111

– "מערבין לקרנות". אך לא כך בענין המקלל, כאשר הן אביו והן אמו הם יחידים.

ט. החידוש שבמחלוקת בענין "ומתו גם שניהם"

מחלוקת נוספת בין רבי יאשיה לרבי יונתן, האם "שניהם כאחד" או "אחד אחד בפני עצמו" –

ח) בענין⁶⁶ גדול הבא על הקטנה⁶⁷, "ומתו גם שניהם⁶⁸. עד שיהיו שוין כאחד – דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר, ומת⁶⁹, האיש אשר שכב עמה לבדו". רבי יאשיה אומר שחובת המיתה, "ומתו", מוטלת על הצירוף של "שניהם" כאחד, ולכן חייבים שניהם להיות בני־עונשין, ואילו רבי יונתן סובר, שאין צורך לצרפם, וחובת המיתה מוטלת על כל אחד מהם בנפרד – "אחד אחד בפני עצמו" – "ומת האיש... לבדו".

ה"צריכותא" שבמחלוקת זו, לפי פירוש רש"י בסוגיא⁷⁰ היא: הקטנה, לא זו בלבד שהיא "אינה שווה" לגדול בעונשין, אלא שהיא כלל אינה בגדר עונשין, ולכן ניתן היה לומר, שבמקרה זה מסכים רבי יאשיה עם דעת רבי יונתן, שלמרות שאין מתקיים התנאי של "שניהם כאחד" עדיין מוטלת החובה על הגדול, כיון שאי־הענשת הקטנה אינה סותרת ל"צירוף שניהם כאחד", כי הם כלל אינם ניתנים לצירוף⁷¹.

י. החידוש שבמחלוקת בענין קרבן פסח

החידוש שישנו במחלוקת לגבי פסח, אשר בגללו אי אפשר להבין מחלוקת זו מתוך המחלוקות האחרות שלעיל, הוא:

כמוסבר בהרחבה, הרי לכל הדעות כולל קרבן פסח בתוכו, את ההגדרה של כל אחד משני סוגי הקרבנות, הן של קרבן ציבור והן של קרבן יחיד.

ולפיכך ניתן היה לומר שבמקרה זה