שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך יא ג'תשפז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
במענה על מכתבו מיום עש"ק, בו שואל במאמר רז"ל אדם אתם קרוים אדם ומה שמחלק בתוספת ד"ה ואין (יבמות סא, א) בין אדם להאדם, וקשה לו מאיזה כתובים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אדם" (אתם קרויים אדם ) על שם אדמה לעליון, וואָס דאָס איז כולל דעם פירוש — "אדמה" (אַ דמיון) למעליותא, אַז זייענדיק העכער פאַר אַלע מדידות והגבלות און תוארים, אפילו פון די העכסטע תוארים כו' פון קדושה, כולל דעם תואר וגדר פון עליון ותחתון — דערפאַר איז אַ איד (נאָר) אדמה לעליון, מ'פאַרגלייכט אים צו דעם עליון, אַז אַלע מעלות וואָס זיינען דאָ אין עליון, זיינען פאַראַן, באופן של דמיון (פי' השוואה), ביי אַ אידן,
37 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולפי זה מובן מדוע דוקא אצל ישראל "אוחז בידיו ממש איש איש", על אף שגם "בגלויות שאר האומות" בודאי ישנה השגחה מי מהם ייגאל, ובאיזה אופן, כי ההשגחה הקיימת על אנשים פרטיים אצל האומות היא בהעלם בלבושי הטבע בדומה להשגחה על דומם־צומח־חי, שהרי "אתם קרויין אדם , ואין אומות העולם קרויין אדם" ,
45 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מובן, שגם לפי פירוש זה שב"אדם" הכוונה היא למין המדבר כולו, ברור שמילה זו כוללת גם את היהודי, אשר בודאי "נברא בצלם".
9 ראה תוי"ט ומד"ש שם, שלכמה פי' קאי רק על בנ"י – מתאים להכלל (יבמות סא, רע"א) אתם קרויין אדם" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכידוע, שבני ישראל נקראים על־שם אדם – "אתם קרויים אדם" כי בכל "נשמה וניצוץ מישראל" יש "חלק מנשמת אדם הראשון", ולכן ניתנו היתרונות של אדם הראשון לכל יהודי.
34 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
יוצא איפוא, שההוראה היא לקבל כל יהודי בסבר פנים יפות – רק משום שכך היא מידת חסידות.
59 ואף שאומר "כל האדם" (בה"א) שכולל גם אוה"ע* (תוד"ה ומין – יבמות סא, א) – יש לומר, שמעין זה שייך גם באוה"ע, שיש לקבל פניו בסבר פנים יפות גם כשלא יגיע עי"ז שום תועלת לישראל ולתורה, מצד זה שהוא מעשה ה"אומן שעשאו" הקב"ה (תענית כ, ב). ולהעיר מברכות יז, א: אמרו עליו על ריב"ז שלא הקדימו אדם שלום מעולם ואפילו נכרי בשוק, שבפשטות הוא מצד הענין דכבוד הבריות – ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 281 ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכיון שכל יהודי הוא כאדם הראשון, "אתם קרויין אדם" , מובן, שהם גם אינם חלק מ"סעודתו" – עבודתו של כל יהודי בדורות המאוחרים:
19 יבמות סא, רע"א. וש"נ. וראה לקו"ת נצבים מז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
נאמר במשנה "אירס (כהן הדיוט ) את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס" .
45 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אמנם, נמצאים עדיין לפני הגאולה השלמה, אך בכל זאת אין צורך לסמוך ולהזדקק לבני אדם , ואף ליהודים, כנאמר "ארור הגבר אשר יבטח באדם" , ו"אתם קרויין אדם" , אלא יסמכו לגמרי על הקדוש־ברוך־הוא, כנאמר "ברוך הגבר אשר יבטח בה'".
15 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בראש־השנה נברא אדם הראשון, שבריאתו דומה לירידת הנשמה לגוף וללידת כל אדם , ובמיוחד כל יהודי, כי "אתם קרויין אדם" ,
29 יבמות סא, רע"א. וראה לקו"ת נצבים שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לא ישא גוי אל גוי חרב", ויקויים בשלימות היעוד "להאריך ימיו של אדם" – אתם קרויים אדם – אריכות ימים ושנים בזמן תחיית המתים לעתיד לבוא, אצל "כל ישראל" אשר "יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים", כך שכל ישראל יטלו חלק ב"מחול לצדיקים" אשר "עתיד הקדוש־ברוך־הוא לעשות".
83 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
התואר "אדם" הוא על שם הנאמר "אדמה לעליון", ולכן ישראל נקראים בשם "אדם" – "אתם קרויין אדם" – כי היהודי הוא "אדמה לעליון", בדומה, כביכול, לאדם העליון שעל הכסא.
13 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והביאור, שאילו נבראו כמו בע"ח, לא הי' מקום לענין הבחירה, ולכן נבראו ג"כ בתבנית ציור אדם , אבל אינם כלל בהמעלה דאדם , ודוקא ישראל הם במעלת אדם , דאדם אתם כתיב.
518 יחזקאל לד, לא. יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכן, בשעה שהאדם למטה הוא בשמחה – והרי "אדם" הוא מלשון "אדמה לעליון", כמ"ש בשל"ה שמטעם זה נקרא אדם בשם "אדם" , כיון שהוא "אדמה לעליון" – נעשית גם למעלה שמחה.ו"מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא" – שכשם שלמטה "שמחה פורץ גדר", כך גם למעלה, בעת השמחה מתבטלים כל המדידות וההגבלות.
13 כמארז"ל (יבמות סא, רע"א. וש"נ) "אתם קרויין אדם" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אדם – קאי על בנ"י, "אתם קרויין אדם" , כפי שמבאר השל"ה ש"אדם" הוא מלשון "אדמה לעליון".
10 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עיקר מציאותו של יהודי – שלכן נקרא "אדם" , "אתם קרויין אדם" ע"ש "אדמה לעליון" – היא נפשו האלקית, "חלק אלקה ממעל ממש" , וכידוע הפירוש ד"שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד", שמציאותו של יהודי ("ישראל") היא באופן ש"הוי'" הוא "אלקינו", כחנו וחיותנו , ומצד זה נעשה הענין ד"הוי' אחד" – ענין המס"נ, כפתגם אדמו"ר הזקן שיהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד ח"ו מאלקות.
257 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אלא שבשעהשהתבונן שהקב"ה שואל אצל כל אדם :
5 ועאכו"כ אצל בני ישראל, עליהם נאמר (יבמות סא, רע"א) "אתם קרויין אדם" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
נזכר לעיל (סמ"א) פתגם הבעש"ט (שהובא בארוכה בזכרונות של כ"ק מו"ח אדמו"ר) על מאמר המשנה "איזהו חכם הלומד מכל אדם" , שיכולים למצוא וללמוד ענינים טובים "מכל אדם" , ובפרט מאלו שעליהם נאמר "אתם קרויים אדם" , וכאמור, ש"אע"פ שחטא ישראל הוא", שלכן גם עליו נאמר "ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם" .
214 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מה צריך יהודי ("אתם קרויין אדם" ) לפעול בעולם?
74 יבמות סא, א. זח"א כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ידוע שכללות הענין דאיש ואשה, חתן וכלה, נמשך ונשתלשל מענינם ברוחניות – ככל עניני האדם התחתון, עליו נאמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", ו"אתם קרויין אדם" , ע"ש "אדמה לעליון", כמ"ש "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" – הקב"השנקרא חתן וכנס"י שנקראת כלה, אשר, משמעות השידוך ביניהם הוא שהנשמה (הכלה) מקבלת על עצמה ומתחילה למלא את שליחותו של הקב"ה (החתן) בעולם, כמאמר המשנה בסוף מסכת קידושין:
50 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענין זה נאמר לכל אחד, והיינו, שאפילו מי שמצד כשרונותיו כו'יכול לפעול גם ללא יגיעה כפי שפועל זולתו ע"י יגיעה, הנה גם אצלו צריך להיות ענין של יגיעה, וזהו תכלית האדם בכלל, ובפרט "אתם קרויין אדם" , כמ"ש "אדם לעמל יולד".
18 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אבל עדיין אין זו שמחה מלאה – כי, ענין ה"אסיף", דהיינו, לקיחת עניני העולם והבאתם לגרנו וליקבו, להיות ברשותו של אדם , "אתם קרויין אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" – אינו שייך עדיין בחג השבועות, כאשר זה עתה רק קיבלו את התורה, ועדיין לא נמשך הדבר בחיים בפועל.
28 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
- ש"מכל אדם" יכולים וצריכים ללמוד ענין מסויים, איזו מדה או הנהגה טובה, כיצד להתנהג ב"קום ועשה" או כיצד להמנע ב"שב ואל תעשה", שכן, להיותו "אדם" , "אתם קרויין אדם" , יש לו ענין מסויים שבו מתבטאת מעלתו לגבי זולתו.
137 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמבואר בדרושי חסידות, שבבחי' עבד עברי לא שייך ענין פריקת עול, אלא בחי' גניבה בלבד, בדוגמת גנב שאומר "שלא יראני אדם" – אדם העליון, או נפש האלקית, כמארז"ל "אתם קרויין אדם" , דקאי על נה"א, אבל אילו הי' יודע שבחי' אדם רואהו – לא הי' חוטא, כיון שאין בו חוצפה ופריקת עול.
58 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכאורה, אם אצל בנ"י, "אתם קרויין אדם" , שעליהם נאמר "נשמה שנתת בי טהורה היא", ישנו ענין הטומאה – הרי מכ"ש וק"ו שאצל עכו"ם צריך להיות ענין הטומאה?!
251 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועי"ז נשלמת תכלית הכוונה ד"יפוצו מעינותיך חוצה" – לא רק בלימוד התורה, אלא גם בעניני ה"עולם קטן זה האדם" , ואח"כ גם כאשר האדם – "אתם קרויין אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" (כדאיתא בשל"ה ) – עוסק בעניני העולם גדול.
82 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"א טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענין זה מובן גם ממ"ש "זאת התורה אדם" , שהתורה היא בדוגמת אדם שיש בו גוף ונשמה, והרי אצל בנ"י ("אתם קרויין אדם" ) הגוף והנשמה אינם שני דברים נפרדים, והיינו, אע"פ שהגוף נתפס בחוש המישוש (נגלה), משא"כ הנשמה (נסתר), הרי קיומו של גוף בריא כדבעי הוא דוקא בהיותו מאוחד עם הנשמה שפועלת עליו כו', כך, שהגוף והנשמה הם מציאות אחת; ועד"ז בנוגע לתורה, שהנגלה והפנימיות שבה הם בדוגמת גוף ("גופי תורה") ונשמה ("נשמתא דאורייתא") , שהם מציאות אחת – "תורה אחת" (אע"פ שפנימיות התורה היא למעלה מהשגה – נסתר – ביחס לנגלה דתורה).
445 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ו"את זה לעומת זה עשה האלקים" – " שועל ", שהוא "פיקח שבחיות" , שלימות החכמה , אבל, לא חכמה ד"אדם", "אתם קרויין אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" , אלא חכמה ד" חיות ", היינו, שבין ה"חיות" גופא ה"ה "פיקח", שאינו מונח כ"כ בתאוות, אכילה ושתי' ודומיהן, אלא בעניני השכלה.
972 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכן, השם שהתורה קוראת ליהודי הוא – כפי שמציאותו נמשכת ובאה מהתורה – "ישראל", ר"ת יש ששים ריבוא אותיות לתורה, ועז"נ "זה ספר ("ספר" סתם, שקאי על התורה) תולדות אדם" , והיינו, שע"י התורה נעשה "תולדות אדם" – "אתם קרויין אדם" , שנולדים מהתורה; מכל אות בתורה נעשית נשמה של איש ישראל, ולכן הנה גם האופן שעל ידו נעשה חידוש החיות של נשמת ישראל ("וואוּ קען זי זיך אָפּלעבן") הוא ע"י התקשרותה עם מקורה – האות שבתורה, שהיא פרט מכל ששים ריבוא האותיות שבתורה, כאמור כמ"פ שכאשר אות אחת בתורה אינה כדבעי, אזי גם כל ששים ריבוא האותיות שבתורה אינם כדבעי.
67 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אלא הכוונה היא לממון שהאדם נותן לצדקה, שזהו "ממונו של אדם" – "אתם קרויין אדם" – ש"מעמידו על רגליו".
497 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"(לא התחיל בה) אדם" – קאי על אלו שנקראים בשם "אדם" – "אתם קרויין אדם" , ויתירה מזה – לדעת התוס' שבנ"י קיבלו שם "אדם" לאחר מתן-תורה.
8 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ידועה תורת הבעש"ט (וכבר דובר פעם שנדפס בספר מאור עינים ), שכל אחד מישראל צריך בעבודתו "לתקן ולהכין חלק קומת משיח השייך לנשמתו, כנודע שאדם ("אתם קרויין אדם" , דקאי על כאו"א מישראל) ר"ת א דם ד וד מ שיח ..
446 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אף שבנ"י הלכו במדבר, "ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם" , שאין זה מקום מושב אדם , דקאי על בנ"י, "אתם קרויין אדם" , ונקרא "מדבר העמים" – הרי כל מ"ב המסעות שהיו במדבר נקבעו בתורה, כך, שהפסוק "ויחנו בעלמון דבלתימה" , למשל, יש בו אותה קדושה כמו הפסוק "אנכי הוי' אלקיך" , ועי"ז נעשה תיקון ענין המדבר, והיינו, שלולי הליכת בנ"י במדבר, לא היו פסוקים אלו בתורה, ולא היו מעלים את ענין המדבר, וזוהי כוונת הילוך בנ"י במדבר – להעלות את המדבר ולעשות ממנו תורה; ומזה באים ל"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל", לדור שנכנסו לארץ.
635 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אע"פ שנתבאר לעיל (סכ"ג) גודל העילוי שלאחרי צאת הנשמה מן הגוף, שאז אין הגבלות הגוף על הנשמה – הרי כללות התקופה שלאחרי צאת הנשמה מן הגוף נקראת בשם "ערב" ו"לילה" לגבי הזמן שהנשמה נמצאת בגוף שנקרא בשם "יום", כמ"ש "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב", דקאי על כללות עבודת האדם ("אתם קרויין אדם" ) וכללות עבודת בנ"י במשך כללות הזמן שנקרא "יום" – "היום לעשותם" , שצריך לנצל ולחטוף את הזמן שהנשמה מלובשת בגוף, "עדי ערב", שלאחריו בא זמן ה"לילה", לאחרי "היום לעשותם" – "למחר לקבל שכרם" .
891 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עיקר ענין ר"ה (א' בתשרי) הוא שביום זה נברא האדם , ובכל שנה ביום זה מתחדש הענין דבריאת האדם , אתם קרויין אדם .
42 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויקויים גם הענין ד"אין ושחט אלא ומשך" , היינו, שע"י שחיטה כשרה מושכים ומעלים את הבהמה שיוכל להיות ממנה דם ובשר כבשרו של האדם האוכל – איש הישראלי, כמ"ש "אדם אתם" , "אתם קרויין אדם" , ועי"ז ניתוסף בלימוד התורה וקיום המצוות, כפי שמצינו בגמרא שכאשר "לא אכלי בשרא דתורא" הי' חסר בהבנה והשגה בתורה.
677 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– ועפ"ז יש לבאר דברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (כפי שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר , בידעו שסוכ"ס יתגלה הדבר לכל ) שצריכים לחשוב ולבקש (במשך ה"סדר") "אַף זיין א מענטש" – "אתם קרויין אדם" – "וועט דער אויבערשטער העלפן"...
1324 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דהנה, כתיב אדם אתם , ודרשו חז"ל אתם קרויין אדם , ע"ש אדמה לעליון , ומזה מובן שגם באדם התחתון ישנם דוגמת ב' השמות דהוי' ואלקים.
250 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענין זה הוא בכחו של כאו"א מישראל, שהרי "אדם" – דקאי על בנ"י, "אדם אתם" – הוא מלשון "אדמה לעליון" , היינו, שהוא דומה לא רק לבחי' ההשתלשלות, אלא "אדמה לעליון ", שלמעלה מסדר ההשתלשלות.
152 יחזקאל לד, לא. יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובדבורו ובהילוכו וכו'" (כמ"ש הרמב"ם בהל' דעות ), היינו, שניכר שזהו מעשה של "חכם"; לא "פרא אדם" , אלא אדם הראוי לשמו – "אתם קרויין אדם" .
749 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כהונה שבתורה – קאי גם על פעולת התורה, אבל, לא פעולה בדברים נפרדים, שהכהן אינו שייך אליהם, וכפי שמצינו שאסור לכהן ליטמא בענין שהוא היפך החיות, כי אם לקרוביו , כך, שפעולת הכהן היא רק בענינים ששייכים אליו ולפי ערכו , שלכן אין לו שייכות לחוץ-לארץ שאוירה וגושה טמא , ועד שיש שקו"ט אם בזמן הבית הי' מותר לכהן לצאת מארץ ישראל לחו"ל , וכל ענינו הוא כמ"ש "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" [כולל גם בענינים הרוחניים שבעצמו, שהכהן שבו מדריך ומחנך את הלוי והישראל שבו], וכמ"ש "בהעלותך את הנרות", דקאי על "נר הוי' נשמת אדם" – "אתם קרויין אדם" , שזוהי הפעולה עם בנ"י דוקא, ולא עם אומות העולם;
413 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כי מצד הארת היחידה, נרגש אצלו ש"חיים" הם – חיים יהודיים דוקא [חיות של אדם ("אתם קרויים אדם" ) אשר "רוח בני האדם העולה היא למעלה"], וחיים
1185 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כיון שמדובר אודות "אתם קרויין אדם" , בנ"י, שנקראים "בנים למקום" , "בנים אתם לה' אלקיכם" – הרי גם אם מישהו ירצה להעניש אותם, אין אפשרות שתהי' לו שליטה עליהם; ואילו הקב"ה בעצמו – הרי אינו שייך לעונשין ח"ו, כמ"ש "מפי עליון לא תצא הרעות".
5 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
למה תיבת "ויקרא" היא באל"ף זעירא, ולאחרי משך זמן שהי' בתנועה של דביקות, ביאר רבינו הזקן בארוכה, שאדה"ר, יציר כפיו של הקב"ה , שנכשל בהכרת מעלת עצמו, נאמר בו אל"ף רבתי , ואילו משה רבינו, שהי' "עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" , נאמר בו אל"ף זעירא – שכוונת רבינו הזקן היתה (לא רק לתרץ שאלת הצ"צ, שהרי בשביל זה לא נוגע אריכות הביאור ע"ד אל"ף רבתי דאדה"ר, אלא) בעיקר לבאר ההוראה בעבודת ה' מהענין דאל"ף
1300 וכמ"ש רבינו הזקן בד"ה ויספו ענוים בה' שמחה (סה"מ תקס"ב ח"א ע' נא) – אַ געוואַלדיקער ענין – ש"עניו מאד מכל האדם " היינו "אפילו מנכרי". וזהו הדיוק במש"נ "מכל ה אדם" , כדיוק התוס' בדברי הגמרא (יבמות סא, רע"א) "אתם קרויין אדם ואין העכו"ם קרויין אדם" , ש"יש חילוק בין אדם ל ה אדם , דעכו"ם בכלל ה אדם נינהו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מבואר בחסידות – החל מדברי רבינו הזקן בתניא באריכות הביאור – בפירוש הכתוב "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" , שכן הוא גם בהיחס של בנ"י, "אתם קרויין אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" , אל האדם העליון שעל הכסא.
183 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו ויקחו להם איש שה לבית אבות, דהנה, איש קאי על כאו"א מישראל (ע"ד מארז"ל אתם קרויין אדם ), ופירוש ויקחו להם איש שה, היינו, שאצל כאו"א מישראל צריך להיות העבודה דבחי' שה , דשה מורה על ענין הביטול והמס"נ שלמעלה מטו"ד, וכמ"ש כשה לטבח יובל, והכח על העבודה דמס"נ הוא מהאבות, כידוע שענין המס"נ הוא בירושה מהאבות , שזהו מ"ש שה לבית אבות.
526 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וההתחלה בזה היא – כאמור לעיל (ס"א) ש"זימן לו (הקב"ה לאדה"ר) שני רעפים והקישן זה לזה ויצא מהן אור", והיינו, שאע"פ שרואים לפתע שנעשה חושך בעולם, יש בכחו של יהודי – "אתם קרויין אדם" – לפעול אור,
131 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דשני ענינים אלה בתורה הם תורה ומצוות, ובישראל הם שכל ורצון [דזה שבנפש האדם יש שכל ומדות הוא בעיקר בישראל, אדם אתם אתם קרויין אדם , ומזה נשתלשל כן גם באוה"ע].
699 יחזקאל לד, לא. יבמות סא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
[ויש לומר הביאור בזה – כי, על בנ"י נאמר "אדם אתם" , "אתם קרויים אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" , וכיון שענין הקץ נתגלה בלב שלמעלה, "ללבי גליתי", לכן ניתן גם בלב כאו"א מישראל].
1169 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכאורה, הן אמת שאפשר לומר שדברי הרגצ'ובי הם לפי שיטת הרמב"ם (כידוע שהרגצ'ובי עסק בלהט ("ער האָט זיך געקאָכט") בדברי הרמב"ם ) שהשגחה פרטית היא רק על מין האדם , והרי "אתם קרויין אדם" , ולא אומות העולם, אבל עדיין אינו מובן, איך יתאים הדבר עם שיטת הבעש"ט בענין השגחה פרטית?
1805 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וע"ד מעלת הבלי גבול בצירוף דמאד (הנה ישכיל עבדי גו' וגבה מאד) לגבי הגבלת השכל שבצירוף דאדם , שרומז על מעלת הבלי גבול דבעלי תשובה שנעשית ע"י הירידה למטה, לגבי קודם הירידה למטה, שאז עומדים נש"י במדריגת צדיקים, כמאמר במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים, שזוהי ההגבלה דאדם , אתם קרויין אדם .
576 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכיון שכל סדר ההשתלשלות נברא בשביל ישראל, כמאמר בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית, הרי מובן שיש ב' ענינים אלה גם בנשמות ישראל, שזהו מ"ש בבריאת האדם (אתם קרויין אדם ) אחור וקדם צרתני גו' , ומצד זה שבריאת האדם היא באופן שיש בו אחור וקדם (פנים), ישנם גם ב' אופני עבודה, עבודה באופן דאחרי הוי', ועבודה באופן דובו תדבקון, שהיא מצד הפנימיות, בקשו פני את פניך הוי' אבקש.
422 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ושרש נשמות ישראל הוא מבחי' אדם העליון שעל הכסא, והיינו נפש האלקית שהיא מבחי' ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה , ועז"נ אדם אתם , אתם קרויין אדם , ע"ש אדמה לעליון , לפי שגם למעלה ישנם בחי' רמ"ח איברים דמלכא , וכנגדם הם רמ"ח איברים שבאדם התחתון, וההתקשרות של האדם התחתון עם האדם העליון היא ע"י התורה שנקראת אדם , כמ"ש זאת התורה אדם , דכמו שהאדם כלול מרמ"ח אברים ושס"ה גידים, כך התורה כלולה מרמ"ח
834 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובמכ"ש ממה שמצינו ענין הלבושים אצל הקב"ה שעל ידם יורד למטה בתחתונים, כמ"ש "וכל מלבושי אגאלתי", ועאכו"כ בנוגע להאדם למטה, "אתם קרויין אדם" , שצריך להיות אצלו ענין הלבושים בשביל הירידה למטה.
1321 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כתיב "אדם אתם" , ודרשו חז"ל "אתם קרויין אדם ואין העכו"ם קרויין אדם" .
135 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין בזה – שהכוונה היא להפוך את ה"ארץ נושבת", שתמורת זה שיהיו בה שבע אומות, שענינם בעבודה הם שבע מדות רעות של נפש הבהמית , צריכים לעשותה ארץ נושבת לאדם העליון, עי"ז שנעשית מקום ישוב עבור "אדם אתם" , "אתם קרויין אדם" , ע"ש אדמה לעליון .
1033 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דבכ"ה אלול שבו נברא העולם הוא חיצוניות הרצון, ובראש השנה (אחד בתשרי) שבו נברא האדם , אתם קרויין אדם , הוא פנימיות הרצון.
50 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
גם כללות העבודה דספירת העומר, שענינה הוא בירור נפש הבהמית, שלכן בא העומר משעורים דוקא, מאכל בהמה , ועז"נ משכני אחריך נרוצה, והיינו, שבתחילה נאמר משכני, לשון יחיד, דקאי על המשיכה מלמעלה לנה"א, ועי"ז מבררת נה"א את נה"ב, שזהו אחריך נרוצה, לשון רבים, היינו שגם נה"ב מתהפכת לאלקות, ועי"ז ניתוסף עילוי גדול יותר בנפש האלקית, שזהו שבחג השבועות מקריבים שתי הלחם שבאים מחיטים , מאכל אדם , אתם קרויין אדם .
2466 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולשיטתם צ"ל שר"ע פליג על רשב"י שאומר ש"קברי עכו"ם אינן מטמאין באהל , שנאמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם , אתם קרויין אדם , ואין העכו"ם קרויין אדם" –
2548 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אמנם כתיב אדם אתם , ואמרו רז"ל אתם קרויים אדם ואין אוה"ע קרויים אדם .
16 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין בזה – ש"שדה" אינה "עיר מושב", מקום מושב אדם – "אתם קרויין אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" – דקאי על נפש האלקית,
2871 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומזה מובן, שהשלמת התורה בכל שנה הוא דבר השוה לכל נפש אדם – "אתם קרויין אדם" .
1458 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועד"ז הוא למעלה [דכיון שאתם קרויין אדם , ע"ש אדמה לעליון , הרי מובן שגם למעלה ישנו ענין זה], דהנה כתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו', שזהו"ע המלחמה שעושה הקב"ה באדום, ולכאורה אינו מובן, איזה תפיסת מקום יש לאדום שבגלל זה יצטרך הקב"ה להלחם עמהם, ועד כדי כך שבשביל המלחמה יצטרך להיות הענין דכל מלבושי אגאלתי , היינו, דאע"פ שאלקיכם כהן הוא , מ"מ, נעשה אצלו כביכול ענין של היפך הטהרה (כל מלבושי אגאלתי), שלכן צריך להיות הענין דטביל בנורא77.
73 יחזקאל לד, לא. יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והרי גם ענין זה שייך לכל בנ"י, כהלשון הידוע שכותב רבינו נשיאנו ברשימותיו , שהגדול שבגדולים אינו יודע זאת עד תמציתו, ולאידך, הנה זה שייך גם לפשוט שבפשוטים שיכול ליקח מזה כו', שזהו גם מה שספר התניא נקרא בשם "ספר של בינונים", כי, "מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך" (כפי שמסביר רבינו הזקן בתניא ), והיינו, שלא זו בלבד שזוהי "מדת כל אדם" בכח , אלא גם בפועל הרי זה באופן ש"אחרי' כל אדם ימשוך" (אם הוא רק מאלו ש"אתם קרויין אדם" ).
209 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואז יקויים מ"ש "ליהודים היתה אורה" – "זו תורה", ועד "ליהודים היתה אורה" כפשוטו – חיים מוארים ב"נר מצוה ותורה אור"103, ע"י "נר הוי' נשמת אדם" 98, "אתם קרויין אדם" .
2327 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כולו נברא בשביל האדם , ובפרט בשביל ישראל – "אתם קרויין אדם" , ועבודתם של ישראל בעולם יכולה להיות בג' אופנים:
929 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אע"פ שהקב"ה ברא את כל העולם, ו"שם שמים שגור בפי כל", וכפי שמפרש כ"ק מו"ח אדמו"ר שזהו מה שאפילו תינוקות קורין להקב"ה "אויבערשטער" או "בורא" ("באַשעפער"), שברא את הבריאה כולה, מ"מ, אין זה באופן שהכל נעשה כבר ע"י הקב"ה, ואין לאדם מה לפעול בבריאה, אלא הבריאה היתה מלכתחילה באופן שיהי' צורך בעבודת האדם ("אתם קרויין אדם" ) – כמ"ש "אשר ברא אלקים
2302 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"ה' מלך גאות לבש" , וכן הוא אצל כל אחד מבנ"י, "אתם קרויין אדם" .
1660 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובפרטיות יותר, כמבואר במאמר , שע"י הקרבת הבהמה ע"ג המזבח ה"ה מתעלה ונכללת בשרשה בבחי' פני שור שבמרכבה, ועי"ז שהחיות (פני שור, ולמעלה יותר פני ארי' ) נושאות את הכסא עם בחי' כמראה אדם שעל הכסא לבחי' כי לא אדם הוא , נעשית עלי' גם באדם התחתון, אדם אתם , ע"ש אדמה לעליון (כדאיתא בשל"ה ), שמתעלה לבחי' לא אדם .
431 יחזקאל לד, לא. יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויש לומר, דזהו מה שבתחלת ההמשך מבאר הכוונה דבריאת והתהוות העולמות ובתחלת הפרק דסיום וחותם ההמשך מבאר הכוונה דירידת הנשמה בגוף, בריאת האדם , כי כל הבריאה היא בשביל האדם , אתם קרויין אדם , דגם הכוונה שבבריאת העולמות שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים הוא בשביל ישראל , ולכן, בפרק העשרים שבו מבואר הנקודה הפנימית דכל הענינים שבפרקים הקודמים מדבר בענין הכוונה דבריאת האדם .
552 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הלכות שחיטה, שעל ידה מכינים את הבהמה שתהי' ראוי' למאכל אדם – "אתם קרויין אדם" , וכן כל ההלכות שלאח"ז, עד הלכות תערובות, שתוכנם להורות ליהודי כיצד לאכול ולשתות.
2588 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועד"ז בנוגע לבנ"י – "אתם קרויין אדם" , "ע"ש אדמה לעליון" – אצל איש ואשה, שעליהם אמרו רז"ל "זכו שכינה ביניהם", ועד שכל האמור בשיר השירים בנוגע לאיש ואשה קאי על הקב"ה וכנס"י – שנוסף על הפירוש ש"אשה כשרה עושה רצון בעלה" כפשוטו, ישנו גם הפירוש שהיא פועלת את הרצון של בעלה.
1015 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ב' ענינים אלו – ה"ה שני הסוגים הכלליים בעבודת האדם , "אתם קרוים אדם" , תורה (משפט) ומצוות (צדקה ); בספירות – ז"א ומלכות .
828 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענין זה הוא בטבע של כל אדם , ועאכו"כ בנוגע לבנ"י – "אתם קרויין אדם" , על שם "אדמה לעליון" .
528 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ידועה תורת הרב המגיד עה"פ עשה לך שתי חצוצרות כסף, שהקב"ה והאדם אתם קרויין אדם הם שתי חצוצרות, שתי חצאי צורות.
421 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועפ"ז יש לומר גם בנוגע ר"ה לאילן, שעיקר ענינו הוא שהוא ר"ה להאדם (אתם קרויין אדם ) שנמשל לאילן, כמ"ש כי האדם עץ השדה, ומזה נשתלשל שהוא ר"ה לאילן כפשוטו בגשמיות.
876 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומ"ש "אתם קרויין אדם" – הרי זה רק בנוגע לשלשה דברים שבני-אדם הם כמלאכי השרת, אבל לא בשעה שאוכל ושותה וישן כו'.
1628 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכיון שכל הענינים הרוחניים משתקפים גם בגוף האדם , "אתם קרויין אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" , וכידוע שמבנה גוף האדם נקבע בציור שם הוי' , כיון ש"חלק הוי' עמו"35 (והטעם שגם גופי אוה"ע הוא בציור זה הרי זה רק כדי שלא לשלול את ענין הבחירה ) – הרי מובן שענין זה הוא גם בנוגע לגוף האדם :
536 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין בזה – דכיון ש"אדם אתם" , "אתם קרויין אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" , לכן קרבנו של איש ישראל צ"ל מאכל אדם .
827 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכן הוא בנוגע לי"ט כסלו, שישנו כללות הענין וישנם הפרטים שבו; וכיון שישנם כמה פרטים, הרי מובן שאי אפשר שיבואו כל הפרטים בבת אחת, כמ"ש "אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי", והיינו, שאף שאמירת הקב"ה היא באופן ש"זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" , מ"מ, בנוגע לשמיעת האדם (אפילו בנ"י ש"קרויין אדם" ע"ש "אדמה לעליון" ) הרי זה באופן ש"שתים זו שמעתי", כיון שאין האוזן יכולה לשמוע שני דברים בדיבור אחד, אלא כל פרט צריך לבוא בפני עצמו;
2527 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו אתם קרויין אדם , שכל ישראל הם (כמו) אדם אחד.
43 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הנה לאחרי שכבר הורגלו בעבודה זו, צריכים להתחיל עוה"פ מחדש ענין הזריעה ולאח"ז ענין הנטיעה, בהתאם לכך שמתחיל סדר עבודה חדש – "ר"ה לאילן" חדש אצל "האדם עץ השדה" , "אדם אתם" , "אתם קרויין אדם" , וכדברי הגמרא (נגלה דתורה) שקאי על "תלמיד חכם" שנושא פירות טובים – "עץ מאכל הוא" ,
1440 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מובן גודל ירידת הנשמה לבירא עמיקתא, להתלבש ב(גוף ו)נפש הבהמית, שטבעה להיפך ממש מטבעה של נפש האלקית (כפי שהוא גם לאחרי התלבשותה בנה"ב), כי, נפש האלקית היא בבחינת רוח האדם העולה היא למעלה , רוח האדם דייקא, אתם קרויין אדם , ע"ש אדמה לעליון, להאדם שעל הכסא (כמ"ש השל"ה ), ולכן עולה היא
289 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כיון שתורת החסידות נמשכת בחב"ד, ענין השכל, שזהו עיקר מעלת ותכלית האדם ("אתם קרויים אדם" ) – הרי זה באופן של "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות" (כדברי רבינו הזקן ), עוד יותר מאשר היחוד שע"י אכילה ושתי' גשמיים.
1781 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויש לבאר השייכות דענין משביעין אותו לראש השנה ע"פ המבואר בלקו"ת , דזה שכל אחד מישראל נק' אדם (אתם קרויין אדם ), הוא, לפי שבנשמת כל אחד מישראל יש חלק מנשמת אדם הראשון.
1876 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
נעשה בכל ר"ה ע"י בנ"י – אתם קרויין אדם , בדוגמת אדה"ר, וכמארז"ל שמלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון [וכיון שחותם זה שמבטא את כל מציאותו הוא חותם הוי', הרי זה כמו חותם המלך שאין להשיב , שנשאר תמיד כו'] – שהם מכתירים את הקב"ה למלך, שתמליכוני עליכם , ע"י עבודתם בקבלת עול מלכות שמים כו', כמשל מלך בו"ד שבני המדינה מכתירים אותו למלך עי"ז שמקבלים עול מלכותו לעבדו ולעשות רצונו כו'.
20 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובהקדמה – שכל המציאות של בני אדם היא ענין החירות, להיפך מהמציאות של בעלי-חיים שאצלם אין ענין החירות, כיון שכל ענינם אינו אלא לשמש את בני אדם ; ורק אצל בני אדם ישנו ענין החירות, כיון ש"אדם" הוא מלשון "אדמה לעליון" , והרי ה"עליון" הוא באופן של חירות אמיתית, ולכן יכול להיות ענין החירות גם אצל בן אדם , ועאכו"כ אצל בנ"י – "אתם קרויין אדם" , אמיתית ענין ה"אדם".
716 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולכן אפילו בנ"י שהם המובחר שבמין המדבר, מקבלים חיותם ממוצא פי הוי' שבהלחם, וכמ"ש כי לא גו' יחי' האדם , אתם קרויים אדם ואין העכו"ם קרויים אדם , כי מוצא פי הוי' שבמין החי, ועאכו"כ במין הצומח, הוא למעלה יותר ממוצא פי הוי' שבהאדם, ויותר מזה הוא במוצא פי הוי' שבהאדמה, שלכן הכל הי' מן העפר , דכל הגבוה ביותר נופל למטה יותר , וכהמשל מהאבן שבראש החומה הנופל למטה יותר.
370 ראה יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והגמרא מספרת פרטי המעשה – שאין הכוונה שלפני יהושע בן גמלא לא קיימו ח"ו הציווי "ושננתם לבניך"22; ח"ו לומר כן, ובפרט כשמדובר בזמן שבית המקדש הי' קיים, וכמובא שם הפסוק "כי מציון תצא תורה (ודבר ה' מירושלים)", ששם שימש יהושע בן גמלא בכהונה גדולה ; אלא "שבתחלה (הי' הסדר ש)מי שיש לו אב מלמדו תורה (כמ"ש "ושננתם לבניך"), מי שאין לו אב לא הי' למד תורה".
223 פרש"י ב"ב שם – מיבמות סא, א. וראה גם תו"מ שם ע' 156. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עפ"ז יוקשה מה שבריאת והתהוות האדם היא ג"כ ע"י מאמר, והוא המאמר דויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, הרי שרש נש"י (אתם קרויין אדם ) הוא מבחי' המחשבה שלמעלה מדיבור.
1608 יבמות סא, רע"א. וש"נ. זח"א כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והיינו, שאע"פ שפנימיות האלקות (הארת פנימיות רצונו ית') ישנה בכל אחד מישראל, שהרי נפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש , הרי כיון שרצונו של הקב"ה להעלות את האדם (אתם קרויין אדם ) שתהי' אצלו עלי' לדרגה נעלית שלא בערך [ועי"ז יעלה גם את כל הבריאה, כל העולם, בעלי' שלא בערך אפילו לגבי המעמד מצב דעולם על מילואו נברא], לכן, כשהנשמה באה למטה, נמצאת אצלו פנימיות האלקות באופן שכדי לגלותה (ובאופן של גילוי כפי שהוא מצד פנימיות האלקות) יש צורך בעבודת האדם , שזהו מצד ענין הירידה כו', עד למעמד ומצב שאינו באופן דמורה באצבעו ואומר זה, אלא זהו מעמד ומצב שנקרא בשם "שם" (כדלקמן ס"ה), שלכן נעשית עבודתו באופן דובקשתם משם את הוי' אלקיך, היינו, לגלות את פנימיות האלקות שבו, שזהו הוי' אלקיך, כחך וחיותך , ואז – ומצאת גו', באופן של מציאה דוקא (כידוע הדיוק בזה ), שלא בערך לעבודה דובקשתם, והיינו, שאע"פ שהוא עושה כל התלוי בו, וכמאן דבעי למיעבד , הנה עי"ז מגיע רק לאתערותא דלעילא שיש לה שייכות וקשר לאתערותא דלתתא, ולאח"ז ישנו הענין דקוב"ה שריא באתר שלים , שהו"ע אתערותא דלעילא שאינה בערך אפילו לאתעדל"ע שבאה
1810 יבמות סא, רע"א. וש"נ. זח"א כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עיקר ענין ר"ה (א' בתשרי) הוא שביום זה נברא האדם , ובכל שנה ביום זה מתחדש הענין דבריאת האדם , אתם קרויין אדם .
41 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דבכ"ה אלול שבו נברא העולם הוא חיצוניות הרצון, ובראש השנה (אחד בתשרי) שבו נברא האדם , אתם קרויין אדם , הוא פנימיות הרצון.
49 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויש לבאר השייכות דענין משביעין אותו לראש השנה ע"פ המבואר בלקו"ת, דזה שכל אחד מישראל נק' אדם (אתם קרויין אדם ), הוא, לפי שבנשמת כל אחד מישראל יש חלק מנשמת אדם הראשון.
19 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה מכיון שאתם קרויין אדם על שם אדמה לעליון, מובן שענין שתי חצאי צורות הוא גם בהנשמה עצמה.
39 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דמכיון שאני (הקב"ה) המתחיל, בסוכות הושבתי, זה נותן כח לכאו"א מישראל, אתם קרויין אדם על שם אדמה לעליון, שגם הוא יפעול דוגמת הפעולה של הקב"ה, שימשיך השלום דסוכת שלומך בכל עניני עבודתו ובכל הציור שלו (עד שידעו דורותיכם כחות הגלויים שלו), ועד שהמשכת המקיף דסוכה תורגש אצלו גם בהתפלה שלו, כולל גם תפלת מוסף ואמירת פסוקי הקרבנות דע' פרים, שעי"ז פועל גם בע' אומות כפשוטם, וכמו שאומרים בהלל [שבכל ז' ימי הסוכות אומרים הלל שלם] הללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים, שקאי על גוים ואומים כפשוטם.
65 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכוונה זו נשלמת ע"י עבודת האדם , אתם קרויין אדם , שהאדם דוקא יכול להשלים כוונה זו.
71 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומזה מובן, שבאדם, אתם קרויין אדם , יש בחי' ירושלים.
28 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובכדי שתושלם כוונה זו נתהווה מציאות הרע (כמרז"ל עה"פ נורא עלילה על בני אדם ), דזהו שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן שקאי על בנין עולם התוהו ושבירתו, בכדי שהאדם [אתם קרויין אדם אדמה לעליון] יברר את הניצוצות (שלא נתבררו ע"י הבירור שלמעלה) ויתקנם ויעלם ע"י עבודתו, ועי"ז דוקא נשלמת הכוונה דדירה בתחתונים.
46 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו אתם קרויין אדם , שכל ישראל הם (כמו) אדם אחד.
41 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ג) וביאור הענין, הנה ג' בחינות הנ"ל (ראובן שמעון ולוי) הם ג' הקוין שעליהם העולם עומד [גם העולם קטן זה האדם , אתם קרויין אדם ] תורה עבודה וגמ"ח.
14 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויש לומר, דזהו מה שבתחלת ההמשך מבאר הכוונה דבריאת והתהוות העולמות ובתחלת הפרק דסיום וחותם ההמשך מבאר הכוונה דירידת הנשמה בגוף, בריאת האדם , כי כל הבריאה היא בשביל האדם , אתם קרויין אדם , דגם הכוונה שבבריאת העולמות שנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים הוא בשביל ישראל, ולכן, בפרק העשרים שבו מבואר הנקודה הפנימית דכל הענינים שבפרקים הקודמים מדבר בענין הכוונה דבריאת האדם .
55 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ט) והנה ידועה תורת הרב המגיד עה"פ עשה לך שתי חצוצרות כסף, שהקב"ה והאדם אתם קרויין אדם הם שתי חצוצרות, שתי חצאי צורות.
75 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועפ"ז יש לומר גם בנוגע ר"ה לאילן, שעיקר ענינו הוא שהוא ר"ה להאדם (אתם קרויין אדם ) שנמשל לאילן, כמ"ש כי האדם עץ השדה, ומזה נשתלשל שהוא ר"ה לאילן כפשוטו בגשמיות.
16 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך הענין הוא, שלהיות בינוני הוא ביכלתו של כאו"א (כולל זה דבהפקירא ניחא לי') כמובן מזה שבהשער ד"ספר של בינונים" (שענינו תוכן הספר) כותב כ"ק אדה"ז [וכידוע שגם השער כתבו אדה"ז] דקרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו, ובפנים התניא כותב עוד דמדת הבינוני היא מדת כל אדם [והיינו דגם מצד מדידה והגבלה (דענין המדה (מדת) שייך לומר רק כשישנו גדר מדוה"ג) הנה בחי' הבינוני היא לפי"ע ומדידת כל אדם , כי יהי' מי שיהי' מישראל (כל אדם ) הוא בכלל אתם קרויין אדם ע"ש אדמה לעליון.
36 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין הוא, דהנה אדם הוא אדמה לעליון, ולכן כל הענינים שלמעלה הם באותו האופן כפי שהם באדם (אתם קרויים אדם ), לעילא כגוונא דלתתא, ובלשון הכתוב כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם , ולכן, כאשר ישראל הם במצב של שינה, היינו שהענינים דתומ"צ (שעי"ז הם אדמה לעליון) הם אצלם במצב של שינה, עי"ז נעשה שינה כביכול גם במלכו של עולם.
11 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דשני ענינים אלה בתורה הם תורה ומצוות, ובישראל הם שכל ורצון [דזה שבנפש האדם יש שכל ומדות הוא בעיקר בישראל, אדם אתם אתםקרויין אדם , ומזה נשתלשל כן גם באוה"ע].
47 יחזקאל לד, לא. יבמות סא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 13
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[חיות של אדם (אתם קרויים אדם ) אשר "רוח בני האדם העולה היא למעלה"], וחיים בשריים בפ"ע [חיות של בהמה (עם הדומה לחמור או – נקרא חמור) אשר "רוח הבהמה היורדת היא למטה"] – בערכו אינם חיים, והוא – אין לו להודות ע"ז.
83 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה במעשה המצות נא' אדם אתם אתם קרויים אדם כו' משום דכתיב נעשה אדם בצלמינו כדמותינו ואין נק' אדם כצלם האלקי' ודמותו אלא ע"י התורה והמצו' ולכך א' אתם קרויים אדם כו' והטעם הוא לפי שהקדב"ה מקיים כל המצות למעלה כנ"ל ע"כ בקיום האדם המצות למטה נק' ג"כ אדם אשר בצלמו ודמותו כו' אך הנה מה שאמר בצלמינו ודמותינו דוקא דהיינו שיהא ממש בצלם ודמות אדם העליון הענין הוא שיהא גם אצלו ב' הדיעו' הנ"ל בהשווא' א' כמו שהוא בהשווא' א' למעלה כנ"ל כי מחמת המשכו' אורו' בכלים שנמשך ע"י האדם ע"י המצות ממשיך למטה גילוי אלקו' כמו שהוא למעלה דהיינו להיו' אין עוד מלבדו למטה כמו למעלה ובזה הוא שנעשה אדם בצלמינו ממש כו' ואיך הוא ענין זה מבואר הוא במ"א ע"פ ולא <רט>
53 אדם אתם אתם קרויים אדם : יחזקאל לד, לא. יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
פושעי ישראל בגופן זה קרקפתא דלא מנח תפילין כו', אבל לא על ביטול תו' הגם דמצות ת"ת כנגד כולן כו', והענין הוא מטעם הנ"ל לפי ששרש מעשה המצות למעלה הוא רק בחי' מראה דגופא דמלכא אך שרש המראה מגיע בבחי' העצמות ממש, ולזה רמזו רז"ל ע"פ אדם אתם קרוי' אדם ע"י המצות ולא אוה"ע כו' וכן ועשיתם אותם כאילו עשאוני כו' ופי' אדם אדמה לעליון דהיינו לבחי' קדמון לכל הקדומי' כו', וע"כ כל העושה מצוה נק' אדם בדמות אדם העליון הקדמון לכל הקדומי' כו' ויזכה לחלק לעוה"ב שאז נא' עין בעין נראה אתה כו', וכמארז"ל כאו"א מראה באצבעו הנה אלקינו זה כו', ובהיפוך בהעדר המצות נק' הפושעי' בי בי ממש, אבל מצות ת"ת אינה אלא ענין ומדריגה אחת פרטי' והוא בבחי' החכ' שבראש שהיא כוללת ג"כ כל האברי' עד שנק' אדם אבל אינה מגעת אל בחי' צלם העצמות ממש רק שכולל כל בחי' אור וחיות שמלובש בכלי ולא בחי' צלם העצמי' וכנ"ל בענין המראה והקול, וע"כ בהעדר מצות ת"ת אינו נק' פושעי' בי ממש ובקיומה לא יחייב שכר בעוה"ב לראות עי"ן בעי"ן בבחי' תפארת עצמות המאציל, וכן מ"ש ישראל אשר בך אתפאר היינו ג"כ ע"י מעשה המצות דוקא שנק' תפארת לעושי"ה כו', ולזה רמזו רז"ל דבעוה"ב צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן דהיינו ממעשה המצות דוקא ומטעם הנ"ל וד"ל.
94 אתם קרוי' אדם : יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמ"כ בדוגמא זו יובן למעלה בהפרש שבין סט' דקדושה לסט' דקליפה בסדר ההשתלשלות דאבי"ע מאחר שבצלם אלקי' עשה את האדם כו', וכיוצא בכ"ז יובן בכללות נש"י הכלולי' בשיעור קומה של אדם העליון שנק' אדם דאצי' וכמארז"ל אתם קרוים אד"ם שעכשיו בזמן עקבות משיחא שהאור אינו מאיר רק בבחי' נהי"ם בבחי' האחרונה יש התקשרות לאדם דקליפה דעשי' גם בבחי' אור עתיק דקליפה כנ"ל וזהו ענין המאמר דרישא שכיבת לעפרא וזנבא שליט כו' וז"ש קולה כנח"ש ילך כו', והוא ענין מ"ש אל הנחש דקליפה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב בעקבות משיחא, אבל בימות המשיח שמאיר בכללות נש"י מבחי' ג"ר דע"י כו' כמ"ש ונחה עליו רוח חכמה כו' והריחו כו' אז יהי' מיעוט האור דקליפה בתכלית וכמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר כו' וז"ש הוא ישופך ראש בבחי' ג"ר דקליפה כו' (ומה שאמר עשו הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח כו' כי הנה ביעקב נאמר וידו אוחזת בעקב עשו ע"כ קרא שמו יעקב והוא בחי' בירור דשם מ"ה שמברר לבחי' נוג"ה דעשו עד בחי' העקביים שבו שנק' עקב עשו וז"ש ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו ואז והיתה לה' המלוכה כו', וזהו פי' יעקב יו"ד עקב כידוע, והיינו מ"ש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כי בהתלבשות השכינה בגלות בע"ש דקליפה דעשי' מתבררים עי"ז, וז"ש ויעקבני זה פעמיים את בכורתי בחי' חכמה דקליפה והוא בימי שלמה ועתה לקח ברכתי מבחי' עתיק כו' והוא בימות המשיח כנ"ל, וז"ש בא אחיך במרמה כו', וכ"ז מטעם הנ"ל בשרש ההפרש בין סט' דקדושה לסט' דקליפה כו' וד"ל).
141 אתם קרוים אד"ם : יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ויקרא אלף זעירא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ה
אך הנה כתיב וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה , שהן בחי' ב' נפשות נפש האלקי' שנק' אדם , ונפש הבהמית נק' בהמה , וכמארז"ל אתם קרוים אדם והוא בחי' אדם תתאה שבמרכבה ופני אדם לארבעתן, וידוע דשורש כל הנשמות דאדם זה נמשך מבחי' אדם העליון דאצי' שע"ג הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' אדם הגדול כו', וזהו כללו' ענין זה דאדם כי יקריב מכם דוקא, דהיינו בחי' אדם העליון שע"ג הכסא הוא המקריב בחי' נשמה דאדם התחתון, וזהו מכם שהן בחי' נשמות ישראל שנק' אדם תתאה וכמ"ש כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם כו', אז מן הבהמה ומן הבקר כו', שהוא שרש הנפש הבהמי' תקריבו אתם קרבנכם וזהו קרבן שאתם מקריבים, אבל מכם אד"ם העליון הוא המקריב, וע"כ אמר ברישא כי יקריב ל' יחיד דקאי על בחי' אדם העליון, ובסיפא אמר תקריבו ל' רבים, דהיינו קרבן אחר שמקריבים לנפש הבהמית כו', כך הוא כללו' ענין פסוק הזה וד"ל.
4 אתם קרוים אדם : יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב אדם כי יקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הארה מלמעלה מתעוררות ליכלל באורו ית' כנר המתכללת באבוקה המתקרבת אליה יען היותה מקורה אבל לנפשות הבהמיות שבהם ולגופם החומרי אין זה שייכות כלל כלומר שאעפ"כ הם ישארו נצבים על מעמדם, ועם היות כי רוח אלקים שהיא הנק' רוח האדם כי אתם דוקא קרוים אדם היא העולה למעלה להתכלל באורו ית', עכ"ז רוח הבהמה היא הנפש הבהמית היורדת למטה וכן הגוף ואינן מתפעלים ומשתנים כלל מהתעוררות זו שלמעלה, ובפירוש ארז"ל במלאך הממונה על ההריון ששואל מלפני הקב"ה טפה זו מה תהא עליה כו' ואילו צדיק או רשע לא קאמר, כי כך מסר הבורא ית' הבחירה להיות ביד האדם להרע או להטיב מצד נפשו הבהמית וגופו החומרי, ולכן הנפש הבהמי' והגוף אינן מתפעלי' מהערה זו שמעוררים מלמעלה רק הנפש אלקי' שבתוכם בלבד היא העולה למעלה ע"י אתעדל"ע שמלמעלה ולהתכלל כנר בפני האבוקה.
17 כי אתם דוקא קרוים אדם : יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והיינו ציור אדם דכנס"י שנק' ג"כ אדם כמ"ש אדם אתם , אתם קרוים אדם כו', והוא ע"י המצות מעשיות בפו"מ שעושים כמ"ש ועשיתם אותם כאלו אתם עשאוני ברמ"ח כו', וכתי' אלה המצות אשר יעשה אותם האדם יעשה בפ"מ שזה כל האדם לפי שנעוץ תחלתן בסופן דוקא שעולה למעלה מאדם הפנימי דמוחין דחב"ד כו', וזהו וחי בהם מעצמות א"ס ב"ה שלמעלה מבחי' אדם כו', וכמ"ש סוף דבר כו' כי זה כל האדם .
197 אתם קרוים אדם : יבמות סא, א. ראה גם לעיל פ' יתרו רסב, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואמנם הנה זה גופא מה שיסבול ב' הדעות דיחו"ע ויחו"ת כא' כנ"ל הוא ע"י תו' וקיום המצות דוקא לפי שע"י התומ"צ נק' כנס"י בשם אדם אדמה לעליון ממש והוא מ"ש אדם אתם קרוים אדם בצלם אלקי' ממש
285 אדם אתם [ה ניתוסף: אתם ] קרוים אדם : יחזקאל לד, לא. יבמות סא, א. ראה גם תו"ח נח עה, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרנג. דברים ח"ד ע' א'רז. הנחות תקע"ז ע' שז. לקמן פ' תרומה שיד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וארץ כנ"ל ויש להקדים ענין אחד והוא מ"ש אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה וידוע הקושיא דא"כ באיזה יקדים שאיך יקדים בחכמה שאם אין יראה אין חכמה ואיך יקדים ביראה שאם אין חכמה אין יראה אלא הענין הוא שיש הפרש בזה בין בחי' עיגולים דתהו ליושר דתיקון הנ"ל שבדרך כלל העיגולים הן בבחי' או"ח והיושר באו"י וידוע שבע"ס דאו"י הכתר קודם לחכמה והמל' אחרון ובע"ס דאו"ח נהפוך הוא שהמל' קודם לבא והכתר והחכמה אח"כ (וזהו עד דמטי רגלין דאו"י ברגלין דאו"ח וכמ"ש ועמדו רגליו כו' דבירורים דאו"י מלמעלה למטה מכתר עד מל' ובירורי' דאו"ח מלמטה למעלה ממל' עד הכתר כו') וזהו שאם אין חכמה אין יראה היינו בע"ס דאו"י מלמעלה למטה החכמה קודם ליראה ובע"ס דאו"ח אם אין יראה שבסוף שהוא המל' אין חכמה שבראש כו' וזהו שכל שיראת חטאו קודמת דוקא לחכמתו חכמתו מתקיימת כו' וכמ"ש ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם כו' וכן תכלית חכמה תשובה ומע"ט כו' וא"כ לכאורה יש להבין בזה דהלא ידוע שנש"י הן בבחי' היושר כמ"ש והאלקים עשה את האדם ישר כו' ואתם קרויים אדם כו' וכידוע וא"כ למה בכנ"י היראה עיקר ותחלה וכמ"ש מה ה' אלקיך שואל ממך כ"א ליראה כו' וכן דוד אמר אחת שאלתי כו' שבתי בבית ה' כו' וכמ"כ ויהי נועם ה' כו' ומעשה ידינו דוקא כוננהו בצדקה תכונני וכתיב בזאת יבא כו' וכה"ג ולכך א' דדוקא כשיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכמ"ש סוף דבר כו' את האלקים ירא כו' כי זה כל האדם דהמעשה עיקר וגם מה שתלמוד גדול אינו אלא מפני שמביא למעשה כידוע כו':
21 ואתם קרויים אדם : יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מהם קדם אומר אני ישראל קדמו, וכן מובן ממה שאומר (היינו בתורה שקדמה לעולם ) צו את בנ"י דבר אל בנ"י הוי ישראל קדמו, והיינו כי בחר בנו לעבדו וליראה אותו שזהו ע"י קיום מצותיו הנא' בתורה, וגם לימוד התורה עצמה הוא מכלל הרמ"ח מצות עשה כו', ונמצא כי התומ"צ הם הפרטים שעי"ז מתגלה שאנו עובדים אותו, והעובד קדם במח', ובשביל זה נבה"ע, והגם שנת"ל בפי' אנכי עשיתי ארץ כו' שכ"ז הוא בשביל בראתי בגימ' תרי"ג כו' צ"ל שע"י קיום התרי"ג מצות מתברר עבודתינו כנ"ל, והעיקר הוא כפשוטו של מקרא ואדם עליה בראתי שכל מכוון הארץ הוא בשביל האדם וכמ"ש כי זה כל האדם , ואתם קרוים אדם כו' והיינו ע"י עבודתו שהוא בבחי' זה כו', ע"י בחי' קיום המצות כו', ושרש ענין מעלת האדם הוא שבו וע"י נמשך המשכת אלקותו בעוה"ז השפל והגשמי שז"ע דירה בתחתונים והיינו כמו שהי' קודם הבריאה וביתר שאת, דהנה ידוע שרש ענין הצמצום הוא כשעלה ברצונו הפשוט להטיב לברואיו דזה א"א כ"א ע"י שצמצם וסילק אורו הגדול כבי' על הצד כמ"ש בע"ח ובס' מב"ש, ונשאר חלל ומק"פ שלא נשאר רק רשימה לבד, וע' מזה בד"ה מצה זו בענין <26>
363 ואתם קרוים אדם : יבמות סא, א. ראה גם תו"ח יתרו ח"ב רסב, א ואילך ובהערה 285. סה"מ מלוקט ו' ע' פג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועיקר המכוון הוא העבודה והתומ"צ הוא שבהם וע"י ניכר העבודה וכמ"ש אתה בחרתנו מכל העמים כו' וקדשתנו במצותיך וכתי' כי בך בחר ה' מכל העמים להיות לו לעם סגולה, ובמה יודע איפוא הלא ע"י התומ"צ, דעצם המצות אינם תופסים מקום כלל דמה איכפת לו להקב"ה, וכל מצותיך צדק, רק עיקר המכוון הוא העבודה, ולא שהי' הרצון תחילה בתומ"צ ואח"כ נבראו ישראל לקיימם, אלא עיקר הרצון בעבודת ישראל ולכן נעשו המצות שע"י יוכר העבודה, ומ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי ונת"ל (ה' ד"ה ואהבת ע') דמה שנמשך מאנכי מי שאנכי שיהי' ארץ הוא בשביל האדם , ובראת"י בגימ' תרי"ג שעיקר המכוון בשביל תומ"צ, צ"ל ג"כ שעי"ז ניכר העבודה אבל המכוון בשביל עבודת ישראל, דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ונושא הפשוט ממ"ש ואדם עלי' בראתי הוא בשביל ישראל, ומ"ש בראתי בגימ' תרי"ג כדי שיהי' אדם אתם אתם קרוים אדם הוא ע"י התורה אבל עיקר המכוון הוא עבודת ישראל (בפ"א וזהו נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים
36 אתם קרוים אדם : יבמות סא, א. ראה גם תו"ח יתרו ח"ב רסב, א ואילך ובהערה 285. סה"מ מלוקט ו' ע' פג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג י"ג תשרי, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
טעמו וראו כי טוב הוי' אשרי הגבר יחסה בו, ואמר רבינו נ"ע (בתו"א בד"ה זכור דפ' תצוה) דזהו מי שעבודתו בקרבת אלקים לו טוב, בחי' אהבה בתענוגים שהיא אהבה עליונה העולה על כולנה להתענג על הוי' וצ"ל הסיפא דקרא מה שמזכיר התואר דגבר, דהנה בתוארי המדבר הנה היותר מעולה הוא שם אדם וכמ"ש אדם אתם ואמרז"ל אתם קרוים אדם , וכתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי, הרי נזכר התואר אדם , וכאן בטעמו וראו כי טוב שהיא מדריגה רמה ונשאה בעבודת הוי' מזכיר דוקא התואר גבר, ולהבין זה ילה"ק תחלה מפני מה נק' הבריאה בשם בריאה יש מאין , הלא מקרא מלא דיבר הכתוב (דהי"א כ"ט י"ד) כי ממך הכל וגו' דהכל הוא מבחי' עצמות א"ס ב"ה וא"כ מהו"ע יש מאין .
8 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ויקהל פ"ש צב"ר · ב' דר"ח אדר שני צב"ר פּאַסטאָוו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובכדי דכוונה זו תושלם ע"י התחתונים, הנה ואדם עלי' שהוא בריאת האדם דאתם קרוים אדם .
22 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג שמע"צ רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דהנה כאשר האדם מתנהג עצמו בענינים הגשמים כבהמה ה"ה גרוע ושפל מן הבהמה, דבהמה אין לה דעת כלל, אבל אדם הרי יש לו דעת וכשהוא עושה מעשה בהמה ה"ה גרוע מהבע"ח, וזהו הטעם דכאשר האדם נמשך אחרי הגשמיות ותענוגים בשרים ה"ה יורד מדחי אל דחי ר"ל וכמו שאנו רואין במוחש בטבעי בנ"א הבעלי הנאה ההולכים בשרירות לבם שיורדים ר"ל בתכלית השפלות עד כי יגנבו יגזלו וירצחו בשביל למלאות תאוותיהם, ועם זה הנה האדם הוא תכלית המעלה והרוממות, דמרובה מדה טובה, וכשם שבהירידה והפחיתות נעשה גרוע מהבע"ח, הנה כן ויותר מכן כאשר עסקו במעלת האדם האמיתי בלימוד התורה וקיום המצות ובעבודה שבלב כדכתיב אדם אתם , אתם קרוין אדם , אתם המקיימין תומ"צ, וכמ"ש ואדם עלי' בראת"י, דמעלת האדם הוא מי שמקיים בראת"י תרי"ג מצות, ה"ה מתעלה בעילוי רב.
40 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג מוצאי יוכ"פ, רצ"ג, בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכאשר משמים הביט הוי' בההשגחה פרטית דד"ע אז ראה את כל בני האדם שהם אדם אתם , אתם קרויים אדם , שהוא ואדם עלי' בשביל בראת"י קיום המצות, ואזי וברך את עמך את ישראל שנראים לדבר חשוב שיושפע להם השפעה מרובה בשפע רב גשמי בחיי בשרי ושפע רב רוחני ועל ידם נמשך השפעת החיות לכל הנבראים, להיות נש"י הן המה תכלית ועיקר כוונת הבריאה והן המה המשלימים הכוונה העליונה בכללות ענין הבריאה.
31 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרפ"ז רשימה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מה שאנכי מי שאנכי עשיתי ארץ, הוא בשביל האדם , וכתיב ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם ואמרו רז"ל אתם קרויים אדם , והאדם הלזה הנה תכליתו הוא בראת"י, בגימטריא תרי"ג שיקיים את המצות, דזהו דרך אחד בעבודה, והוא להיות
49 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כמארז"ל אתם קרוים אדם .
601 אתם קרוים אדם : יבמות סא, רע"א.
עיקר תואר אדם הוא בישראל – ד"ה שובה תש"ב פ"ח. קאי על הנשמות המלובשים בגוף. – ביאור תניא לר"י קאיידאנער. וראה בספר הערכים כרך א טור קכג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה כמו הבן אחר הוולדו דומה טבעו ממש לטבע האב אף שירד כמה מדריגות ובהשתלשלות משרש עצם תענוג האב, כן בנמשל אף שירדה הנה"א כמה מדרגות בהשתלשלות מעצמות תענוג אלקות עד מל' דמל' דעשי' בגוף ונה"ב, מ"מ גם בגוף דומה לעליון כמ"ש אתם קרואין אדם כי יש בטבע כל נשמה הביטול לאלקות למע' מהטעם היינו שיש בה טבע אלקות, כי ידוע שמהו"ע אלקות הוא שהוא לבדו הוא ואין דבר יש זולתו ממש גם אחר הבריאה, לכך הנשמה שהיא חלק אלוק ממעל ממש טבעה ממש טבע אלקות, היינו גם היא מרגשת שאין דבר יש מבלעדי אלקות וגם היא בעצמה אינה תופסת מקום כלל לבחי' יש ודבר מה כמו מהות טבע אלקות ממש, ואף שיש לה העשר כוחות שכל ומדות, והשכל ומדות רחוק מביטול העצמי כי בדבר המוחש בחוש הטבעי אינו שייך לזה השכלה כלל ומכ"ש המדות אהבה או יראה שהיא בחי' התפעלות מורגשת היפך הביטול כידוע, אך ההסבר ידוע במ"א איך בעצמות הנפש גם השכל ומדות הם בבחי' העצמי וד"ל, רק בכחותי' יש השתנות בגלוי מצד ירידתה בעולמות כמו הבן מצד ריחוק מקום יכול לקנות טבע אחרת בגילוי הנק' טבע שני כנ"ל, וכן הנה"א מצד ירידתה באיזה עולם נשתנה מעט טבעה לזה העולם, היינו שאין כחותי' בבחי' הביטול כמו שהיו מיוחדים הכחות בעצם הנפש רק כמו טבע ע"ס זה העולם, כמו אם ירדה בעולם האצי' ומאצי' ירדה לגוף הגשמי מוטבע בכחה טבע מע"ס דאצי', ואם ירדה עוד למטה בבריאה נשתנה כחותיה למהות ע"ס דבריאה וכן ביצי' ובעשי', והטבע שקנתה מע"ס מאיזה עולם אין זה רק טבע שני כמו בבן מצד הריחוק כנ"ל, היינו שבהתגלות דומין כחותיה לטבע הע"ס אבל בהעלם יש בכחה בחי' הביטול כמו שהי' בה קודם ירידתה בהעולמות, משום כי בחי' הביטול שיש בה היא טבע הראשונה שיש בה והוא ממש מהותה ועצמותה וידוע שבחי' העצמי א"א להשתנות מכל וכל כמו למשל הבן כנ"ל וד"ל.
285 יבמות סא, א וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תשכא
מקור מפורש
בדף זה
ביטוי ההודי' בנדו"ז – ע"י פעולות ד"אהבת ישראל".
13 ביטוי ההודי' : על השאלה כיצד להודות לה' על רפואת בנו שחלה במחלה קשה והתרפא ב"ה לגמרי.
של עתה : ומשיעור היום בפ' השבוע: וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך.
לחזק : ראה שבת (קל, א): מוחזקת כו' מרופה כו'. ודתענית (יז, סע"ב) ד"ת א"צ חיזוק (שלא יקילו בהם), היינו ע"י ד"א. ובאבות (רפ"א) ועשו סייג לתורה, היינו הרחקה (כפיה"מ שם. ראה אדר"נ רפ"ב. שבת יג, סע"א. וברמב"ם הל' ממרים פ"ב ה"ד "לחזק הדת ולעשות סייג". וראה שם פ"א ה"ב. ואכ"מ). ודברכות (לב, ב), היינו שיהי' תמיד בכל כחו (פרש"י שם), או שאף שלא הצליח יחזור עוה"פ (כ"מ באגה"ק דאדה"ז (בית רבי ע' קנ), וי"ל דהוכחתו ממאמר הסמוך לו: אם ראה כו' שנאמר קוה כו').
אתם קרוים אדם : יבמות סא, רע"א.
בהררי קודש : היא בחי' חכמה שבנפש האלקית שבה מלובש אור א"ס ב"ה (תניא ספי"ט). ולהעיר מהתרגום (תהלים פז, א).
אני ישנה . . הגלות) : ילקוט שמעוני שה"ש רמז תתקפח. וראה ד"ה אני ישנה תר"ץ וביאורו (ס' הקונטרסים ח"א).
שהוקשה . . לתפלין : קדושין לה, א. – דהכוונה לכל המצות. – ועפ"ז יומתק מה שאמר אלישע על תפלין כנפי יונה (שבת מט, א), אף דדרז"ל עה"פ (תהלים סח, יד) היא "מצות" סתם. ועפ"ז יל"פ דברי רש"י שם ד"ה כנפי יונה " מפני שהם מצות " (אף דפשוטי' – "הם" קאי אכנפי יונה).
הובטח : ספר הישר לר"ת שי"ג. של"ה ש' האותיות אות ל'.
שכל . . בלב : ירוש' תרומות ספ"ח. וראה זח"ג קסא, ב. וראה של"ה שם.
כל עמי . . תפלין : ברכות (ו, א) ושם "אלו תפלין שבראש". אבל הרי צ"ל כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). וראה צפע"נ (להגאון הרגצובי) על הרמב"ם הל' תפלין (פ"ד ה"ד) דתש"י מוסיפה בתש"ר. ולכאורה פשוט אשר גם תש"ר בפ"ע דיים לפעול "ויראו" (ראה תוס'. וצע"ג רש"י מנחות לה, ב).
הרא"ש : וראה ג"כ בחיי מטות לב, לב.
מפני . . ותיקונן : נ"א: ע"ש קיום מצות תפלין שתקנו.
וטרף זרוע : תש"י גם בפ"ע – (לא רק שמוסיפה בתש"ר כדלעיל (ובפרט לפרש"י הנ"ל) – כי שם הפעולה "ויראו" היא באחרים – ותש"י לא לאחרים לאות (מנחות לז, ב), משא"כ) "וטרף".
ונתתי שלום בארץ : להעיר ממרז"ל כל הנותן בעין יפה נותן, ובפרש"י – ב"ב עא, א ד"ה אבל – מוסיף: יותר מדאי. ולהעיר מפרש"י ר"פ השבוע: ואתחנן כו' מתנת חנם אעפ"י כו'.
שלום השקט ובטח : להעיר מאגה"ק סי"ב. ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי. אוה"ת לאדמו"ר הצ"צ (וכן מפ' ואתחנן ע' שכז – ושם מביא משל"ה מס' חולין ר"פ תו"א, קטז, א) עה"פ ונתתי שלום.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קמב
מקור מפורש
בדף זה
והנה אדם התחתון שהוא בדוגמת אדם העליון, ועל בנ"י - אתם קרויים אדם - יבמות סא, א) - נאמר ד' צלך שהוא כביכול כצל שהוא פונה אחר האדם (לקו"ת ד"ה מה טובו סס"ד ועוד) לכן גם הם כשמתדברם ע"ד נשואי איש ואשה הנה ראשית דבר הוא...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב ריט
מקור מפורש
בדף זה
והנה אמרז"ל אתם קרוים אדם ולא הנכרים, אבל בשם האדם נכללים גם הנכרים (יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקיח
מקור מפורש
בדף זה
- שוב ראיתי דתימה לומר כהנ"ל, שהרי מבואר (יבמות סא, א ובתוס' שם) דבמקום דכתב גם בהמה אז כשהזכיר השם - אדם כולל גם עכו"ם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשפח
מקור מפורש
בדף זה
יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתלג
מקור מפורש
בדף זה
יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתלז
מקור מפורש
בדף זה
יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קע
מקור מפורש
בדף זה
יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
"אדם" (בלי ה"א) – קרויים בני ישראל בלבד, ו"האדם" (באות ה"א) – אף אומות העולם.
8 יבמות סא, א תוד"ה ואין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
3) יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
והנה אדם התחתון שהוא בדוגמת אדם העליון, ועל בנ"י -- אתם קרויים אדם (יבמות סא, א) - נאמר ד' צלך שהוא כביכול כצל שהוא פונה אחר האדם (לקו"ת ד'"ה מה טובו סס"ד ועוד) לכן גם הם כשמתדברים ע"ד נשואי איש ואשה הנה ראשית דבר הוא .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7) יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
8 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
של חוזק והתנגדות ל"אדם", ש"אתם קרויים אדם" – "אדמה לעליון" .
46 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקה"פ שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
על־אחת־כמה־וכמה כאשר מדובר בצער של בן אדם, ובמיוחד בקשר ליהודי, ש"אתם קרויים אדם"; ובמיוחד כאשר רואים שיהודי נמצא
61 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
למרות זאת, לאחר ששמע משה מאהרן, שלפי עבודת הנבראים בעולם העשיה – העולם הזה – קיימים הבדלים, והקדושה של "שעה" אינה שווה לזו של "דורות", הרי "וישמע משה וייטב בעיניו" – דעתו התקבלה גם על־ידי משה, ומכך מובן שהיא איננה מותאמת רק למידתו של אהרן – חסד, אלא גם למידת משה – מדת האמת.
37 ועד"ז יש לבאר במאמר שמאי אבות פ"א* מט"ו "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", אף שמצינו שהנהגתו היתה באופן הפכי בהנכרים שבאו להתגייר אצלו (שבת לא, א), והרי במאמרו "האדם" (בה"א) כולל גם בני נח (תוד"ה ואין – יבמות סא, א). אלא – לאחר שאמר הלל** (אבות שם מי"ב) הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום כו'*** פעל גם על *) להעיר מלקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 164. *) להעיר שבכו"כ שנים (כולל השנה שבה נאמרה השיחה) קוראים פ' שמיני בשבת הא' לאחרי חג הפסח שאז לומדים פרק א' דאבות. **) ראה לקו"ת שה"ש מח, ג שפלוגתת הלל ושמאי הוא כהפלוגתא דחסד ואמת (שמו"ר הנ"ל) כמדרי' משה ואהרן. ***) ועפ"ז יובן מה שהקדים באבות שם דברי הלל שמאי שהי' מבחי' הגבורות שגם הוא יאמר "והוי מקבל את כל האדם בספר פנים יפות", אף שמצ"ע "דחפו באמת הבנין" (שבת שם). וראה לקמן ע' 370 ואילך ביאור משנה זו. ושם ע' 377 הערה 59.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
2 אתם קרוים אדס: יבמות סא, א. זח"ב פו, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
למרות שהגמרא לומדת זאת מפסוק ביחזקאל – הרי זה רק ש"אתא יחזקאל ואסמכה אקראי" (=בא יחזקאל והסמיך למקרא), אך זהו איסור מן התורה, ממה שנאמר "אשה זונה...
14 תוד"ה אין יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
אמרו חז"ל "אתם קרויים אדם", שעיקר הכינוי והתואר אדם אמור לגבי ישראל.
24 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
10 ו7) יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
4 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
0 שנקרא ,אדם" (יבמות סא, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
8 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
25 כי כוונת הכתוב היא גם בנוגע לכל יחיד > דבנ"י לגבי יחיד דאו"ה (שנקראים ,האדם" - תודיה ואין יבמות סא, א), כדלקמן הערה 28 - בהתאם להנקודה שבפנים השיחה, שכאו"א מבנ"י (כל יחיד) צ'ל במצב ו,נפלינו* מיחיד דאו"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
0 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מקום של סכנה בגשמיות, משום שהוא מקום סכנה ברוחניות, "לא ישב אדם שם" – מקום שאיננו בסוג של ישוב של אתם קרויים אדם, מקום ש"אדם העליון" אינו שוכן שם, שעליו נאמר "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה", שם ייתכן שיהודי לא יוכל לעמוד בנסיונות הקיימים שם, והוא יגיע למצב של "אחר" ר"ל, וכפי שהיו הנסיונות והמריבות של ישראל בהליכתם במדבר,
48 יבמות סא, רע"א – ע"ש אדמה לעליון (של"ה כ, ב. רסח, ב. שא, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
2 יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הוי' מלך ישראל, שהקב"ה נקרא מלך ישראל, לפי שהם בחי' אדם, אדמה לעליון.
42 ראה יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
כשם שבר"ה הראשון אמר אדה"ר "הוי' מלך גאות לבש" , היינו, שהמשיך וגילה מלכותו של הקב"ה, ולא רק בעצמו, אלא גם בכל הבריאה, וכמוזכר במאמר שאדה"ר אמר לכל הנבראים "בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עושנו" – הנה גם בכל ר"ה נמשכת מלכותו של הקב"ה בגילוי, ולא רק ליוצאי חלציו של אדה"ר, "אתם קרויים אדם" , אלא גם בכל הבריאה, שהבריאה כולה ממלאת את הציווי "בואו נשתחוה גו'".
19 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ויש לבאר החידוש בענין הענוה מכל האדם , אפילו מנכרי, דהנה, מציאותו של הנכרי שהוא בציור אדם אינו אלא כדי שיוכל להיות ענין
338 ראה תוד"ה ואין – יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
אצל איש ישראל הסדר אינו מלמטה למעלה, אלא מלמעלה למטה – שהרי מקומו העצמי של איש ישראל הוא למעלה , וכפי שממשיך רבינו הזקן לבאר מ"ש "בני בכורי ישראל" , "בנים אתם לה' אלקיכם" , שזהו "כמו שהבן נמשך ממוח האב כו'", כך, שמקומו העצמי הוא – תחת כסא הכבוד270, ויתירה מזה, שנקרא "אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" , ועד שישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד ; ומשם נמשך למטה כו'.
1389 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, ישראל עלו במחשבה הקדומה דא"ק, וכמאמר אתם
773 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
בתניא בפירוש הכתוב "נר ה' נשמת אדם", "שישראל הקרוים אדם נשמתם היא למשל כאור הנר שמתנענע תמיד למעלה בטבעו מפני שאור האש חפץ בטבע ליפרד מהפתילה ולידבק בשרשו למעלה ..
577 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שכל עניני בנ"י מתחילים מהתורה, שהרי "אתם קרויים אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" , ולכן כשם שקוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, כך בר נש עסיק באורייתא ומקיים עלמא , והיינו, שה"עולם" של יהודי נעשה ע"י התורה.
1085 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אבל, מכאן ראי' שבלשון בני אדם נקרא פורים בשם יו"ט, אבל עדיין אין ראי' שגם בלשון חכמים – "לשון חכמים מרפא" – נקרא פורים בשם יו"ט.
792 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
(ש)הן שרשים, וכל שרש מתחלק לששים רבוא ניצוצות כו'" , וכדאיתא בגמרא בנוגע לששים ריבוא בנ"י "שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה" , שכן, "הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדה"ר ואין אחד מהן דומה לחבירו" (הן בגשמיות והן ברוחניות),
1899 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
והנה, מצד קדימת הדבר המתברר להאדם המברר ישנם קשיים (שוועריקייטן) בעבודת הבירורים, שהרי הדבר המתברר אקדמי' טעניתא להאדם (אתם קרויים אדם ), וכמ"ש בעשו ויצא הראשון אדמוני גו' , ולכן טען את בכורתי לקח גו' .
1285 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, דכשם שקובעים מזוזה בבית פרטי להורות שהבית וכל אשר בו, כולל גם בעל הבית, שייכים להקב"ה , ועי"ז נעשית שמירת הבית ע"י הקב"ה , כמו"כ ישנו ענין המזוזה בנוגע לכללות העולם, שזהו"ע עבודת בני ישראל, אתם קרויים אדם , שמתקנים את העולם שיהי' ראוי לדירת אדם העליון, ולא רק שיהי' ראוי לדירה, אלא שיהי' דירה לו ית' בפועל, ועי"ז נעשה השמירה בכללות העולם.
1307 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"בעשרה מאמרות נברא העולם", אבל, ענין זה הוא בהעלם (לא רק מצד הקליפות כו', אלא מצד עצם ענין ההתהוות, כפי ש"בראשית ברא אלקים " , שמורה על ההעלם ); ורק אצל בנ"י רואים בגלוי שהם מציאות אחת עם הקב"ה, שלכן נקראים בשם "אדם" , כיון שגם בהיותם למטה הרי הם באופן ד"אדמה לעליון" .
1838 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שאע"פ שאיש ישראל נקרא בשם "אדם" , ע"ש "אדמה לעליון" , מ"מ, כשרוצים ליתן משל על פעולתו בעולם למטה, ובפרט בזמן הגלות (גלות בכלל, וגלות אמעריקא בפרט), אין ליתן משל מענין שהוא למעלה ממנו , ולכן המשל הוא מ"עץ השדה".
2551 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
דובר פעם (וכבר נדפסו הדברים ) אודות ב' הגירסאות במארז"ל "הוי שפל רוח בפני כו'" – "כל אדם", או "כל ה אדם", ע"פ דברי התוס' ש"יש חילוק בין אדם להאדם דעובדי כוכבים בכלל האדם נינהו".
3246 ד"ה אין – יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה שפעל אדה"ר שייך במיוחד לבנ"י, "עם קרובו" – שהרי "שופרי' דיעקב אבינו מעין שופרי' דאדה"ר" , וכדברי הגמרא "אתם קרויים אדם", ע"ש "אדמה לעליון" – שגם אצלם יהי' הענין ד"נשתחווה", למעלה מהשכל, ולא רק בנוגע לעצמם, אלא כפי שאמר אדה"ר לכל הנבראים "בואו נשתחווה", וזהו גם החוב והשליחות של כל יהודי בעולמו, לפעול בחלקו בעולם ובכל העולם כולו הענין ד"בואו נשתחווה גו' לפני הוי' עושנו", מתוך ביטול השכל.
564 יבמות סא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדים, שענין זה קשור גם עם ר"ה, שעם היותו יום ששי למע"ב (יום ברוא אדה"ר), נאמר עליו זה היום תחלת מעשיך , כיון שפועל ומשנה את כל יצירת מעשיך, כל הבריאה כולה, שתהי' באופן המתאים לרצונו של הקב"ה, שנתאוה להיות לו דירה בתחתונים, ע"י האדם (שנברא ביום ששי למע"ב), אתם קרויים אדם , כל אחד מישראל, שהרי אני נבראתי לשמש את קוני , וכשם שענין השימוש כפשוטו הוא באופן שהעבד עושה עבור האדון דבר שהאדון עצמו אינו עושה, ועי"ז נתמלא רצון האדון, כן הוא כביכול בהנמשל, שדוקא עי"ז שכל אחד מישראל משמש את קונו, מתמלא הרצון והתאווה להיות לו ית' דירה בתחתונים.
616 יחזקאל לד, לא. יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולכן, שמאי שאמר "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", "האדם" דייקא, כדאיתא בתוס' שכולל אפילו גויים – הקפיד שלא להזיק גוי!
1953 ד"ה ואין – יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
ולכן ראש השנה הוא ביום ברוא אדם הראשון דוקא, כי כח זה (להמשיך גילוי עצמות אוא"ס שלמעלה מהעולמות, ושהמשכה זו תהי' בעולם) הוא בישראל דוקא, אתם קרויים אדם, על שם אדם הראשון.
32 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובזה יובן המשך הפסוקים, דכתיב לעיל מיני' ימצאהו בארץ מדבר גו', דמדבר הוא מקום אשר לא ישב אדם שם, היינו שהוא מחוץ למושב האדם העליון, ועד"ז מחוץ למושב בני ישראל הקרויים אדם אדמה לעליון, כי בכל ישראל יש נפש הקדושה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, וכדכתיב לפנ"ז כי חלק הוי' עמו גו', ולפיכך אין להם שום שייכות למקום המדבר (שמחוץ לקדושה), ולא זו בלבד שלא ישב אדם (היינו ישראל) שם, אלא שלא עבר שם, היינו שאין לישראל כל שייכות למקום זה.
19 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין דשתי בחי' אלו באדם, היינו בהנשמה שהיא עיקר האדם (כדאיתא בתניא פל"ב), דאתם קרויים אדם על שם אדמה לעליון, הנה הנשמה ישנה כפי שהיא למעלה מהתלבשות בגוף, עצם הנשמה, פנימיות הלב וכו', וחלק הנשמה המתלבש בגוף, שבכללות הם כחות הגלויים של הנשמה שהם בבחי' התלבשות, הנקרא רגל שבנשמה.
9 יבמות סא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ענין מצות פדיון הבן
מקור מפורש
בדף זה
וענין הבכור הוא ראשית אוני כלומר ראשית ההשפעה שמובדל מן שאר ההשפעות במה שהוא בדוגמא למשפיע כי כח המוליד אשר יוליד בדומה לו הוא דווקא בבחי' הראשית כמ"ש בראובן כחי וראשית אוני כו' וזהו קדש לי דוקא וע"כ אתם קרויים אדם כו' כי פי' אדם אדמה לעליון כו' וכתיב ישראל אשר בך אתפאר וד"ל, ומשום דישראל עלה במח' בא"ס ב"ה בבחי' הראשית כנ"ל וכמ"ש קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ע"כ ציוה לפדות כל בכור בשעת יציאת מצרים לפי שהי' אז בחי' לידה דווקא כמ"ש ביחזקאל ומולודתיך כו' ונק' ברא בוכרא לאו"א כנ"ל, וענין הפדיון מיד הכהנים דוקא מבואר הטעם למע' וכמבואר ג"כ בכתוב שתחת הבכורות נתנו הלוים כו' והכל ענין אחד, ומבואר ליו"ח וד"ל.
29 אתם קרויים אדם : יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו שאו את ראש
מקור מפורש
בדף זה
כולם שמו' דהוי' שכל שם דהוי' הוא בז"א לפי שכולו בחי' חסדי' וכמ"ש כי זכר חסדו ועד"ז ממש יש מספר שמות בנוק' דז"א בשמו' דאלקי' דהיינו בבחי' הדין והצמצום כו' ובכלל זה נק' עלמא דדכורא וזה עלמא דנוק' וזה נק' אדם עילא' וזה נק' אדם תתאה כמ"ש כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם כו' ולפי ששרש הנשמו' נולדו מיחוד דזו"נ כמ"ש נעשה אדם בצלמינו וארז"ל אתם קרויים אדם כו' ע"כ אמר במספר שמות כל זכר לגלגלתם פי' שיהי' מספר בנ"י למטה כמו שהמה נטועים בשרש שרשם למעלה בזו"נ ולפי ששם הוא מספר השמות מכוון במספר זה דוקא כנ"ל לכך אמר במספ"ר שמו"ת כלומר לפי מספר השמו"ת כנ"ל וד"ל.
21 וארז"ל אתם קרויים אדם : יחזקאל לד, לא. יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
בדף זה
אך הנה הענין הוא לפי שזה הדבר שלא ילמדו איש את רעהו כו' שכולם יהיו בהשווא' א' מקטנם עד גדולם זה מורה על הגלות נגלות על כללו' נ"י מבחי' מקיף הכללי הנ"ל דהנה בשעת מ"ת כתיב ויחן שם ישראל כו' מה שאמר לשון יחיד ויחן לפי שכולם היו כאיש אחד ממש וכן מ"ש ברכנו אבינו כולנו כאחד כו' כולנו כאחד דוקא להיות כי כאשר אין בכנ"י בחי' האחדות להתאחד ממש כולם כאיש אחד הרי יש כמה ראשים פרטיים מיוחדי' לכל שבט ומשפחה בפ"ע וידוע שכנ"י הן בציור קומה שלימה ויש הרבה נשמות שהן מבחי' מוח החכמה ויש מבחי' מוח הבינה כמו חכמים ונבונים כו' ויש מבחי' המדות כו' ובכאו"א מהן יש בחי' פנימי' ומקיפי' ונמצא יש מקיפי' פרטיים ונקראו ראשים בפרט ודרך כלל נחלקו לג' מדרגו' חב"ד ופרטיהם לי"ב שבטי' שכאו"א כולל ד' כו' אך בחי' המקיף כללי הנ"ל היינו שחופף על המוחי' שבגלגלתא דרך כללות להקיף את כולם יחד עד מבלי שימצא בהם ראש וסוף לגבי מקיף הזה כי כולם מקבלי' מראש אחד והוא בחי'
59 שכנ"י הן בציור קומה שלימה : ראה יבמות סא, א. לקו"ת נצבים מד, א. סידור שער האלול רלא, ב. סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקכה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
ושרש הענין הוא בהיות שאור ושפע דחכ' שהוא שם מ"ה דאדם אינו נמשך למטה רק במספר קצוב המתחלק במדות שבחו"ב שהן ששה חג"ת נה"י ומתחלק כל א' לי' וי' לי' כו' במל' שהוא בחי' הדיבור כנ"ל, וזהו שהיו ישראל במ"ת ת"ר אלף נגד ו' מדות דחכ' ששרשם מחכ' שנמשך במל' כמו שו' מדות דחכ' דתורה נמשך לחכ' שבדבור בתושבע"פ שזהו עיקר בחי' אדם והתורה נק' תורת האדם שהוא שם מ"ה דבחכמה אתברירו, והטעם הוא לפי שעיקר ענין הבירור הוא לבחי' המדות דתהו שנפלו בשבה"כ כידוע ואין בירור המדות אלא בחכ' דמ"ה דתיקון שזהו בחי' אדם דתורה דאוריי' מח"ע נפקת והוא תושב"כ ח"ע ותושבע"פ ח"ת כנ"ל, ולכך יש מספר באותיות דתושב"כ ס"ר נגד ו' מדות שמתחלקי' עד ת"ר אלף, וכן בתושבע"פ ס' מסכתות שהן ו' מדות דמל' שנק' אדם תתאה, וכן נש"י שנק' אדם כידוע, אבל בחי' העלמו' שהן ההלכות שמתחדשי' מאין ליש ממש מלמטה למעלה בבירור דפלפול בעמל תורה בהיפך דחשך עצמו לאור, ה"ז עולה למעלה עד אין שיעור ומספר כלל, להיותו למעלה מבחי' אור ישר דחכ' ומדות והיינו בבחי' ההעלם דעצמות בעל הרצון והחכ' (שלכך נק' עלמות בחי' העלם כנ"ל) שאין שם בחי' מספר כלל.
700 נש"י שנק' אדם : יבמות סא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בדף זה
אבל בבחי' פנימי' ועצמי' האור דא"ס שלמעלה מן ההשתל' דעולמות ז"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כו', דבאמת מצד עא"ס לאו מכל אינון מדות כלל ולא נק' אדם כמ"ש כי לא אדם הוא, רק שנאצל מן העצמות בציור אדם פ[נימי], והוא אותיות רת"ס דאמת דתוה"ק שנק' אדם כמ"ש זאת תורת האדם בחכמה ומדות כו' בבחי' צורה עצמי' ממש כמו ושמי הוי' כו' שלמעלה מהיות מקור למדות דאצי' לאחזאה לאתנהגא כו', ומאדם זה נחקק אותיות בחו"מ בבחי' יצי' כמ"ש בראתי"ו יצרתי"ו והן נש"י ש[הן] נק' אד"ם בצלם אלקי', ואח"כ נמשך עוד בבחי' עשי' למטה ממש והן התו"מ שהן בחי' החכמה שבראש ורמ"ח אברים רמ"ח מ"ע באד"ם דעשי' הנגלית לנו לעשות בפו"מ ותורה דאצי' נק' אד"ם דאצי' ובריאה נק' אד"ם דבריאה כו', ובכלל בחי' א"ק נק' אד"ם דבריאה כידוע.
509 נש"י ש[הן] נק' אד"ם בצלם אלקי' : יבמות סא, א. בראשית א, כז. נח ט, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח שה"מ ממעמקים כו'
מקור מפורש
בדף זה
ובכ"ז יובן יותר הטעם שאמר כי קרוב אליך הדבר כו' אליך דוקא שהוא לכנ"י יש זה הכח והעוז לעשות ולתקן הדבר שהוא בירור המ"ן דנוק' ע"י המשכת המ"ד כנ"ל ולא לזולתם כמו המלאכים וכיוצא, וזהו בפיך ובלבבך לעשותו לדבר כו' והיינו כמאמרם שאתם קרוים אדם כו' וכתי' באדם דוקא ורדו בדגת הים ובעוף השמים כו'.
95 שאתם קרוים אדם : יבמות סא, א. ראה גם תו"ח יתרו ח"ב רסב, א ואילך ובהערה 285.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בדף זה
ראשית לתבואה כי תבואה הם בחי' תומ"צ וכמ"ש ברבות ויתן לך האלקים מטל השמים זה מקרא ומשמני הארץ זה משנה ורוב דגן הם הלכות ותירוש הם אגדות שנק' בשם תבואת הארץ, וישראל הם ראשית לתבואה זו לפי שישראל הם בחי' ארץ חפץ שע"י מצמיח התבואה ובלתי הארץ לא הי' שום צמיחה מהתבואה לכך הם ראשית לתבואה זו, שהם תבואת הארץ ופרי העץ שנת"ל במשל, וכ"ה בנמשל ע' בד"ה כי תבואו כו' ושבתה בענין שעורה שיעור ה' תבואת הארץ, שז"ע חג הפסח, כמארז"ל בפסח על התבואה, חדש האביב, אביב זמן בישול שעורים, וענין אביב הוא אב י"ב, שי"ב רומז לי"ב שבטים מרכבתא תתאה דבריאה כו', וחדש ניסן הוא אב לי"ב חדשים שהוא החדש הראשון, ונק' החדש הזה לפי שבו נגאלו אבותינו ממצרים והי' בו אותות ומופתים יוצאים מדרכי הטבע לגמרי כו', ופרי העץ ז"ע חג השבועות שארז"ל בעצרת על פירות האילן, ורומז לבחי' כי האדם עץ השדה, ואתם קרוים אדם ע"י קבעומ"ש וקבעומ"צ כו', וגם חטה ך"ב אתוון דאורייתא וכמ"ד עה"ד חטה היתה, וב' בחי' אלו נכללו בלשון הפסוק בשם תבואתה בה' ונקוד חולם שי"ל שהכוונה הוא על ב' בחי' הנ"ל כו', ומ"מ כתי' בה' כי תבואת הארץ כולל גם פרי העץ שלכן בשבועות זמן שתי הלחם מטעם הנ"ל דעה"ד ולשארי מפרשים
185 ואתם קרוים אדם : יבמות סא, א. ראה גם תו"ח יתרו ח"ב רסב, א ואילך ובהערה 285. סה"מ מלוקט ו' ע' פג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ
מקור מפורש
בדף זה
ומה שנקרא בשם בריאה, אין הכוונה שהוא מציאות נבדל ח"ו דאפילו באצילות שאחר כמה צמצומים עצומים (כידוע בצמצום א"ק וצמצום הדיקנא והפרסאות שבין א"ק לעתיק ובין כתר לחכמה), מכל מקום איהו וחיוהי וגרמוהי חד, וכ"ש בא"ק שהוא א"ס לגבי אצילות ונקרא בשם מאציל כידוע, אלא הכוונה בשם בריאה אינו אלא להורות שהוא מחודש מא"ס ואין ערוך בינו להא"ס כמו מבין נברא לבורא, אבל עצם מציאותו הוא אלקות ממש והא"ס מתייחד עמו בתכלית ביתר שאת לאין קץ מיחודו ית' באצילות עד שבאמת יצדק בידיעת עצמו יודע כל הנבראים שהוא הידיעה הכללית דא"ק שהוא אור כללי של כל ההשתלשלות, שלכן נקרא בשם קדמון שהוא העילה הראשונה שקדם לכל ההשתלשלות ולא שום עילה וסבה קדם לו זולת הא"ס כנ"ל, ולא נקרא בשם ראשון שזה הי' מורה שהוא בערך ההשתלשלות, ע"ד ראשון ושני וכמו אדם הראשון, ואין הענין כן אלא שהוא כולל כל ההשתלשלות כא' ומקיף את כולם בשוה כנ"ל, וממנו נמשכו כל ההשתלשלות כפרט מן הכלל לכן לא שייך ליקרא ראשון כי אם קדמון, ולכן נקרא גם כן אדם שהוא שם הכולל כל הבחי' ומדריג' מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין, שלכן גם כן ישראל נקרא אדם כמ"ש אתם קרוים אדם (ע' בי' והניף ) כי נפה"א מושרשת במחשבה הקדומה דא"ק, ולמעלה מעלה כי היא מפנימיות א"ק כו', וכן הולך ומשתלשל עד התלבשותה בגוף, ומצד נפש הבהמית הוא כלול מתחתית המדרי' דעשי' עד פסולת הגוף ממש, מה שאין כן אוה"ע שאין בהם נפה"א אין קרוים כלל אדם, וכמו"כ למעלה פרצוף א"ק נקרא אדם דוקא מצד היותו כלל הקדום מכל הפרצופים עד רגלי עשי', וגם אדם אדמה לעליון מצד פנימיותו שהוא א"ס ממש, זה הועתק מד"ה זכור את יום השבת מאה"ז מאדמו"ר הר"ד .
717 אתם קרוים אדם: יבמות סא, א, וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר