שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך יג ד'שמט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
דא"ג פעם שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שזהו לבד* הלחש למי שנתחב לו עצם וכו' (שבת סז, א) שהיו למדים אותו אפילו לתינוקות של בית הרב, ובעת הצורך, ל"ע ול"ע, היו אומרים אותו בהקדמת העמדת קערה על הראש - ולכן אף שצ"ע אם יש לעשות בקצה האחרון, מה שמיעצו רופא אחד לעקור כל השינים ח"ו אלא להתייעץ עם עוד מומחים בזה, ואפשר מספיק אחד או שנים וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות עניני רפואה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
דא"ג פעם שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר שזהו לבד הלחש למי שנתחב לו עצם וכו' (שבת סז, א) שהיו למדים אותו אפילו לתינוקות של בית הרב, ובעת הצורך, ל"ע ול"ע, היו אומרים אותו בהקדמת העמדת קערה על הראש — ולכן אף שצ"ע אם יש לעשות בקצה האחרון, מה שמייעצו רופא אחד לעקור כל השינים ח"ו אלא להתייעץ עם עוד מומחים בזה, ואפשר מספיק אחד או שנים וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
און דער טעם אויף דעם איז בפשטות — ווייל יעדער איד איז אַ בן מלך, און בנו יחידו של מלך, מלך מלכי המלכים הקב"ה.
11 כמחז"ל (שבת סז, א. וש"נ. זח"א כז, ב. ועוד) כל ישראל בני מלכים הם . ויתירה מזה — כל ישראל מלכים הם (תקו"ז בהקדמה (א, ב). וראה ברכות ט, ב. שבת נט, ב. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומזה מובן עוד ענין, שאי אפשר שיהי' שום מונע מעבודתו ומעכב לעשות "כאן ארץ ישראל" , כי מאחר ש"תקומה היתה לו", כי כבר יצא מיד הדיוט ליד מלך, ועד למלכו של עולם, ע"י שנכנס לרשות ישראל , שכל ישראל בני מלכים הם , ויתירה מזו, מלכים הם , והיינו שגם כאשר הדבר שבעולם הוא לא סתם דבר גשמי אלא ענין ודבר חשוב בעולם (כמו עפרון שלא הי' הדיוט, שהרי עלה לגדולה, מנוהו שוטר עליהם), מ"מ לגבי
51 שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
און עס ווערט נתגלה ווי יעדער איד איז אַ בן מלך (ביז אַ "מלך" עצמו) — בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, וכמ"ש "וכל בניך לימודי הוי'", וואָס דאָס גייט אויף יעדער איד (וועלכער איז נכלל אין "בניך") — וכמבואר הענין ד"כל בניך גו'" אין די דרושי חתונה פון כ"ק מו"ח אדמו"ר; און זייענדיק אַ "בן מלך" באַקומט ער "מעדני מלך" בשלימות, שלימות התענוג.
114 "כל ישראל בני מלכים הם" — שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לאמתו של דבר היתה אפשרות לדרוש על־פי הדין, שכן "כל ישראל בני מלכים הם" , ובן־מלך, משום שאינו רגיל בעבודה, וכן משום חשיבותו כבן־מלך – כל עבודה שהוא עושה, ואפילו דבר פעוט, הוא ענין גדול עבורו, עבודה קשה, ומגיע לו על כך תשלום גדול.
30 שבת סז, א. ובכמה מקומות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אין לחשוב, שכיון שכל ישראל הם "בני מלכים" , או, יותר מזה, כמו שנאמר לפעמים, "מלכים" הם , אין נדרשת מהם כל עבודה.
22 שבת סז, א וש"נ. זח"א כז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אלא שמאחר שבני ישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב, הרי הם "בני מלכים" , או "מלכים" – ואפילו יתן להם "כסעודת שלמה בשעתו", עדיין לא יצא ידי חובתו כלפיהם.
8 שבת סז, א וש"נ. זח"א כז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
7 אָנפירען מיט דער בריאה : ויל שמרומז גם במש"נ : משפטיך למלך תן וצדקתך לנן מלך (שכל ישראל מלכים ובני מלכים (זח"ב כו, ב. תקו"ז בהקדמה א, ב. שבת סז, א)) גו' וירד מים גו' עד אפסי ארץ (תהלים עב, א"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שהרי, "כל ישראל בני מלכים הם" , ולכן, כפי שאמר פעם כ"ק מורי וחמי אדמו"ר, נחשבת כל טרחה קלה שלהם כעבודת פרך, והם יכולים לדרוש מהקב"ה "כל הון דעלמא בבני " חיי ומזוני רויחא".
45 שבת סז, א. ובזח"ב (כו, רע"ב. הקדמת תקו"ז בתחלתה): דמלכים הם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב בהר-בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כי לאמיתתו של דבר כל יהודי הוא בבחינת "הר", כל ישראל "מלכים הם" .
36 תקו"ז בהקדמה (א, ב) – ולא רק "בני מלכים" (שבת סז, א). וע"פ המבואר לעיל בפנים (סעיף ג) שזהו בדוגמת מעלת העבד על שליח – יש לומר, שזהו העילוי בנש"י על מלאכים. שהשם מלאך הוא ע"ש ענין השליחות (לקו"ת ויקרא א, ג. וראה תניא קו"א קנט, א. מקומות שנסמנו בהערה 30. ס' הלקוטים דא"ח צ"צ ערך מלאכים (ע' תלב ואילך), וש"נ); משא"כ בנ"י נק' בנים (שהם עצם אחד עם האב) או עבדים (דעבד מלך מלך, כנ"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
1 ורביתי (איכה ב, כ. כב)", .ולשון מרכא הוא מלשון ריכא ובר ריכא (ב"ב ד, א) כי כל (שבת סז, א) ישראל בני מלכים הם" (פירוש ..שפע" שס). ועפ"ז יובן. גם הפירוש ב.מרכא כפולה* נשטעם זה לא נתבאר באגרת הטעמים שם), ,מרכא" באופן דכפליים. ועפ"ז יש לקשר זה עם המבואר בפנים ההערה בענין מרכא כפולה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכח זה יש בכל ישראל , דכל ישראל בני מלכים הם , דלהיות שהנשמות מושרשות בהעצמות למעלה מתורה, לכן יש בכחם לחבר את התורה עם הקב"ה.
37 שבת סז, א. זח"א כז, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה, כיון ש"כל ישראל בני מלכים הם" , הרי מובן, שענין ההתנשאות שבמלכים, שהו"ע ההגבהה שלמעלה מהטבע (כנ"ל), ישנו אצל כל בנ"י.
16 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' שופטים, ב' אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' אומר שכיון שכל ישראל בני מלכים , הרי גם דבר קטן, טירחא קלה, נחשבת עבורם לענין שלם.
33 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
באמת יכולים לתבוע ע"פ דין, שהרי "כל ישראל בני מלכים הם" , ובן מלך, מצד זה שאינו רגיל במלאכה, וגם מצד מעלתו שהוא בן מלך – כל דבר שעושה, אפילו דבר קטן ביותר ("גאָר אַ קלייניקייט"), הרי זה רבותא גדולה, עבודה קשה, ומגיע לו תשלום גדול.
25 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"בני בכורי ישראל" – אינו יכול להבטל בפני אף אחד, גם בפני מי שבגשמיות יתכן שהוא מרובה ממנו.וכיון שכן, יכול וצריך יהודי למלא את תפקידו ושליחותו מבלי להתפעל מהעולם, בידעו שכאשר מחליט לקיים את רצונו של הקב"ה, ובלשון חז"ל "בטל רצונך מפני רצונו", אזי "יבטל רצון אחרים מפני רצונך", היינו, שהקב"ה יבטל את הרצון של הטבע וכל הענינים הטבעיים כדי שיהי' ליהודי כל המצטרך לו ולבני ביתו, ובאופן של הרחבה, וללא יגיעה מיותרת, כראוי לישראל ש"בני מלכים הם" .
105 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שלכאו"א מישראל בתור איש פרטי יהיו בני חיי ומזונא רויחא, וכל המוסדות והענינים הכלליים יוכלו להתנהל בהרחבה, כיון שיהי' כל המצטרך בהדברים הגשמיים, ויצטרכו רק להתייגע על הצד הרוחני שבזה – שבשביל זה יש צורך ביגיעה כדי שלא יהי' "נהמא דכיסופא", ובענין היגיעה גופא – הרי כיון ש"כל ישראל בני מלכים הם" , ואצל בן מלך הרי גם דבר הכי קטן ("אַז ער גיט זיך עפּעס אַ ריר") אינו לפי כבודו ואינו לפי בריאותו, וצריכים מיד ליתן לו דבר המחזק ("טראָפּנס") שיחזור לאיתנו – יצאו י"ח ביגיעה קלה.
252 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אלא – כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם – ש"כל ישראל בני מלכים הם" , ובן מלך, בשעה שצריך להתהפך על משכבו מצדוהימני על צדו השמאלי בגלל שעקצו יתוש, הרי זה טירחא גדולה ביותר עבורו, ויכול לבוא ולצעוק ככרוכיא בפני המלך שלא מנע את עקיצת היתוש...
267 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ו) וזהו פדה בשלום נפשי, אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור כאילו פדאני לי ולבני מבין האומות, דהנה, הקב"ה קאי על בחי' ז"א, לי ולבני הוא בחי' ז"א ומלכות, דבניו הם כנסת ישראל , דכל ישראל בני מלכים הם .
80 שבת סז, א. זח"א כז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין ד"מלך המלכים" שייך לנשמות ישראל דוקא, שהרי "כל ישראל בני מלכים הם" , "בת מלך", ולכן שייכים הם להענין ד"מלך המלכים" , ודוקא הם מעוררים את הענין דהתנשאות עצמי, כמדובר לעיל בהמאמר.
4 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכפי שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכיון ש"כל ישראל בני מלכים הם" , הרי בן מלך, כאשר מכריחים אותו לעשות אפילו מלאכה קלה ביותר, הרי זה עבורו "עבודת פרך" ביותר, הרבה יותר מאשר עבודה קשה לאדם פשוט.
204 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובכל אופן, בפנימיות הענינים – הנה מצד החושך כפול ומכופל של הגלות, נעמד זה ש"מלמד זכות" על בנ"י, ואומר, שבהתחשב בכךש"כל ישראל בני מלכים הם" , הנה כאשר מוציאים בן מלך מהיכל המלכות, ונוטלים ממנו בגדי המלכות ותכסיסי המלכות, שרי המלך ואפילו עבדי המלך, וזורקים אותו בין עמי-הארץ פשוטים ופחותים ביותר, בשבי' ובבית האסורים, למטה מבן השפחה אשר אחר הריחים – מהו הפלא שנטרפה בינתו, רח"ל, ונעשה בבחינת אינו בר-דעה, שפטור מן התורה והמצוות!...
153 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הקב"ה אומר על בנ"י ש"בני מלכים הם" , ולכן ישנו דין בנגלה דתורה, שהשוכר פועלים, אם לא התנה מלכתחילה "על מנת שאין לכם עלי אלא כו'", אזי "אפילו אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו, לא יצאת ידי חובתך עמהן", כיון שכל יהודי, יהי' מי שיהי', צריך כל טוב (לא רק ברוחניות, אלא) גם בגשמיות, שזהו"ע "משביעין אותו", מלשון שובע, שיהי' מושבע בכל טוב, והקב"ה אומר ליהודי "ראהנתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב גו' ובחרת בחיים", שיהיו לו "חיים" ו"טוב" אמיתיים כפי הבנתו של הקב"ה, שזהו"ע שלמעלה ממדידת והגבלת שכל האדם, ולכן, צריך להשתדל ככל התלוי בו, שמסביב לו, וגם אצלו, יהי' רוב טוב רוחני, שימשיך במילא רוב טוב גשמי.
266 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אין לחשוב, שכיון שכל ישראל הם "בני מלכים" , או יתירה מזה, כפי שמצינו לפעמים שהם "מלכים" , לכן אינם זקוקים לעבודה.
62 שבת סז, א. וש"נ. זח"א כז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מלכים – מלכי ישראל – הו"ע השייך לכאו"א מישראל , שהרי "כל ישראל בני מלכים הם" , וכיון ש"ברא כרעא דאבוה", הרי יש בהם תכונת המלוכה מעין המלוכה של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ובפרט שמצינו גם הלשון שכל ישראל הם מלכים (לא רק " בני מלכים" ).
8 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אבל כיון שבנ"י הם בני אברהם יצחק ויעקב, "בני מלכים" , או כהלשון "מלכים" – הרי "אפילו אם אתה עושה להם כסעודתשלמה בשעתו, לא יצאת ידי חובתך עמהן", ולכן העצה היא להתנות עמהם תחילה שיתן להם פת וקטנית וכו'.
55 שבת סז, א. וש"נ. זח"א כז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אבל, בשביל זה דרושה הקדמה – שיזכור שהוא בן מלך , שהרי "כל ישראל בני מלכים הם" , בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, ולכן אינו נתון תחת מרותם של ע' השרים, מלאכי מרום שמהם נמשכים כל סדרי המלכויות בעולם, ואפילו השר היותר גדול מכל ע' השרים, השר היושב ראשונה במלכות, אינו בעה"ב עליו, כיון שאינו זקוק אליו, אלא הוא הולך ישירות – "ישר יחזו פנימו"88 – אל המלך, להיותו בן מלך, ובנו של מלך אינו צריך משיחה , כיון שבדרך ממילא הרי הוא ממלא מקומו של אביו [ורק בענין המלוכה למטה אי אפשר שיהיו שני מלכים , משא"כ למעלה, הרי הקב"ה הוא מלך, והוא אומר שגם כל ישראל מלכים הם (כדאיתא בהקדמת התקו"ז )].
1191 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והיינו, שאע"פ שגם לאח"ז נמצאים בנ"י בגלות ושבי' – "הרי אינו דומה מעלת השר עם היותו בשבי' למעלת ההדיוט, כי עדיין ידוע וניכר מעלתו של השר כו'" , ועד"ז, בנדו"ד, שכיון שנשמת כל איש ישראל היא "חלק אלקה ממעל ממש" , ו"כל ישראל בני מלכים הם" (ויתירה מזה – כמ"ש בתקו"ז :
813 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובכן, אף שיש נתינת מקום לכך, ולכאורה, ע"פ נגלה, צריך לברך ולהודות על החיות שנותנים לו באיזה אופן שתהי' – שוללת זאת תורת החסידות, באמרה, שהן אמת שענין החיים הוא מתנה מהקב"ה, "מאן דיהיב חיי" , וצריכים להודות על זה, אבל אעפ"כ, כיון ש"כל ישראל בני מלכים הם" , טוען בן מלך שהוא זך ומפונק, ורצונו בחיים הראויים לשמם – שתהי' לו שייכות עם אביו המלך, ואם אביו המלך מעניק לו חיים אבל שולח אותו ל"רפת" יחד עם "בהמה" ח"ו – אינו חפץ בחיים כאלו; רצונו להיות עם אביו המלך.
973 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואף שגם חיים בשריים הם מציאות חשובה ביותר ובפרט – של מין המדבר , הרי כל ישראל בני מלכים הם , והמושג של "חיים" אצל בן מלך הוא – התקשרותו עם אביו המלך.
1191 שבת סז, א. יתרה מזו נתבאר בפנימיות התורה (זח"ב כו, ריש ע"ב. הקדמת תקו"ז בתחלתו) ד מלכים הם ( בפנימיות ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אתה מבקש שישתעבדו בניך בגיהנם או בגלות", ואברהם (או הקב"ה, כב' הדעות בזה ) בחר גלות במקום גיהנם .
1454 וטעם הדבר, כי, "ביסורין קלין* בעוה"ז ניצול מדינין קשים של עוה"ב, כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ טפח לפי הילוך גלגל השמש ברקיע אלפים מילין וכו'" (תניא אגה"ת פי"ב). – מהנחה בלתי מוגה.
*
) ובפרט שאצל בנ"י , ש " בני מלכים הם " (שבת סז , א . וש"נ) , אפילו טירחא קלה נחשבת ליסורין , כדאיתא בגמרא (ערכין טז , סע"ב) " עד היכן תכלית יסורין .. אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים " (איכא טירחא למיהדר ולמשקל שלישית – פרש"י) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– זהו אמנם ענין של מסירת נפש, וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"כל ישראל בני מלכים הם" (ומצינו גם הלשון "מלכים הם" ), ואצל
717 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואף שמובן שלבנ"י מגיע גם בשר – שהרי "כל ישראל בני מלכים הם" (או כהלשון:
1793 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הנה לכל לראש ישנו פירוש הכתוב ע"ד הפשט [שהוא העיקר, שהרי התורה ניתנה בעולם העשי' ששם הוא דרך הפשט , ולכן אין מקרא יוצא מידי פשוטו ], שהקב"ה יקבץ את כל ישראל , אפילו את אלו שנמצאים במעמד ומצב של "נדחך", ויוציאם ממעמדם ומצבם ויעמיד אותם במקומם המתאים, היינו, במקומם האמיתי, כפי שהם בנים אתם להוי' אלקיכם , בני בכורי ישראל , וכל ישראל בני מלכים הם .
925 שבת סז, א. זח"א כז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ונוסף לכך ש"אין בה חסרון כיס", הרי היא "מצוה קלה", שאין בה קושי כלל , דלא כשאר מצוות (אפילו מצוות שבדיבור, כמו ק"ש), שיכול להיות בהם קושי מצד הטירדא בענין אחר, טירחא או כבוד (זקן ואינו לפי כבודו), וכיו"ב , כי, החיוב דשילוח הקן הוא רק כשלוקח את
1553 כ"ק אדמו"ר שליט"א האריך בנוגע למצוות "וידעת היום גו' אין עוד" (ואתחנן ד, לט), או "תמים תהי' עם ה' אלקיך", "ולא תחקור אחר העתידות" (פ' שופטים יח, יג ובפרש"י) – שלפעמים אמנם נקל לקיימם, אבל לפעמים ישנם קשיים ונסיונות כו', כמו בזמן שהיו בנ"י "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב גו'" (עקב ח, טו), וגם אז היו צריכים לידע ש"אין עוד מלבדו" (ואתחנן שם, לה).
*
) ולכן לא נאמר "מצוה קלה ו אין בה חסרון כיס" – שאז הי' קאי על מצוה : (א) קלה, (ב) שאין בה חסרון כיס. ופשוט (ממענה כ"ק אדמו"ר שליט"א) .
ולא רק כאשר ישנם נסיונות קשים, כמו שהי' ברוסיא, אלא גם כאשר מדובר אודות ענינים שאין בהם ממש, ללא חסרון כיס וכיו"ב (דכיון שהקב"ה הוא עצם הטוב, אינו מנסה אותו אלא בענינים כאלו), ולדוגמא: כאשר נראה לו שמכבדים את פלוני* יותר ממה שמכבדים אותו (גם כאשר לאמיתו של דבר ישנם הסבורים שדוקא הוא מקבל את הכבוד הגדול יותר)!... והוא לא מתבייש בכך שדבר כזה מפריע לו ומבלבל אותו מעבודתו זה כבר כמה חדשים!
– במקרה נודע לו שכיבדו את פלוני. ובידעו תורת הבעש"ט שכל דבר הוא (לא במקרה, אלא) בהשגחה פרטית (ראה כש"ט בהוספות סקע"ט ואילך. וש"נ), מתעוררת אצלו קושיא על הקב"ה: היתכן שהיתה כזאת מלפניו ית' להעניק כבוד לפלוני, בה בשעה שהכבוד מגיע לו?!... וקושיא זו מביאה אותו לידי מסקנא, שאין זה מהקב"ה, אלא מב"ד של מעלה!...
*
) והעיקר מה שנוגע לו – שמכבדים את פלוני! ... הוא מצדו לא זקוק לכך שיכבדו אותו , אבל מפריע לו מה שמכבדים את פלוני !
דוגמא לדבר (ראה גם תו"מ חמ"ב ע' 261 הערה 30 . וש"נ) : כאשר יהודי שואל רב אודות עוף , והרב פוסק שהעוף טרף – אזי משליך את העוף ללא אומר ודברים ; ואילו ב " דין תורה " עם חבירו על שוה פרוטה (פחות משוויו של העוף) , כאשר הרב פוסק לטובת חבירו , אזי מתרעם על הרב ומרעיש נגדו . וטעם הדבר – בגלל שאיכפת לו (לא ההפסד שלו , אלא) הריוח של חבירו !...
והגע עצמך: הוא למד חסידות, וגם שמע מאמרי חסידות מכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ויודע הענין ד"אין עוד מלבדו", וגם יודע הפירוש ד"הוי' הוא האלקים", שהוי' הי' הוה ויהי' כאחד, ואלקים בגימטריא הטבע, כולא חד; ואעפ"כ, כשבא לידי נסיון בדבר הכי קל, כמו בענין הכבוד, אזי מאבד את כל מציאותו ("ער פאַרלירט זיך אינגאַנצן"), עד שיש לו טענות על הקב"ה!... איך שייך בכלל לבוא בטענות על הקב"ה, בה בשעה שנברא ובורא אינם בערך זל"ז כלל, וא"כ, איך יוכל נברא להבין ולהכיל את שכל הבורא, במכ"ש וק"ו מריחוק הערך שבין "פילא" ל"קופא דמחטא"!...
ובכן: האמת היא, שכיון ש"כל ישראל בני מלכים הם" (שבת סז, א. וש"נ), אזי מגיע לכאו"א מישראל שיהיו לו כל הענינים "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", כך, שלא יהיו לו קושיות כו'; אבל, גם כאשר המצב אינו כן, ויש לו קושיות כו', עליו לדעת שזהו ענין של נסיון – "כי מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים גו'" (פ' ראה יג, ד) – ע"ד שמצינו באיוב, שהי' צדיק, ואעפ"כ היו לו יסורים כו', כדי לנסותו, אלא שכאן לא מדובר אודות יסורים ח"ו, אלא רק עניני קטנות, כמו מניעת הכבוד בלבד (אפילו לא בושה ברבים...), כדי לנסותו ולבחון את מעמדו ומצבו, לאחרי שנים רבות שלומד חסידות וכו', האם הגיע לדרגא כזו שלא יפריע לו הדבר עד כדי לבוא בטענות להקב"ה!...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג), ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ידוע דשכינה היא בחינת מלכות , הכוללת את כל נשמות ישראל , כמארז"ל כל ישראל בני מלכים הם .
480 שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהעיר, שזהו גם מענינא דיומא דשמחת תורה – כי, ע"י התורה נעשה בישראל ענין המלכות, ע"ד ובדוגמת מלכותו של הקב"ה [נוסף לכך שכיון ש"בנים אתם לה' אלקיכם" , הרי "כל ישראל בני מלכים הם" , בבחינת "מלך בן מלך"], כמארז"ל "מאן מלכי רבנן", ועי"ז נעשה אצלם הכח ד"אמר מלכא עקר טורא" , בכל הקשור לעבודתם בעולם לאחרי שמח"ת, בבוא הזמן ד"יעקב הלך לדרכו"23.
590 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ודוגמתו בנוגע לנשמות ישראל , ש"כל ישראל בני מלכים הם" – שדוקא ע"י ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא27, לירד לעוה"ז ולהתלבש בגוף ונפש הבהמית, נעשית עלי' ביתר שאת וביתר עוז, בדוגמת מעלת בעלי-תשובה על צדיקים גמורים, עד כדי כך ש"מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו" .
1079 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומשם יכול להיות ענין של הוספה בימי מלך (ימים על ימי מלך תוסיף), דכל ישראל מלכים הם , למעלה מהמזל ולמעלה מהזכות – מבחי' לפני אלקים, כמים הפנים, שזהו בחי' המים שהם בתכלית הפשיטות, שאין בהם ציור כלל, עצמות ומהות.
625 תקו"ז בהקדמה (א, ב). וראה שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובהקדמה – ש"כל ישראל בני מלכים הם" , ויתירה מזה:
718 שבת סז, א. וש"נ. זח"א כז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכאמור לעיל (במאמר ) שיכולים לפעול ש"ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור" – שכפי שצריך להיות מצד "בזכותא תליא מילתא"27, וכפי שצריך להיות מצד "במזלא תליא מילתא"27, ניתוסף בזה עוד יותר, כדברי התוס' ש"זכות גדול מועיל" ו"המזל משתנה", והיינו, שממשיך ממקום שלמעלה אפילו מהענין ש"אין מזל לישראל" , ועי"ז ניתוסף ב"ישראל" כפי שהם בציור ש"כל ישראל מלכים הם" .
1049 ראה ברכות ט, ב. שבת סז, א. וש"נ. תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכאמור לעיל ש"מלך" קאי גם על כל אחד מישראל , שהרי כל ישראל מלכים הם .
1548 ראה ברכות ט, ב. שבת סז, א. וש"נ. תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בכל השנה – "כל ישראל בני מלכים הם" , אבל בר"ה – "כל ישראל מלכים הם" (כלשון התקוני זוהר בהקדמה ).
1341 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והיינו, שבנ"י מצד עצמם הם במעמד ומצב של עשירות, שהרי כל ישראל בני מלכים הם , דכיון שיש להם העשירות
1192 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אלא למלכי ישראל , אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן, וכיון שכל ישראל בני מלכים הם , ויתירה מזה, שכל ישראל מלכים הם (כדאיתא בתקו"ז ), נמצא, שאחד בניסן הוא ר"ה לכל ישראל (משא"כ אומות העולם ששייכים לתשרי), ולכן נאמר החודש הזה לכם דוקא.
1390 שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לומר בדרך אפשר, שענין הנצחון נוגע לא רק בדרגת ההתנשאות על העם, אלא גם בעצם המלכות כמו שהיא בבחי' התנשאות עצמי, וכמבואר במק"א שהתנשאות עצמי הו"ע המלוכה על מלכים , שזוהי המלוכה דר"ה שהיא על נש"י, כמארז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם, עליכם דייקא, דקאי על נש"י, שהם בני מלכים .
431 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ישנו פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שכיון ש"כל ישראל בני מלכים (או "מלכים" ) הם" , הרי אצל בן מלך (או מלך) נחשבת אפילו מלאכה קלה – לעבודה קשה, בגלל שאינו רגיל בכך.
1844 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שהקב"ה אומר "ואני נסכתי מלכי" – דקאי לא רק על דוד המלך, אלא גם על כל אחד מישראל , שהרי "כל ישראל בני מלכים הם" , ויתירה מזה:
987 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובענין זה יש ללמוד מתנאים ואמוראים (ובמילא מתבטלת הטענה שלהיותו "בן מלך" ועד ל"מלך" (שהרי "כל ישראל בני מלכים הם" , ויתירה מזה, כמ"ש בתקו"ז שהם "מלכים" ) אינו יכול ללמוד ממי שיהי'...
1426 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אבנים טובות ומרגליות – דכיון ש"כל ישראל מלכים הם" , זקוק כל אחד מישראל לעשירות, ולכן מבקש מהקב"ה שיתן לו ריבוי אבנים טובות ומרגליות בשביל תכשיטים עבור אשתו, בנותיו ונכדותיו וכו'.
1791 ראה שבת סז, א. וש"נ. הקדמת התקו"ז (א, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ע"י העסק (וההפצה) דפנימיות התורה [דבתורה עצמה בחינת התענוג דתורה היא פנימיות התורה], יהי' גם ר"ה למלכים בתכלית השלימות, שיראו בגילוי שכל ישראל בני מלכים הם , ויתירה מזה – מלכים (כמפורש בתקו"ז ), ובני ישראל יוצאים ביד רמה , כמתאים למלכים , ע"י דוד מלכא משיחא, ועבדי דוד מלך עליהם גו' , בגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.
930 שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וההכנה לזה – עי"ז שכבר בזמן הגלות שוללים אמירת התחנון בט"ו בשבט, וכאמור, שהטעם בזה הוא לפי שכל ד' ראשי השנים נעשים ענין אחד, החל מ"באחד בניסן ר"ה למלכים" 33, שכל ישראל מלכים הם , ובמילא נמשך גם "לרגלים", שבהם "יראה גו' פני הוי' אלקיך" , "כדרך שבא לראות כך בא ליראות" , ועד ל"ר"ה לאילן ..
984 ראה שבת סז, א. וש"נ. הקדמת התקו"ז (א, ריש ע"ב). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכן הוא בנוגע ליקר אלו תפילין, שעז"נ וראו כל עמי הארץ גו', והיינו, שכל עמי הארץ רואים שאיש ישראל מניח תפילין שנעשו מקלף גשמי מעור בהמה, ועליו כותבים פרשיות בדיו גשמי ע"י קולמוס גשמי, ועד"ז בנוגע לבתים והרצועות כו', וענין זה פועל עליהם (על כל עמי הארץ) שלא זו בלבד שנשארים במעמדם ומצבם ואינם מבלבלים לעניני קדושה (שהרי לא די בכך, כיון שהתכלית היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים ), אלא עוד זאת, שנעשה אצלם הענין דיראת ה', שזהו מ"ש ויראו ממך, היינו, שע"י היראה מבנ"י נעשה אצלם היראה והביטול להקב"ה [כמו אצל בנ"י גופא, שצריכים למלך (אע"פ שכל אחד מישראל הוא בן מלך , ויתירה מזה, כדאיתא בתקו"ז שכל ישראל מלכים הם ), כמבואר בארוכה במצות מינוי מלך , שעי"ז שהמלך בטל להקב"ה, מלך מלכי המלכים , הנה הביטול אל המלך פועל בכאו"א מישראל ביטול פנימי ועמוק יותר להקב"ה], וע"ד מ"ש במגילה שנפל פחד היהודים עליהם, ועי"ז הנה רבים מעמי הארץ מתיהדים, ואפילו אלו שלא היו מתיהדים, ה"ה מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם , ששמעו הולך בכל המדינות , ונעשה בעה"ב עליהם כו'.
1326 ראה שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו" (אם הי' רגיל בכך; וכיון שמדובר אודות בן מלך, שהרי "כל ישראל בני מלכים הם" , זקוק הוא לסוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו) – כפי שענינים אלו הם אצל כל אחד, ועד גם בגשמיות כפשוטו; ובכך נשלמת ההתעסקות בנתינת הצדקה.
1518 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ונמצא, שכאשר יהודי הוא במעמד ומצב הראוי – והרי לאחרי ספה"ע כל בנ"י הם במעמד ומצב הראוי – ש"כל ישראל בני מלכים הם" , ויתירה מזה:
721 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וישראל הם במל', כמא' כל ישראל בני מלכים הם , ומל' נק' כנסת ישראל .
1267 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויה"ר שהעבודה בכל הנ"ל תהי' בלי טירחא – כמדובר כמ"פ שכיון ש"כל ישראל בני מלכים הם" , אין להטריח אותם בטירחא מיותרת,
847 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"לקחת לו גוי מקרב גוי" , ולכן, אופן ההנהגה בחג הפסח נוגע ונמשך על כל השנה כולה (כמודגש גם בכך ש"אחד בניסן ראש השנה למלכים" , דקאי על "מלכי רבנן" , וגם על כל בנ"י שהם "בני מלכים" ועד ל"מלכים" ).
1207 שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ביאור השייכות ד"את הברכה אשר תשמעו"39 ליום הדין דר"ה, שבודאי מקיים הקב"ה הבטחתו ליתן לבנ"י כל הברכות בשלימות כראוי ל"בני מלכים" ו"מלכים" – נכלל בסוף השיחה המוגהת (הנ"ל ס"ח).
1846 שבת סז, א. וש"נ. וראה הקדמת התקו"ז (א, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
[ולכאורה יש להביא דוגמא לזה ממ"ש "וטמא טמא יקרא" , שיש חיוב על כל הטמאים לומר בדיבור "טמא טמא" , או כפירוש הספרא שה"טמא" (כלומר איש דהוי טמא ) – "טמא יקרא" .
214 ראה פרש"י עה"פ. פרש"י שבת סז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובכחו של כל אחד מישראל (הרשות נתונה ) לקיים הציווי ובחרת בחיים , ולהתנהג באופן דמשפטיך למלך תן4, היינו, שלפי משפטי הקב"ה מתנהג כל אחד מישראל , שנקרא מלך, שהרי על בנ"י נאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, לא רק בני מלכים (וצדקתך לבן מלך4), אלא מלך (כמ"ש בתיקוני זהר ), ולהשתדל לפעול בעצמו, ב"מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ" שבו, הענין ד"וירד", ורדו , מלשון רדי', שליטה וממשלה, בדוגמת האופן דוירד גו' שיהי' בביאת המשיח בכל העולם כולו, לתקן עולם במלכות שד-י .
16 ראה שבת סז, א. זהר ח"א כז, ב. ח"ב כו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שהרי כל ישראל מלכים הם , ולכן מגיע לו שיתנו לו מעדני מלך.
1455 תקו"ז בהקדמה (א, ריש ע"ב). וראה שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויאמר לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך, ומבאר הצ"צ במאמרו ד"ה זה, שדוד הוא בחינת מלכות, הכוללת את כל נשמות ישראל , דכל ישראל בני מלכים הם .
4 שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג') ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה ידוע דשכינה היא בחינת מלכות, הכוללת את כל נשמות ישראל , כמארז"ל כל ישראל בני מלכים הם .
62 שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"י ההוספה במעשינו ועבודתינו, ובפרט בעסק התורה ובאופן שהתורה היא התענוג והחיות של האדם העוסק בתורה, ומכש"כ ע"י העסק (וההפצה) דפנימיות התורה [דבתורה עצמה בחינת התענוג דתורה היא פנימיות התורה], יהי' גם ר"ה למלכים בתכלית השלימות, שיראו בגילוי שכל ישראל בני מלכים הם , ויתירה מזה – מלכים (כמפורש בתקו"ז), ובני ישראל יוצאים ביד רמה, כמתאים למלכים , ע"י דוד מלכא משיחא, ועבדי דוד מלך עליהם גו', בגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.
70 שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 13
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואף שגם חיים בשריים הם מציאות חשובה ביותר ובפרט – של מין המדבר, הרי כל ישראל בני מלכים הם , והמושג של "חיים" אצל בן מלך הוא – התקשרותו עם אביו המלך.
89 שבת סז, א. יתרה מזו נתבאר בפנימיות התורה (זח"ב כו, ריש ע"ב. הקדמת תקו"ז בתחלתו) ד מלכים הם ( בפנימיות ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו בהתאסף ראשי עם פי' בהתאסף כל הראשים יחד כמשל המוחין שבראש שיש בהן ג' מדרגו' דהיינו בג' חללי' דגלגלתא מוח החכמה מיוחד בפ"ע ומוח הבינה מיוחד בפ"ע ומוח הדעת בפ"ע ולכולם יש בחי' מקיף אחד הכוללם יחד דהיינו שחופף עליהם להקיפם כאחד ולא להקיף לכאו"א בפ"ע והוא בחי' מקיף הכללי מהארת הגלגלתא עצמה שחופף על ג' החללי' דחב"ד כאחד כו' כך בחי' מקיף דשמחת תורה הנק' כתר תורה כנ"ל הוא בחי' מקיף הכללי מבחי' הארת הגלגלתא שנק' כתר כידוע שתחתיו מתאספים כל הראשים מג' חללי' דחב"ד יחד והוא כל חדש תשרי שהוא כללו' כל המוחין כו' ונמצא אע"פ שכל החדש הזה נק' ראש היינו רק בבחי' כללות המוחין דחב"ד שבראש אבל בחי' גוף הראש עצמו שהוא בחי' כתר שבגלגלתא עצמה הנק' כתר תורה היינו דוקא בשמחת תורה ועליו אומר בהתאסף ראשי עם יחד ופי' שבטי ישראל כי י"ב השבטי' הם י"ב החדשי' ונכללי' ונאספים יחד בחדש תשרי שהוא כללו' המוחי' שבראש ועליהם חופף בחי' הארת הכתר כנ"ל ומבואר למעלה שמבחי' כתר תורה נמשך כתר מלכו' לפי שנעוץ תחלתן בסופן לפי שכל ישראל בני מלכים הן כידוע וד"ל.
54 שכל ישראל בני מלכים הן : שבת סז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו בהקדמת הזוהר ר"ח פתח כשושנה בין החוחים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
להיותה מסתתרת בבי"ע ויונקים ממנה החיצונים מבחי' פסולת ה' דמי' טמאי' וכיוצא הי' אור שלה חשוך מאד מחשכת יניקו' החיצוני' ע"כ צריכה להאיר לה מבחי' אור גדול ביותר ליפותה והיינו דוקא מבחי' יופי היותר עליון שהוא בחי' הארת פנים דא"א כמו שנא' יאר ה' פניו אליך, אליך דוקא דהיינו לכנ"י שהוא בחי' מל' דאצי' כידוע דכל ישראל בני מלכים הם כו' וד"ל.
23 דכל ישראל בני מלכים הם : שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לפיכך כל טובי העיר שיש בהם קצת יראת שמים לא יקנסו שום אדם מישראל בשום קנס ועונש בלי שאלת בית דין שיורו להם כדת ותהיה דעתם לשם שמים בלבד ואל יהי קל בעיניהם כבוד הבריות שהרי דוחה לא תעשה שבתורה ובפרט כבוד בני אברהם יצחק ויעקב המחזיקים בתורת אמת והם כבני מלכים שירדו מנכסיהם ולא יפגעו בכבודם כי אם להוסיף כבוד המקום.
קעד שבת סז, א. וראה חקרי הלכות ד כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אבל למעלה מעלה מבחי' הקו"ח הזה הנה הוא בחי' העצמות דא"ס ב"ה כמו שהוא קודם הצמצום הראשון שלפני הקו כו' ונק' שעשועי המלך בעצמו והי' ממלא כל החלל כו' רק שיער בעצמו בכח מה שיהי' בפועל והן אותיות שבעצמות כמ"ש בס' עמק המלך, ושם נחצבו גם בחי' נשמות ונק' נשמות חדשו"ת לגמרי (ואולי זהו שאמר משה ואשר איננו פה לגמרי שלא יבאו בגופים גשמיים כלל רק לע"ל בימי משיח), והוא למעלה גם מבחי' אור מקיף הכללי דמקיף לאבי"ע שנק' טהירו כו', ונק' סובב הכללי מאחר שסובב זה מקור לגילוי דקו"ח הכל א' (וכמ"ש במ"א בפי' כי גאה גאה כו' במשל מלך ואגוסטוס כו', וכל ישראל בני מלכי"ם היינו ישראל שעלה במחשבה בחי' סובב הכללי, אבל נשמות חדשות לגמרי למעלה מהם הרבה והוא בעצמות אא"ס ששם נחצבו וכמ"ש ונשמות אני עשיתי ולא באו להשתלשלות כלל וכלל).
225 וכל ישראל בני מלכי' : שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כאן ואלה שמות בנ"י כו' את יעקב בחי' קול יעקב דתורה אור כו' וכמשי"ת), והב' בתושבע"פ (שנק' לחם מן הארץ כמשי"ת) שהן ו"ס משנה שכוללי' ס' מסכתות, וזהו ששים המה מלכות כמשי"ת דמתני' מלכתא וכ"י בנ"מ כו', ולכך כמו שיתכן לומר וימררו חייהם דנש"י למעלה בבחי' מל' שנק' שכינה כך ממש יתכן לומר שמררו חייהם דתורה דאוריי' וקוב"ה כולא חד כו' כי התורה בכלל נק' חייהם דנש"י למעלה ולמטה וכמו שאו' ונשמח בד"ת כי הם חיינו כו' וכמ"ש כי אמרתך חייתני, ואו' למען תהי' תורת ה' בפיך, כי הוא חייך כו', כי על כל מוצא פי ה' דתורה דוקא יחיה האדם שהיא הנשמה שהיא בצלם אדם העליון כידוע וד"ל.
122 וכ"י בנ"מ : וכל ישראל בני מלכים — שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומעתה י"ל [לשון] המאמר שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו, הנה ידוע בס' הקבלה בענין כ"י בני מלכים הן וכמו במשנה בני מלכים ישנים כו' שזהו בחי' נו"ה דמל' ומלכי המלכים הוא בחי' [חג"ת שבמל' ומלך מלכי המלכים הוא בחי'] חב"ד שבמל', שהן ג' מדרגות דחב"ד חג"ת נה"י שבמל' והקב"ה הוא כתר שבמל' המתנשא מימות עולם [דמל'] (ובכבודו ובעצמו הן ב' מקיפים דחי' יחידה שלמעלה מנר"נ שהן בי"ע), והן ד' מדרגות אצי' בריאה יצירה ועשי' בכלל, ובפרט יש ד' מדרגות דאבי"ע גם באצי' עצמו, אצי' שבאצי' כתר [ד]אצי', ובריאה [שב]אצי' חב"ד דאצי', יצי' שבאצי' חג"ת [דאצי'], עשי' שבאצי' נה"י דאצי'.
351 כ"י בני מלכים הן : שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו שקדם תחלה להפך ים ליבשה כו' שבקי"ס הי' מעין העוה"ב ששם נשמחה בו ממש כמו בשמחה ש"מ שנא' כי נר מצוה בבחי' חיצוני' שלמעלה מתורה אור דפנימי' ח"ע, וכן א' באורך ממש נראה אור בעוה"ב למעלה ממקור חיים דקו"ח דמל' דא"ס דמשיח שע"ז א' יחיינו מיומים דאור תוה"ק שהיתה שעשועי' יום יום כו', אבל בעוה"ב נחיה לפניו ממש בשעשועי' העצמיי' (וכמו שא' ע"פ נכון כסאך מאז משל לאגוסטוס יושב ומלך עומד והוא מל' דא"ס שבמשיח שיהי' עומד לגבי מלך מלכי המלכים בעוה"ב והוא שנגלה עליהם במצרים בכבודו ובעצמו וגם על מלכי המלכים שהן בנ"י שנק' בני מלכים ומלכי המלכים הוא בחי' האור פנימי' דח"ע דתורה שא' בי מלכים ימלוכו דמאן מלכי רבנן כו' (וכמ"ש בזהר אורייתא קדישא וישראל קדישי' אבל אין קדוש כה' כו' אע"ג דאורייתא מתקשראה כו', והוא טהרה (גימ' ריח כמ"ש והריחו) דימות המשיח בבחי' הבירורי' בשלימות שמביאה לקדושה העצמות ממש דעוה"ב שלמעלה מבחי' הבירורי' לגמרי שלא ע"י עבודה ותיקון דחכ' כלל (וכמשה שלא אכל לחם דתורה וגם לא לחם פנג כו') כמ"ש בחריש ובקציר תשבות והוא ביום שכולו שבת שנק' מנוחה לחה"ע בעוה"ב (וז"ש בשירת הים אשירה להוי' העצמו' דעוה"ב כי גאה גאה על מל' דמשיח דמ"ש וע"י יתיב כו' זהו בחי' אדם פנימי דמשיח שנק' זקן שקנה חכמה ממקורה הראשון בתורה [הקדומה] שקדמה לעולם כמ"ש ונחה עליו רוח חו"ב כו' שז"ס ורוח אלקי' כו' דתורה ותשובה ושמו של משיח קדמו לעולם כו', אבל בקי"ס שהפך ים הקדמוני דתורה ליבשה זהו בחי' העוה"ב ממש וד"ל, ובמ"ת הי' מעין העוה"ב כמ"ש ביום חתונתו וביום שמחת לבו [oldpage_448] לעוה"ב דהכל א' מטעם הנ"ל שקיבלו המצות בא[מרם] נעשה בפו"מ בציור אדם חיצוני והיו בציור קומת אדם בחיצוני' בי"ב שבטים שכלולים כא' שהוא דומה לעליון ממש בבחי' שם הוי' העצמו' שלא נודע לאבות שגם שהן המרכבה ברוחניות דח"ע דתורה כמ"ש במ"א עמ"ש שוב למען עבדיך שבטי כו', וזהו שבקע הים לי"ב גזרים שכלולים בבקיעה א' (שלמעלה מהבקיעה דנהר לז' נחלים כנ"ל) והוא הטעם שבעוה"ב יתגלה שם הוי' שבמצות למטה כמו
492 בנ"י שנק' בני מלכים : שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכך יובן גם בנש"י שעלה במחה"ק שנק' בת מלך למעלה דכ"י [בני מלכים ] הן כו' שהי' שם בבחי' עונג העצמי' ושעשועי' עצמיי' כבן שאביו משתעשע בו כו' וירדו למרחקים בנה"ט דק"נ שמסתיר אלקו' לגמרי כו' עד שאו' נואש בנפשו ומתמרמר ביותר על ריחוקו ממקורו העצמי', וזהו המרירות העצומה שלפ"ע ההתקשרות דאה"ר בתענוגי' ושעשועים למעלה.
603 דכ"י [בני מלכים ] הן : שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עז, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וירד בחי' התנשאות שמצד עצמות ממש להיות מתנשא על התנשאות דימ"ע הנ"ל אז הי' מלך יושב והוא בחי' מלך זוטא היינו מל' דא"ס שנעשה סובב ומקיף לאצילות ובי"ע וכן מל' דאצילות שנעשה כתר לבריאה שנק' מלך ממש יושב על כסא לשפוט עמו וכמ"ש וישב ה' מלך לעולם כו' וכה"ג להיותו מלך על עם כמלך על עבדים כנ"ל אבל כאשר נתגלה מבחי' קדם הנ"ל שהוא מחשב' הקדומה דמל' דא"ס עצמו שנק' אגוסטוס שרש ומקור לכל בחי' מל' דאבי"ע כנ"ל (שזהו פי' אדון עולם אשר מלך בטרם כל כו' ומלוכ' הב' דמלך זוטא היינו מ"ש לעת נעשה בחפצו כל במל' דא"ס בקו"ח כו' אזי מלך שמו נקרא להיות מתנשא מימ"ע כו' וזהו ג"כ ההפרש בין יחיד חה"ע מלך מלך זוטא למלך יחיד חה"ע וד"ל) אז מלך עומד שהוא מל' דא"ס שמתנשא מימ"ע עומד בבחי' ביטול כמ"ש דאפי' אור צח כו' אוכם הוא לגבי עה"ע עצמו כו' וכמו ועמדו רגליו ביום ההוא כו' בבחי' עמידה לפי שאגוסטוס יושב בבחי' מלך וד"ל וזהו מכון לשבתך פעלת היינו לשבתך ממש שהוא כענין אגוסטוס יושב שהוא בהתנשאות שמצד עצמו שיושב להיות מלך על כל בחי' מל' דאבי"ע זהו מוכן ועומד מכבר ומקדמ' דנא מבחי' קדם הנ"ל וזהו נכון כסאך מאז כסאך ממש נכון מאז דוקא מקדמונו ש"ע הנ"ל והוא מ"ש ע"פ זה נכון כסאך מאז דוקא אגוסטוס יושב ומלך עומד וד"ל (וז"ש מי הוא זה מלך הכבוד עד מי הוא זה מלך כו' ה' צבאו' כו' סלה סלה נצחית מל' דא"ס עצמו וד"ל) ובכל זה יובן מ"ש בשיר' הים דוק' אשיר' לה' כי גאה גאה כו' ותרגומו גיאה כו' שהוא כענין מלך על המלכים הנ"ל שנק' אגוסטוס יושב שהתנשאות זאת מובדל ומרומם לבדו ורק אפס קצהו נמשך להיות מלך על כל מלכים כו' (וע"כ טבעו להיות משפיל גאים דוקא ומגביה שפלים כטבע הרם ומוגבה בעצם כמ"ש למעלה וזה היה סיבת מפלת כתר דקליפת מצרי' כו') ולמעל' היינו בחי' גאה בחולם ע"ג אתוון שנבדל ומרומם וגאה הב' היינו כמ"ש ה' מלך גאות לבש להיות מתנשא על ימ"ע (דלא כדלעיל שגם מל' על כל המלכים נק' לבוש גאות) והוא ענין הבקיע' שבקע הים ברוח קדים עזה שנמשך מבחי' גיאות והתנשאו' העצמות דבחי' קדם הנ"ל להיות התגברות בחי' או"י על או"ח ולכך שייך זה לשירת הים דוקא (שאז נתגלה מעצמות ההתנשאו' להיות בכח לגבור האו"י על האו"ח וזהו בכנ"י ע"י תו"מ כנ"ל לפי ששרש נש"י עלו ג"כ במח' הקדומה וע"כ נק' כל ישראל בני מלכים והוא ית' מלך על בני מלכים האלה שבהם יתפאר ויתנשא כמלך על המלכים ממש כמ"ש ישראל אשר בך דוקא אתפאר כו' והיינו ע"י קבלת עמ"ש בתו"מ דוקא שבני ישראל שנק' בני מלכים מקבלים עליהם שזהו כמלכים שנעשים עבדים כמ"ש כי לי בנ"י עבדים כו' ונק' ממלכת כהנים כו' וזהו ענין גאה הב' שהוא בקמץ בחי' כתר מל' הנ"ל שהוא בחי' התגברות דאו"י על או"ח דישראל באמצעו' משה שושבינא דמלכ' שזהו מ"ש אז ישיר משה ובנ"י כנ"ל כי גאה גאה כמ"ש בזהר ישראל קדישא ואורייתא קדישא אבל אין קדוש כה' כו' (וע"כ סוס ורוכבו דקליפה רמה בים דוקא משום דגיא' על גיוותנא ממש כו' מטעם הנ"ל וד"ל:
12 כל ישראל בני מלכים : שבת סז, א. ראה גם שע"ת ח"א מ, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
לזאת אמרתי להודיע לכללות אנ"ש צערי , שיחוסו עלי לטובתם באמת, ויעשו תקנות בכל עיר ומנין שלא יסע שום איש לכאן, עד שיודיע לב' וג' אנשים הגבאים או שאר אנשים חשובים, שיגלה סודו לפניהם דוקא מה מבוקשו, ואם הוא דבר שיש ביכולת לעזור לו יפקחו בזה היטב, ולא למהר ולפסוק לו ולכתוב מליצה עבורו, כטבע אנ"ש שיועצים המה על פי רוב לכל איש מר נפש ליסע לליובאוויטש כו', גם בדברים שאין בהם ממש.
2327 להודיע . . צערי: ע"פ שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח שה"מ ממעמקים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולהבין ביאור הדברים וגם מה שאמר כי קרוב אליך הדבר כו' מהו בחי' ההתקרבות של אדם לאותו הדבר כו' ובמשמעות הכתוב הוא שכל זה זכה משום שהדבר הוא אצלך ובחלקך הוא ע"כ ניתן לך כ"ז כו', הנה יש להקדים תחלה ענין א' בהיות ידוע בפי' אשר ברא אלקי' לעשות דפי' לעשות הוא לתקן וקאי אאלקי' דסמיך לי' והוא לעשותו לתקן ש' אלקי' כו', והטעם שצריך תיקון הוא לפי שידוע בע"ח דכל אורות הפרצופי' העליונים נתבררו מלבד בחי' מ"ן דנוק' שלא נתברר עדיין והוא בחי' הגבורות דש' אלקי' דנוק' ולזה נוצר האדם שיתקן ויברר אותן כו', והוא מפני ששרש הנשמה במ"ן דנוק' הוא כידוע בפי' כל ישראל בני מלכים הן ששרש נשמתם מבחי' מ"ן דמל' דאצי'
50 כל ישראל בני מלכים : שבת סז, א. ראה גם (בנוסף להערה 1) שע"ת מ, ב ובהערה 9.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א ב' דחוהמ"פ. רצ"א ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
מניחים — מלבד זה — קערה על ראשו.
322 ראה אגרותקודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ג ע' עט: "פעם שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר. . הלחש למי שנתחב לו עצם וכו' (שבת סז, א) שהיו למדים אותו אפילו לתינוקות של בית הרב, ובעת הצורך, ל"ע ול"ע, היו אומרים אותו בהקדמת העמדת קערה על הראש".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל ב' דר"ה תש"ט בסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אידין זיינען בני מלכים , גיט מען יעדען שלוחים פון מלך צו היטען איהם, איינער גיט מען העכערע שלוחים, דעם אַנדערען גיט מען נידעריגערע שלוחים, אָבער זיי זיינען אַלע פון מלך.
16 שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובחי' זאת נק' אשה שהוא למעלה מבחי' בנים כו', וזהו לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת שיש בזה ב' פירושים הא' דקאי על בחי' המל' דאצי' שנק' אשה אש ה' כי מאיש שהוא בחי' ז"א שהוא בחי' המדות דאצי' עם המוחין השייך למדות כו' וממנו לוקח בחי' המל' דאצי' כידוע דבנין המל' מעשיראה דכולהו ממל' שבכתר נמשך כתר מל' וממל' דחכ' בחי' חכ' שבמל' כו' ולזאת תשוקת המל' להיות נכללת במקורה כמאמר למען יזמרך כבוד דנהורא תתאה קארי תדיר לנהו"ע כו' ותשוקה זאת נמשכה בכ"א מישראל בפרט שהוא הניצוץ אלקי שמלובש ביחידה שבו שנמשך מבחי' המל' דאצי' [כמאמר כל ישראל בני מלכים כו'], ותשוקת הניצוץ ג"כ להתפשט מלבושי הנר"ן לא לחפוץ בשום דבר גשמי דעשי' ולא שום דבר רוחני אפי' מעולם הבריאה כו' רק להיות כלה שארי ולבבי להיות נכלל בעצמי' האצי' כו'.
33 כל ישראל בני מלכים : שבת סז, א. ראה גם שע"ת מ, ב ובהערה 9. ראה גם לקמן מאמר ד"ה וספרתם הה' על יד הערה 67.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה ידוע שהאדם דלמטה נברא בדוגמא העליונה וכמ"ש בצלם אלקים עשה את האדם וגם כמ"ש נעשה אדם בצלמנו כדמותינו כו', וגם לידת הנשמות הוא מבחי' יחוד זו"נ כידוע הענין על מ"ש בנים אתם כו', וא"כ גם בחי' הנה"א שייך לקרותה בשם ה"א כידוע שלזאת נק' בשם אשה יראת ה' כו' שהצירוף תיבת אשה הוא אש ה', שהפי' הוא שהרשפי אש באהבה עזה אשר יש בהנשמה הוא מצד שרשה בבחי' ה' כמאמר כל ישראל בני מלכים הם כמבואר במ"א, וא"כ גם למטה בהנשמה שייך לומר שיעור ה' וב' הפי' דשיעור ה' כנ"ל.
67 כל ישראל בני מלכים : שבת סז, א. ראה גם לעיל ע' קל ובהערה 33.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וטמא טמא יקרא היינו שתי חורבנות הנ"ל וארז"ל מחויב להודיע צערו לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים .
79 וטמא . . מחויב להודיע צערו לרבים : תזריע שם. ראה שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
נראה לי בבית שגרם זה, והעצה והתיקון לזה גם עכשיו וטמא טמא יקרא מחויב להודיע צערו לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים וזהו רחל מבכה לאחרים דווקא כו'.
119 וטמא . . מחויב להודיע צערו לרבים : תזריע שם. ראה שבת סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר