110

לדעת רבי יאשיה, כיון שבענינים רבים עשרה כבר אינם מציאות של יחידים.

ח. החידוש שבמחלוקת בענין "מערבין לקרנות"

שיטתו של רבי יאשיה, בענין המקלל, שיש לצרף שני פרטים המוזכרים ביחד בתורה, אינה רק כאשר שני הפרטים הם מאותו סוג, "אביו ואמו", אלא אף כאשר מדובר בשני סוגים שונים. את זאת לומדים ממחלוקת נוספת בין רבי יאשיה לרבי יונתן –

ז) האם "מערבין לקרנות", או אין "מערבין לקרנות"⁵⁹: "ולקח מדם הפר ומדם השעיר⁶⁰. שיהיו מעורבין (מזים אותם ביחד על קרנות המזבח) – דברי רבי יאשיה, ורבי יונתן אומר, מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו".

פרו של הכהן הגדול ביום הכיפורים הוא קרבן יחיד⁶¹, והשעיר "אשר לעם"⁶² הוא קרבן ציבור אך למרות זאת סובר רבי יאשיה שמצרפים ומערבים אותם יחד.

חידוש נוסף יש במחלוקת זו של "מערבין לקרנות" על פני ענין המקלל: דבריו של רבי יאשיה בענין המקלל, שללא הלימוד המיוחד יודעים את האיסור רק אם קילל "אביו ואמו", אינם מחייבים שמדובר רק במקרה שמקללם בבת אחת, באותו דיבור, אלא אף כאשר מקללם בזה אחר זה. וחידושו של הפסוק הוא שהאדם חייב אף כאשר קילל את אביו או את אמו בלבד.

כלומר, ה"צירוף" במקרה זה הוא צירוף של שניהם, אביו ואמו, אך גם כאשר מקללם בזה אחר זה, וה"חלוקה ופירוט" במקרה זה היא כאשר מקלל רק אחד מהם.

ואילו בעניין "מערבין לקרנות", סוברים כולם, שצריך להזות את שניהם על קרנות המזבח. המחלוקת היא, האם "מערבין" – את שניהם בבת אחת, או מזים אותם בזה אחר זה. ולפיכך יש כאן חידוש בשיטת רבי יאשיה בענין "מערבין לקרנות", כי כאן מערבין את דם הפר ביחד עם דם השעיר⁶³.

מצד שני, יש חידוש גם בשיטתו של רבי יונתן בענין "מערבין לקרנות"⁶⁴: כאמור לעיל, השעיר הוא קרבן ציבור, ולפיכך ניתן היה לומר, שלפי כל הדעות, גם לדעת רבי יונתן, מצרפים אל הציבור (השעיר) עוד יחיד (הפר⁶⁵)