תשמט
וזהו בהתאסף ראשי עם פי' בהתאסף כל הראשים יחד כמשל המוחין שבראש שיש בהן ג' מדרגו' דהיינו בג'53 חללי' דגלגלתא מוח החכמה מיוחד בפ"ע ומוח הבינה מיוחד בפ"ע ומוח הדעת בפ"ע ולכולם יש בחי' מקיף אחד הכוללם יחד דהיינו שחופף עליהם להקיפם כאחד ולא להקיף לכאו"א בפ"ע והוא בחי' מקיף הכללי מהארת הגלגלתא עצמה שחופף על ג' החללי' דחב"ד כאחד כו' כך בחי' מקיף דשמחת תורה הנק' כתר תורה כנ"ל הוא בחי' מקיף הכללי מבחי' הארת הגלגלתא שנק' כתר כידוע שתחתיו מתאספים כל הראשים מג' חללי' דחב"ד יחד והוא כל חדש תשרי שהוא כללו' כל המוחין כו' ונמצא אע"פ שכל החדש הזה נק' ראש היינו רק בבחי' כללות המוחין דחב"ד שבראש אבל בחי' גוף הראש עצמו שהוא בחי' כתר שבגלגלתא עצמה הנק' כתר תורה היינו דוקא בשמחת תורה ועליו אומר בהתאסף ראשי עם יחד ופי' שבטי ישראל כי י"ב השבטי' הם י"ב החדשי' ונכללי' ונאספים יחד בחדש תשרי שהוא כללו' המוחי' שבראש ועליהם חופף בחי' הארת הכתר כנ"ל ומבואר למעלה שמבחי' כתר תורה נמשך כתר מלכו' לפי שנעוץ תחלתן בסופן לפי שכל54 ישראל בני מלכים הן כידוע וד"ל.
והנה לימות המשיח כתיב ולא55 ילמדו עוד איש את רעהו כו' כי כולם ידעו אותי מקטנם עד גדולם כו'. ויש להבין למה דוקא לימות המשיח לא ילמדו איש את רעהו כו' ולמה לא הי' דבר זה בזמן הקודם כמו בזמן שהיו ישראל במדבר וגם לא בזמן בנין בהמ"ק ראשון ושני כו'.
אך הנה הענין הוא לפי שזה הדבר שלא ילמדו איש את רעהו כו' שכולם יהיו בהשווא' א' מקטנם עד גדולם זה מורה על הגלות נגלות על כללו' נ"י מבחי' מקיף הכללי הנ"ל דהנה בשעת מ"ת כתיב ויחן56 שם ישראל כו' מה שאמר לשון יחיד ויחן לפי שכולם היו כאיש57 אחד ממש וכן מ"ש ברכנו58 אבינו כולנו כאחד כו' כולנו כאחד דוקא להיות כי כאשר אין בכנ"י בחי' האחדות להתאחד ממש כולם כאיש אחד הרי יש כמה ראשים פרטיים מיוחדי' לכל שבט ומשפחה בפ"ע וידוע שכנ"י59 הן בציור קומה שלימה ויש הרבה נשמות שהן מבחי' מוח החכמה ויש מבחי' מוח הבינה כמו חכמים ונבונים כו' ויש מבחי' המדות כו' ובכאו"א מהן יש בחי' פנימי' ומקיפי' ונמצא יש מקיפי' פרטיים ונקראו ראשים בפרט ודרך כלל נחלקו לג' מדרגו' חב"ד ופרטיהם לי"ב שבטי' שכאו"א כולל ד' כו' אך בחי' המקיף כללי הנ"ל היינו שחופף על המוחי' שבגלגלתא דרך כללות להקיף את כולם יחד עד מבלי שימצא בהם ראש וסוף לגבי מקיף הזה כי כולם מקבלי' מראש אחד והוא בחי'
הערות
- 53. בג' חללי' דגלגלתא : ראה זהר (אדרא רבא) נשא קמ, א. ואתחנן רסב, א.
- 54. שכל ישראל בני מלכים הן : שבת סז, א. וש"נ.
- 55. ולא ילמדו עוד איש את רעהו : ירמי' לא, לג.
- 56. ויחן שם ישראל : יתרו יט, ב.
- 57. כאיש אחד : פרש"י שם.
- 58. ברכנו אבינו כולנו כאחד : בברכת ”שים שלום" בתפלת העמידה.
- 59. שכנ"י הן בציור קומה שלימה : ראה יבמות סא, א. לקו"ת נצבים מד, א. סידור שער האלול רלא, ב. סה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקכה.
רש"י על שמות י״ט:ב׳ - הטקסט מספריא
ויסעו מרפידים. מַה תָּ"לֹ לַחֲזֹר וּלְפָרֵשׁ מֵהֵיכָן נָסְעוּ, וַהֲלֹא כְבָר כָּתַב שֶׁבִּרְפִידִים הָיוּ חוֹנִים, בְּיָדוּעַ שֶׁמִּשָּׁם נָסְעוּ? אֶלָּא לְהַקִּישׁ נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים לְבִיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי, מַה בִּיאָתָן לְמִדְבַּר סִינַי בִּתְשׁוּבָה, אַף נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים בִּתְשׁוּבָה (מכילתא):
ויחן שם ישראל. כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, אֲבָל שְׁאָר כָּל הַחֲנִיּוֹת בְּתַרְעוֹמוֹת וּבְמַחֲלֹקֶת:
נגד ההר. לְמִזְרָחוֹ, וְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא נֶגֶד, פָּנִים לַמִּזְרָח (שם):
ויסעו מרפידים AND THEY JOURNEYED FROM REPHIDIM — What does Scripture teach us by again expressly stating from where they set forth on the journey, for is it not already written (Exodus 17:1) that they had encamped at Rephidim and it is therefore evident that they set forth from there?! But Scripture repeats it in order to make a comparison with the character of their journey from Rephidim to that of their arrival in the wilderness of Sinai! How was it in the case of their arrival in the wilderness of Sinai? They were in a state of penitence (as shown by the unanimity with which they encamped before the mountain: cf. Rashi on the end of this verse)! Thus, too, their setting forth from Rephidim was in a state of repentance for the sin they had committed there (see Exodus 17:2) (Mekhilta).
ויחן שם ישראל AND THERE ISRAEL ENCAMPED as one man and with one mind — but all their other encampments were made in a murmuring spirit and in a spirit of dissension (Mekhilta).
נגד ההר BEFORE THE MOUNTAIN — i. e. at its east side (Mekhilta), for wherever you find the word נגד referring to a locality it signifies with the face towards the east of the place mentioned.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

