אגרת נה
אגרת נה
[תקפ"ה]
עתה 2309 הפעם 2310 ההכרח לא יגונה 2311 , להודיעם קשט דברי אמת 2312 , ולפרש שיחתי בדרך קצרה וארוכה 2313 , למען ידעו 2314 להבא ולא יגרמו לחנם הוצאות חנם ממש.
היות ידוע כמעט לכל אנ"ש הקרובים והרחוקים 2315 ישנים וגם חדשים 2316 מחולשת כחי ביותר 2317 . העיקר מאשר אין בי כח להכיל שום צער ועגמת נפש משום אדם יהי' מי שיהי', ובפרט בצוק העתים 2318 האלה 2319 , ה' ירחם, אשר לאיש ואיש מגיע לו עד הנפש ממש, ועד בכלל כו'.
ועל פי הרוב מחמת צוק העתים כמעט לא נסע שום איש לכאן, ומן המעט הנוסעים כל אחד כאשר יש לו ענין רע ומר הנוגע לחיי נפשו ממש, אם מאיזה מדה לא טובה בבני חיי ומזוני, או שנצרך לעזור עשוק מיד עושקו 2320 , או לעזור במכתבים מן הקמים עליו 2321 בפרנסה וגזילות ועלילות שבין איש לרעהו וכה"ג. והעיקר לשאול עצתי להורות לו הדרך במה ימצא פרנסתו וכו'. וגם אם אין עצה בעיניו כלל וכלל, יבקש על נפשו 2322 לדבר עמדי, להציע יגונו ומרירות לבו, ובזה ימצא מרגוע לנפשו 2323 וכו'. ומי שאין לו על הוצאות ליסע בעצמו, ישלח שליח מיוחד, או מכתב על ידי הפאסט. ויבין כל אשר לו עינים לראות 2324 , שמכל המדינה וכו' יגיע אלי הצער ועגמת נפש אשר נוגע אלי לבריאותי 2325 ממש. ולבד זה כל איש המר נפש וכל אשר לו נושה 2326 כו' יבא לכאן על ש"ק, באמרו שרצונו רק לד"ח, ואחר ש"ק נודע ונגלה הדבר. וגם זה ידוע שאין בכחי כעת לומר ד"ח ברבים עד אשר יחזקני ה' מעט.
לזאת אמרתי להודיע לכללות אנ"ש צערי 2327 , שיחוסו עלי לטובתם באמת, ויעשו תקנות בכל עיר ומנין שלא יסע שום איש לכאן, עד שיודיע לב' וג' אנשים הגבאים או שאר אנשים חשובים, שיגלה סודו לפניהם דוקא מה מבוקשו, ואם הוא דבר שיש ביכולת לעזור לו יפקחו בזה היטב, ולא למהר ולפסוק לו ולכתוב מליצה עבורו, כטבע אנ"ש שיועצים המה על פי רוב לכל איש מר נפש ליסע לליובאוויטש כו', גם בדברים שאין בהם ממש. אדרבה יבואו בכל עת 2328 למנוע נסיעתו, שלא יעלו לו הוצאות חנם, ולגרום לי צער ועגמת נפש בחנם ממש.
ואם יראו שהדבר מוכרח, אזי יתנו לו מכתב לאחי הר"ר חיים אברהם שי', ולחתני הר"ר מנחם מענדיל 2329 שי', שיביא ענינו לפניהם דוקא, על ידי נאמן ביתי שהוא יביאם לפניהם. כי התנדבו אחי וחתני שי', וגם אנכי סמכתי ידי עליהם, שיקבלו כל ענין מכל איש הצריך לעזר כו'. ומוכרח האיש לגלות סודו לפניהם, וכל אשר יצא מאתם לעצה בכת"י, יתנו לאיש שצריך, או למנין, וגם אני אבוא על החתום למלאות דבריהם, ליתן לאנ"ש כל תוקף ועוז להציל עשוק מעושקו או לעזור לו במקום הצריך לו וכה"ג. אך האיש לא יבוא אלי, וגם הצעטיל שלו לא יובא לפני. וגם זאת לא יהי' כי אם על דבר גדול ולאיש הקשה.
כי אחי הר"ר חיים אברהם הי' עומד תמיד לפני אאמו"ר הגאון ז"ל, ועל ידו הי' משיב תשובות ועצות נכונות לכל מבקש דבר במילי דעלמא, כל הימים שהיינו בלאדי י"א שנים 2330 , כידוע לכל אנ"ש. וכידוע מהות האיש אחי רחימי שי', שיודע ומכיר בכל איש מאנ"ש לפקח בטובתו בחכמתו וטוב לבבו הנאמן 2331 לאנ"ש באמת ובאמונה. ואם לפרקים יוקשה הדבר ממנו, ישלח אלי לחוות דעתי, אם לא יהי' הדבר של צער ועגמת נפש כו'. וכל שכן שבין איש לרעהו ישפוט בצדק ובאמת כאיש אשר רוח בו 2332 , לכוון אל האמת ויושר, ויוכלו כל אנ"ש לסמוך עליו כמו על האנשים הגדולים המפורסמים בארץ.
ובפרט הצריך לדין תורה יוגמר בפני חתני הר"ר מנחם מענדל שי', אשר הוא בקי בחדרי תורה 2333 , והרבה שמש את אאמו"ר הגאון ז"ל, גם במילי דשמיא בדברים שבסתר 2334 ובדברים שבין אדם למקום 2335 , ויוכל ליתן עצות בחכמה ויראת אלקים שבקרבו מנעוריו, ומאשר קבל הרבה דברים טובים וישרים לכל אדם מאאמו"ר הגאון ז"ל וממני, בהיותו בצל קורתי מנעוריו תמיד כו'.
ולזאת אהובי אחיי ורעיי 2336 , שמעו אלי וישמע אליכם אלקים 2337 בכל דרכיכם, להסיר מעלי עול משא זאת, ויחוסו עלי על מיעוט בריאותי, שלא יקל הדבר ח"ו ולקיים הכל וכו'. ובעבור זה אקבל עלי עול תורה 2338 יותר מכפי כחי, מפני שאין נוגע אלי לבריאותי כל כך, והוא ענין ד"ח, הגם שאין בכחי כעת כל כך.
אך בתנאי שלא יסעו יחידים מן המנין, כי אם כאשר יעשו בכל מנין התעוררות שיסעו כולם כאחד בעת וזמן הפנוי להם. רק יחידים שאינם וכו' מזמן רב, לא יבאו על ש"ק, מטעם הכמוס עמדי, כי אם על שבת קדש שמברכין לבד, כמו שהי' לפני אאמו"ר הגאון 2339 ז"ל, ולא יהי' להם דבר במילי דעלמא 2340 . רק איזה יחיד שיש לו איזה ענין ילך לאחי וחתני שי', ואז יש להם הבטחה נאמנה שישמעו ב' או ג' פעמים בימות החול. וגם לחלק לכתות חלוקות, שישמעו העוסקים בפני עצמם כפי דרכם והפנוים בפני עצמם.
ואם בצוק העתים 2341 האלה אין איש שם על לב 2342 לד"ח, לא בעלי בתים טרודים ולא פנוים, עם כל זה עוד חזון למועד 2343 , שמצפה אני על רחמי ה' המרובים שירחיב לישראל מעט, ואז יש בידם הבטחה זו נאמנה באמת וכו'.
ואחרי הודעתי להם בקשתי דברי אמת, ומתרה אני בכת"י על ידי שד"ר מוכ"ז 2344 , אני את נפשי הצלתי 2345 , ולא ירע לאיש בבואו לכאן, שישוב ריקם מכל וכל. ודי בהתראה זו וד"ל.
דברי המודיע נאמנה כו'
ולא ידמו בנפשם 2346 הגדולים והחשובים שאשא פנים להם, כי ודאי גם הם לא יבואו בשום ענין וכו'. וגם בלאו הכי כל אשר אין לו צעטיל מן הגבאים שמסלק החובות לא יקובל כלל. והגדולים פרקו עול זה יותר כידוע וד"ל.
כ"ד המבקש מלב ונפש חפצה 2347 אהבתם ומתפלל בעדם תמיד בכל עת כו'
דובער
הערות
- 2309. נדפסה בבית רבי ח"ב פרק ג. האדמו"ר האמצעי ע' עב. ס' התולדות אדהא"מ ע' 95. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת כד. קביעת התאריך: א) לעיל אגרת מג ואגרת מו, משנת תקפ"ג, כותב אודות סדר הנסיעה לליובאוויטש, ואודות נסיעת רבינו לעיירות אנ"ש. והאגרת שלפנינו, שבה מפסיק את סדר הנסיעות לליובאוויטש, נכתבה בודאי אחר כך. ב) באגרת הקודמת, מב' כסלו תקפ"ה, כותב רבינו, שמחמת בריאותו החלושה דחה את המענה שלו מקיץ תקפ"ד. מסתבר אם כן שבאותה תקופה נכתבה גם האגרת שלפנינו, שמחמת חולשת כחו ביותר, יפסיקו לנסוע אליו לליובאוויטש. ג) בקיץ תקפ"ה גברה מחלת רבינו, ונסע לחדשים תמוז-אלול להתרפאות בקארלסבאד (כדלקמן אגרות נז-נח). מסתבר אם כן שנכתבה האגרת שלפנינו לפני חודש תמוז תקפ"ה. ד) רבינו חזר לליובאוויטש בחודש אלול תקפ"ה, ואחרי תשרי הי' מאסרו של רבינו, והמשך ההתעסקות בזה במשך השנה (כדלקמן אגרות נט-סז). כל זה לא נרמז באגרת שלפנינו, כיון שהיא נכתבה, כנראה, בשנת תקפ"ה.
- 2310. עתה הפעם: ע"פ ויצא כט, לד.
- 2311. ההכרח לא יגונה: מהרש"א ב"ב טז, א ד"ה על דעתך (בשם מאמר הפילוסוף).
- 2312. קשט דברי אמת: ע"פ משלי כב, כא.
- 2313. ב דרך קצרה וארוכה: ע"פ עירובין נג, ב.
- 2314. למען ידעו: ע"פ אמור כג, מג.
- 2315. הקרובים והרחוקים: ע"פ אסתר ט, כ.
- 2316. ישנים ו גם חדשים: ע"פ שה"ש ז, יד.
- 2317. מחולשת כחי ביותר: ראה אגרת הקודמת, ובהנסמן בהערות שם. מבוא פרק ח.
- 2318. ב צוק העתים: ע"פ דניאל ט, כה.
- 2319. בצוק העתים האלה: ראה מבוא פרק ו.
- 2320. לעזור עשוק מיד עושקו: ע"פ ירמי' כא, יב.
- 2321. מן הקמים עליו: ע"פ ש"ב יח, לא.
- 2322. יבקש על נפשו: ע"פ אסתר ז, ז.
- 2323. ימצא מרגוע לנפשו: ע"פ ירמי' ו, טז.
- 2324. עינים לראות: ע"פ תבוא כט, ג.
- 2325. שמכל המדינה . . לבריאותי: ראה עד"ז גם אגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה.
- 2326. כל איש המר נפש וכל אשר לו נוש ה : ע"פ ש"א כב, ב.
- 2327. להודיע . . צערי: ע"פ שבת סז, א.
- 2328. יבואו בכל עת: ע"פ אחרי טז, ב.
- 2329. ולחתני הר"ר מנחם מענדיל: אדמו"ר הצמח צדק.
- 2330. יא שנים : שלהי תקס"א – תקע"ב.
- 2331. לבבו הנאמן: ע"פ נחמי' ט, ח.
- 2332. כאיש אשר רוח בו: ע"פ פינחס כז, יח.
- 2333. אשר הוא בקי בחדרי תורה: ע"פ קידושין י, ב.
- 2334. בדברים שבסתר: ע"פ ע"ז נב, א.
- 2335. שבין אדם למקום: ע"פ יומא פה, ב.
- 2336. אח י י ורעי י : ע"פ תהלים קכב, ח.
- 2337. שמעו אלי וישמע אליכם אלקים: ע"פ שופטים ט, ז.
- 2338. אקבל עלי עול תורה: ע"פ אבות פ"ג, ה.
- 2339. כמו שהי' לפני אאמו"ר הגאון: כמבואר בתקנות לאזניא, שבאגרות-קודש אדמו"ר הזקן אגרת לא, ובהנסמן בהערות שם.
- 2340. במילי דעלמא: ע"פ ברכות ג, ב.
- 2341. ב צוק העתים: ע"פ דניאל ט, כה.
- 2342. אין איש שם על לב: ישעי' נז, א.
- 2343. עוד חזון למועד: חבקוק ב, ג.
- 2344. מוכ " ז : מוביל כתב זה. וראה אגרת הבאה שהכוונה לשד"ר החסיד ר' יוסף בהרה"ק ר' ישכר בער מליובאוויטש.
- 2345. אני את נפשי הצלתי: ע"פ יחזקאל ג, יט.
- 2346. ולא ידמו בנפשם: ע"פ אסתר ד, יג.
- 2347. מלב ונפש חפצה: עפ"י דה"י א כח, ט.
משנה אבות ג׳ - הטקסט מספריא
עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת. ולאן אתה הולך. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת. מטפה סרוחה. ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות. שאלמלא מוראה. איש את רעהו חיים בלעו. רבי חנינא בן תרדיון אומר שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה. הרי זה מושב לצים. שנאמר (תהלים א, א) ובמושב לצים לא ישב. אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה ביניהם שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. אין לי אלא שנים. מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה. שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר שנאמר (איכה ג, כח) ישב בדד וידום כי נטל עליו:
רבי שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד. ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים. שנאמר (ישעיה כח, ח) כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה. כאילו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא. שנאמר (יחזקאל מא, כב) וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה':
רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה. והמהלך בדרך יחידי. והמפנה לבו לבטלה. הרי זה מתחייב בנפשו:
רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:
רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם. שנאמר (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל. ומנין אפילו חמשה שנאמר (עמוס ט, ו) ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה. שנאמר בקרב אלהים ישפוט. ומנין אפילו שנים. שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגומר. ומנין אפילו אחד. שנאמר (שמות כ, כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך:
רבי אלעזר איש ברתותא אומר תן לו משלו. שאתה ושלך שלו וכן בדוד הוא אומר (ד"ה א' כט, יד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה. ומפסיק ממשנתו. ואומר מה נאה אילן זה. ומה נאה ניר זה. מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו:
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר כל השוכח דבר אחד ממשנתו. מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו. שנאמר (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. יכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר (שם) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. הא אינו מתחייב בנפשו. עד שישב ויסירם מלבו:
רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת. הוא היה אומר כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת:
הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו. רוח המקום נוחה הימנו. וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו. אין רוח המקום נוחה הימנו. רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית. ויין של צהרים. ושיחת ילדים. וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ. מוציאין את האדם מן העולם:
רבי אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים. והמבזה את המועדות. והמלבין פני חברו ברבים. והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום. והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה. אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים. אין לו חלק לעולם הבא:
רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש. ונוח לתשחורת. והוי מקבל את כל האדם בשמחה:
רבי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה. מסורת סייג לתורה. מעשרות סייג לעושר. נדרים סייג לפרישות. סייג לחכמה שתיקה.
הוא היה אומר חביב אדם שנברא בצלם. חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם. שנאמר (בראשית ט, ו) בצלם אלהים עשה את האדם. חביבין ישראל. שנקראו בנים למקום. חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום. שנאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
הכל צפוי. והרשות נתונה. ובטוב העולם נדון. והכל לפי רוב המעשה:
הוא היה אומר הכל נתון בערבון. ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה. והחנוני מקיף, והפנקס פתוח. והיד כותבת. וכל הרוצה ללות. יבא וילוה. והגבאים מחזירים תדיר בכל יום. ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו. ויש להם על מה שיסמוכו. והדין דין אמת. והכל מתוקן לסעודה:
רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת. אם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח. הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה. לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין. והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז, ו) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין. ושרשיו מרובין. שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו. אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (ירמיה יז, ח) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי:
רבי אליעזר בן חסמא אומר. קינין. ופתחי נדה. הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב קידושין י, רע"א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מח מאותו ספר קידושין י, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) סדר מכירת חמץ קידושין י, א
- אגרות קודש כרך כד ט'רנז ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה א ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה א ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות כרך טז בא-יו"ד שבט שיחה א ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א ע"ז נב, ב
- לקוטי שיחות כרך כה חנוכה שיחה א שם נב, ב
- תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' מקץ, נר ג' דחנוכה ה'תשי"ד ע"ז נב, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג ע"ז נב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד ע"ז נב, ב
- מאמרי אדה"ז תקס"ו חנוכת הבית לדוד ע"ז נב, ב
- שארית יהודה שו"ת אורח חיים סימן ג ע"ז נב, ב

