110

ומצד שני, מטרת הנגעים היא גרימת התעלות לאדם. כפי שמציין הרמב"ם להלכה בספרו היד החזקה²⁶, שהנגעים אינם "ממנהגו של עולם", תופעות טבעיות, אלא "אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון הרע": הקדוש־ברוך־הוא יוצר שינוי זה בבריאה, כדי לגרום ליהודי לשוב בתשובה על חטא לשון הרע.

וכיון שבעל תשובה הוא בדרגה נעלית יותר מצדיק, כדברי חז"ל²⁷ "מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין", הרי יוצא מכך, שהנגעים, שהם הטומאה החמורה ביותר, "אין .. למטה מנגע", באים כדי לרומם את היהודי לדרגה הנעלית ביותר, של "בעל תשובה".

ויש לומר, שהדבר נרמז גם בהמשך הדברים שהובאו לעיל, בספר יצירה – "אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע": המלים "נגע" ו"ענג" מורכבות מאותן אותיות²⁸, וכך רומזים, שעל ידי טהרת המצורע הופכים את ה"נגע" שאין למטה ממנו, כך שממנו עצמו נגרם "ענג", שאין למעלה ממנו.

וזהו ההסבר בפנימיות הענינים לכך שה"מטמוניות של זהב" הגיעו לישראל דוקא על ידי נגע הצרעת, ודוקא על ידי הבתים הנחותים ביותר, כדלעיל: דבר זה מתאים לענין הנגעים בכלל, שדוקא באמצעות הירידה שאין למטה ממנה, הנגעים, נגרמת עליה שאין למעלה ממנה, תשובה. ובנגע הבתים ניכר היה הדבר בגלוי – ראו שמטרת הנגעים היא למען העליה, למען טובה בגשמיות²⁹.

ולכן מדייקת התורה ואומרת "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם", שבנגעי הבתים ניכר היה בגלוי, שהנגעים באים מלכתחילה מלמעלה – "ונתתי", כי בהם רואים בבירור את תכלית הנגעים.

אך עדיין אין מובן: מהו הענין המיוחד בנגעי הבתים, שדוקא בהם רואים זאת בגלוי?

ד. "זדונות נעשות לו כזכיות"

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את דברי חז"ל³⁰, שעל ידי תשובה מאהבה "זדונות נעשות לו כזכיות":

מן הדיוק בלשון חז"ל "נעשות לו כזכיות", ולא "זדונות נעשות כזכיות"³¹, ניתן היה, לכאורה,