמחה שבעבודת התשובה היא לא רק שמחה צדדית שזכה לקיים מצות הבורא (כבכל המצוות), אלא השמחה היא מענינה של התשובה עצמה – שהשמחה היא מצד זה שע"י התשובה ביכלתו לעשות אפילו מ"זדונות", "שגגות" , ועד ל"זכיות", שעי"ז מתעלה לדרגא נעלית יותר אפילו מדרגת צדיקים גמורים,
251 יומא פו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועוד זאת, שביכלתו גם לגלות את האור, דכיון ש"גנזו בתורה", הרי ע"י לימוד התורה וקיום הוראותי' מגלים את האור, והיינו, שע"י העבודה בתומ"צ בכל יום ויום, "כל יומא ויומא עביד עבידתי'", שבכל יום ויום ממלאים את העבודה הנדרשת ביום זה, אזי מסירים את כל ההעלמות וההסתרים, ועד שפועלים ש"לילה כיום יאיר", שההעלמות וההסתרים עצמם מתחילים להאיר, שזהו ע"ד הענין ד"זדונות נעשו לו כזכיות" .
25 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד לא' ביחידות, יום ג' פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אפילו אם פעם נכשל ועשה ענין שהוא היפך ממה שציווה הקב"ה, הנה בשעה שמתבונן ובא לידי הכרה, שמבלי הבט על כך שנכשל פעם ועשה היפך ציווי השם, אעפ"כ נתן לו הקב"ה את האפשרות לעשות תשובה , שעי"ז נעשה רצוי להקב"ה כקודם החטא, עד שנעשה לו כזכיות , כאילו עשה מצוה – אזי, יחד עם הרגש המרירות שישנו בשעת התשובה , יחד עם זה ישנה ג"כ השמחה הגדולה ביותר מזה שעושה תשובה ונעשה מרוצה להקב"ה.
3 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
משא"כ בפורים, הרי אע"פ שהחטא הי' שנהנו מסעודתו של אותו רשע, שזהו"ע של חילול השם כיון שהי' בפרהסיא, ועד"ז החטא שהשתחוו לצלם, שנוסף על הענין דעבודה זרה הי' זה גם ענין של חילול השם , כיון שהי' בפרהסיא, מ"מ, פעל הענין דפורים (יותר מיוהכ"פ) שנתכפר לגמרי הענין דחילול השם , ולא באופן שזדונות נעשו כשגגות, אלא שנעשו כזכיות, היינו, שלא זו בלבד שלא נשאר שום רושם מהחטא, אפילו לא רושם של חטא בשוגג, אלא עוד זאת שנתהפך לזכיות, שזהו"ע דפורים שבו נפעל הענין דונהפוך הוא, ובאופן דהפה שאסר הוא הפה שהתיר, היינו, שאחשורוש עצמו שנהנו מסעודתו, ובגלל זה היתה הגזירה, הנה הוא עצמו ביטל את הגזירה באופן דונהפוך הוא.
17 ראה יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובמילא אינו צריך לשבור את הגוף, כידוע פירוש הבעש"ט עה"פ "עזב תעזוב עמו", שצריך לעבוד את הקב"ה עם הגוף עצמו, כיון שגופו עצמו נעשה נעלה וזך יותר ("העכער און איידעלער").
41 ועד"ז בנוגע לענינים הגשמיים ודברי הרשות – שבהם גופא מקיים את הציווי "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו).
וע"ד שמצינו (יומא פו, ב) בנוגע לתשובה , ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , ו"אתהפכא חשוכא לנהורא" (ראה זח"א ד, א (מהנחה בלתי מוגה)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אכן, רגע אחד הוא זמן רב, שהרי "בשעתא חדא וברגעא חדא" אפשר לעשות תשובה , ועד ש"זדונות נעשים לו כזכיות" .
4 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
החילוק בין פעם אחת "זה" לב' פעמים "זה" הוא ע"ד החילוק בין צדיקים לבעלי תשובה – שהרי בעלי תשובה הם למעלה מצדיקים, דכיון ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , נמצא, שיש להם יותרמאשר הצדיקים, מפני שצדיקים יש להם רק זכיות , ואילו בעלי תשובה יש להם הן זכיות והן זדונות שנעשו כזכיות .
37 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
גם בתשובה – כמו בגילוי שלאחר ההעלם – נעשה "כפלים לתושי'", עד לתכלית התשובה – "זדונות נעשו לו כזכיות" , "אתהפכא חשוכא לנהורא".
61 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' זכור, י"ג אדר-שני, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
העבודה היא – לא להסתפק בלימוד החסידות בעצמו, אלא צ"ל הפצת המעיינות, לכבות את ה"לא" [ויתרה מזה, להפוך את ה"לא" ל"הן", ע"ד מארז"ל "זדונות נעשו לו כזכיות" , שזהו עילוי גדול יותר, שלכן, "מקום שבעלי תשובה עומדין כו'"], הן בעצמו והן בזולתו.
36 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
עד עת קץ", כי אם ענין של קליפת נוגה, שיורד רק לפי שעה, ולאח"ז יכול בנקל לחזור ולעלות לקדושה, משא"כ בסוטה ("מעשה בהמה") שמדובר אודות דבר איסור, ובמילא, העלי' היא באופן ד"זדונות נעשו לו כזכיות" .
133 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכן אנו רואים שההמשכה שע"י עבודת בע"ת אין בה הגבלות כלל, דהנה, עבודת הצדיקים יש בה הגבלה, שע"י מצוות עשה נמשכים האורות ששייכים לכלים דוקא , והאורות שלמעלה מהכלים נמשכים ע"י העדר העשי' דוקא , שהו"ע מצוות לא תעשה, שעל ידם נמשכים האורות דבחי' י-ה, וגם בדברי סופרים ומצוות דרבנן שנמשך האור שלמעלה מהכלים בכלים, הרי גם ענין זה הוא בכלל עבודת הצדיקים, והוא רק המשכת האור דהשתלשלות, משא"כ בבע"ת שזדונות נעשים להם כזכיות , הרי עי"ז נעשה המשכת העצמות ממש.
31 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
עך טי דורין כו'":תכלית פעולתו של היצה"ר היא – שיהודי יתעורר ברגש של צמאון להקב"ה ("צמאה לך נפשי"), כיון שנמצא "בארץ צי' ועיף בלי מים", וכמבואר בתניא שזהו הטעם ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , "הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה זו", באופן ש"צמאה נפשו לה' כארץ עיפה וצי' .
91 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבל רע אינו מציאות, ואינו אלא העלם והסתר, ואם האדם כבר קיבל על מה שעשה עונש הממרק, בגשמיות או ברוחניות, או שכבר עשה תשובה על זה – בודאי שהרע כבר נתבטל, ומכל-שכן בתשובה מאהבה , שזדונות נעשים כזכיות .
32 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והעונש על זה הוא והשב לשכננו שבעתיים גו', היינו, שמהפכים את שבעת המדות דלעו"ז לשבעה מדות דקדושה (ע"ד זדונותנעשו לו כזכיות ), וכיון שנעשה הבירור בדרגא היותר תחתונה (עפר יעקב), אזי ניתוסף עילוי גדול יותר, שלכן לא נאמר שבע אלא שבעתיים דוקא , היינו, שישנם לא רק שבעת המדות דתיקון, אלא גם שבעת המדות דתהו, לא רק רך כקנה, אלא גם קשה כארז, לאחרי שנעשה באופן דאל יהי' קשה כארז (כמבואר הענין במ"א).
138 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
התשובה דימים נוראים, ר"ה עשי"ת ויוהכ"פ, היא תשובה מיראה , שלכן נקראים "ימים נוראים ", ובתשובה מיראה – "זדונות נעשות לו כשגגות" ; משא"כ התשובה דחג הסוכות, שאז העבודה היא בשמחה – היא תשובה מאהבה , ובתשובה מאהבה – "זדונות נעשות לו כזכיות" .וזהו "ראשון לחשבון עוונות" – היום הראשון שבו גם העוונות נחשבים בחשבון הזכיות .
6 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וצריך להבין מהו ענין התשובה בחג הסוכות, דלכאורה, כאשר באים ליום הראשון, לאחרי העבודה דר"ה עשי"ת ויוהכ"פ, שזדונות נעשים כזכיות , אזי העבודה היא בשמחה גדולה , ומה שייך אז ענין התשובה .
3 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לכל לראש – מקשר את נשמתו עם גופו, ואח"כ פועל בהנשמה לרתום את כל הכחות לעבודה, ואח"כ פועל הענין דאתהפכא (לאחרי ההקדמה דאתכפיא) – "בכל לבבך, בשני יצריך", ו"בכל מאדך, בכל ממונך", שפועל בחלקו בעולם ("בכל ממונך"), וגם בהיצה"ר, שגם הוא יהי' עזר ומסייע, שזהו מ"ש "והנה טוב מאד", "זה יצה"ר", וכתיב "גם אויביו ישלים אתו", "זה הנחש", וכמארז"ל "זדונות נעשו לו כזכיות" , היינו, שגם הענינים שהיו בחלקו של הלעו"ז, נעשים זכיות , שנזקפים לזכותו כמו המצוות שלו, ועד שב"מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אין יכולין לעמוד בו".
164 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ ויקהל, פרשת שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגם בכך אינו מסתפק, אלא הולך למקומות האסורים משום צניעות כו'; וגם בכך לא די לו, אלא רצונו לנהוג כדברי הגמרא בנוגע לענין התשובה , שצ"ל "באותה אשה באותו פרק כו'"...
38 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– האדם מצד עצמו צריך לברוח מענין של נסיון ולהתפלל "אל תביאנו לידי נסיון"; אבל כאשר מזמינים לו מלמעלה ענין של נסיון, אזי נותנים לו גם את הכח שע"י העמידה בנסיון יוכל לברר ולהעלות גם את הניצוץ האלקי שנמצא בדברים האסורים באופן ד"נר רשעים ידעך", וחתיכה נעשית נבילה, כך, שעוד לפני ביאת המשיח יחזור ויתהפך לקדושה, ע"ד "זדונות נעשו לו כזכיות" , ו"לילה כיום יאיר" .
355 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, ח"י אדר שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועי"ז נעשית גם העלי' מן הגלות באופן של דילוג ומרוצה גדולה , שזהו מ"ש ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים על הרי בשמים, שענין הבשמים מורה על מעלת הריח שנעשה ע"י עבודת התשובה שלמעלה מעבודת הצדיקים (שזוהי מעלת העבודה דזמן הגלות על העבודה דזמן הבית), ובדוגמת מעלת הקטורת על מעלת הקרבנות, שקרבנות הו"ע הבירורים מדברים המותרים דוקא , אבל בקטורת מהפכים גם דבר טמא, שהרי א' מסממני הקטורת הוא מור, שהוא דם של חי' ידוע, ואעפ"כ נעשה ממנו קטורת, שזהו ע"ד שע"י התשובה נעשים הזדונות כזכיות , ולכן הנה ריח הקטורת מגיע למעלה יותר מריח הקרבנות, והיינו, שאף שגם בקרבנות ישנו ענין הריח, מ"מ, בריח גופא יש ב' בחי', וכידוע שבחוטם יש נקב הימני ונקב השמאלי, ועיקר מעלת הריח הוא בענין הקטורת, ובפרט בהקטורת דיוהכ"פ שהיא דקה מן הדקה כו'.
68 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה בא ע"י הירידה למטה בגוף ונה"ב דוקא , וע"ד ענין התשובה שלמעלה מעבודת הצדיקים, עד שגם זדונות נעשים כזכיות .
37 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובכללות העבודה הו"ע עבודת התשובה עד למדריגה היותר נעלית שהיא תשובה עילאה (כמבואר באגה"ת), שעי"ז פועלים שזדונות נעשים לו כזכיות .
62 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענינו בעבודת האדם – שלהיותו "עפר מן האדמה", הרי הוא בדוגמת כלי חרס – שיש ענינים שמועילה להם טבילה במים, ויש ענינים שאין מועילה להם טבילה במים, אבל מועילה להם טבילה בנורא – שהו"ע תשובה מאהבה רבה כרשפי אש, כמבואר בתניא שעי"ז "זדונות נעשו לו כזכיות" , שאז הנה פנים חדשות באו לכאן , "איני אותו האיש שעשה אותן המעשים", שלכן, "חטא גמור הוא לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים".כלומר:
79 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכשם שהתשובה פועלת באדם ש"זדונות נעשות לו כזכיות" – הנה עי"ז פועלים גם למעלה "ויהפוך גו' את הקללה לברכה", כיון שעבודת התשובה מגעת בבחי' מאד שלמעלה, ששם אין מקום לקללות (ע"ד פתגם אדמו"ר האמצעי "כשאבא קורא הערט זיך ניט קיין קללות"), והכל נהפך לברכה, בטוב הנראה והנגלה.
36 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה, כל זה הוא במי שלא חטא ולא פגם ועבר את הדרך, אמנם במי שחטא ופגם ועבר את הדרך, הן בהעדר קיום מ"ע והן כשעובר על ל"ת, הנה על זה כתיב כן אד' הוי' יצמיח צדקה ותהלה, שהו"ע הצמיחה וגילוי האור מלמעלה בר"ה ויוהכ"פ ועשי"ת, והיינו, שע"י עבודת התשובה והתגלות י"ג מדה"ר בחודש אלול עד יוהכ"פ, שהם ארבעים ימי רצון,והיינו, שגם בחטא שהי' כמו חטא הראשון נאמר בהם מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון, הנה עי"ז יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים, והיינו, שגם כשחסר בתומ"צ, וגם כשישנו ענין קליפת נוגה וגם ענין גקה"ט, שזהו"ע כל הגוים, מ"מ יצמיח צדקה ותהלה, עד שגם זדונות נעשים לו כזכיות .
10 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ב) וביאור הענין, דהנה ענין התשובה תחילתה היא תשובה תתאה, ואח"כ מגיעים לתשובה עילאה עד שזדונות נעשים כזכיות , שזהו מצד גילוי בחינה שלמעלה מהוי', שהרי איתא בזהר שהמצוות תלויים ב(האותיות ד)שם הוי', וא"כ, בכדי שתהי' הכפרה על הפגמים והחטאים, עד שלא רק שלא יזכירו לו דבר וחצי דבר, אלא שיהי' גם מרוצה כמו קודם החטא, ועוד יותר מכמו קודם החטא, שזוהי מעלת בעלי תשובה על צדיקים, כמרז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם, הנה זה דוקא ע"י בחינה שלמעלה מהוי', והו"ע התגלות התענוג.
19 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[ויש לומר, שזהו לפי שסכך הסוכה נמשך מענן הקטורת דיוהכ"פ, שבו אין מקום לענין של חטא, עד כדי כך, ש"זדונות נעשו לו כזכיות" ].ובאופן כזה היא גם מעלת הבל תשב"ר – שאין בו נתינת מקום לענין של חטא.
20 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומסיים, ועל דא דילה הוו חיין, דהנה, איתא בגמרא שענין התשובה צ"ל באותו פרק ובאותו מקום כו', וכמו"כ הוא בענין תיקון חטא עץ הדעת ע"י שרה, שהתיקון הי' ע"י שהמשיכה ענין הביטול גם במקום המורגש, שזהו דילה הוו חיין, שהו"ע המורגש, שגם בזה המשיכה בחי' הביטול.
64 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והתכלית היא – להעלות אותם מלמטה מטה עד למעלה מעלה, וע"ד שמצינו בנגלה דתורה בענין התשובה ש"זדונות נעשו לו כזכיות" .
144 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"ד שמצינו בגמרא ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , שכן, בכל דבר ישנו ניצוץ אלקי, ועד כדי כך, שגם הניצוץ שבג' קליפות הטמאות שעליו נאמר "נר רשעים ידעך", הרי הוא בכל זאת ניצוץ אלקי, ולכן צריכים לבררו ולזככו ולהעלותו כו'.
22 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם עיקר ענין השאגה הוא מצד ענין שהוא בריחוק הערך ממנו, וע"ד מ"ש שאגתי מנהמת לבי, שקאי על ענין התשובה , שזהו ענין שבאין ערוך, וואָס ער שטעלט זיך איבער מן הקצה אל הקצה, שבתחילה הי' בארץ צי' ועיף בלי מים, וע"י התשובה נעשה במעמד ומצב שזדונות נעשים לו כזכיות , והיינו, שמצד דבר שבאין ערוך נעשה ענין של שאגה, אבל כאשר משיג דבר שבערכו, הנה ההשגה מעוררת רק התלהבות והתפעלות, ולא שאגה.
24 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והבעלות על העבר היא באופן שנעשה כולו טוב , והיינו, שלא זו בלבד שמבטלים את הרע, "וסר עונך וחטאתך תכופר", אלא יתירה מזה – שעושים ממנו טוב, כמארז"ל "זדונות נעשו לו כזכיות" .
5 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבל בהתבוננותו במעמדו ומצבו האמיתי, מבלי להקל לעצמו ומבלי להטעות את עצמו כלל ועיקר, הרי הוא מרגיש בנפשו ההיפך מזה לגמרי, דלא זו בלבד שמעמדו ומצבו הקודם לא הביאו להאהבה רבה דזדונות נעשו לו כזכיות ), אלא, אדרבה, זה גרם לו והביאו לידי זה שהוא בעביות וגסות, עד שהוא בציור דעבירה גוררת עבירה.
18 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בנוגע לענין התשובה שמצינו באנשי נינוה – ידועה הקושיא כיצד שייך ענין התשובה אצל אוה"ע, והביאור בזה – שהתשובה הועילה להם רק בנוגע למחילת העונש מכאן ולהבא; ואילו אצל בנ"י – מועלת התשובה גם למפרע, ועד ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , שזהו מצד התקשרותם עם שם הוי' – "הי' הוה ויהי' כאחד", שבמדריגה זו אין הגבלות הזמן כלל.
66 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומהחילוקים שבין אתכפיא ואתהפכא הוא, שע"י אתכפיא הוא המשכת אוא"ס שלמעלה מהשתלשלות [כמאמר כד אתכפיא סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, המשכת האור שהוא בכולהו עלמין בשוה, אור שלמעלה משייכות לעולמות], אבל הגילוי דההמשכה שע"י אתכפיא היא באופן שהתחתון אינו כלי לזה [דמזה עצמו שהתחתון הוא במצב שצריך לכפות את עצמו נגד רצונו וטבעו, מובן שאינו כלי לגילוי אלקות], ובכדי שהתחתון יהי' כלי להגילוי הוא ע"י העבודה דאתהפכא.
61 ראה תניא פכ"ז ולקו"ת ר"פ פקודי (מזח"ב קכח, ב. וראה גם שם סז, ב. קפד, א). תו"א ויקהל פט, ד. לקו"ת חוקת סה, ג. וראה ד"ה באתי לגני ה'שי"ת פ"א (סה"מ ה'שי"ת ע' 111 ואילך).
**) והא דאיתא בגמרא (יומא פו, ב) שדוקא בתשובה מאהבה נעשים זדונות כזכיות משא"כ בתשובה מיראה – בדוחק אולי י"ל שהכוונה שם היא בתשובה מיראת העונש, שבתשובה זו אין גם העילוי דכובש את יצרו. ועצ"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כקודם החטא", ועד ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , היינו, שגם אם עבר על התומ"צ, יש בכח התשובה למלא את כל החסרונות וכל הגרעונות.
123 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ענין התשובה על חטאים הוא לא רק תיקון סתם, אלא באופן שהתשובה פועלת ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , ועד ל"זכיות" שהם למעלה מה"זכיות" של צדיק גמור.
40 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שגם בחי' אבק נתכלל למעלה ע"י הבירור של יעקב כו'", וזהו הדיוק "העלו", לשון רבים, שלא רק יעקב, אלא גם הצד שכנגד נתכלל למעלה, בבחי' כסא הכבוד, ששם לא שייך ענינים של לעו"ז, וזהו גודל ענין התשובה , "כי הבירור היינו ענין התשובה כו'" (שעי"ז "זדונות נעשו לו כזכיות" ).
72 יומא פו, ב. וראה תו"ח וישלח קצב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ז
מהאין שהי' קודם הבריאה, כי, האין שהי' קודם הבריאה הוא בחי' בל"ג, ולגבי בחי' זו הנה התהוות העולמות ע"י ההארה האלקית שלפי ערך העולמות הו"ע של ירידה, ותכלית הירידה היא לצורך עלי', באופן נעלה יותר מכמו שהי' קודם הירידה, ע"י מעשה צדיקים שפועלים שהעולם עצמו כפי שהוא בבחי' מציאות והגבלה, יהי' בבחי' אין ובל"ג (בדוגמת מעלת בעלי תשובה על צדיקים, שצדיקים אינם מתעסקים עם הרע, ואילו בע"ת פועלים גם בהרע, שמהפכים זדונות לזכיות ), שזהו החיבור דגבול ובל"ג (כנ"ל בפי' לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד).
395 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך הענין בזה, שנוסף לכך שמצד נפש האלקית, הנה "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" , והיינו, שאינה מסכימה על החטא, ומוחה נגדו כו', הרי האמת היא שע"י החטא בא למדריגה נעלית יותר, כמבואר בתניא בענין "זדונות נעשו לו כזכיות" , שזהו ע"י "תשובה מאהבה ..
435 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויובן בהקדים מארז"ל גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות , והיינו, שע"י תשובה (מאהבה ) הנה גם ניצוצות הקדושה שישנם בזדונות נהפכים לזכיות .
651 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הביטול שבחרישה וזריעה שמביא לידי צמיחה ("ציון שדה תחרש"), ובאופן שלא זו בלבד שמבטלים הענינים הבלתי-רצויים, אלא אדרבה, שמהפכים אותם לטוב ("ניחמתנו") – ע"י התשובה (שפועלת את הגאולה), שגדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים , כיון שעבודתם היא באופן של אתהפכא חשוכא לנהורא, "זדונות נעשו לו כזכיות" , "אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר" , "גם אויביו ישלים אתו" , "זה הנחש" (לא רק כמו דוד שאמר "ולבי חלל בקרבי", שאין לו יצה"ר, לפי שהרגו בתענית , אלא כמו אברהם, ש"עשה יצר הרע טוב, דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך" , כמ"ש322 "בכל לבבך", "בשני יצריך" ).
1102 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והרי ענין התשובה פועל גם למפרע , ולא רק באופן שהענין הבלתי-רצוי נעקר, אלא יתירה מזה – ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , שעי"ז ניתוסף עילוי לגבי המעמד ומצב שהי' קודם החטא.
1399 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה נעשה ע"י העבודה ד"אתהפכא חשוכא לנהורא" , וכמו בענין "זדונות נעשו לו כזכיות" , שעי"ז מגיעים למעלה ובעומק יותר מאשר ע"י "זכיות" ע"ד הרגיל , באופן ד"אור ישר".
222 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
קודם ימי הזקנה), וכדאיתא בגמרא "היכי דמי בעל תשובה ..
838 יומא פו, ב. וראה רמב"ם הל' תשובה רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כשם שפעולת יום הכיפורים בנוגע לסיבת החורבן והגלות – "מפני חטאינו גלינו מארצנו" – היא באופן שנעשית "סליחה ומחילה", "סלחתי כדברך", עד ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , כך, שהזכיות הם באופן ד"כפלים לתושי'",
876 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
התשובה נעשה מרוצה לפניו ית' יותר מכמו שהי' קודם החטא, כמארז"ל "מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו", והיא מדריגת התשובה שעלי' אמרו ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , ועד שאין זה רק "כזכיות" (בכ"ף הדמיון), אלא "זכיות ממש".
71 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובדוגמת עבודת בעלי-תשובה , שעל זה אמרו רז"ל "מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו", כי, "להיות כי עד הנה היתה נפשו בארץ צי' וצלמות", "וצמאה נפשו לה' כארץ עיפה וצי'", הנה דוקא עי"ז "זדונות נעשו לו כזכיות" ; ואילו אצל צדיק לא שייך כלל מציאות כזו.
1359 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שההנהגה עם נשיא הדור היא הנהגה נסית, ועד שרואים בעיני בשר שגם המנגד מתהפך לסייע לעבודת ה' (ע"ד זדונות נעשו לו כזכיות ), ה"ז נתינת כח ופתיחת הצינור, שביל ודרך, דרך המלך ודרך הרבים, עד לדרך של ל"ב אמה (כדרשת חז"ל דרך הדרך), שכאו"א מישראל יוכל לילך בדרך התורה והמצוה באופן שילך לבטח דרכו למלא את השליחות העליונה לעשות לו ית' דירה בתחתונים , עדי יקויים היעוד דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל , וישראל עושה חיל , בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
270 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והרי שלימות התשובה היא – לא רק באופן ש"זדונות נעשו לו כשגגות " ,
220 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
גם ביחס לתשובה על חטא – מעלת הצדיקים היא רק לגבי בחי' תשובה תתאה, שבזה שייך לומר שגם לאחרי התשובה , סורו רע; משא"כ לגבי תשובה עילאה, שלא נשאר רושם כלל מהענינים הבלתי-רצויים, ואדרבה, "זדונות נעשו לו כזכיות" – אין מעלה בעבודת הצדיקים.
953 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"פ האמור לעיל, נמצא, שענין הצדקה קשור הן עם הענין ד"מלוה מלכה", התחלת ששת ימי החול, הן עם פרשת ויקרא שמתחילים בשבוע הבא, והן עם פ' פרה ששייכת ליום הש"ק שמיני' אזלינן, כמשנת"ל שפ' פרה הו"ע התשובה , והרי גם צדקה קשורה עם תשובה , כיון שפועלת בניצוצות הקדושה שירדו למטה ונתלבשו בדברים גשמיים – להשיבם למקורם, שלכן פועלים שניהם – צדקה66 ותשובה – לקרב את הגאולה .
977 יומא פו, ב. סנהדרין צז, ב. רמב"ם דלקמן הערה 76.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם ענין התשובה , שעל ידה "זדונות נעשו לו כזכיות" .
1027 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולהעיר, שענין זה שהגילוי דמשיח הוא ע"י התשובה מפורש גם בגמרא :
1314 סנהדרין צז, ב (וראה גם יומא פו, ב: "גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה" ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ע"ד האמור בענין נשמה וגוף, איש ואשה, שלעת"ל תתגלה מעלת המקבל (גוף, אשה), העבודה שמלמטה – מצינו שלעת"ל יהי' גם בירור הניצוצות שבג' קליפות הטמאות לגמרי, שזהו חידוש לגבי עתה, שהבירור הוא רק בהניצוצות שבקליפת נוגה, ואילו לעת"ל, ב"קץ הימין" , "הנני בורא חדשה בארץ" – שיתבררו גם הניצוצות שבגקה"ט – "זדונות נעשו לו כזכיות" .
344 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
(א) הבירור דקליפת נוגה, ע"י ההתעסקות בעניני הרשות לשם שמים כו', (ב) הבירור דג' קליפות הטמאות – ע"י דחיית הדברים האסורים, או באופן ש"זדונות נעשו לו כזכיות" ע"י תשובה מאהבה כו' .
655 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כשאבא קורא – "הערט זיך ניט קיין קללות" (ונתבאר גם, שע"י הקריאה בתורה פועלים ההמשכה בעולם, אלא, שכאשר הרבי קורא, פועלת ההמשכה גם בנוגע לעבר, ע"ד הענין ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , משא"כ כשקורא אחר, הרי זה פועל רק בנוגע לעתיד).
1610 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומצד אהבה זו נעשה גם הענין דסלחתי כדברך (שלא ע"י יסורים ועונשים ח"ו), ועד שזדונות נעשו לו כזכיות .
186 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ורק הקב"ה אמר יעשה תשובה ויתכפר לו , היינו, שענין התשובה הוא מצד בחי' הקב"ה שלמעלה מהתורה, בחי' החכמה דקדושה, ועד שע"י התשובה נעשה מרוצה וחביב כקודם החטא, ויתירה מזה, שזדונות נעשו לו כזכיות , שלכן אמרו חז"ל מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו.
244 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
לפי' הא', למרות (וע"י) השינויים שהיו בפועל בהגוף מצד שנותם, נתגלה אח"כ בהגוף עצם הנשמה שלמעלה משינוי, ולכן הם תמימים; ולפי' הב', התמימות היותר נעלית שבזמן ההסתלקות, פעלה תמימות גם בהמעשים שלפנ"ז .
714 בענין זה נתבאר גם שלפי פירוש הא', מדובר אודות הפרטים – "מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" (ריש פרשתנו) – שכל הפרטים הם בשלימות; ואילו לפי פירוש הב', מדובר (לא אודות הפרטים, אלא) אודות הסך-הכל של חיי שרה – "שהיתה תמימה במעשי'".
והחילוק ביניהם – ששלימות הפרטים יכולה להיות רק כאשר מלכתחילה לא הי' בהם חסרון, כי, כאשר הי' ענין של חסרון בהפרטים, אזי אי אפשר לומר שכל הפרטים ד"מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" הם בשלימות; אבל שלימות הסך-הכל יכולה להיות גם לאחרי שהי' חסרון בהפרטים, כי, ע"י התשובה שמהפכת זדונות לזכיות (יומא פו, ב), נעשה הסך-הכל באופן של שלימות.
אמנם, גם כאשר כל הפרטים הם בשלימות (שאין צורך לתקנם ע"י התשובה ), ניתוסף עילוי בשלימות הסך-הכל – שנוסף לכך שכל פרט ופרט במשך כל השנים הי' בשלימות, הנה בגמר העבודה, לאחרי ש"רוב שנים יודיעו חכמה" (איוב לב, ז), ובפרט ש"צדיקים אין להם מנוחה כו' ילכו מחיל אל חיל" (תהלים פד, ח. וראה ברכות ומו"ק בסופן), ועד להילוך בלי גבול – מתעלים כל הפרטים למדרגה היותר נעלית שמגיעים אלי' בגמר העבודה (וע"ד מעלת התשובה אצל צדיקים שלא הי' חסרון בעבודתם (במכ"ש מבינוני ש"לא עבר עבירה מימיו כו'" (תניא רפי"ב)) – "לאתבא צדיקייא בתיובתא" (ראה זח"ג קנג, ב)).
וזהו הרמז בהוספת ר' יוחנן "כהדא עגלתא תמימתא" – ששלימות הסך-הכל, "תמימה במעשי'", אינו באופן שהי' חסרון בהפרטים שנתתקן ע"י התשובה , אלא "כהדא עגלתא תמימתא", "עגלה תמימה בלי מום אשר לא עלה עלי' עול וכל מום לא יהי' בו" (פי' מת"כ לב"ר שם), היינו, שמלכתחילה לא הי' חסרון בהפרטים (שהרי אם עלה עלי' עול פעם אחת, אזי נפסלת), והעילוי דשלימות הסך- הכל הוא תוספת שלימות בהפרטים לפי ערך השלימות שבגמר העבודה, כנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אופן בעבודת האדם הו"ע אתהפכא מרירו למיתקא, היינו, שהמר יתהפך למתוק, שזהו כללות הענין דעבודת התשובה , שעל ידה זדונות נעשו לו כזכיות .
322 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומעלת התשובה היא שעל ידה מהפכים (לא רק את העדר האור, אלא) גם את המציאות של חושך שמעלים ומסתיר ומנגד על האור, שזהו שפעולת התשובה היא שזדונות נעשו לו כזכיות , היינו, שמהפכים אפילו את הזדונות , שזהו"ע של מנגד בתכלית, שיודע את רבונו ומכוין למרוד בו , ומ"מ, הנה גם חושך זה מתהפך לאור.
880 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולמה בוחר דוקא הענין ד"לכפר על כל עוונותינו" ?
1432 שלכאורה אינו עיקרי כ"כ, שהרי עיקר הכפרה היא (לא ע"י קרבנות, אלא) ע"י התשובה , וכיון שעיקר התשובה בלב, הרי גם בזמן הזה שביהמ"ק אינו קיים, יכול להיות ענין התשובה במדריגה הכי נעלית, שמכפרת על החטא לגמרי, ועד ש"זדונות נעשו לו כזכיות" (יומא פו, ב). – מהנחה בלתי מוגה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו בענין התשובה , שנוסף על הפעולה מכאן ולהבא, שנעשה "מרוצה וחביב לפניו ית' כקודם החטא" , ועוד יותר כו' , פועלת התשובה גם למפרע – ש"זדונות נעשו לו כזכיות" ; ועד"ז בנוגע לעבודת התשובה אצל צדיקים, שגם אצלם ישנו ענין התשובה , כפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בארוכה בשיחה הידועה בענין "אסורה מכאן להתקרב שם" ; וכן הוא בנדו"ד, בנוגע לעבודת הבינונים – ש"השלום שקול כנגד הכל", שפועל בכל עניני העבודה שלפנ"ז.
1972 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכללות הענין בזה, שבעבודת התשובה יש ב' דרגות, תשובה מיראה , שעל ידה זדונות נעשו לו כשגגות , ותשובה מאהבה , שזדונות נעשו לו כזכיות .
313 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו פזר נתן לאביונים, היינו, שהכוונה היא שתהי' ההמשכה למטה מטה ביותר, לאביונים דוקא , כדי להיות מפזר ונוסף (בנו"ן) עוד, היינו, שתהי' העלי' מבחי' הנפילה, שגם המטה מטה יתהפך לקדושה, ועי"ז יהי' תוספת חיות, היינו, שתהי' החיות לא רק מבחי' עץ החיים, שעז"נ ואכל וחי לעולם, אלא שיתוסף חיות גם ע"י הפיכת אילנא דמותא, וכמו הענין דזדונות נעשו לו כזכיות , שגם הזדונות שהם היפך הקדושה (אילנא דמותא), יתהפכו לזכיות , קדושה (אילנא דחיי).
940 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והיינו, שכיון שענינם של עשרת ימי תשובה הוא בחי' איתן, שאינו משתנה לעולם – יש בכחם לברר גם את ענין החמץ עד שיתהפך לקדושה, שזהו כללות החידוש בענין התשובה שצ"ל "באותה אשה , באותו פרק , באותו מקום" , ששם פועלים ענין הבירור, עד ש"זדונות נעשו לו כזכיות"42.
74 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ביוהכ"פ הוא הגמר והחותם של עשרת ימי תשובה וראש-השנה, ואז נפעל הענין ד"סלחתי כדברך" , שזהו"ע דבעלי תשובה , ועד "זדונות נעשו לו כזכיות" .
374 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכללות החילוק בין מצות קידוש החודש לשאר המצוות הוא בדוגמת החילוק בין עבודת בעלי תשובה לעבודת הצדיקים – שעבודת הצדיקים היא רק בקיום התומ"צ, שמתנהגים ע"פ שו"ע כו', משא"כ עבודת בעלי תשובה , שפועלת שגם ענין שהוא היפך התומ"צ נתהפך לתומ"צ – "זדונות נעשו לו כזכיות" (אם התשובה היא כדבעי – תשובה שלימה ותשובה עילאה), וכן הוא בקידוש החודש, שגם כאשר ב"ד הם שוגגין ואפילו מזידין, פוסקת התורה שעל ידם מקודש החודש.
1154 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
המשך השיחה – ביאור הדיוק במאמר רבינו הזקן בנוגע לי"ט כסלו "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל" , שהיו"ט עצמו הוא בתמידות (כמו פעולה נמשכת), שנמשך בכל ימי השנה , כמו חג הפסח
1608 וכמבואר במאמר של הצמח-צדק בטעם השם "קרבן תמיד ", אף שהקרבתו היתה רק בבוקר ובערב, ולא תמיד – שזהו מפני שפועל על כל רגע ורגע במשך היום, כי, התמיד הי' מכפר על עוונותיהם של ישראל, תמיד של שחר – על עבירות הלילה, ותמיד של בין הערביים – על עבירות היום (במדב"ר פכ"א, כא. ועוד), וכיון שתשובה צריכה להיות "באותה אשה באותו פרק באותו מקום" (יומא פו, ב), הרי מובן, שבכדי לפעול כפרה על עבירה שהיתה בזמן מסויים, יש צורך שתהי' שליטה על אותו זמן, ונמצא, ששני הקרבנות שהקריבו פעמיים במשך המעת-לעת, פעלו על כל רגע ורגע של המעת-לעת, ולכן נקראים בשם "קרבן תמיד" (ראה גם סה"מ תקס"ט ס"ע רנג).
ומזה מובן גם בנוגע לי"ט כסלו שהוא "מועד תמידי" – שענינו נמצא בכל יום ויום ובכל רגע ורגע, ולכן, הפעולה די"ט כסלו היא (לא רק בנוגע ללימוד משנה בנגלה דתורה, שהלימוד יהי' גם ע"פ חסידות, אלא) בנוגע לכל הענינים שבמשך כל השנה כולה.
וזהו גם מה שי"ט כסלו הוא ראש השנה לחסידות – לא תחלת השנה, אלא " ראש השנה" (כפי שנקרא בלשון הקודש, שאינו לשון הסכמי, אלא בהתאם לאמיתת הענינים), דכשם שהראש ממשיך חיות לכל האברים, כך גם ר"ה לחסידות ממשיך חיות על כל השנה כולה, ולכן האור שנמשך בי"ט כסלו – שהוא כמו האור שנמשך בר"ה, "אור חדש ומחודש .. שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה" (תניא אגה"ק סי"ד) – פועל על כל השנה כולה, בכל רגע, כך, שכל ענין שנעשה במשך כל השנה, יש בו ענינו של י"ט כסלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך על זה ישנו הענין דעבודת הנסיונות, שעי"ז מתהפך הדבר המסתיר שממנו בא הנסיון , ע"ד זדונות נעשו לו כזכיות , כיון שעל ידו נתעלה האדם (מנסה מלשון נס והרמה) בעילוי גדול שלא בערך יותר מאשר ע"י עבודת הבירורים, כמבואר בכ"מ שכאשר עוסקים בעבודת הבירורים אזי העבודה בלימוד התורה וקיום המצוות היא אמנם באופן דואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך , אבל עדיין אין זה באופן דבכל מאדך61, ודוקא ע"י עבודת הנסיונות באים לעבודה דבכל מאדך, למעלה ממדידה והגבלה .
387 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם נתינת כח לכאו"א מישראל עתה, להפוך את סיבת הגלות, מפני חטאינו , באופן שזדונות נעשו לו כזכיות , וכיון שתתבטל סיבת הגלות, אזי יתבטל בדרך ממילא גם המסובב, ויקויים היעוד ופדויי הוי' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם.
573 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
המשך השיחה – שהמחלוקת (היפך ענין האחדות) של קרח היתה על אהרן וגם על משה , שענינם הוא ענין האחדות (משה – שעל שמו נקראת התורה, ש"ניתנה לעשות שלום בעולם" ; ואהרן –
503 על אהרן – כפשטות הכתובים: "ואהרן מה הוא כי תלינו עליו" (פרשתנו טז, יא); ועל משה – כלשון רש"י (ריש פרשתנו): "ומה ראה קרח לחלוק עם משה".
וכמובן גם מדברי הגמרא במסכת סנהדרין (קי, סע"א ואילך. וש"נ) שרבה בר בר חנה שמע שבני קרח (שעשו תשובה ) אומרים "משה ותורתו אמת והן בדאים" – שהרי ענין התשובה צריך להיות "באותו פרק באותו מקום" (יומא פו, ב), היינו, באותו ענין שבו הי' החטא, ומזה מובן, שמקודם לכן חלקו על משה, וכן על אהרן, כמרומז בר"ת ד"אמת": א הרן מ זוזה ת כלת (ראה גם שיחת ש"פ קרח תשכ"ד ס"ה (תו"מ ח"מ ס"ע 176 ואילך). וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כמ"פ שהי' אז ענין מעלת הנסיון לגבי בירורים – שמלעו"ז נעשה ענין של טוב, בדוגמת "זדונות נעשו לו כזכיות" , שהם עצמם אישרו ומיהרו ולחצו כו', ע"ד שהי' ב"ימי צאתך מארץ מצרים" – "גרש יגרש אתכם" , וכך הי' בכמה פרטים בנוגע לגאולה די"ב-י"ג תמוז.
713 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובפרט שמאסר זה – שהי' המאסר השביעי (כנ"ל ס"ב) – הי' חמור יותר מכל המאסרים שלפנ"ז, שהרי המאסרים שלפנ"ז היו לפני נשיאותו, וגם המאסר הששי שהי' כבר בעת נשיאותו, הי' לזמן קצר בלבד, ותיכף נתבטל, ואילו במאסר השביעי פסקו עליו גזר דין מות [והרי זה חמור יותר אפילו מהמאסר של רבינו הזקן, ששם הי' עלול להיות ענין של היפך החיים, ואילו כאן הי' בפועל גזר דין מות], והנס הי' – שנתהפך הדבר מן הקצה אל הקצה, שזהו ע"ד העילוי ד"זדונות נעשו לו כזכיות" .
1043 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן הוא גם בנוגע לענין הגאולה די"ב-י"ג תמוז – שעי"ז נעשה הענין דאתהפכא חשוכא לנהורא , וע"ד "זדונות נעשות לו כזכיות" , שדוקא לאחרי (וע"י) המאסר ניתוסף עילוי גדול יותר בהפצת המעיינות ביתר שאת מכמו שהי' בכל הדורות שלפנ"ז, וע"ד הפתגם הידוע בנוגע לי"ט כסלו, "הזית כשכותשין אותו מוציא שמנו" , שזהו העילוי שניתוסף בהתגלות תורת החסידות לאחרי פטרבורג דוקא , ועד"ז בנוגע לי"ב-י"ג תמוז, שדוקא לאח"ז ניתוסף בהפצת המעיינות ע"י הדפסת
1152 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והתיקון על זה נעשה ע"י העבודה דחודש אלול, כי, אע"פ שגם בו יש נתינת כח מלמעלה על ענין העבודה, שזהו"ע המשכת וגילוי י"ג מדה"ר [וכמבואר בהתוועדות הקודמת1 שאע"פ שסדר העבודה דאלול הוא "אני לדודי" ואח"כ "ודודי לי", הרי על זה גופא צ"ל אתערותא דלעילא, והו"ע "השמים כסאי" שקדם ל"הארץ הדום רגלי" ], הרי זה פועל סוכ"ס הענין ד"אני לדודי", שתהי' עבודת האדם מלמטה, שהוא ה"גומרה", ועי"ז הרי הוא "גומר" ומתקן את כל עבודתו במשך כל השנה כולה, שתהי' בה המעלה דעבודת המטה, כענין "לאתבא צדיקיא בתיובתא" – המשכת מעלת התשובה בעבודת הצדיקים, ועד לתשובה מאהבה – שזוהי התשובה דחודש אלול, שענינו "אני לדודי גו'", שמורה על ענין האהבה – שעל ידה "זדונות נעשו לו כזכיות" .
1418 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והמילוי וההשלמה צריכים להיות באופן ד"כפלים לתושי'" , ע"ד מארז"ל "אם הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים וכו'", שזוהי גם פעולת התשובה ש"זדונות נעשות לו כזכיות" , שעי"ז נעשים הזכיות בכפלים:
1800 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יש צורך שתהי' תשובה מאירה, ועד – תשובה מאהבה רבה, שדוקא אז – "זדונות נעשים לו כזכיות" , היינו, שהתשובה משפיעה גם על הזדונות ממש, ובודאי – על המצוות שהיו בגלות (כמו "זדונות" ) בתוך הקליפות, שיתהפכו לזכיות , שיתחילו להאיר.
397 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
גם כאשר ישנו ענין שמחוץ לתחום, הרי, כיון שישנו ענין של "גדולה עבירה לשמה" , וישנו ענין של "זדונות נעשות לו כזכיות" – יכול הוא להתנהג באופן של "אחטא ואשוב" , שיעשה היפך השולחן-ערוך, ואח"כ ישוב בתשובה , ובלבד שיעלה ענין זה לקדושה, שזהו ענין השחיטה – "אין ושחט אלא ומשך" – העלאה לקדושה.
1174 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– ומספרים זאת ליהודי, לא כדי שיפול ביאוש ח"ו, אלא כדי שידע את הכחות שנותן הקב"ה ליהודי, שמביא אותו לעולם שהרשעים גוברים בו, כדי שיתגבר על הענינים הבלתי-רצויים, ויפעל הפיכת הזדונות , שיהיו נעשים לו כזכיות –
1506 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
החל מקיום מצוה אחת, כמו נטילת לולב, ובודאי שפעולה זו אינה נשארת לבדה, אלא "מצוה גוררת מצוה" , ועד שפועלים אצלו הפיכת הזדונות לזכיות , ולא עוד אלא שגם הוא נעשה "טופח על מנת להטפיח" , להשפיע על יהודי שני ושלישי כו', שגם אצלו יהפכו הזדונות לזכיות; ועד"ז בנוגע לפעולה עם ילדי ישראל, שכאשר מצילים ילד יהודי, הרי זה פועל גם על הוריו וזקניו כו', וכן על הדורות שלאחריו, עד סוף כל הדורות.
966 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויקויים היעוד "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד" , "והשבתי חי' רעה מן הארץ"53, ו"לא ירעו ולא ישחיתו גו'" (ולא רק שהמזיק יתבטל, אלא יתירה מזה, שיתהפך למסייע , ע"ד "זדונות נעשו לו כזכיות" ), "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"54.
1391 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דובר אודות "תולדות יצחק", שבזה נכלל גם עשו (אף שלא מצינו שעשה תשובה , ולא כמו ישמעאל שעשה תשובה ), ועד שקבורת ראשו של עשו היתה "בגו עיטפי' דיצחק" (אף ש"אין קוברין רשע אצל צדיק" , ועד שנעשה נס של תחיית המתים כדי שלא יקבר נביא שקר בסמיכות לאלישע הנביא ) – שזהו מצד ראשו (ושרשו) של עשו (וכמו השטן, שמצד שרשו למעלה כוונתו לשם שמים ), שלכן נחשב ל"ישראל (מומר)" .
1908 "והיא שיבה טובה שנאמרה באברהם" (פרש"י חיי שרה כה, ט), וכיון שהתורה אומרת שזוהי "שיבה טובה", בודאי היתה זו תשובה אמיתית, ועד ש"זדונות נעשו לו כזכיות" (יומא פו, ב), כך, שנשתנתה לגמרי כל מציאותו הקודמת, כפי שמצינו בהלכה, שאפילו רשע גמור שמקדש אשה על מנת שאני צדיק גמור, אם הרהר תשובה בלבו, מקודשת (קידושין מט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואף שבינתיים תהי' התוועדות בי"ט כסלו – הרי כיון שמאורע הנ"ל אירע ביום השבת (כפי שהצליח היצה"ר לגרום שינצלו את יום השבת לדבר בענינים הנ"ל), צריכה גם התשובה על זה להיות ביום השבת – "באותה אשה באותו פרק באותו מקום" .
2107 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמרו חז"ל שענין התשובה צריך להיות באותו פרק באותו מקום , והיינו, שאף שעיקר התשובה החרטה על העבר כו', שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה כו' (כמבואר בארוכה באגה"ת ), והיינו, שזהו ענין שבלב , מ"מ, שלימות התשובה היא כאשר הדבר בא לידי פועל באותו פרק באותו מקום , ועומד בנסיון כו'.
1194 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על העבר – תשובה מאהבה , שעל ידה "זדונות נעשו לו כזכיות" , ועד ל"זכיות" ממש (ללא כ"ף הדמיון) .
1691 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה, דהנה, בביאת המשיח יקויים היעוד והפכתי אבלם לששון , ולכן גם ההכנה לזה היא ע"י העבודה דאתהפכא דוקא , שזוהי מעלת עבודת בעלי תשובה לגבי עבודת הצדיקים, שהרי עבודת הצדיקים אינה פועלת ענין של אתהפכא בנוגע לכל הענינים שהם אסורים וקשורים בידי החיצונים, שהעבודה בהם אינה אלא בדרך דחי' דוקא , משא"כ ע"י התשובה הנה זדונות נעשו לו כזכיות (ועד לזכיות ממש ), כמבואר בתניא , ולכן ע"י עבודת התשובה שפועלת הפיכת הזדונות לזכיות , נעשה והפכתי אבלם לששון.
2238 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וגם הכריתת ברית שמלמעלה למטה קשורה עם ענין הדבש, כי , טבע הדבש לכווץ ולעצור את כחות החיות שלא יתפרדו כו', כפי שרואים שכאשר מניחים איזה פרי בדבש, אזי יכולה להתקיים הרבה במראיתה וטעמה ללא רקבון כלל, וטעם הדבר, כי הרקבון הוא פירוד ד' היסודות שהפרי מורכבת מהן, שהפירוד הוא מצד הגבורות, שרוצה להסתלק לשרשו, ומתיקות הדבש ממתקת את הגבורות שלא יסתלקו, כי טבע הדבש להפך כל דבר שמונח בו שתתהפך מהותו ממש, שזהו הטעם שאין חשש באכילת דבש שמעורב בו רגלי הדבורים, עם היותם שרץ טמא שהוא מגקה"ט, כיון שהדבש מהפך ממרירו למיתקא כו' (וכמו הענין שזדונות נעשו לו כזכיות ).
2981 ראה יומא פו, ב. תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לוחות ראשונות שייכים למדריגת צדיק , שהרי לוחות ראשונות ניתנו במ"ת, שהו"ע הגירות , "כקטן שנולד" , שאז לא שייך ענין של חטא; משא"כ לוחות שניות (לאחרי ש"סלחתי כדברך" ) שייכים למדריגת בעל תשובה 103, ועד לעיקר התשובה – לא רק "סור מרע", אלא גם "עשה טוב", שזהו"ע תשובה מאהבה , שעל ידה "זדונות נעשים לו כזכיות" .
319 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שבתחילת עבודת התשובה , נעשים הזדונות רק לשגגות , אבל תכלית התשובה הוא שהזדונות נהפכים לזכיות .
478 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ע"י חטא, נעשה ענין הגירושין רח"ל, וע"י תשובה , חוזר ונעשה ענין הקידושין ונישואין – מחזיר גרושתו .
687 יומא פו, ב (ובפרש"י): "גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה (לא יוכל בעלה הראשון וגו'), שנאמר כו'". וראה לקו"ש חל"ט ע' 162 ואילך – בענין השייכות דאגה"ת לאה"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו הענין שע"י התשובה זדונות נעשים לו כזכיות , שגם הזדונות , שהם בדרך נשירה ונפילה כו', נעשים כזכיות , ועוד למעלה יותר, כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם , והיינו שע"י התשובה מתעלים לבחי' שלמעלה גם מריש כל סדר ההשתלשלות, שהרי ההמלכה על כל סדר ההשתלשלות היא כמרז"ל במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים, וכיון שהתשובה היא למעלה יותר מעבודת הצדיקים, הרי היא למעלה מכל סדר ההשתלשלות.
790 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שובו" , ומורה לו את הדרך כיצד לשוב בתשובה , שעל ידה הנה לא זו בלבד ש"זדונות נעשו לו כשגגות" – שזהו רק בהתחלת התשובה , אבל לאח"ז מגיע לתשובה מאהבה , שעל ידה "זדונות נעשו לו (לא רק כשגגות , אלא) כזכיות" , כך, שישנה הוראה ברורה בנגלה דתורה, שע"י התשובה יכולים לעשות מ"זדונות" – "זכיות" , ובזה מתבטאת גודל אהבת הא-ל לבנ"י, שנתן להם אפשרות לעשות מ"זדונות" "זכיות" , אף שמצד עצמם אין שום קישור וחיבור ביניהם.
1563 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן, קרבן חטאת, שענינו כפרה על החטא שבא מצד החושך, בא מן העזים דוקא, שהו"ע דברישא חשוכא, ע"ד שענין התשובה צריך להיות באותה אשה באותו פרק ובאותו מקום .
25 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובהקדים – שהעבודה באופן של דילוג הו"ע התשובה , וכידוע שתשובה היא למעלה ממדידה והגבלה, שהרי אמיתית ענין התשובה היא תשובה עילאה, שעל ידה "זדונות נעשו לו כזכיות" .
515 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו שענין החלה הוא להניח ברכה אל ביתך, כי, ביתך הוא בחי' המלכות שנקראת בית, וקאי על כללות העולם שנברא בבי"ת, כמ"ש בראשית ברא אלקים, וע"י החלה שנקראת ראשית , ממשיכים ברכה אל ביתך, שהו"ע המשכת החכמה במלכות, כמ"ש בחכמה יבנה בית, שעי"ז יוכל להיות כללות ענין העבודה דבירור העולם, תחילה באופן של אתכפיא, ואח"כ גם באופן של אתהפכא, זדונות נעשו לו כזכיות , ע"ד משנת"ל שאפילו מחמץ שאסור בפסח נעשה מצוה דשתי הלחם בחג השבועות, שזהו מה שנתחדש במ"ת, ולעתיד לבוא יהי' זה בתכלית השלימות, כמ"ש את רוח הטומאה אעביר מן הארץ, לאחרי בירור והעלאת כל ניצוצות הקדושה שבעולם, שזהו"ע כספם וזהבם אתם , שבזה נכלל גם המתנות שמקבלים מאוה"ע , כפי שהי' גם במ"ת, כמ"ש לקחת מתנות, שאפילו המלאך דהיפך החיים (שהוא השר של גקה"ט) נתן למשה מתנה, שמסר לו סוד הקטורת , שמורה על בירור הלעו"ז, שזהו שסממני הקטורת הם במספר י"א, שקשור עם לעו"ז, ומ"מ עושים מהם קטורת ע"ג המזבח, שהו"ע בירור הלעו"ז .
2507 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
משא"כ בזמן בית שני, שבא לאחרי וע"י התיקון דחורבן בית ראשון, היתה עבודת בנ"י באופן של עבודת בעלי תשובה [שכללותה היא עבודת הבינונים, שהרע הוא בתקפו , וצריך להלחם בו בכל יום, ויודע שגם למחרתו יצטרך להלחם בו, ועד שיהי' כל ימיו במלחמה זו לאכפיא לס"א תמיד ], והרי העילוי שבעבודת בעלי תשובה הוא מצד מעלת העבודה בכח עצמו [וע"ד המבואר בתניא בענין זדונות נעשו לו כזכיות , שזהו לפי שע"י הזדונות נעשה אצלו גודל ותוקף הצמאון לה' כו', ומשום זה נעשית העבודה בחילא יתיר ].
1116 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ח
וזוהי גם מעלת תפלת הבעל -תשובה , ש"צועק ונענה מיד" , כמו כללות ענין התשובה שאינו תלוי בגדרי הזמן – "בשעתא חדא וברגעא חדא" , וכפירוש כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"שעתא חדא" הוא מלשון הפנה, "איין קער", שזהו מצד גודל מעלת עבודת התשובה שבאין ערוך לגמרי לגבי עבודת הצדיקים, כמארז"ל "מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו", להיותה סוג עבודה אחרת לגמרי, שעל ידה "זדונות נעשו לו כזכיות" , ולא רק " כ זכיות" (בכ"ף הדמיון) אלא גם "זכיות" ממש , ולכן הרי זה באין ערוך גם בענין הזמן – "בשעתא חדא וברגעא חדא" (שענין זה אינו שייך בצדיק, ככל שתהי' עבודתו בזריזות יותר).
1186 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
עדיין צריך להבין, שהרי ישנו פסק דין ברור לכל הפוסקים אשר מבלי הבט על מעמדו ומצבו הקודם הנה ע"י הרהור תשובה נעשה צדיק גמור , והרי לכאו"א מישראל יש הרהורי תשובה כמה פעמים בכל יום ויום, ועאכו"כ בחודש אלול, ועאכו"כ בימי הסליחות, שלהיותם הסיום והחותם של חודש אלול, והכל הולך אחרי החיתום , הרי בודאי שאז עיקר עבודתו בתשובה , וא"כ הרי הוא כבר צדיק גמור, ואדרבה, כיון שגם הזדונות נעשו לו כזכיות , הרי יש לו זכיות שלא בערך לגבי צדיק גמור , וא"כ, מהו הצורך בכללות הענין דובקשתם משם גו' כי תדרשנו גו', שבשביל זה צ"ל הקדמת העבודה דגורעין ומוסיפין.
2304 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בנוגע לענין התשובה – בירור ניצוץ הקדושה שנפל בלעו"ז והעלאתו לשרשו ומקורו – מביא רבינו הזקן באגה"ת מאמר רז"ל "אם הי' רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים, לשנות פרק אחד ישנה ב' פרקים", שזהו"ע הכפל, ועד לה"כפל" עי"ז ש"זדונות נעשו לו כזכיות" .
1153 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו החידוש של יום השבת – שבכחו להפוך ענין של חול ואיסור, ולעשות ממנו היתר ומצוה, שזוהי כללות העבודה דאתהפכא, "זדונות נעשו לו כזכיות" .
2137 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
העלי' שנעשית בה ע"י שמשלמת הכוונה , ומזה משתלשל שנעשה בה עלי' גם בענין הגילויים, דבהיותה למעלה היא בבחינת צדיק גמור וע"י ירידתה למטה נעשית בבחינת בעל תשובה .
557 לקו"ת בלק עג, סע"א. תו"מ סה"מ תשרי ע' רכט, ובהנסמן שם הערה 25. וראה לקו"ש שם ע' 249 בהערות.
ולהעיר, דבמעלת הבע"ת על צדיקים, שני ענינים: שהבעלי תשובה כובשים את יצרם יותר מהצדיקים (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד) – המעלה דאתכפיא; וזה ש"אמש הי' זה שנאוי לפני המקום כו' והיום הוא אהוב כו', אמש הי' זה מובדל מה' אלקי ישראל כו' והיום הוא מודבק בשכינה" (רמב"ם שם ה"ו-ז) – ענין החידוש שהוא (ע"ד) המעלה דאתהפכא, כנ"ל ס"ד. ועאכו"כ כשהתשובה היא באופן דזדונות נעשו לו כזכיות (יומא פו, ב), שאז יש גם הענין דאתהפכא ממש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ח
לבאר תחילה מעלת התשובה [שזוהי העלי' שנעשית בנשמה ע"י ירידתה למטה, שמתעלית מדרגת צדיק לדרגת בעל תשובה (כנ"ל ס"ב)], שיכולה להיות בעוה"ז דוקא , כי , בעולמות העליונים, כל הענינים הם באופן מסודר (אויסגעשטעלט) כל אחד על מקומו כו', משא"כ למטה בעוה"ז כפי שהוא קודם הבירור, יכול כל דבר להשתנות כו', ועד שיכול להתהפך מן הקצה אל הקצה, שזהו ענין התשובה , שעל ידה נעשים הזדונות (לא רק כשגגות , אלא גם) כזכיות ועד לזכיות ממש .
1038 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יד
וכיון שביוהכ"פ היתה הסליחה וכפרה על חטא העגל שנתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם ואמר למשה "סלחתי כדברך" (כפי שרצה וביקש משה שיהי' תכלית העילוי דתשובה – תשובה עילאה, באופן ש"זדונות נעשו לו כזכיות" ) – הרי מובן, שלמחרת יוהכ"פ היו בנ"י במעמד ומצב נעלה כמו קודם החטא .
1910 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם, כיון שטבע החסידות הוא להפוך כו' (כמו "זדונות נעשו לו כזכיות" ) – לא ראו אצל חסידים ענין של היפך השמחה בז' אדר,
2288 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
איתא במדרש (והובא בפירוש רש"י ) בנוגע למ"ש במחלוקת קרח "וישמע משה ויפול על פניו"77, שזהו "מפני שכבר הי' בידן סרחון רביעי , משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם שתים ושלש , כשסרח רביעית נתרשלו ידי אוהבו של מלך, אמר, כמה פעמים אטריח את המלך, אף כאן, חטאו בעגל – ויחל משה , ויהי העם כמתאוננים – ויתפלל משה , במרגלים – ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים , במחלוקתו של קרח אמר כמה אוכל להטריח את המקום כו'".
161 ראה גם יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כשם שישנו הענין ד"למכה מצרים בבכוריהם", היינו, שהכאת מצרים נעשית ע"י המובחר שבמצרים גופא, באופן ד"מיני' ובי' אבא כו'" – יש לעומת זה הענין דמיתת צדיקים (החל ממיתת מרים בעשירי בניסן, ועד"ז בנוגע לשאר הצדיקים שנסתלקו בחודש ניסן – ב' ניסן וי"ג ניסן ), היינו, שנחסר מהמובחר (צדיקים) שבבנ"י גופא; ויש בזה גם הענין דאתהפכא חשוכא לנהורא – כמבואר באגה"ק סכ"ח שמיתת צדיקים "פועלת לכפר על עון הדור, אף גם על הזדונות , שהן מג' קליפות הטמאות כו'" (ועד ש"זדונות נעשו לו כזכיות" ).
352 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולא עוד אלא ש"אבדה תקוותנו", שהרי ישנו "סטאטוס-קוו", וכבר הגיע מעמד ומצב שלא זו בלבד ש" כ היתר נעשה לו" , בכ"ף הדמיון, אלא " היתר נעשה לו".
1129 יומא פו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מצינו אמנם בגמרא ש"כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו" , אבל זוהי רק קס"ד , ואילו המסקנא היא שרק "נעשית לו כהיתר" .
1945 יומא פו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהנה, בחי' אדם, אי אפשר שיומשך למטה ביותר, ורק בחי' כי לא אדם, להיותו למעלה מהגבלות, ה"ה נמשך עד למטה מטה, והיינו, לא רק באצילות שעז"נ לא יגורך רע, אלא גם למקום של אפשריות המציאות , ועד למציאות בפועל, ועד שנמשך למקום של רע בפועל, ולא רק באונס ובשוגג, אלא גם במזיד , שגם שם נמשך בחי' כי לא אדם הוא, ועי"ז זדונות נעשים לו כזכיות .
146 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והמשכה זו צריכה להיות עד למטה מטה, בעולם העשי' (עשית פלא), שהרי התכלית אינה להשאר בעבודה דר"ה, אלא לאח"ז צריך להמשיך זאת בבנין המלכות בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ (כנ"ל ס"ב), ואח"כ צריך להמשיך זאת בהענין דויעקב הלך לדרכו בעבודת כל השנה כולה, בעוה"ז התחתון שאין למטה ממנו, ועד למקום שבו צריך לפעול הענין דזדונות נעשו לו כזכיות (כי שמת מעיר לגל), ע"י עבודת התשובה , ששייכת במיוחד לעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, כמ"ש הרמב"ם אע"פ שהתשובה יפה לעולם (וכל השנה זמנה הוא), מ"מ, בעשרה הימים שבין ר"ה ויוהכ"פ היא יפה יותר ומתקבלת היא מיד, שעי"ז מבררים את הניצוצים הנעלים שנמצאים גם בזדונות , ועד שמהפכים אותם לזכיות , שלכן אמרו רז"ל שבמקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם (שענין זה נאמר על דרגת התשובה שעל ידה זדונות נעשו לו כזכיות ), שזהו לפי שעבודתם היא באופן של
353 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אך הענין הוא – כדאיתא בגמרא "תפלות כנגד תמידין (קרבנות ) תקנום", ו"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" , וכמ"ש "ונשלמה פרים שפתינו" , ולכן, כל הענינים שנפעלו ע"י הקרבת
777 הושע יד, ג. וראה יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– ובפרט בבואנו מיוהכ"פ, שבו היתה שלימות התשובה באופן ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , ועד ל"זכיות" (ללא כ"ף הדמיון) ממש –
946 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הביאור בפירוש רש"י על הפסוק "(אשר עשה משה) לעיני כל ישראל", "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת, יישר כחך ששברת" – שהתורה מסיימת בענין שבירת הלוחות שהוא היפך שבחן של ישראל (נוסף לכך שזהו היפך הכלל שצריך לסיים בדבר טוב ), בגלל שעי"ז ניתוסף העילוי דלוחות שניות (שהם באופן ד"כפלים לתושי'" ), שקשור עם העילוי דבעלי תשובה לגבי צדיקים, כמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם ,
1131 ואין בזה משום איסור לומר לבעל -תשובה "זכור מעשיך הראשונים" (ב"מ נח, ב (במשנה)) – שהרי האיסור הוא רק שמישהו אחר יאמר לו, אבל הוא בעצמו צריך לזכור מעשיו הראשונים, כדי "להתרחק ביותר עד קצה האחרון מהרע .. יותר ממי שלא חטא מעולם", וכמאמר המגיד "שאע"פ שארז"ל אל יאמר אדם אי אפשר בבשר כו' אלא אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, היינו במי שלא חטא מעולם, אבל הבע"ת (שסורו רע (שם נט, סע"ב)) צ"ל כל מיני רע ואיסורים מאוסים אצלו ויאמר אי אפשי כו', בכדי שלא יפול ח"ו" (לקו"ת ואתחנן ט, סע"ד), וגם כדי שיוכל להתגבר כשיבוא עוה"פ לידי נסיון ("באותה אשה באותו פרק באותו מקום" (יומא פו, ב)), בזכרו שכבר הי' אצלו נסיון זה, ולכן אין לו מה להתפעל ממנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הביאור בפירוש רש"י על הפסוק "(אשר עשה משה) לעיני כל ישראל" , "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, והסכימה דעת הקב"ה לדעתו, שנאמר אשר שברת, יישר כחך ששברת" – שהתורה מסיימת בענין שבירת הלוחות שהוא היפך שבחן של ישראל (נוסף לכך שזהו היפך הכלל שצריך לסיים בדבר טוב ), בגלל שעי"ז ניתוסף העילוי דלוחות שניות (שהם באופן ד"כפלים לתושי'" ), שקשור עם העילוי דבעלי תשובה לגבי צדיקים, כמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם ,
1133 כיון שאצל בעלי תשובה ישנו העילוי ד"זדונות נעשו לו כזכיות" (יומא פו, ב), שזהו סוג מיוחד של זכיות שלא שייך אצל צדיק, שאצלו יש רק בירור הניצוצות שבקליפת נוגה, ואילו הניצוצות שבג' קליפות הטמאות לגמרי הם אצלו רק בדרך דחי', משא"כ אצל בעל תשובה מתבררים גם הניצוצות שבגקה"ט עי"ז ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , שזהו בירור נעלה יותר מאשר הבירור שבדרך דחי', כמבואר בכ"מ (ראה דרמ"צ קצא, א-ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ודוקא הענין דהדום רגלי פועל שלא תהי' יניקה ללעו"ז, שזהו"ע תושבע"פ, שבה נתבארה ההלכה לפועל, וכן כללות מעשה המצוות, שעי"ז נעשה הענין דלאפרושי מאיסורא, וכן בירור הניצוצות כו', ועד לענין שזדונות נעשים לו כזכיות .
1678 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
נוסף על ענין האור כפשוטו, ישנו עוד ענין של אור – ענין השכל, שמאיר לאדם, שהרי "הכסיל בחושך הולך", ואילו "חכם עיניו בראשו" , שרואה כל דבר לאשורו – ממה צריך להזהר, "סור מרע", ובמה להשתדל – "עשה טוב", ועד שמביא גם לענין ד"בקש שלום" – לעשות שלום בין שני הפכים, ע"י הפיכת הענינים שהיו תחילה היפך הטוב, שהם עצמם יהיו טוב – "זדונות נעשו לו כזכיות" .
69 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועד"ז הוא בהעבודה דאתהפכא .
462 דנוסף לזה שע"י תשובה מאהבה (שלימות התשובה ) זדונות נהפכים לזכיות (יומא פו, ב) – גם העבודה דאתהפכא היא בעיקר בבעלי תשובה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכללות הענין בזה – שכל זמן שישנו ענין ה"זדונות", ואפילו כאשר "זדונות נעשו לו כשגגות" , אזי יש צורך בענין התחנון וענין התעניות; אבל כאשר "זדונות נעשו לו כזכיות" 36 (ע"י עבודת התשובה "בשעתא חדא וברגעא חדא" ) – הרי אין על מה לומר תחנון!
970 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואע"פ שבנ"י עמדו בתנועה של מס"נ במשך כל השנה כולה , שזהו לכאורה ענין התשובה – הנה אף שהי' ענין התשובה , ולא רק עזיבת החטא בלבד, אלא עד לאופן ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , מ"מ, לא הי' עדיין הענין ד"והשיב את הגזילה אשר גזל" , כדאיתא בספרים שהו"ע השבת ניצוצות הקדושה ממקום אחר אל מקום הקדושה [שהרי לכל אחד מישראל יש ניצוצות קדושה השייכים אליו שצריך לבררם, וכתורת הבעש"ט בפי' מארז"ל "התורה חסה על ממונם של ישראל" , שבממונו של ישראל יש ניצוצות קדושה השייכים לנשמתו שצריך לבררם, ולכן, כשם שהתורה חסה על נשמתו של ישראל , כך חסה גם על ניצוצות הקדושה שבממונו השייכים לנשמתו], וכיון שעדיין לא נסתיימה עבודת הבירורים, הרי זה נשאר מעמד ומצב ד"גלינו מארצנו", "אכתי עבדי אחשורוש אנן" –
1096 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כללות הביאור הוא שענין זה הוא מצד מעלת התורה, שיש בה כמה מדריגות, וכמבואר על מאמר המדרש עה"פ ואהי' אצלו אמון וגו', שיש ה' מדריגות בתורה, ומ"ש כאן ונחה עליו רוח ה', מלאה הארץ דעה את ה', קאי על דרגת התורה שנקראת חכמתא עלאה יקירא, ועל ידה נפעל בעבודת האדם הענין שזדונות נעשים לו כזכיות , ודוגמתו נפעל גם בעולם הענין דוגר זאב עם כבש וגו', כדלקמן.
367 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועל זה באה מנחת סוטה מן השעורים, ד"כשם שמעשי' מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה"6 – כי, כדי לתקן את ה"מעשה בהמה" , צריך להביא קרבן (לא מ"מאכל אדם", אלא) מ"מאכל בהמה" גופא, ע"ד דברי הגמרא שתשובה אמיתית היא דוקא "באותו מקום וכו'".
832 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואם קיום כל מצוה צריך להיות בשמחה – הרי מובן במכ"ש וק"ו גודל השמחה שצ"ל במצות התשובה , שכן, מבלי הבט על כך שעבר על מצוות התורה, נתן לו הקב"ה אפשרות לחזור ולהיות עמו בצוותא וחיבור ע"י מצות התשובה , בידעו שאף פעם לא אבוד, ואפשר לתקן כו', ועד שב"מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד בו" , כיון שאצל בעל תשובה ישנו העילוי ש"זדונות נעשו לו כזכיות" .
707 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובהקדמה – שישנם הסבורים ש"פשרה" היא דבר שאי אפשר להתקיים בלעדיו, ולאחרי שעושים זאת פעם פעמיים ושלש, הרי זה באופן שלאחרי ש"עבר ושנה" – "הותרה לו" , או עכ"פ "נעשית לו כהיתר" .
276 יומא פו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולאידך גיסא, גם מי שהוא במדרי' הכי תחתונה, שעבר עבירה במזיד , שייך הוא לערי מקלט בחודש אלול [נוסף לכך ש"אחד שוגג ואחד מזיד מקדימים לערי מקלט" ], מכיון ש"אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות" , כי יהודי מצד עצמו אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות, כתורת אדמו"ר הזקן ; ומה שעובר עבירה הוא לפי שנדמה לו שעודנו ביהדותו – הרי בעברו עבירה בכל אופן שיהי' אינו מזיד לכל פרטיו.
1187 ואז – "זדונות נעשות לו כשגגות" , ולאח"ז, גם ה"שגגות" "נעשות לו כזכיות" ממש (יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז), באופן שלא ניכר שמם כלל (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
פועלים גם בענין התשובה , שתהי' באופן שאפילו הזדונות נהפכים לזכיות .
116 ראה יומא פו, ב. סד"ה שובה ישראל אעת"ר (סה"מ אעת"ר ע' כב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג
וביחד עם זה תובעים שיהי' גם קו השמחה – כי, כשמתבונן בזכותו של יהודי שביכלתו לגרום נח"ר להקב"ה ע"י קיום התומ"צ, "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני" , הנה מזה גופא צ"ל בשמחה גדולה , וכ"ש כשעוסק בעבודת התשובה , שהיא לא סתם דבר רצוי, אלא על ידה מתקנים את הענינים הבלתי-רצויים, ובאופן שלא זו בלבד ש"אין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין" , אלא עוד זאת, שאפילו הענינים שהם היפך הזכיות , מהפכים אותם לא רק ל"שגגות", אלא ל"זכיות" (שלכן, "במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם" ) – שענין זה יכול להיות רק מצד הקב"ה שהוא נמנע הנמנעות – הרי בודאי שצ"ל בשמחה גדולה ביותר.
470 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
גם על הזדונות כו'" (ובאופן ש"נעשים לו כזכיות" ).
1375 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויה"ר שיהי' כבר בירור והפיכת הלעו"ז – כפי שיהי' בשלימות לעתיד לבוא, או כפי שנפעל כבר עתה ע"י תשובה עילאה כו' , ביחד עם פעולת כללות מעשינו ועבודתינו כל משך זמן הגלות להמשיך ולהביא את הגאולה העתידה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
1646 ראה יומא פו, ב. תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובפרט בתשובה מאה"ר שזדונות נעשים לו כזכיות , שהיא דילוג מקצה היותר תחתון לקצה היותר עליון, שהרי בתחילה היו לו לא רק עבירות סתם כ"א זדונות , קצה הכי תחתון, וע"י התשובה נעשים כזכיות , שזכיות אלו (הנעשים מזדונות ) הם נעלים יותר גם מזכיות הצדיקים, קצה הכי עליון.
14 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דכאשר עושה תשובה ובפרט כזו שזדונות נעשו לו כזכיות , שהיא תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה כמבואר בתניא, הנה עי"ז הוא מעורר מבחי' שלמעלה משם הוי', שלגבי' גם הוי' כאלקים יחשב, ענין הב' בהוי' הוא האלקים.
40 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שבתחילת עבודת התשובה , נעשים הזדונות רק לשגגות , אבל תכלית התשובה הוא שהזדונות נהפכים לזכיות .
36 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
משא"כ כשהעבודה היא למעלה ממדידה והגבלה הנה ע"י עבודה זו, גם הרע נהפך לטוב, כמו בתשובה שהזדונות נעשות לא רק כשגגות אלא כזכיות [ועד שנעשים לא רק כזכיות (בכ"ף הדמיון) אלא זכיות ממש], כמבואר בארוכה בתו"א.
47 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועי"ז נשלמה הכוונה האמיתית, שלמעלה מענין במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים.ה) ועד"ז הוא גם בתשובה כפשוטה, דכאשר האדם חטא ופגם והעביר את הדרך (שזהו היפך טבע האדם וטבע דלמעלה) ואח"כ מתקן זה ע"י התשובה , ובפרט כשהתשובה היא באופן דזדונות נעשו לו כזכיות , הנה עי"ז נעשה ענין חדש שלמעלה מטבע האדם ומהטבע שלמעלה (דטבע הטוב להטיב), וגם למעלה משרש הנשמות כמו שהן בבחי' במי נמלך.
65 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובזה גופא, עיקר החידוש (והנח"ר דלמעלה) הוא בהבירור דחלקו בעולם, שהבירור דגוף ונה"ב, מכיון שזה נפש וגוף של ישראל [שגם נפש הבהמית והגוף דישראל הוא לא כבאוה"ע], אין זה חידוש כ"כ, ועיקר העילוי הוא בהבירור דחלקו בעולם ובפרט בבירור הניצוצות שבגקה"ט (ע"י תשובה כפשוטה שזדונות נעשים כזכיות , וכן ע"י נסיונות וכיו"ב).
166 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבל בהתבוננותו במעמדו ומצבו האמיתי, מבלי להקל לעצמו ומבלי להטעות את עצמו כלל ועיקר, הרי הוא מרגיש בנפשו ההיפך מזה לגמרי, דלא זו בלבד שמעמדו ומצבו הקודם לא הביאו להאהבה רבה דזדונות נעשו לו כזכיות ) , אלא, אדרבה, זה גרם לו והביאו לידי זה שהוא בעביות וגסות, עד שהוא בציור דעבירה גוררת עבירה.
18 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
העלי' שנעשית בה ע"י שמשלמת הכוונה, ומזה משתלשל שנעשה בה עלי' גם בענין הגילויים, דבהיותה למעלה היא בבחינת צדיק גמור וע"י ירידתה למטה נעשית בבחינת בעל תשובה .
60 לקו"ת בלק עג, סע"א. לעיל ח"א ע' רכט, ובהנסמן שם הערה 25. וראה לקו"ש שם ע' 249 בהערות.
ולהעיר, דבמעלת הבע"ת על צדיקים, שני ענינים: שהבעלי תשובה כובשים את יצרם יותר מהצדיקים (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד) – המעלה דאתכפיא; וזה ש"אמש הי' זה שנאוי לפני המקום כו' והיום הוא אהוב כו', אמש הי' זה מובדל מה' אלקי ישראל כו' והיום הוא מודבק בשכינה" (רמב"ם שם ה"ו-ז) – ענין החידוש שהוא (ע"ד) המעלה דאתהפכא, כנ"ל ס"ד. ועאכו"כ כשהתשובה היא באופן דזדונות נעשו לו כזכיות (יומא פו, ב), שאז יש גם הענין דאתהפכא ממש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועד"ז הוא בהעבודה דאתהפכא.
116 דנוסף לזה שע"י תשובה מאהבה (שלימות התשובה ) זדונות נהפכים לזכיות (יומא פו, ב) – גם העבודה דאתהפכא היא בעיקר בבעלי תשובה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועד שאח"כ הוא בא לבחינת אתהפכא, ובזה גופא הוא בתחלה באופן דולבי חלל בקרבי, ואח"כ הוא מגיע לואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך, שגם היצה"ר גופא נהפך לטוב, בדוגמת תשובה שלימה (תשובה מאהבה ) שזדונות נעשים כזכיות ועד שנעשים לזכיות ממש.
43 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דנוסף לזה, שבכל יום ויום מבררים עוד נצוצות ועוד נצוצות, ועי"ז מתקרבים יותר לביאתהמשיח, הנה גם הענין דיציאת מצרים, היציאה מהמיצרים וההגבלות, בכל יום הוא באופן נעלה יותר.
19 ואף שבכל יום מיתוספים גם ענינים בלתי רצויים – הרי ענינים אלו הם מתבטלים ע"י יסורים רח"ל, או ע"י תשובה , ובפרט ע"י תשובה מאהבה שעל ידה נעשים זדונות כזכיות (יומא פו, ב), משא"כ הענינים דתומ"צ המיתוספים בכל יום – הם נצחיים (תניא פכ"ה (לב, א). – וראה לקו"ש ח"א ע' 247. נעתק בהגש"פ עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים – קה"ת תשמ"ו ואילך – ע' קיח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין הוא, דמעלת הבעלי תשובה לגבי צדיקים היא שהם כובשים את יצרם, המעלה דאתכפיא, ומעלת הצדיקים היא שהם מהפכים את יצרם, המעלהדאתהפכא.
59 רמב"ם שם.
*) דמזה שבהדין שבע"ת הוא למעלה מצדיק אינו אומר שום תנאי , מובן שמדבר בכל בעל תשובה . ועוד , דהטעם על זה שמעלת בע"ת גדולה יותר ממעלת הצדיקים הוא " מפני שהם כובשין יצרם יותר " וטעם זה הוא בכל בע"ת (ואדרבה , כשהתשובה שלו היא " באהבה רבה וחשיקה ונפש שוקקה " (לשון אדה"ז בתניא שם) אינו כובש את יצרו) .
**) והא דאיתא בגמרא (יומא פו , ב) שדוקא בתשובה מאהבה נעשים זדונות כזכיות משא"כ בתשובה מיראה – בדוחק אולי י"ל שהכוונה שם היא בתשובה מיראת העונש , שבתשובה זו אין גם העילוי דכובש את יצרו . ועצ"ע .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמובן מזה שענין זה דזדונות נעשו לו כזכיות הוא רק ע"י עבודת התשובה , שהרי העבודה הרגילה (תמידים כסדרם) בענינים אסורים היא רק בדרך דחי'.
96 יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכמובן ג"כ ממארז"ל בעשית עבירה (יומא פו:) דעבר ושנה כהיתר נעשה לו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולא אבה ה' אלקיך תערב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
פי' היפוך הקללה לברכה היינו היפוך הזדונות כזכיות כי הקללה באה על העוונות והחטאי' והברכה באה על קיום המצות והיפוך הקללה לברכה דהיינו שהקללה עצמה נעשית ברכה זהו א"א כ"א כאשר הזדונות עצמן נעשו זכיות ממש ורבותא קא' בזה דמלבד שלא שמע אל בלעם לקללם אלא ההיפוך עשה שבקללה רב טוב וחסד יהי' דהיינו כשהיפך הקללה לברכה כו' והנה אין היפוך הזדונות להיו' כזכיות אלא ע"י התשובה דוקא מעומקא דלבא הנק' תשובה עילא' והוא כמו תשובת ר"א בן דורדיא שיצאה נשמתו בתשובה מעומק הלב ולכך בכה רבה"ק ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת דאע"פ שלא עשה מצות מ"מ קנה חיי העוה"ב בשעה זו לפי שמבואר בזוהר דבעלי תשובה משכי' לי' לקדב"ה בחילא יתיר כו' דהיינו למעלה מן הדעת והטעם אלא ברצון העצמי מעומקא דלבא שנק' חילא יתיר ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח כידוע ע"כ עי"ז נעשה למעלה אתעדל"ע ג"כ בחילא יתיר והיינו מבחי' רצון הפשוט הנק' רעוא דכל רעוין והוא המהפך זדונו' להיו' כזכיות ממש וזהו הטעם שבנעילה דיו"כ מתגלה בחי' רעוא דכל רעוין לפי שבעי"ת הי' בחי' תשובה עילא' מעומקא דלבא באמרם ממעמקי' קראתיך הוי' בכל יום בעי"ת כו' ויש עשרה עומקי' כמ"ש בס"י ובכל יום ממשיכי' עומק אחד ממקור כל העומקי' וכמ"ש ממעמקי' עומקא דעומקא כו' והיינו קראתיך הוי' מחדש כו' ודרך כלל הי' עומקי' הן ז' מדו' וג' שכליים חב"ד נגד י' ספי' דאצי' ולהמשיך להן בחי' י' כתרים הנק' עומקי' הרי בהכרח שיומשך ממקורא דכולא דהיינו מבחי' כתר שבכתר ששם בחי' רעוא דכל
73 הזדונות עצמן נעשו זכיות : ראה יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בבחי' בינה דוקא שנק' אם הבנים כידוע וכמאמר תבא האם ותקנח צואת בנה כו' וכמ"ש במ"א ע"פ אם רחץ ה' צואת כו' א"ת אם אלא א ם כו' וד"ל והיינו ענין תהלה שהוא שם הוי' אבל הוא בניקוד אלקי' בינה לברר וללבן כל העונות כו' וע"ז נא' רוממו' אל בגרונם וחרב פיפיו' לעשו' נקמה בגוים להעביר רוח הטומא' ע"י התהלה ברוממו' אל כו' כי לזה הטעם הוא בניקוד אלקי' כו' ולכך נק' תהלה כי ע"י התהלה דוקא ברוממו' אל נעשה חרב פיפיו' לגוים כו' ועיקר הענין הוא כי הנה מבואר למעלה דהכתר הוא בחי' ממוצע ושם אלקי' שבו הוא מבחי' מל' דא"ס ושם הוי' שבו הוא בחי' הכתר לאצי' ובודאי בחי' האלקי' גבוה והוא עליי' הוי' לאלקי' כשאו' בנעילה כי הוי' הוא האלקי' כנ"ל ובזה נק' תהלה דקאי על תהלה שבכתר בבחי' הפנימי' שבו דהיינו מבחי' מל' דא"ס דלית מחשבה תפיס' בי' אפי' מחשבה סתימא' דא"א משום דלא ידע לי' בר איהו בלחודוהי ולא שייך בו תהלה מצד המקבלי' אלא רק שנמשך מלמעלה התהלה שיוכלו להשיגו ולהללו וכמ"ש ותהלתי אחטם לך וכמ"ש במ"א וע"כ נק' רוממו' אל דוקא ומשם נעשה חרב פיפיו' להחיצוני' לאהפכא חשוכא לנהורא כו' וזהו כן יצמיח ה' צדקה בר"ה ותהלה ביו"כ בשם הוי' בניקוד אלקי' שבכתר שירד ויאיר בבינה ביו"כ כנ"ל נגד כל הגוים כמו עשו וכו' דהיינו כו' להפוך הזדונות כזכיות משום דקמיה עצמותו ממש כחשיכה כאורה כו' וע"כ משם נמשך הסליחה למטה כמ"ש כי עמך הסליחה למען תורא וכמ"ש במ"א וד"ל.
75 הזדונות כזכיות : יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה בגמרא רמי' כו' ולקחתי דגני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו אנכי מי שאנכי, כי הוא יכול למחות החטא שזדונות נעשו לו כזכיות , וזה הבחי' בחי' ר"ר נתגלה בר"ח אלול נפתחין יגמה"ר, ולכאורה אינו מובן כי בכל השנה מאירים י"ג מדות הרחמים ומה ההתחדשות בר"ח אלול.
26 שזדונות נעשו לו כזכיות : יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
א"כ אהבה רבה זו מחמת חבירו באה לו בלבו ולא מחמתו כלל וד"ל, וכך יובן למעלה בבחי' אה"ר שלמעלה מבחי' חכ' דאצי' שנק' רב חסד או ונוצר חסד שהוא מי"ג מדה"ר שלמעלה מן החכמה כנ"ל, ועד"ז כל המדות הללו הן בחי' מקיפים שלמעלה מהגבלת אור בכלי כו' כידוע משא"כ בחי' המדות שלמטה מן החכמה שהן אורות פנימי' מוגבלים בכלים כמו עד"מ אהבה זוטא שנק' אהבת עולם הנ"ל ולמעלה נק' ז' כפולות וג' אמות חב"ד כו' כמ"ש בס"י וד"ל, והנה עד"ז יש ג"כ בסט' דקליפה כי זה לעומת זה עשה האלקי' כידוע דהיינו שיש ז' מדות הרעות שלמטה מן השכל שנולדו מן השכל כו' ויש י"ג מדות שלמעלה מן השכל ולא נולדה בלבו מן השכל כלל ונק' מקיפי' דקליפה וכמו עבר עבירה ושנה הותרה לו שנעשית לו כהיתר בלי התעוררות טעם ושכל אלא מבחי' מקיפי' דקליפה שלמעלה מן החכמה דקליפה מקפת וחובקת לנפשו הבהמית כמו ימין מקרבת דבסט' דקדושה כנ"ל עד שמתעורר כמים הפנים כו' באהבה רעה זו שלמעלה מן הטעם וע"כ הותרה לו וכמארז"ל הבא לטמא פותחין לו שערי טומאה להמשיך עליו מכתרין דקליפה שאינו עפ"י טעם ודעת כלל כו' (וכמ"ש במ"א בפי' וירא את העם כי בר"ע הוא כו') אבל לנגד ז' מדות הטובות שנולדים מן השכל נמשך בקליפה ז' מדות הרעות שנולדים מן השכל כמו תאוות וממון וכה"ג אך כמו ענין תאוות הכבוד והלבושים הנאים הוא מבחי' מקיפי' דקליפה שלמעלה מן השכל כו' שהוא קליפה יותר קשה ועמוקה וידוע שכל דבר הגבוה יותר כשנופל יפול למטה הרבה ביותר מדבר שאינו גבוה כ"כ שאינו נופל למטה כ"כ כך בחי' המדות דתוהו להיות שרשן למעלה מן השכל והן למעלה הרבה כידוע ע"כ בנפילתן נפלו למטה יותר והוא בחי' מדות דקליפה שהן בלתי מוגבלים בשכל ונק' מדות שבלא טעם, כמו תאוות הכבוד והלבושים וההתנשאות והחוצפא כו' וד"ל, ולזאת הנה מקריבים ע' פרים לברר דוקא לבחי' מקיפי' דקליפה ולכך מקריבים ביום הא' י"ג פרים לברר י"ג מדות דמקיפי' דקליפה לברר מהם הטוב ולהעלותם בי"ג מדות העליונות כו', וביום הא' נברר אור מקיף א' וביום הב' מקיף השני כו' עד יום הז' שאז מקריבי' ז' פרים שהוא לברר ז' מדות דקליפה שנולדים מהחכמה כי הבירור הרי הוא בא מלמטה למעלה מבחי' נוג"ה ותחלה צריך לברר הקליפה הקשה שנפל למטה יותר שהן המקיפים כנ"ל, ואח"כ הפנימי' שאינם למטה כ"כ וע"כ ביום הז' מקריבים ז' פרים וד"ל.
67 עבר עבירה ושנה הותרה לו : יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שלא יוכל להתברר נק' רע גמור הוא כלה ונאבד וז"ש באבוד רשעים רינה כנ"ל, והבירור הב' הוא לברר גם לבחי' הרע להיות גם הוא עולה ונכלל למעלה באלקות וכמו לעתיד דכתיב אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לעבדו שכם א' פי' אהפוך אל עמים שיתהפכו מרע לטוב לגמרי ע"ד ענין בע"ת כשנמחל מהם העון והחטא לגמרי הרי הזדונות נעשו זכיות וכמ"ש אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כו' ועד"מ ממיתוק המים הרעים ביפים שהמר נעשה מתוק וכן ענין מחילת העון והחטא כמ"ש וזרקתי עליכם מים טהורים כו', וזהו ענין לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא כו' אך הנה עכ"ז הגם שנתברר הרע ונעשה טוב אינו עולה להיות בבחי' כלי פנימי' בבחי' הפנימי' דקדושה האלקי' אלא רק להיות בבחי' כלי חיצוניו' ואחוריים דקדושה, וע"ד שנאמר לעתיד ועמדו זרים ורעו צאנכם שיהי' בחי' טפל לישראל ולא כמו הגרים שנק' גם הם בחי' טפל לישראל וכמ"ש ונספחו כספחת כו', אבל מ"מ אינם נק' עבדים כי גם הם נחשבים מבני היכלא דמלכא שהרי הגרים נכנסים תחת כנפי השכינה ובחי' כנפיים הגם שהם טפלים לגוף מ"מ נחשבים עם הגוף אבל בחי' בירור האומות שנק' בחי' עבד שאינו נחשב מבחי' בני היכלא דמלכא בבחי' הפנימי' כלל ע"ז אמר לעבדו שכם א' בבחי' חיצוניות ואחוריים דקדושה שנק' שכם וכתף לאחד כמו העבד שעובד עבודתו בכתף בלבד להיות כי ישראל עלה במחשבה כמשל טפה במוח האב, וע"כ אמר כי אתה אבינו ונק' בנים כידוע וגם הגרים הרי הן ניצוצות דקדושה שנפלו בע' שרים ועולין תחת כנפי השכינה נק' ג"כ בנים כמו נשמות שמעי' ואבטליון ונשמת ר"ע ור"מ וכה"ג כמ"ש בע"ח בענין ועשו בא מצידו כי ציד בפיו כו' וגם הן נחשבים בבחי' כלי פנימי' רק שאינן בחי' פנימי' כישראל וכידוע בהיכל הגרים ובענין נפשות הגרים שעשה אברהם כמ"ש ואת הנפש אשר עשו בחרן, ולכך מ"ע לאהוב את הגרים (ולא משמע כן בטעם כי גר היית בארץ מצרים ששלט האדם באדם כו' בבחי' גלות השכינה בע' שרים כידוע וכך ענין ניצוץ האלקי דנפש הגר בע' שרים כשאח"כ נעשה גר בישראל ולכך בענין הקללות אמר הגר אשר בקרבך יעל"ה מעל"ה כו' שהטפל נעשה עיקר והעיקר
82 הזדונות נעשו זכיות : יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והיינו ע"י בחי' תשובה בכל עשרה ימים שלפני יוהכ"פ בחילא יתיר, וזהו שאומרים בכל עשרה ימים שמר"ה עד יוהכ"פ מזמור ממעמקים קראתיך הוי', פי' מעומקא דליבא קראתיך והמשכתיך להיות שמעה בקולי, והיינו מ"ש ביוהכ"פ לפני הוי' תטהרו, שבו ביום נמשך ממדריגה שלפני ולמעלה מבחי' הוי' שמשם נמשך לכפר עליכם ולהיות תטהרו כו', ואז זדונות נעשו לו כזכיות ונעשה מלא מצות (פי' אור המצוה) ממה שהי' מלא עון .
7 זדונות נעשו לו כזכיות : יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ד) והנה יש ב' בחי' בתורה, הא' הוא מ"ת שבשבועות שהוא כנגד בחי' צדיקים שבישראל ולכן ניתנה בקולי קולות כי הרי הצדיקים כל מעשיהם באתגליי' לקיים ככתוב בס' התורה, ואינן מתייראין משום מקטרג ומסטין אחר ששלמים הם בעבודתם ולכן ניתנו לוחות אלו בפרהסיא בשבועות, והב' בחי' לוחות שביוכ"פ שניתנו בצינעא לפי שהם כנגד בחי' בע"ת שבישראל שמכסה פשעיו הוא ומתיירא לגלותם מפני המקטרג כו', וא"כ גם אחרי ששב לה' בתשובה שלימה עד שכל זדון מזדונותיו נעשו לו כזכיות כלומר שנמשכים כל האורות שהצדיק ממשיך ע"י זכיותיו זה ממשיכם בשעה א' ע"י התשובה מעומקא דליבא שאז באותה שעה נהפכים הזדונות והיו לזכיות ממש, וזהו ענין מ"ת שביוכ"פ לבע"ת לפי שאז הוא בחי' תשו"ע מעומקא דליבא ממעמקים קראתיך הוי' ואזי בנעילה הוא עליי' המל' עד דיקנא דא"א ונק' עת רצון שמשם הוא מקור הסליחה והמחילה שיתמלאו כל הפגמים והחסרונות, וגם שיהיו הזדונות כזכיות ונק' מ"ת כו', כלומר שניתנו להם כל אורות עליונים הנ"ל שהצדיק ממשיך כל ימיו ע"י מעשה המצות בשעה א' של התשובה ששב לה' מעומקא דליבא כו'.
34 מזדונותיו נעשו לו כזכיות : יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב סלח לנו אבינו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזשרז"ל זדונות נעשו לו כזכיות וא"כ כל שיש לו זדונות יותר הרי זכיותיו מרובים אח"כ מאחר שעל כל זדון צ"ל המשכת רצון העליון להיות מחילה כו' והוא בחי' זכיות אחרי' שלא כשל הצדיקי' שזכיותיהם הם רק המשכת הרצון שבמצות כו', ולכן במקום שבע"ת עומדים צדיקי' גמורי' אינן יכולי' לעמוד, וכתי' שלום לרחוק שנעשה קרוב ברישא והדר לקרוב, וכן יובן כי הזדונות הם ממה שנפל מבחי' אלה המלכים למטה מטה ולכן כשמתעלי' ע"י התשוב' הוא מאד נעלה יותר ממעשה המצות של הצדיקים.
5 זדונות נעשו לו כזכיות : יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולהבין במה קא מיפלגי ע"ד החסידות, דהנה בענין תשובה יש פלוגתא בגמ' אם זדונות נעשה לו כשגגות או כזכיות ושניהם אומרים שהרע נהפוך לטוב אך כמה הוא נהפוך דעה א' שמתהפכים כמו ממזיד לשוגג ודעה הב' שמתהפכים כ"כ עד שנעשים זכיות היינו מצוה והוא ע"י תשובה מאהבה יש בכח להפך הזדון שיהי' זכות ממש היינו מצוה, וזהו ר"י שמתיר באכילה הוא כדיעה שהזדונות נעשו כזכיות והוא ע"י תשובה מאהבה , ודעת האוסרים הוא כהדיעה הב' בגמ' שהזדונות נעשים כשגגות שרק ריחו מותר אבל עצם הדבר אסור, והנה מרדכי הוא מירא דכיא (בפ"א שהוא יסו"א ) שהי' מקור המשפיע ביטל בנש"י מבחי' יסו"א שהוא בחי' חכ' כח מה ביטל לאלקות, והלעו"ז הי' המן שהי' גס הרוח שהחשיב א"ע למציאות היש עד שכל דבר לא תפס מקום אצלו כלל וזהו שאמר למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני שהי' מציאות היש מאד שהי' מזרעו של
63 אם זדונות . . כזכיות : יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהנה יוכ"פ נק' שבת שבתון, והיינו כמו שיומין דחול לגבי שבת אינו בערך שזה נק' חול וזה נק' קדש, כך אין ערך שבת לגבי יוכ"פ שיוכ"פ הוא בחי' קדש הקדשים, וע"כ ביוכ"פ הי' כה"ג נכנס לפני ולפנים שהוא קדה"ק, וע"כ כתיב ביוכ"פ לפני הוי' תטהרו שהוא מטהר לגמרי כמו למשל מי שטובל במקוה שהוא נעשה טהור, כך יוכ"פ ע"י תשובה שהוא מטהר לגמרי שזדונות נעשו כזכיות , ובזה הוא למעלה מבהמ"ק שבבהמ"ק שהיו מקריבין לא הי' מכפר כ"א על שוגג, אבל על המזיד לא הי' מכפר, אך יוכ"פ הוא מכפר גם על המזיד , וזהו ג"כ ענין טהרות שהוא כמ"ש מי יתן טהור מטמא, שהטמא נעשה טהור ולא יהי' בחי' רע כלל, וזהו שטהרות הוא בחי' דעת, כי דעת הוא בחי' ומדרגה דלע"ל וכמ"ש
156 שזדונות נעשו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובזה יובן איך מעביר את הקטיגור שנולד ע"י העבירה כמארז"ל העובר עבירה א' קונה לו קטיגר א', אלא שע"י החרטה עוקרו מעיקרא וע"י העלאת נפשו לשרשו נעשה טוב גמור ולכן תלוי איך התשו' הוא שיש שזדונות נעשו רק כשגגות לבד, ואם התשו' היא יותר מעולה אזי נעשו לו כזכיות, ולכאו' איך הוא זה, אלא לפי שמעליהו לשרשו ששם הוא גבורות קדושות ובגבורה יש יתרון המעלה כמעלת הזהב על הכסף, והוא בחי' תגבורת החיות לאלקות ולכן נעשו לו כזכיות.
90 שזדונות . . כשגגות . . כזכיות : יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה זהו כוונת מארז"ל דריסת זאב בדקה ודריסת ארי' בגסה, כי הנה דקה הוא בחי' דקות הרע דנוגה שהו"ע תאוות היתר, אבל בחי' גסה הוא גקה"ט (והיינו בחי' גסות הרע דנוגה שהוא מקור לגקה"ט שהו"ע כמו תאוות היתר ברשפי אש שמזה יוכל לבא לכלל איסור ח"ו כמבואר במ"א), והנה ע"י רשפי אש האהבה דצ"ג לא יוכל להתהפך רק בחי' דקות הרע דנוגה לקדושה (והו"ע חולין שנעשו על טה"ק כנ"ל אבל ע"י תוקף הארי' דבע"ת שנק' ארי', יוכל להתהפך גם גסות הרע ויוכלל בקדושה ולכן זדונות נעשו לו כזכיות כו', והו"ע ההתהפכות מטמא לטהור כו'.
162 זדונות נעשו לו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אמונת עתיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועוי"ל שענין טהרות הוא כמ"ש ביוכ"פ לפני ה' תטהרו, דהנה יוכ"פ נק' שבת שבתון, והיינו כמו שיומין דחול לגבי שבת אינו בערך שזה חול וזה קדש כך אין ערוך שבת ליוהכ"פ שיוהכ"פ נק' קדש הקדשים, וע"כ ביוכ"פ הי' כה"ג נכנס לפני ולפנים שהוא קדש הקדשים, וע"כ כתי' ביוכ"פ לפני ה' תטהרו שהוא מטהר לגמרי כמו למשל מי שטובל במקוה שהוא נעשה טהור כך יוכ"פ ע"י תשובה הוא נטהר לגמרי שזדונות נעשה לו כזכיות , ובזה הוא למעלה מבהמ"ק, שבבהמ"ק הי' מקריבים קרבנות לא הי' מכפר רק על שוגג אבל על המזיד לא הי' מכפר אך יוכ"פ מכפר גם על המזיד .
82 שזדונות נעשה לו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ג, ו, ז
לו להבע"ת לזכיות וזהו הלא בשובו דכשעושה תשו' אמיתית אז מדרכיו הלא טובים הוא וחי' דבתשו' גמורה נהפכים לטוב וכן יש כמה אופני הכרזות, אשר תכלית כולם הוא לעורר את האדם על התשובה ועבודת השי"ת, וצ"ל מהו"ע הבת קול שיוצאת בכיו"י מהר חורב ומכרזת על עלבון התורה וכן שארי הכרוזים המעוררים על התשו', שהרי בנ"א אינם שומעים את הב"ק וכרוזים העליוני' א"כ מהו תועלת ההכרזה, אך הענין הוא|49 דהנה זה מה שבנ"א אינם שומעים הב"ק וכרוזי' העליוני' המעוררים על התשובה ועבודת השי"ת הוא רק בהארת הנשמה שמתלבש בהגוף להחיותו, מפני שהגוף והנה"ב מעלימים ומסתירים על אור הנשמה, דהנשמה שבגוף ה"ה נאחזת ונסרכת בעניני הגוף, אמנם ידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, ומה שמתלבש בגוף הוא רק הארת ומקצת הנשמה בלבד, ועצם הנשמה אינה מתלבשת בגוף, דעצם הנשמה אינה בערך ההתלבשות בגוף, והגוף אינו בערך כלל להכיל עצם הנשמה, וראי' לזה מהמלאכי' דאמרז"ל ומלאך בשליש עולם עומד, ויש בזה ב' פירושי' הא' דהמלאך הוא שליש מהעולם , והב' דהעולם הוא שליש מן המלאך, וידוע דגדלה מעלת מדריגת הנשמות על המלאכי', דהמלאכי' הנה שרש התהוותם הוא מחיצוניות הכלי' והנשמות הנה גם המשכתן הוא מבחי' פנימיות הכלים, הרי שהנשמות שלמעלה מהמלאכי' אינו בערך כלל שיתלבשו בגוף, ומה שמתלבש בגוף הוא רק הארה לבד, ועיקר הנשמה היא למעלה , והנשמה כמו שהיא למעלה יש בה כל הכחות דחו"ב וראי' ושמיע' והנשמה רואת ושומעת הכרוזים העליונים, וכתיב ונוזלי' מן לבנו"ן דלבנון הוא חכ' ובינה שבעצם הנשמה, דלבנו"ן הוא ר"ת לב נון, והם ל"ב נתיבות חכ' שבעצם הנשמה ונו"ן שע"ב שבעצם הנשמה, ונוזלים מן לבנון, דמעיקר הנשמה כמו שהיא למעלה , והיינו דמכל מה שעיקר הנשמה רואת ושומעת למעלה הנה נוזל ונוטף גם בהארת הנשמה שמלובשת בגוף וזהו דכתי' (דניאל י' ז') וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשי' אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא, ואמרז"ל (מגילה ד"ג ע"א) אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזא, דמזל הוא עיקר הנשמה כמו שהיא למעלה , ומזלייהו חזא דשרש ומקור הנשמה רואה ושומעת כל הכרוזים העליונים ומתפעלת במאד ומזה הוא שנוזל ונוטף גם בהארת ומקצת הנשמה שמלובשת בגוף דגם היא היינו הארת הנשמה המלובשת בגוף מתעוררת בתשובה והתעוררות בעבודת השי"ת, והן הנה ההרהורי תשובה שבאים להאדם פתאום בלי שום הכנה כלל.
48 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ח, יג
וראי' מוכחת על זה הוא מענין התשובה , דהתורה אומרת יביא אשם ויתכפר לו, והקב"ה אומר יעשה תשובה ויתכפר לו, וההפרש הוא דקרבן מכפר אותו העון , וע"י התשובה הרי יש גם מדרי' כזו אשר זדונות נעשו זכיות , והיינו דאפילו מי שר"ל עבר על כל התורה כולה מועיל תשובה , דענין התשובה הוא רק באופן דחק ונכנס, דיש דברים המעכבים את התשובה , ויש כאלו אשר ר"ל אין מספיקין בידם לעשות תשובה , ובאמת הא בהא תליא דלפי שנמצא בו דברים המעכבים את התשובה , והוא אינו שם לבו לזה, לזאת אין מספיקין בידו לעשות תשובה , עד אשר ישים לבו לזה, ובזה גופא הרי יש בכמה אופנים שונים, ודבר זה יכול כל אדם למצוא בעצמו באופנים מאופנים שונים, דהנה אנו רואין במוחש דבענין קיום המצות הרי יש כאלו שהם מקיימין רק כפי המוכרח, היינו הן בכללות ענין המצות מקיימין רק מה שהם מבינים בדעתם שצריכים לקיימן, והן בכל מצוה בפרט הנה אופן עשיית המצוה הוא בקרירות, דבענינים הגשמים הרי אנו רואי' דכל תנועה מוליד חום, והחום מביא רגש, והי' צ"ל בקיום המצות ג"כ באופן כזה, והם הנה לא זו שאינם מתעוררים בקירוב והם בקרירות, אלא עוד זאת שאין בהם שום רגש של יראת שמים כלל, וכמו במצות תפילין, הנה הוא מניח תפילין, אבל אם התפילין הם כשרים כתיקונן, הן בגוף ועצם התפילין, היינו הפרשיות והבתים, והן באופן הנחתן, אם מניח אותם במקומם כדינם, ואם אין דבר החוצץ כדינו, זה אינו נוגע לו כלל, אשר באמת באם ח"ו התפילין אינם כשרים, או שאינם מניחם כדינם, ה"ה
136 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר