183
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מתכוונת הגמרא16 באמרה "זדונות נעשות לו כזכיות": כיון שהתוספת במעשים טובים באה מכך שהאדם השתנה על־ידי התשובה על הזדונות, ואם כך ה"זדונות" גרמו לתשובה מאהבה וזכויות.
כפי שמוצאים לגבי שטר17, שאמנם כל שטר רגיל הוא בחזקת כשרות, אך כאשר היה ערעור על שטר ועקב כך קיימו אותו בבית דין, הוא בעל תוקף יותר משטר רגיל שלא היה עליו ערעור18. ויוצא, שהערעור גרם ליתר תוקף של השטר19.
אך אין די בכך, כי הערעור גורם עילוי רק בשטר, וכך בעניננו, ה"זדונות" גורמים התעלות רק בגברא (באדם) העושה תשובה20, אך מן הביטוי "זדונות נעשות לו כזכויות" מובן, שגם החפצא, הזדונות עצמם, הופכים לזכויות21.
ג. ההבדל בין שני סוגי הטהרה
הדבר יובן לפי ההסבר על סיום מסכת יומא במשנה22: "אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים, שנאמר23 וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר24 מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש־ברוך־הוא מטהר את ישראל".
רבי עקיבא אומר כאן שני ענינים: א) "לפני מי אתם מטהרין", ב) ומי25 "מטהר אתכם", והוא מצטט על כך שני פסוקים: א) "וזרקתי עליכם מים טהורים", ב) "מקוה ישראל ה'" – ומסביר הגאון הרוגוצ'ובי26, שבשני ענינים אלו מתבטא ההבדל שבין שני עניני הטהרה – הזאה ומקוה, שבהזאה צריכה להיות כוונה לטהרה27, ואילו טהרה במקוה אינה צריכה כוונה, מקוה מטהר גם ללא כוונה לטבילה28.
ולפי זה מובן ההבדל בלשון הפסוקים שמצטט רבי עקיבא: "וזרקתי עליכם מים טהורים", ו"מקוה ישראל
הערות
- 16. אבל ראה פרש"י שם ד"ה "עליהם (חיו) יחי', על כל מה שעשה ואף על העבירות".
- 17. ראה טושו"ע חו"מ ר"ס מו.
- 18. ולהעיר מהדיעה וההסברה בטור ושו"ע שם (ס"ז) סמ"ע שם (סקכ"ב) דמקיימין שטר רק משטר שקרא עליו ערעור והוחזק, דאז דקדקו בקיומו, אבל לא משטר שקיימוהו בלא ערעור.
- 19. להעיר מלקו"ד חלק ג' ע' 780 דע"פ הלכה נמצא "אז די שטארקייט פון דעם שטר הייבט זיך אן פון דער צייט פון דעם ערעור (=שתוקף השטר מתחיל מזמן הערעור)".
- 20. וכן הוא לפי ביאור הכפות תמרים שם. וע"ד מ"ש הרמב"ם דלקמן הערה 49.
- 21. וראה נתיבות עולם (להמהר"ל) נתיב התשובה פ"ב. של"ה כח, סע"א ואילך (בהגה"ה). ובכ"מ. לקו"ש חכ"ז ע' 110 ואילך.
- 22. פה, ב.
- 23. יחזקאל לו, כה.
- 24. ירמי' יז, יג. וראה לעיל ע' 177 הערה 36.
- 25. במשנה לפנינו בש"ס ובמשניות "מי". אבל בירושלמי, רי"ף וע"י כאן – "ומי". וראה שינוי נוסחאות במשניות כאן.
- 26. צפע"נ לרמב"ם הלכות תשובה פ"ב ה"ב.
- 27. ראה פרה פי"ב מ"ב. רמב"ם הלכות פרה פ"י ה"ז־ח. וראה בהמצויין בצפע"נ שם.
- 28. ורק מעלה עשאו בתרומה וקדשים שצריך כוונה (ראה חגיגה יח, ב ואילך. רמב"ם הלכות מקואות פ"א ה"ח).
משנה תורה, הלכות תשובה ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר: "יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו" (ישעיהו נה, ז). וכן יתנחם על שעבר, שנאמר: "כי אחרי שובי נחמתי" (ירמיהו לא, יט), ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר: "ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" (הושע יד, ד). וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.
משנה פרה י״ב:ב׳ - הטקסט מספריא
הזה. ספק מן החוט. ספק מן הכוש. ספק מן הגבעול. הזייתו פסולה. הזה על שני כלים. ספק על שניהם הזה. ספק מחברו מיצה עליו. הזאתו פסולה. מחט שהיא נתונה על החרס והזה עליה. ספק על המחט הזה. ספק מן החרס מיצה עליה. הזייתו פסולה. צלוחית שפיה צר. טובל ומעלה כדרכו. ר' יהודה אומר הזייה ראשונה. מי חטאת שנתמעטו. טובל אפילו ראשי גבעולין. ומזה. בלבד שלא יספג. נתכוין להזות לפניו. והזה לאחריו. לאחריו והזה לפניו. הזייתו פסולה. לפניו. והזה על הצדדין שלפניו הזייתו כשרה. מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו. מזין על האדם ועל הכלים ואפילו הן מאה:
משנה תורה, הלכות פרה אדומה י׳:ז׳ - הטקסט מספריא
המזה צריך לכוין ולהזות על הטמא לטהרו ואם הזה שלא בכוונה הזאתו פסולה אבל זה שמזין עליו אינו צריך כוונה אלא מזין על האדם לדעתו ושלא לדעתו המתכוין להזות לפניו והזה לאחוריו לאחוריו והזה לפניו הזייתו פסולה נתכוון להזות לפניו והזה לצדדין של פניו הזייתו כשירה:
משנה תורה, הלכות מקואות א׳:ח׳ - הטקסט מספריא
כל הטובל צריך להתכוין לטבילה ואם לא נתכוין עלתה לו טבילה לחולין אפילו נדה שטבלה בלא כוונה כגון שנפלה לתוך המים או ירדה להקר הרי זו מותרת לבעלה אבל לתרומה ולקדשים אינה טהורה עד שתטבול בכוונה.
מצוטט ב־5 עמודים
לקוטי שיחות 4
- כרך לד ‹ עקב ‹ שיחה ב ‹ 60 לקו"ש חי"ז ע' 183
- כרך לט ‹ הוספות - מכתבים ושיחות ‹ ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ ‹ 389 לקו"ש חי"ז ע' 183
- כרך טו ‹ עשרה בטבת ‹ שיחה א ‹ 415 לקו"ש חי"ז ע' 183
- כרך יט ‹ הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה ‹ שיחה ב ‹ 595 לקו"ש חי"ז ע' 183
מאמרים מלוקטים 1
- חלק א ‹ בס"ד. אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א לקו"ש חי"ז ע' 183
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

