182

רש"י מפרש על כך: "ואם עלתה לו שנה – שלא מת מובטח לו שמעשים טובים יש בידו שהגינו עליו..."⁸. לפי זה מוסבר שדבר אחר הגין עליו שלא יינזק, אך מן הנאמר ש"הרואה קרי" זהו סימן⁹ שמובטח..., מובן שיש קשר ביניהם¹⁰, ואין מובן¹¹: כיצד נגרם היתרון הנעלה של "מובטח לו שהוא בן העולם הבא", ויותר מכך (גם בעולם הזה): מפיש חיי סגי ומסגי בבנים ובבני בנים?

ב. בתשובה מאהבה – חוטא נשכר?

בדומה לשאלה זו, תמוה יותר בענין תשובה מאהבה, שעליה נאמר בגמרא¹², ש"זדונות נעשות לו כזכיות", וב"חידושי אגדות" מועלת התמיהה, שאם כך יוצא ש"חוטא נשכר". ומשיב, שכאשר אדם עושה תשובה מאהבה הרי "ודאי דעושה תשובה גמורה ומוסיף במעשיו הטובים יתר מכפי הצורך לגבי אותו עוון והרי אותן מעשים טובים שמוסיף הם נעשים לו כזכיות, וקרא דמייתי (=והפסוק שמביא) מוכיח כן, שנאמר¹³ ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם חיה...¹⁴, דמשמע משפט צדקה שהוסיף לעשות על תשובתו – עליהם חיה יחיה".

אך התירוץ אינו מובן לכאורה, כי מלשון הגמרא "זדונות נעשו לו כזכויות" מובן, שאין מדובר כאן על דבר אחר זולת הזדונות – על תוספת של זכויות בגלל הזדונות, אלא שהזדונות עצמם נהפכים לזכויות¹⁵, ועדיין נשאר הקושי כיצד ייתכן שחוטא נשכר?

אמנם, לכאורה ניתן לומר, שלכך