תקסג
ועוי"ל מה שקליפה קדם לפרי היינו קדם במעלה ומדריגה, כמו תהו קדם לתיקון, שתהו קדם לתיקון לא שקדם בזמן אלא שקדם במעלה76 ומדרגה ואח"כ נעשה שבה"כ ותיקון הוא מתקן הניצוצות, כך קליפה ששרשה בתהו היא קדמה לפרי ע"כ לילה קדם ליום, אבל בקדשים מפני עוצם הגילוי שהי' בבהמ"ק ששם הי' הקרבת הקרבנות הלילה הולך אחר היום.
ודעת זה סדר טהרות, דהנה בבהמ"ק אף שהי' שם גילוי אלקות זהו הי' רק בבהמ"ק לבד אבל העולם לא נזדכך עדיין והי' העולם רע ממש, אך לע"ל כתי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ77, שלא יהי' בחי' רע כלל לפי שהעולם יזדכך, וזהו"ע טהרות שיטהר העולם לגמרי ולא יהי' בחי' רע כלל. וזהו שטהרות הוא למעלה מקדשים, כי קדשים הוא רק בחי' חכמה והנה חכמה הוא בחי' מברר בין טוב לרע וכמ"ש בחכמה אתברירו78, אך החכמה הוא רק מברר דהיינו שהוא מפריד בין טוב לרע אבל הרע נשאר בתקפו, וזהו כמו שהי' בבהמ"ק שבבהמ"ק הי' מאיר גילוי אלקות ובעולם הי' בחי' רע גמור, משא"כ טהרות הו"ע טהרה לגמרי שלא הי'79 בחי' רע כלל, כי בבהמ"ק הי' רק בחי' אתכפי' אבל לע"ל יהי' אתהפכא לגמרי, כן הו"ע טהרות שלא יהי' רע כלל.
ועוי"ל שענין טהרות הוא כמ"ש ביוכ"פ לפני ה' תטהרו80, דהנה יוכ"פ נק' שבת שבתון81, והיינו כמו שיומין דחול לגבי שבת אינו בערך שזה חול וזה קדש כך אין ערוך שבת ליוהכ"פ שיוהכ"פ נק' קדש הקדשים, וע"כ ביוכ"פ הי' כה"ג נכנס לפני ולפנים שהוא קדש הקדשים, וע"כ כתי' ביוכ"פ לפני ה' תטהרו שהוא מטהר לגמרי כמו למשל מי שטובל במקוה שהוא נעשה טהור כך יוכ"פ ע"י תשובה הוא נטהר לגמרי שזדונות נעשה לו כזכיות82, ובזה הוא למעלה מבהמ"ק, שבבהמ"ק הי' מקריבים קרבנות לא הי' מכפר רק על שוגג83 אבל על המזיד לא הי' מכפר84 אך יוכ"פ מכפר גם על המזיד. וזהו מ"ש שטהרות הוא דעת, כי דעת הוא בחי' ומדרגת דלע"ל וכמ"ש ומלאה הארץ דעה85 את ה', וכתי' לא ילמדו איש את רעהו כי כולם ידעו אותי86, וטהרות קאי ג"כ על בחי' דלע"ל וע"כ דעת מוקי הגמרא שהוא טהרות
הערות
- 76. תהו קדם לתיקון . . במעלה : ראה גם סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקצז. וש"נ.
- 77. ואת רוח . . הארץ : זכרי' יג, ב.
- 78. בחכמה אתברירו : ראה אגה"ק סכ"ח. זהר היכלות פקודי רנד, סע"ב. ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, פ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רצה. שמות ח"ב ע' שכא. תו"ח תשא ח"ב שפד, ד ואילך.
- 79. הי' : אוצ"ל: יהי'.
- 80. לפני הוי' תטהרו : אחרי טז, ל.
- 81. יוכ"פ נק' שבת שבתון : אחרי טז, לא. אמור כג, לב.
- 82. שזדונות נעשה לו כזכיות : ראה יומא פו, ב.
- 83. קרבנות . . מכפר רק על שוגג : ראה רמב"ם הל' שגגות רפ"א ואילך. אגה"ק סוסכ"ח.
- 84. קרבנות . . על המזיד לא הי' מכפר : ראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' קמט בשולי היריעה. תר"ם ח"ב ע' תר. וש"נ.
- 85. ומלאה הארץ דעה : ישעי' יא, ט [ושם: כי מלאה — ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 160].
- 86. לא ילמדו . . ידעו אותי : ירמי' לא, לג [ושם: ולא. בדילוג].
משנה תורה, הלכות שגגות א׳ - הטקסט מספריא
כל העובר בשגגה על אחת ממצות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבין עליה כרת הרי זה חייב להקריב קרבן חטאת ומצות עשה שיקריב חטאתו על שגגתו:
וכל עבירה שחייבין על זדונה כרת חייבין על שגגתה חטאת חוץ משלש עבירות מגדף ומבטל מילה וקרבן פסח הפסח והמילה מפני שהן מצות עשה וחטאת אין מביאין אלא על שגגת לא תעשה שנאמר אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה והמגדף מפני שאין בו מעשה ונאמר לעושה בשגגה יצא מגדף שאין בו מעשה לפיכך המקבל ע"ז באלוה אע"פ שהוא חייב כרת אם היה מזיד נסקל ואם קיבל בשגגה פטור מן הקרבן לפי שלא עשה מעשה ונאמר בעשותה אחת:
כל כריתות שבתורה חוץ משלש כריתות שביארנו אם עבר היחיד על אחת מהן בשגגה מביא חטאת קבועה חוץ מטמא שאכל קדש וטמא שנכנס למקדש ששניהם אין מביאין חטאת קבועה אלא קרבן עולה ויורד כמו שיתבאר:
חטאת קבועה היא הבאה מן הבהמה בלבד וקרבן עולה ויורד הוא קרבן שאינו קבוע אלא אם היה עשיר מביא חטאת בהמה ואם היה עני מביא עוף או עשירית האיפה כמו שיתבאר נמצאת למד שכל העבירות שהיחיד מביא על שגגתן חטאת קבועה ארבעים ושלש ואלו הן:(א) הבא על אמו (ב) הבא על אם אשתו (ג) הבא על אם אמה (ד) הבא על אם אביה (ה) הבא על בתו (ו) הבא על בת בתו (ז) הבא על בת בנו (ח) הבא על בת אשתו (ט) הבא על בת בתה (י) הבא על בת בנה (יא) הבא על אחותו (יב) הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו (יג) הבא על אחות אביו (יד) הבא על אחות אמו (טו) הבא על אחות אשתו (טז) הבא על אשת אביו (יז) הבא על אשת אחי אביו (יח) הבא על אשת בנו (יט) הבא על אשת אחיו (כ) הבא על אשת איש (כא) הבא על הנדה (כב) השוכב עם זכר (כג) הבא על אביו (כד) הבא על אחי אביו (כה) השוכב עם בהמה (כו) האשה שמביאה עליה את הבהמה נמצאו כל כריתות שבעריות עשרים ושלש:ובשאר העבירות שבע עשרה ואלו הן:(א) העובד עבודה זרה במעשה (ב) הנותן מזרעו למולך (ג) בעל אוב (ד) בעל ידעוני במעשה (ה) המחלל את השבת (ו) העושה מלאכה ביוה"כ (ז) האוכל ושותה ביום הכפורים (ח) האוכל נותר (ט) האוכל חמץ בפסח (י) האוכל חלב (יא) האוכל דם (יב) האוכל פיגול (יג) השוחט קדשים חוץ לעזרה (יד) המעלה קרבן חוץ לעזרה (טו) המפטם את שמן המשחה (טז) המפטם את הקטורת (יז) הסך בשמן המשחה הרי אלו ארבעים ושלש עבירות שמביאין על שגגתן חטאת קבועה ומה הוא הקרבן שמביא השוגג באחת מאלו אם שגג בעבודה זרה מביא עז בת שנתה לחטאת והיא האמורה בפרשת שלח לך בין שהיה החוטא הדיוט או מלך או כהן גדול או משוח מלחמה הכל שוין בשגגת ע"ז אבל אם שגג באחת משאר ארבעים ושתים אם היה הדיוט מביא שעירת עזים או נקבה מן הכבשים וזו היא חטאת של אחד מעם הארץ האמורה בפרשת ויקרא ואם המלך הוא ששגג באחת מהן מביא שעירת עזים לחטאת ואם כהן משוח הוא מביא פר בן בקר לחטאת והוא נשרף כמו שנתפרש שם:
אחד יחיד ששגג באחת מאלו או מרובין שנאמר תורה אחת תהיה לכם לעושה בשגגה כיצד אנשי מדינה ששגגו ודמו שהיום חול והרי הוא יוה"כ וכולן אכלו ועשו מלאכה כל אחד מהן מביא שתי חטאות כבשות או שעירות וכן אם שגגו כולן והקטירו לעבודה זרה כל אחד ואחד מן העובדים מביא עז בת שנתה לחטאת:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

