246

הלכה כמותו. ברם, מאחר שהיה רק נראה כזקן – מתערער הבסיס לטענה שצריכה להיות הלכה כמותו?

אך ידוע¹¹ שהמשלים והדוגמאות אינם משלים סתם, כי אם משתלשלים מן הנמשל שלהם ואם כן – עובדה זו עצמה ש"נראה כזקן" נובעת מכך שמבחינה רוחנית היה אמנם זקן בן שבעים שנה, וכאמור בסידור האריז"ל שבצירוף שנותיו שבגלגולו הראשון היה אז בן שבעים שנה.

לפיכך הוא מסיים בתמיהה: ולא זכיתי כו'. – בגלל העובדה שמבחי' רוחנית היה זקן, היה עליו לזכות שתהא הלכה כמותו.

מתוך כך שה"זקנה" הרוחנית היתה קשורה בענין של תורה, הלכה כמותו, והרי התורה שולטת גם בגשמיות – התבטא הדבר גם בכך שהיה נראה כבן שבעים שנה אפילו בעניניו החיצוניים לגמרי (שערות – "הטפל לבשרו"¹²), ובהתאם למאמר הירושלמי¹³ לפסוק "לא־ל גומר עלי", שמציאות העולם משתנית בהתאם לפסק דין של התורה.

ו. ההוראה מן האמור לגבי עבודתו של כל אחד:

הנשמות שבדורנו, ברובן, אינן נשמות חדשות, כי אם כאלה שבאו פעם בגלגול. כשמזדמן לאדם ענין של "עבודה" שלפי כחותיו ועניניו בגלגול הנוכחי אינו נראה לבר ביצוע – עליו לדעת שעשוי להתגלות בקרבו הטוב שמן הגלגול הקודם שלו, ודבר זה יסייע לו בעבודתו, לא רק ביחס לשכל ורגש – כחות פנימיים – כי אם גם ביחס למחשבה דבור ומעשה – ענינים חיצוניים ("שערות") – בחיי יום יום¹⁴.

ז. יש מקום, לכאורה, לשאול: אם מצטרפים הענינים שבגלגול הקודם – עלול, לכאורה, גם הרע להצטרף, ומי יודע איך היה מצבו בגלגול הקודם, ומנין יקח כחות להיאבק ברע ולעשות עבודתו?

התשובה לכך: מציאותו של הטוב היא נצחית. כשיהודי מקיים מצוה הריהי קיימת לעולם, כאמור ב"תניא"¹⁵: "ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד". אבל הרע אינו מציאות כלל, כי אם העלם והסתר, ואם קיבל האדם עבורו עונש ממרק, בגשמיות או ברוחניות, או שעשה תשובה עליו – בטל הרע לגמרי. כל שכן בתשובה מאהבה שזדונות נעשים כזכיות¹⁶.

ח. דבר זה משמש מענה גם לשואלים: כיצד יתכן שהדורות הקודמים לא זכו לגילוי המשיח, ואילו עתה – "אכשור דרא"? (בתמיהה) – נזכה לגילוי המשיח.

– בדורנו קיים גם הטוב של הדורות