על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תקלח
מקור מפורש
בפרק זה
ב ג) בתניא פ"ב משמע שב' הפסוקים מצד הנשמה ג .
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תקעח
מקור מפורש
בפרק זה
3 חלק אלו-ה ממעל ממש : תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשטו
מקור מפורש
בפרק זה
6 כפי . . נגע בו : קטע זה להגה"ח כו' מו"ה יעקב לנדא, אב"ד ב"ב. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ה אגרת ט'תקיד (ע' קעה), ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'תתפה.
היא גם . . ישראל : וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בסה"מ תש"ח ע' 263): לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה.
מתוך אפילה אורה : מדרש תהלים כב, ז. יל"ש עקב רמז תתנב. יל"ש ירמי' רמז שיא.
ואחז"ל . . עביד : ברכות ס, ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.
לטב עביד . . זו לטובה : החילוק נת' בארוכה במ"א (לקו"ש כרך ב' ע' 393 ואילך).
שהחשך עצמו נהפך לאור : ע"ד הצחות אולי אפ"ל שלכן ברשימות הצ"צ לתהלים (יהל אור) כז, א בהביאו מרז"ל מתוך אפילה אורה – לא ציינו למדרש תהלים (שמשם נלקט ליל"ש) וגם לא ליל"ש הקודמו (פ' עקב), כ"א לירמי' – דכולי חורבנא (ב"ב יד, ב) ולכן נקרא שמו ירמי' (קה"ר בתחלתו) ויהי' ירמי' ירום י' (יל"ש ירמי' רמז רנז) ולמעליותא.
ובסגנון – לטובה : תענית כא, א.
ופירשו רבותינו נשיאינו : אדה"ז (ס' המצות להצ"צ קיד, ב), אדהאמ"צ (ס' מאה שערים יד, ב) ואדמו"ר הצ"צ (שם יח, ב. רשימותיו לתהלים ע' צז).
– ויש להעיר ממדרש תהלים (שם. בהמשך להנ"ל): מתוך צרה רווחה ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וידועה תורת הבעש"ט ע"ז שה צרה עצמה נעשה צהר (ד"ה הוי כי גדול. ס' המאמרים אידיש).
רחמים . . מדתו של יעקב : רחמים דא יעקב (ז"ח חוקת נ, ד). וראה ב"ר (פע"ח, ח) רחמן שבאבות.
יעקב . . מצרים : שבת קיח, סע"א.
חלק . . ממש : תניא רפ"ב. ולהעיר מהגהות הצ"צ (בס' קיצורים והערות (עב-עג)): ממעל ע"ק כו'.
נמצאת . . יצרו : ראה תניא פל"א, פכ"ט.
ירגיז יצ"ט : ברכות ה, רע"א. ולהעיר ממאמר אדמו"ר הזקן בזה (לקו"ד ח"ג ע' תקכד).
בכל . . יצריך : ברכות נד, א. נת' בלקו"ת חוקת נח, ד.
בשני יצריך : תכלית השלימות בזה ראה ירוש' סוף ברכות: אברהם אבינו כו'.
וכד אתכפיא . . הכלל : תניא פל"ו. אגה"ק ס"ד.
לילה כיום יאיר : תהלים קלט, יב.
והוי' . . עולם : ישעי' ס, יט. וראה יל"ש תצוה רמז שעח. תניא פל"ו. רשימות הצ"צ לישעי' שם משל"ה מס' פסחים (מצה עשירה ד"ב. קנז, א) ועוד. ובשל"ה שם: יתרון האור מתוך החושך כו' וענין עוה"ז עשיית התשובה מכח הגליות כו' ואח"כ משיח כו' תכלית בראשית ברא ויאמר אלקים יהי אור.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשכג
מקור מפורש
בפרק זה
14 חלק אלו-ה ממעל ממש : תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשנז
מקור מפורש
בפרק זה
8 ואכ"מ : ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1146. חי"ד ע' 124.
זה היום . . ראשון : תפלת ר"ה (ר"ה כז, א).
די ערקלערונג : ראה בחיי בראשית א, יג. ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם כז, א. ד"ה זה היום תש"ד, תש"ט ועוד.
דער גאַנצער באַשאַף דערגענצט : ראה ב"ר (פי"א, ו): כל מה שנברא כו' צריכין עשי'.
מה רבו . . מה גדלו : תהלים קד, כד. שם צב, ו. וראה תו"א נו, ב.
איינע פון די הויפּט הוראות : עוד הוראות בזה – ראה מכתב דימי הסליחות דשנת תשי"ג, תשט"ו, תשכ"ד.
ווען מ'קוקט אויף איכות : להעיר מהענין דמצד האור כל מה שלמעלה יותר הוא בבחי' ריבוי יותר והיפכו מצד הכלים (ביום השמע"צ תרע"ג. וראה תו"ח ואוה"ת ר"פ ח"ש ובכ"מ).
אַ בעל חי האָט שכל : ראה ברכות סא, ב. ובכ"מ.
אמת'ע שלימות : ראה שיחת יט"כ דשנת פר"ת. ס' העיקרים מ"ג פ"א (בס' תורת שלום ע' 243).
האָט גערופן : זח"ג ס"פ אמור. וראה ג"כ פדר"א פי"א.
איז דער שיר : סוף מס' תמיד ובפיה"מ שם.
ווען אַ מענטש באַטראַכט : ראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש (קרוב לסופה): ד"ה דע כי הקדמונים חקרו.
אַ טייל : ראה רמב"ן בראשית ב, ג. חדא"ג מהרש"א לסנה' (לח, ב) ד"ה שעה.
ניט דער גוף : שיצירתו ארכה כמה שעות (סנה' שם).
עפר . . חיים : בראשית ב, ז.
חלק אלקה ממעל ממש : תניא רפ"ב. וראה איוב לא, ב.
איין מענטש קען : ראה משנה סנה' ספ"ד דמאדה"ר למדים כמה ענינים לכאו"א , ואדרבא – מדיוק הל' לפיכך כו' ללמדך – משמע דבשביל ללמדך – הי' כן.
דער ערשטער ענין : ר' סעדי' גאון הובא באבודרהם. – ומש"כ הרמב"ם בהל' תשובה (פ"ג ה"ד) תק"ש כו' רמז יש בו כלומר עורו ישנים כו' – הביא כענין שני. ופשוט שיש לחלק בין "ענין" ל"רמז". והרי ברמב"ם הובא זה בהל' תשובה ולא בהל' שופר. וראה בהל' שופר פ"א ה"ב. ובכל אופן – הרמב"ם חולק על הרס"ג, שהרי כתב בהל' תשובה (שם) דתק"ש גזה"כ הוא. ואכ"מ.
פאַראייניקונג פון אַלע חלקים : להעיר מתניא פל"ז.
כל פעול : בעולם העשי' (סי' האריז"ל).
אלקי ישראל : ואח"כ וע"י שישראל ממליכים אותו עליהם (ר"ה טז, סע"א) מלך ומלכותו בכל משלה (עיין תו"א ו, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקפד
מקור מפורש
בפרק זה
4 פי' " כביכול ": ראה גם "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא רפ"ב (ס"ע לח ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רלג
מקור מפורש
בפרק זה
13 שנאמר ישעי' נה, ו.
ובכו"כ כת"י כו' : ראה גם לקו"ש חל"ד ע' 200 ואילך. וש"נ.
בין כסה לעשור י"ל שכל ימים אלה הם – בכמה דברים – ענין אחד ממש (נקודה אחת). ולכן מזכירים נשמות (רק) ביוהכ"פ, משא"כ בחה"פ וחה"ש, אף שגם הם המשך וענין אחד (ראה תנחומא ס"פ פנחס). וגם יוהכ"פ נק' ר"ה (יחזקאל מ, א. תוד"ה ואת (נדרים כג, ב). ובירוש' (ר"ה בתחלתה) פליג אפשטי' דקרא אבל לא על הענין. ועיין לקו"ת ר"ה (נח, א. סד, א)). ועבדים יוצאין לחירות – בשנת היובל – בר"ה ויוהכ"פ (ראה ר"ה ח, ב). וראה ג"כ זח"ג (ק, ב). ואכ"מ.
פריערדיגען בריוו דימי הסליחות, ה'תשל"א.
צוזאַמען . . פאַנאַנדערטיילונג ראה תניא פ' לב ובהערות לתניא בלקוטי לוי יצחק שם.
אַלטער רבי ברענגט לקו"ת ר"פ נצבים.
גיין . . צווייטן בלקו"ת שם: יתרון ומעלה להרגלים שצריך להלך בהם. וי"ל שהכוונה לאמיתית ענין ההליכה שהיא בלי גבול (ד"ה אם בחוקותי, ש"ת [סה"מ ה'ש"ת ע' 92]. ובכ"מ).
ניט זיין שולד וע"ד לפי פרש"י (מתנחומא) עה"פ שזהו כנענים שנתגיירו – הרי סורם (טבעם) רע (ככנענים) בתולדתם. ומש"כ ברא"ם וכו' שלא קבלם משה – צע"ג שהרי מפורש שהכניסם בברית גו'.
דעם בעל-הבית כו' להעיר מדבר המרגלים שאמרו אין בעה"ב יכול להוציא כו' (סוטה לה, א).
עצם הנשמה . . צו מעשה בפועל להעיר מקונטרס העבודה פ"ה.
ער האָט באמת געוואָלט קדושין מ, א.
פון . . ווייטער ע"ד מש"כ בתניא פ"ז בנוגע לבעל תשובה: כי עד הנה הייתה כו'.
טיפקייט און שלימות להעיר ממאמר אדמו"ר האמצעי "להבין ענין לקיחת אנשי חיל".
זקן וכסיל, דער יצר-הרע זח"א ר"פ וישב.
יפה ביותר ומתקבלת היא מיד רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו. ומסיים שנאמר דרשו ה' בהמצאו. ובכו"כ כת"י הרמב"ם מובא גם סיום הכתוב: קראוהו בהיותו קרוב. ועפ"ז תובן ראייתו במילואה: יפה ביותר – ממש"נ בהמצאו, מתקבלת מיד – ממש"נ בהיותו קרוב.
בעט און זאָגט אָן שזהו גם נתינת כח – שהרי הקב"ה עוזרו לקיים המצווה עליו.
צו זיין אמת'ן "איך" ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב. להעיר מלקו"ת ר"פ האזינו.
חלק . . ממש תניא רפ"ב. ולהעיר מהערות הצ"צ שם.
כמצות רצונך ראה המשך וככה [תרל"ז] פי"ז ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תכב
מקור מפורש
בפרק זה
13 תהלים עא הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
ג' תמוז יום היציאה מבית האסורים (א' פ' בלק, תרפ"ז).
וכנהוג לקשר ראה קונטרס ביקור שיקאגא ע' ז (ס' השיחות תש"ב ע' 29).
וכהוראת הכתוב מיכה ו, ה.
עמי זכר נא ראה זח"ג ר"פ בחוקותי.
נושא משלו ראה ב"ר (מד, ו) י' לשונות נקראת נבואה כו' משל כו'. ולהעיר מתו"א ר"פ לך. ל"ת להאריז"ל ר"פ בלק. אוה"ת להצ"צ עה"פ ולא קם נביא.
כי מראש . . יתחשב בלק כג, ט. ראה במדב"ר עה"פ. ביאוה"ז עה"פ. באוה"ת שם.
וירושה . . בנפשותינו ראה תניא פי"ח ואילך וספל"ח.
שעושה . . בעולם ראה ברכות ו, סע"א. וראה ד"ה את ה' האמרת (אוה"ת להצ"צ תבוא).
מי . . ישראל בלק כג, יו"ד.
ומתנהגים כיאות וכפי' השני באותה התיבה "עפר" – מצות שהן מקיימים בעפר.
כל . . יכונה מכתב בעל השמחה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים ה'תש"ח ע' רסג).
וכפירוש רש"י חוקת (כא, כא). וברמב"ם (מלכים פ"ג, ה"ו) שלבו הוא לב כל קהל ישראל. ובשו"ת הרשב"א (ח"א סקמ"ח): המלך כציבור שהציבור וכל ישראל תלויין בו. ובאגה"ק רסכ"ט שמצות התלויות במלך "הוא מוציא כל קהל ישראל כי הוא כללות כולם כו'" – והרי במצות אלו ישנן התלויות בחכמתו, בינתו כו' ועד במעשה שלו. וס"ת שיוצאת ונכנסת עמו (סנה' כא, ב) – ה"ז מצוה שבגופו.
בכל אחד ואחת . . על אחת כמה וכמה עיין תניא פ"ב.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתנט
מקור מפורש
בפרק זה
1 בלשון הידוע תניא פ"ב בתחלתו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קמא
מקור מפורש
בפרק זה
אויף געבארענע קינדער איז מען ניט קיין בעל בחירה (ומובן שאין לזה סתירה מהא דעדיות פ"ב מ"ט ומרז"ל כיוצא בו, ועייג"כ תניא ספ"ב) תלמידי הישיבה זיינען בחירה קינדער, מען קען אויסקלייבען, אשר מובן מזה שיותר יש לעמוד על טיב אדם ע"י מה שרואים מהות חתנו שבחר לבתו (וכמש"נ את בתי נתתי לאיש הזה) ממה שרואים ע"י מהות בנו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פ"ב ופל"ז, אגה"ק ס"ז ועוד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רט
מקור מפורש
בפרק זה
ואל יקשה בעיניו שא"כ יהיו כמה גופים שאין בהם אלא איזה בחינות מהנפש בלבד, ולא נפש שלימה, - כי זאת למודעי, אשר כל בחינה כלולה מכל הבחינות, וכל בחי' היא ציור קומה בפ " ע , אף שמצד היותה חלק מנפש יותר כללית, אינה אלא בחי' אחת, וכמו שכללות כל הנשמות אינם אלא נשמה אחת של אדה"ר, וכמרז"ל (שמ"ר פ"מ) עד שאדה"ר מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו יש שהוא תלוי בראשו כו', וראה תניא פ"ב ופל"ז ועוד בכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שלא
מקור מפורש
בפרק זה
ב) במ"ש בתניא פ"ב:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תלז
מקור מפורש
בפרק זה
הסדר, מלמעלמ"ט, הוא מדע יודע ידוע - כמ"ש במכ' שם - וראה בפרדס הנסמן בהערותי שזהו כח"ב - והנה בתניא רפ"ב החידוש דקמ"ל הוא א) דיש נפש נוספת בבנ"י, ב) ושנמשכה למטה מחכ' ית' ולכן מתחיל בהוא המדע שזהו פשוט וזהו התחלת ההמשכה ואח"כ הוא היודע - נשמה - שזהו החידוש וזהו סוף ההמשכה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקב
מקור מפורש
בפרק זה
אבל שייכותו עם אביו הוא רק בלבוש הנפש וכו' ולא בעצם הנשמה (ראה בכתהאריז"ל שהובאו בתניא ספ"ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תריד
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תרלד*
מקור מפורש
בפרק זה
1) ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תשנא
מקור מפורש
בפרק זה
3) תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'יז
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על הערתו בתניא רפ"ב מש"נ שם ממעל ממש :
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תשס
מקור מפורש
בפרק זה
להעיר מתניא פ"ב:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רלג
מקור מפורש
בפרק זה
מה שהעיר בענין הפושעים ומורדים שיניקת נרו"נ שלהם מבחי' אחוריים של נרו"נ ת"ח (תניא ספ"ב) ואיך יתאים עם מש"כ שם ספ"ו ובאגה"ת פ"ו שהוא מסט"א וג"ק וכו' - ואין קושייתו מובנת, דא"כ יקשה לא רק על הפושעים אלא בכלל,
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רלג
מקור מפורש
בפרק זה
שהרי על מוצא פי' ה' שבלחם יחי' האדם הישראלי, ואיך יתאים עם האמור בתניא פ"ב שהוא מנרו"נ של ראשי בנ"י,
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רחצ
מקור מפורש
בפרק זה
בברכת הצלחה בעבודתם בקדש לחזק ולפתח כפר חב"ד שיהי' דירה לו ית' בתחתונים, שלזה צריך געזונטע רוחניות און געזונטע גשמיות וחפץ ה' בידם יצליח, ע"י הכלי המחזיק ברכתו של הקב"ה השלום והאחדות והתקשרות לנשיאנו, ע"י מילוי כוונתו ורצונו בכפר זה וכמובן ע"פ המבואר בתניא פרק ב'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקכג
מקור מפורש
בפרק זה
וע"פ המבואר בכ"מ ומהם באגרת הקדש לרבנו הזקן סוף סי' ז', שלכל הנפשות הרוחות והנשמות ישנה מצוה מיוחדת שבה צריכה העדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה מזהירות שאר המצות, הנה בכל אחד מאנ"ש ומגזע אנ"ש הוא הענין דהפצת המעינות אשר רבותינו נשיאנו שהם בבחי' ראש ומוחין דכל אנ"ש (ראה תניא פרק ב') מסרו נפשם על זה - הנה בטח גם הוא יתנהג כהאמור באגרת הקדש זו בהפצה זו, וגם זה ימהר כל עניניו הפרטים, שזהו מסגולת מצוה פרטית האמורה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'תצט
מקור מפורש
בפרק זה
ובתניא רפ"ב - ממש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ז'יד
מקור מפורש
בפרק זה
זע תניא פרק ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקכה
מקור מפורש
בפרק זה
- והתירוץ לכהנ"ל מובן עפמש"כ בתניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקצא
מקור מפורש
בפרק זה
להערתו אודות מרז"ל המובא בתניא בשם הזהר מאן דנפח מתוכי' נפח (תניא רפ"ב ועוד), לע"ע לא מצאתי זה בזהר או בתקוני זהר, וכן ברשימת חסידי חב"ד מדורות הראשונים שתח"י נרשם מ"מ להנ"ל לספרי קבלה לרמב"ן בפירושו עה"ת (עה"כ) ועוד, אבל לא בזהר.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרפו
מקור מפורש
בפרק זה
גם לימי הסגולה י"ב וי"ג תמוז, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיאנו, אשר גופא (כל השייכים אליו (ראה תניא פ"ב) בתר רישא אזיל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'צו
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שפז
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'ת
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקצג
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תריא
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קסג
מקור מפורש
בפרק זה
ראה ג"כ תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שיט
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
39 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
29 ויתירה מזו ע"פ מ"ש אדה"ז בתניא פמ"ט ש"ובנו בחרת כו' הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע" [כי בחירה שייכת דוקא בשני דברים שווים, ולכן בהנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש (תניא רפ"ב) לא שייך בזה אמיתית ענין הבחירה — ראה לקו"ש חכ"ג ע' 219 ואילך] — מובן שדווקא במצב כזה דבנ"י מודגשת בחירת הקב"ה. וי"ל שעפ"ז יומתקו דברי הרמב"ם שם שבחירת השם היתה לאחרי היות ישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא פ"ב שהוא כמו בן הנמשך ממוח האב. ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 ל' התניא רפ"ב (ע"פ ל' הכתוב איוב (לא, ב), אלא שמוסיף תיבת "ממש"). וראה בארוכה שפע טל בהקדמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא ספ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
48 תניא פ"ב (ו, ריש ע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פ' שקלים פ' שקלים
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא רפ"ב. וראה ס' שפע טל בהקדמה בארוכה (ובספרו נשמת שבתי הלוי שער ד' ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 ראה תניא פ"ב. שם אגה"ק סו"ס ט. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
בפרק זה
76 ראה יד, א. וראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בפרק זה
33 חלק אלוקה ממעל ממש : תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בפרק זה
209 חלק אלוקה ממעל ממש : תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
55 ל' התניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
45 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 שנפשו היא "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא רפ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 ל' התניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
13 ל' התניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 ל' התניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
28 ראה תניא פ"ב. וראה סה"מ תרנ"ט ע' ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויחי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ויקהל ויקהל
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ויק"פ - פ' החודש ויק"פ - פ' החודש
מקור מפורש
בפרק זה
46 ל' התניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
46 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפרק זה
17 חלק אלקה ממעל ממש : תניא רפ"ב. וראה בהנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' שעג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
64 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ו
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ואתחנן
מקור מפורש
בפרק זה
והנה בתניא רפ"ב החידוש דקמ"ל הוא:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
בפרק זה
106 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
90 חלק אלוקה ממעל ממש : תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
232 חלק אלוקה ממעל ממש : תניא רפ"ב. ובאגה"ת פ"ד (צג, סע"ב) ורפ"ה (צה, א) מביא ע"ז הפסוק "כי חלק הוי' עמו" — פרשתנו לב, ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
375 חלק אלקה ממעל ממש : תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פרק ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וישב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא פ"ב. וע"ד המבואר בתו"א ותו"ח שם, ובעבודה הוא ענין בירור ראשון ובירור שני.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג מקץ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
13 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פקודי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 ואף שלכאורה גם בציווי הקב"ה למשה יש לומר כ"ז (לא ידח, הבטחה) – אינו דומה כלל, שהרי בנ"י נצטוו על זה (ביחד עם נתינת כח והבטחה) רק כשאמר זה להם משה. וי"ל שהוא ע"ד הנפק"מ בין פסק הדין בראש השנה לגבי הדין בכל יום (ראה קונטרס ומעין מי"ט ואילך). והרי משה ואתפשטותי' דמשה הם בחי' ראש ומוח לגבי דורם (תניא פ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 ולכן כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו (רמב"ם הל' מלכים פ"ג, ה"ח), כי העונש הוא לפ"ע הפגם (תניא פכ"ד), והמלוכה (ומרידה בה) – נוגעת בכל מציאותו, עד לעצם חיותו. ובזה יש לבאר הענין, דאף שמלך בן מלך שהיתה מחלוקת עליו מושחין אותו (רמב"ם שם ספ"א), לא מצינו אשר משחו את רחבעם אף שהי' עליו מחלוקת ירבעם (ועוד – שהיתה מאושרת ע"י אחי' השילוני) – והוא לפי שהמחלוקת עליו היתה אחרי שישב כבר על כסא מלכותו, ואז אינה מצריכה משיחה – לפי שבישב על כסא מלכותו, כל העם קנויים לו בכל עצמותם, והמחלוקת אינה אלא בכחות הגלויים (ובדוגמת הפושעים ומורדים בתלמידי חכמים – שגם הם יונקים חיותם מהת"ח. תניא פ"ב). שלכן, גם המורד במלך וכבר פרק עולו – יש למלך רשות להרגו – כי גם בו, נוגעת המלוכה בכל מציאותו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 כי כל ישראל הם קומה אחת שלימה וראשי הדור כוללים את הנשמות של כל אנשי הדור (כמו שהראש כולל חיות כל אברי הגוף – תניא פנ"א), ולכן ההשפעה שממשיכים לאנשי דורם הוא בכל מציאות אנשי הדור, וגם בעניניהם הפשוטים, כמו שאברי הגוף מקבלים כל חיותם, גם החיות שבצפרנים, מהמוח שבראש. וראה תניא פ"ב. לקו"ת שה"ש לה, ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 גם הפושעים ומורדים בהם (תניא פ"ב). כי מכיון שהם ראשי בני ישראל, הרי חיות כל האברים מוכרח להיות נמשך מהראש דוקא. וכן בענין המלכות, שם המלך נקרא ונתפשט לא רק על מין המדבר (גם על אנשים הכי פחותים) אלא גם על סוגי דצ"ח. וע"ד שגם גמל ואילן של עמלק צריך למחותם (מכילתא ס"פ בשלח. מדרש תהלים ט, ז). ואם בעמלק חוצפא שהיא מלכותא בלא תגא (סנה' קה, א) כן – בקדושה (ושמרובה מדה טובה) על אחת כמה וכמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד בלק שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד תבוא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פ"ב. וראה גם לעיל ע' 32.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה הערות הצמח צדק לתניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 לקו"ת תזריע (כא, רע"א) עה"פ כולם בחכ' עשית. וכן בדרמ"צ (נב, א. ושם נז, א: שזהו גם הפי' דהמגביהי גו' המשפילי גו') ועוד. ובפנים שמדובר במצות מילה, גילוי א"ק, לכן השייך כאן – הוא שחכ' ועשי' שווין (ראה דרמ"צ שם (נב, א), שמחלק "קמי' ית' ואפילו לגבי אורו כו'"). וראה תניא פ"ב בהגה"ה, שהיוה"א פ"ט (הובאו בדרמ"צ שם – מז, רע"א) עוד פי' בכולם בחכ' עשית, אשר רק "נחשבת כעשי' גופנית". ובשעהיוה"א שם מפורש יותר: "שנחשבת כאילו היא בחי' ומדרגת עשי'" שמצד זה א) אפשר דקמי' עשי' – למטה מזה, למטה מעשי' גופנית ב) ג"ז שנחשבת כו' הרי הוא רק 1) נחשבת, 2) כעשי'; כאילו – כ"ף הדמיון – שזה שייך גם בעו"ע – משא"כ האופן ששווין (ובפרט עפמש"כ בדרמ"צ שם נב, א: שוים ממש).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה הערות הצמח צדק לתניא רפ"ב,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא רפ"ב. ד
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
49 אף שהיא הבדלה גדולה יותר מההבדלה שבין אור לחשך – כי אור וחשך, עם היותם הפכים, הרי צד השווה בהם שהם נבראים (ושניהם בגדר האור, מקום וכו'). משא"כ ישראל עליהם נאמר "בנים אתם לה' אלקיכם פי' כמו שהבן כו'" (ראה תניא רפ"ב ובכ"מ) – ובין נברא לבורא אין שום שיווי כלל. ועיין תניא ספמ"ט שאפילו בנוגע לגוף דבנ"י – ה"ז רק "הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי או"ה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
5 רישא: ראה ג"כ תניא רפ"ב,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
4 חלק . . ממש: תניא רפ"ב, ולהעיר מהגהות הצ"צ (בס' קיצורים והערות (עְב"זעְג)) : ממעל פיק בו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 במס' שבת (פט, ב): בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם בני בכורי, ה"ז הי' בחמשה בסיון (פרש"י ס"פ משפטים) – קודם מ"ת. וע"ד הפשט, אין ל"בני בכורי" כלל שייכות לענין מתן תורה. וגם בתניא רפ"ב, שהתואר "בני בכורי" הוא מעלת הנשמה מצד עצמה (ולא מצד קבלת התורה). אלא שבתניא שם, שגם הכתוב בנים אתם לה"א הוא מצד הנשמה עצמה, ודלא כהספרי ופרש"י כאן ש"בנים אתם" הוא מצד מתן תורה. אף שבדוחק קצת י"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
* וע"ד הנפש השנית שבכאו"א "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא רפ"ב. וראה הגהות הצ"צ שם. אגה"ק ס"ז. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
2 חלק אלקה: איוב לא, ב. ובתניא רפ"ב -- ממש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
3 ממעל ממש : זע תניא פרק ב. הגהות ה/,צמח צדק" דאָרט (בס' קיצורים והערות ע' עב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כד
מקור מפורש
בפרק זה
4 חלק אלקה ממעל ממש : תניא רפ"ב. וראה איוב לא, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כז
מקור מפורש
בפרק זה
4 חלק . . ממש : תניא רפ"ב. ולהעיר מהערות הצ"צ שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה זח"ג קמה, ב. תניא רפ"ב ובכיימ. וראה אגה"ק סי"ב (קיח/ א)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
2) תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
טוש"ע יו"ד סי' ר"מ סכ"ד ובב"ח ובבאורי הגר"א, שם) ומהחילוקים בנוגע להאב או החותן הוא ע"פ מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר (שיחת שמיני עצרת תרצ'"ז, אות מח, מ"ט) אויף געבאַרענע קינדער איז מען ניט קיין בעל בחירה (ומובן שאין לזה סתירה מהא דעדיות פ"ב מ"ט ומרז"ל כיוצא בו, ועייג'יכ תניא ספ"ב) תלמידי הישיבה זיינען בחירה קינדער, מען קען אויסקלייבען.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב שמיני שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1 להעיר גם מתניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג שלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
2 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
גם לימי הסגולה יב' ויג' תמוז, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיאנו, אשר גופא (כל השייכים אליו (ראה תניא פ"ב)) בתר רישא אזיל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
4 ואינו עיקר שמו (ראה מפרשים ריש נדרים. ובכ"מ). 6 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה זח"ב ג, רע"ב. ולהעיר מתנחומא ר"פ מצורע. ויק"ר פט"ו, ה. רמב"ן אחרי יח, יט. תניא ספ"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
2 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
6 איוב לא, ב. תניא רפ"ב. וראה הגהות הצ"צ ע"ז (קיצורים והערות ע' עב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
3 תניא פ"ב. וראה מש"כ בהקדמת קונטרס יב תמוז (קונטרס פ*).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
6 חלק .. ממש: ראה תניא רפ"ב. ליקוט פירושים לשם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח-י"ט כסלו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו מקץ שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פ"ב. – וע"ד ביאור הענין דרצון יצחק לברך את עשו מפני דרישי' דעשו בעטפוי דיצחק (תו"א תולדות ד"ה ראה ריח בני).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 כמרז"ל ישראל עלו במחשבה (ב"ר פ"א, ד. תניא רפ"ב. ובארוכה – המשך תרס"ו ע' תמז ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פ"ב ופל"ז ועוד בכ"מ...
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
57 עייג"כ תניא פ"ב (ושם, גם לענין ראשי אלפי ישראל שבכל דור ודור גופא). (משיחת ש"פ שלח תשכ"ג, ש"פ קורח תשכ"ח)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה ר"ח שער הקדושה פט"ז. ועוד. תניא ספ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 בתניא פ"ב: ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחי' ראש ומוח כו' – עיי"ש דמדבר בצדיקים וחכמים, דשייך לנשיא שבלשון חכמים, דלקמן בפנים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תבא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
66 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 והתירוץ לכהנ"ל מובן ע"פ מש"כ בתניא פ"ב. (ממכתב ימי חנוכה, תשכ"א)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא שמות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
10 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
57 תניא פ"ב. וראה אוה"ת שם ע' א'תרסג בפי' "לזכרון לפני ה' תמיד" – "דהיינו להעלותם לבחי' חכמה שנק' זכרון כו' לפי ששורש נש"י הוא בבחי' חכמה כו'". (משיחות ש"פ תצוה וש"פ תשא, תשמ"א)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
7 שבכל אחד ואחת מישראל נאמר: נר ה' נשמת אדם (משלי כ, כז), חלק אלק' ממעל ממש (תניא רפ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב בהר-בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
8 חלק . . ממש: תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
89 ראה זח"ג עג, א. תניא רפ"ב. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
40 איוב לא, ב. ובתניא רפ"ב מוסיף "ממש".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא רפ"ב. אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
3 חלק אלקה ממעל ממש: תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 כמחז"ל (ספרי הובא ברש"י) עה"פ (עקב יא, כב) ולדבקה בו (נת' בתניא פ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וישב-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
91 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וישב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 בכל הבא לקמן – עיין תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה גם תניא פ"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
1 (תניא רפ"ב ואגה"ק סט"ו בשם הזהר. וראה לקו"ש חי"ט ס"ע 437. וש"נ). וגם עבודה זו צ"ל ,בעשירות", בתכלית השלימות -- בכלי זהב (בדוגמת ,צופוצן די קנעפ").
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה ,היום יום" -- כ"ג מנ'א. אגרות קודש אדמו"ר מוהריייצ ח"ד ע' תד. תז. ליקוט פיי וכו לתניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 חלק אלוקה ממעל ממש: תניא רפ"ב (ע"פ איוב לא, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא רפ"ב. וראה אגה"ת פ"ד (צג, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 אגה"ק סו"ס כט (קנא, א). וראה גם תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
70 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא רפ"ב (ע"פ איוב לא, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה תניא פ"ב (ו, סעיב ואילך). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
52 איוב לא, ב. ובתניא רפ"ב מוסיף תיבת "ממש".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא רפ"ב. וראה איוב לא, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח שלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
60 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
68 תניא רפ"ב. ובפרטיות יותר בחי' חכמה שבנפש – תניא פי"ח. אוה"ת שם ע' תתקו־ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא ספ"ב, ע"פ כתובות קיא, ב. ספרי עקב יא, כב. רמב"ם הל' דעות פ"ו ה"ב. סהמ"צ מ"ע ו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
אבל שייכותו עם אביו הוא רק בלבוש הנפש וכו' ולא בעצם הנשמה (ראה בכתהאריז'ל שהובאו בתניא ספ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
5 דו) תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת ב"ה
מקור מפורש
בפרק זה
536 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת ב"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1081 תניא פ"ב. וראה מש"כ בהקדמת קונטרס יב תמוז (קונטרס פ).
נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 2. לקו"ש חי"ד ע' 375.
בהקדמת קונטרס י"ב תמוז : אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ג אגרת תרלה (נדפסה גם לעיל ע' 117).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
141 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
227 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
424 ראה תניא פ"ב ופנ"א. וראה גם לקו"ת נצבים ור"ה שם. עט"ר שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1903 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
843 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1191 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
743 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
859 פ' ראה יד, א. וראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
150 תניא רפ"ב. וראה בהנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" ב"לקוטי פירושים" לשם (ע' לו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
17 פ' ראה יד, א. וראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
47 פ' ראה יד, א. וראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בפרק זה
45 איוב לא, ב. תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
52 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל א' דחג הפסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
22 הובא בתניא רפ"ב. וראה אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"כ ע' קלא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה תניא ספ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
173 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
109 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
58 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
9 איוב לא, ב. תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
13 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
141 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
32 ראה תניא פ"ב בהגהה. שעהיוה"א רפ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
215 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
178 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא רפ"ב, ובהנסמן שם ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" (ע' לז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
184 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
45 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
17 וכפי שהי' אצל אדה"ר בהתחלת עבודתו: מיד לאחרי נפילתו ממדריגתו, ניתן לו הכח – ע"י השאלה "איכה" – להתעורר בענין התשובה (ראה ב"ר ספכ"ב),שמגעת למקום נעלה ביותר שאפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד שם (ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד).
וענין זה – אומר רבינו הזקן – ישנו גם בחייו של כל יהודי עד סוף כל הדורות, שבאה אליו ה"בת-קול" – ע"י נפשו האלקית, שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא רפ"ב) – ששואלת את הגוף ונפש הבהמית: " איכה ", ועי"ז מעוררת ומעודדת ומחזקת אותו לידע תכלית בריאתו ומה שצריך לפעול (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
10 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
48 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
88 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
105 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
70 איוב לא, ב. ובתניא רפ"ב מוסיף "ממש". וראה שפע טל בהקדמה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
29 איוב לא, ב. תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
44 פ' ראה יד, א. וראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
23 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
172 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
32 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא פ"ב. וע"ד המבואר בתו"א ותו"ח שם, ובעבודה הוא ענין בירור ראשון ובירור שני. וראה ג"כ שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו תשי"ז (לקו"ש ח"ב ע' 478 ואילך. תו"מ חי"ח ע' 290 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
28 איוב לא, ב. ובתניא רפ"ב מוסיף "ממש". וראה שפע טל בהקדמה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
53 ראה הערות הצמח צדק לתניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
87 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
56 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
207 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
151 איוב לא, ב. ובתניא רפ"ב מוסיף "ממש". וראה שפע טל בהקדמה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
161 תניא פ"ב. וראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1050 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
46 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בפרק זה
128 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
20 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
74 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
326 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"א טבת, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
196 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
988 כלומר: לא יתכן שיהודי ישן במנוחה ("שלאָפן רואיק"), בה בשעה שאינו מתנהג ע"פ תורה; הוא יכול ליטול "גלולה" ("אַ פּיל"), או לשתות משקה המשכר ("ישתה וישכח ראשו"), כדי לבלבל ולהרדים את עצמו שלא ירגיש את הכאב, אבל סוכ"ס יתעורר מהתרדמה, ויווכח במעמדו ומצבו, ואז יצטער בלבבו כו'. – אצל כאו"א מישראל ללא יוצא מן הכלל, ישנו "חלק אלקה ממעל ממש" (כדברי רבינו הזקן – תניא רפ"ב), ובודאי שה"חלק אלקה ממעל ממש" לא יסכים לכך שיהודי יצא מ"קודש הקדשים" וילך למקום שראוי לחי' ולא לבן- אדם!
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
135 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
129 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
182 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
269 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
488 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
803 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1386 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
251 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
795 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1424 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
238 תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
412 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
680 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1280 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא רפ"ב בשם הזהר. וראה אג"ק ח"כ ע' קלא. וש"נ. מ"מ, הגהות והערות קצרות לתניא שם. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
242 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
812 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1256 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
161 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
250 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
14 כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר גם שישנו הענין ד"הוכח תוכיח" (קדושים יט, יז), "אפילו מאה פעמים" (ב"מ לא, א), וזאת, למרות שלכאורה איך אפשר להוכיח יהודי, "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא רפ"ב) – הרי זה כמו שמוכיחים את בן המלך בפני אביו המלך, ובפרט במעמד עשרה מישראל, שאפילו בשעה שאינם מדברים בדברי תורה שכינה שרוי' עליהם, כמבואר באגה"ק (סכ"ג).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
587 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
191 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
252 ראה תניא ספ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
664 ראה תניא פ"ב בהגהה. שעהיוה"א פ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
17 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
576 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1303 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
246 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
486 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
471 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
548 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1346 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1052 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1455 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
713 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
138 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
477 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
668 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
468 ראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
105 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
224 ראה תניא ספ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1496 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
275 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
545 לשון אדה"ז בתניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
146 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
561 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
581 ואף שלכאורה גם בציווי הקב"ה למשה י"ל כ"ז (לא ידח, הבטחה) – אינו דומה כלל, שהרי בנ"י נצטוו על זה (ביחד עם נתינת כח והבטחה) רק כשאמר זה להם משה. וי"ל שהוא ע"ד הנפק"מ בין פסק הדין בראש השנה לגבי הדין בכל יום (ראה קונטרס ומעין מי"ט ואילך). והרי משה ואתפשטותי' דמשה הם בחי' ראש ומוח לגבי דורם (תניא פ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
626 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1370 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1582 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
365 ולכן "כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו" (רמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ח), כי העונש הוא לפי ערך הפגם (תניא פכ"ד), והמלוכה (ומרידה בה) – נוגעת בכל מציאותו, עד לעצם חיותו.
ובזה יש לבאר הענין, דאף שמלך בן מלך שהיתה מחלוקת עליו "מושחין אותו" (רמב"ם שם ספ"א), לא מצינו אשר משחו את רחבעם אף שהיתה עליו מחלוקת ירבעם (ועוד – שהיתה מאושרת ע"י אחי' השילוני) – והוא לפי שהמחלוקת עליו היתה אחרי שישב כבר על כסא מלכותו, ואז אינה מצריכה משיחה – לפי שבישב על כסא מלכותו, כל העם קנויים לו בכל עצמותם, והמחלוקת אינה אלא בכחות הגלויים (ובדוגמת הפושעים ומורדים בתלמידי חכמים – שגם הם יונקים חיותם מהת"ח (תניא ספ"ב)). שלכן, גם המורד במלך וכבר פרק עולו – יש למלך רשות להרגו – כי גם בו נוגעת המלוכה בכל מציאותו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
370 כי כל ישראל הם קומה אחת שלימה, וראשי הדור כוללים את הנשמות של כל אנשי הדור (כמו שהראש כולל חיות כל אברי הגוף – תניא פנ"א), ולכן ההשפעה שממשיכים לאנשי דורם הוא בכל מציאות אנשי הדור, וגם בעניניהם הפשוטים, כמו שאברי הגוף מקבלים כל חיותם, גם החיות שבצפרנים, מהמוח שבראש. וראה תניא פ"ב. לקו"ת שה"ש לה, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
510 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
920 ובלשון הכתוב (בשלח טז, כט) – "אל יצא איש ממקומו": מקומו של איש ישראל, בן אברהם יצחק ויעקב, הוא מקומה של השבת, שהרי נשמתו היא "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא רפ"ב), ש"ביום השביעי שבת וינפש" (תשא לא, יז). ולכן, עצם העובדה שיוצא מחוץ למקומו (ללא עשיית מלאכה כלל) הו"ע של הוצאת ה"שבת" למקום הקליפות, דכיון שזהו חוץ למקומו של איש ישראל, הרי זה חוץ למקום הקדושה, והיציאה לשם היא היפך רצון הבורא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2158 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2307 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
537 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2038 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2262 ראה יד, א. ובתניא רפ"ב שזה קאי על הנשמה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2730 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2795 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא רפ"ב בשם הזהר. וראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא שם. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1935 שם ספמ"ח. ראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא רפ"ב (ע' לז). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2190 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2526 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
3009 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה תניא פ"ב; פי"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
946 נסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" ב"לקוטי פירושים" לתניא רפ"ב (ע' לו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1386 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1690 תניא רפ"ב בשם הזהר.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2164 איוב יא, ז. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2315 תניא ספ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
608 הובא בתניא רפ"ב. וראה אג"ק ח"כ ע' קלא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1260 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1921 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2099 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
670 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
469 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1705 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2289 ראה תניא פ"ב. פל"ח. פ"מ. אגה"ק סכ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2312 ראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2356 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
398 תניא פ"ב. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה ה"י. הל' תשובה פ"ה ה"ה. שמונה פרקים להרמב"ם פ"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
410 תניא רפ"ב בשם הזהר.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1609 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1682 איוב לא, ב. תניא רפ"ב. וראה הגהות הצ"צ על זה (קיצורים והערות לתניא ע' עב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
202 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
350 תניא רפ"ב אגה"ק רסט"ו – בשם הזהר. וראה אגה"ת רפ"ה. לקוטי הגהות לתניא פ"ב שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
384 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1248 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
דובר בהתוועדות הקודמת 1494 אודות מ"ש 1495 "אנכי הוי' אלקיך", שכיון ש"אנכי" "דלא אתרמיז בשום אות וקוצא כלל" 1496 הוא למעלה באין ערוך משם הוי', הנה כדי שיומשך מ"אנכי" ל"הוי'" הוצרך להיות צמצום גדול – ע"ד המבואר בספר המצוות להצ"צ (דרך מצוותיך) 1497 בפירוש דברי רבינו הזקן בתניא פ"ב בהגהה, ש"א"ס ב"ה מרומם ומתנשא רוממות אין קץ למעלה מעלה ממהות ובחי' חב"ד", ויש צורך ב"צמצומים רבים" כדי שיוכל להיות הענין ד"הוא היודע והוא המדע כו'" 1498 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1790 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2683 איוב לא, ב. וראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2951 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3302 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
644 תניא רפ"ב. וראה גם תניא עם לקוט פירושים מרבותינו נשיאינו לתניא רפ"ב (ע' ח ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1134 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1723 תניא רפ"ב, וראה תניא עם לקוט פירושים מרבותינו נשיאינו לשם (ע' נ ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
וכן מובן גם מאגה"ק שבתניא סי' ב' שכתבו אחר ביאתו מפטרבורג (לכללות אנ"ש) שסיומו וחותמו שצ"ל שלום כו', ההנהגה באופן אשר יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
394 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1307 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1994 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1160 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1193 אף שהי' קדוש ביותר – כיון שמצד אביהם (אהרן) ואמם הי' הענין ד"יקדש עצמו כו'" (תניא ספ"ב. וש"נ), שעי"ז המשיכו להם גוף קדוש ביותר. ובפרט ע"פ המבואר בספרי קבלה (ראה זח"ג ריז, א) שנשמת נדב ואביהוא נתגלגלה בגופו של פינחס, והרי פינחס זה אליהו (תיב"ע וארא ו, יח. רלב"ג מלכים-א יז, א. ועוד), שגופו הי' מזוכך ביותר עד שעלה בסערה השמימה (מלכים-ב ב, א), שזהו עילוי גדול ביותר שלא מצינו אפילו אצל משה רבינו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1419 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1497 ראה תניא ספ"ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1810 הובא בתניא פ"ב. וראה בהנסמן בתניא עם לקוט פירושים מרבותינו נשיאינו לשם (ע' נה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2719 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
433 תניא רפ"ב. וראה הערות הצ"צ שם (נדפסו בס' קיצורים והערות לס' לקו"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
743 נדה לא, א. הובא בתניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1329 ברשימה נוספת: לא רק "אורטודוקסים" – שהם בודאי נגד החוק, כיון שהם רועדים מהאפשרות שהדבר עלול לפגוע במשפחתם, שכתוצאה מזה יכול לבוא זמן שהנכד שלהם יכשל בנישואי תערובות היל"ת, אלא גם יהודים שנקראים "חילוניים", אף שלאמיתו של דבר אין מציאות של יהודי חילוני (ראה גם לעיל ע' 89. וש"נ), כיון שלכל אחד מישראל יש נשמה שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא רפ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
66 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
344 איוב לא, ב. תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1541 איוב לא, ב. תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2131 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
127 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
195 ראה תניא עם לקוט פירושים מרבותינו נשיאינו לתניא רפ"ב (ע' נ). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"א אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1797 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2393 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן (מאמר ב), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
75 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
425 תניא רפ"ב. וראה גם תניא עם לקוט פירושים מרבותינו נשיאינו לשם (ע' נ). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1133 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2856 ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
473 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
729 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
927 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1471 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1642 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1803 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
400 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
757 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
589 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
918 תניא רפ"ב. וראה בהנסמן בתניא עם לקוט פירושים מרבותינו נשיאינו לשם (ע' נה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1319 נוסף לכך שהנשמה עצמה היא "חלק אלקה ממעל ממש" (תניא רפ"ב), שאפילו "בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" (שם ספכ"ד) – שהרי (אין זה בשעת החטא, אלא אדרבה, הוא) מקיים מצוה, אלא שנדמה לו שהקיום הוא רק במעשה, אך האמת היא שבמעשה המצוה ישנו האש של הנשמה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1787 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
166 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
408 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
979 ראה יד, א. ובתניא רפ"ב שזה קאי על הנשמה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1744 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2276 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
156 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י – הובא בתניא פ"ב (וראה מ"מ הגהות והערות קצרות לשם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
632 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1049 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1344 ובתניא רפ"ב שזה קאי על הנשמה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1809 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
36 בתניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
57 ראה תניא רפ"ב. ד"ה הנ"ל שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, כ"ב מרחשון ה'תנש"א
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא רפ"ב בשם הזהר. וראה בהנסמן בסה"מ תרח"צ שם ע' מח הערה 11.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
165 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
40 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא פ"ב. שעהיוה"א פ"ח. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא רפ"ב אגה"ק רסט"ו – בשם הזהר. וראה אגה"ת רפ"ה. לקוטי הגהות לתניא פ"ב שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
60 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
48 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
וכן מובן גם מאגה"ק שבתניא סי' ב' שכתבו אחר ביאתו מפ"ב (לכללות אנ"ש) שסיומו וחותמו שצ"ל שלום כו', ההנהגה באופן אשר יתן ה' בלב אחיהם כמים הפנים וגו'.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
65 ראה תניא פ"ב. וראה ד"ה ועתה אם נא גו' תרע"ח (ע' ריג ואילך – מע"ח שער דרושי אבי"ע פ"ג) ביאור העילוי דבנים אתם לה' אלקיכם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
45 תניא רפ"ב. וראה בהנסמן במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' שעג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה יד, א. ובתניא רפ"ב שזה קאי על הנשמה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
57 ראה יד, א. ובתניא רפ"ב שזה קאי על הנשמה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
46 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"ק פ' אמור, י"ג אייר, אור לי"ד אייר, פסח שני, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
52 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא רפ"ב. וראה הערות הצ"צ שם (נדפסו בס' קיצורים והערות לס' לקו"א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
37 ובתניא רפ"ב שזה קאי על הנשמה.
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
360 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות כג
מקור מפורש
בפרק זה
82 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קיג
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה הערות הצמח צדק לתניא רפ"ב .
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
88 ושרש הנשמה היא חלק אלוה ממעל : ראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
36 ובן נמשך ממוח האב : ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
16 חלק אלוה ממש : ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מאמר הזוהר נשא בחללא דגולגלתא
מקור מפורש
בפרק זה
10 ועד"מ הטפה שנמשכת מן המוח האב : ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הוי'
מקור מפורש
בפרק זה
47 כמשל הטפה שנמשכת ממוח האב : ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
12 והבן נמשך. . שבמוח האב : ראה תניא פ"ב, פי"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
בפרק זה
12 דהוא המדע והוא הידוע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י, מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
47 ויפ"ח באפיו : בראשית ב, ז. וראה תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפרק זה
27 כי הוא המדע והוא הידוע : רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. וראה תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפרק זה
62 דהוא המדע והוא היודע : רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. וראה תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ואולם חי אני
מקור מפורש
בפרק זה
28 כי הוא המדע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
7 הוא המדע והוא הידוע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
57 הוא המדע והוא הידוע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
בפרק זה
23 בני בכורי ישראל : שמות ד, כב. וראה תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
בפרק זה
35 שהוא המדע : רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
בפרק זה
88 כי ישראל עלה במחשבה : ב"ר בתחילתו. ובכ"מ. וראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
בפרק זה
80 ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח : בראשית ב, ז. וראה (בשם הזוהר) תניא פ"ב. תניא אגה"ק סט"ו. תניא אגה"ת מהדו"ק ע' תקס. [וראה בהמ"מ לתניא שם]. וראה סה"מ אתהלך לאזניא ע' קה (בשם מארז"ל).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב אדם כי יקריב
מקור מפורש
בפרק זה
15 חלק אלוה ממעל : ראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן ד
מקור מפורש
בפרק זה
עט רמב"ם סוף הל' דעות פ"ו ה"ב. ובמנין המצות שבתחלתו שם. וראה גם תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סד
מקור מפורש
בפרק זה
3977 הוא היודע והוא המדע : רמב"ם הל' יסוה"ת ב, י. וראה תניא פ"ב. שהיחוה"א פ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צו
מקור מפורש
בפרק זה
5261 הוא המדע כו ': רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. וראה תניא פ"ב. שעהיחוה"א פ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בפרק זה
196 ויפח באפיו. . דמאן דנפח : בראשית ב, ז. זוהר — מובא בתניא רפ"ב ובאגה"ק סט"ו. [ובסה"מ ”אתהלך לאזניא" ע' קה: שאמחז"ל ע"פ ויפח באפיו כו']. וראה בהנסמן בלקוטי הגהות לתניא ע' ט.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
בפרק זה
52 ויפח באפיו. . ומאן דנפח. . במ"א עמ"ש וה' אלקים עשה את האדם ישר : בראשית ב, ז. זוהר — הובא בתניא רפ"ב: מאן דנפח מתוכי' נפח. [וראה גם תניא באגה"ק סט"ו. סה"מ ”אתהלך-לאזניא" ע' קה — בשם מאחז"ל. וב”לקוטי הגהות" לתניא פ"ב ע' ט]. ובארוכה בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' תקנ ואילך — ע"פ קהלת ז, כט.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי'
מקור מפורש
בפרק זה
7 חלק אלקי' ממש : ראה איוב לא, ב. דברי שלום לר' יצחק אדרבי דרוש שלישי (ויניצייא שנ"ז ו, א ושם: שהן חלק מעצמותו ית'). אילת אהבים לר' שלמה אלקבץ שה"ש א, ב (ירושלים תשל"ג ט, ב). פרדס (שער הכוונה) של"ב, רפ"א. אור נערב ח"א, ספ"ג. ראשית חכמה שער האהבה פ"א (ד"ה עוד נתבאר — נג, ב). שער הקדושה פ"ו (ד"ה ובענין אם עטיפת ציצית — קמב, ד). רוממות אל תהלים כט, א. שושנת העמקים שה"ש ז, יא. מדרש שמואל אבות פ"ב, מ"ה (ד"ה אי נמי אמר אל תפרוש מן הצבור). סדר היום כוונת לעולם יהא אדם (ע' 49). כלי יקר בראשית א, לא. ב, ז. יתרו כ, יב. יג. תרומה כו, א. של"ה בית חכמה יח, א. מס' חולין קטו, ב. מס' פסחים מצה עשירה קנח, ב. קסה, ב. מס' שבועות קפח, ב. קצד, ב. הקדמת מהרנ"ש לפע"ח. ובהוספת תיבת ממש תניא רפ"ב. שפע טל בהקדמה. חוקר ומקובל ח"ג, פ"א. מאור עינים פ' יתרו (לו, א ד"ה אך) בשם מורו. פרי הארץ לרמ"מ מוויטעבסק פ' וישב (ז, ב). מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שעג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
49 הבן שנולד מטפה שבמוח האב : ראה ת"ז תי"ח (לה, א). ראשית חכמה (שער הקדושה) ש"ד, פ"א (קכח, רע"א). תניא פ"ב. מכתב ב' סיון תשכ"ד נדפס בכפר חב"ד גליון 834 ע' 69.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפרק זה
102 נפש דעשי' כלול מנר"נ : ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפרק זה
417 נשמות שנק' ראשי אלפי ישראל. . עקביים : ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
55 מאן דנפח מתוכי' ופנימיותו : ראה תניא רפ"ב ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. ליקוט פירושים שם. שה"א צח, א ובהערה 5. ספר הפליאה יב, א. שב שמעתתא בהקדמה אות ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בפרק זה
127 הנשמות הן חלק אלקות [ד: אלוקה ממעל] ממש : ראה תניא רפ"ב. לעיל פ' וארא נא, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מ, ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 נשמות כלולים מנר"נ : ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נו, א
מקור מפורש
בפרק זה
3 הבנים. . ששרשו במוח האב : תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צח, א
מקור מפורש
בפרק זה
5 דמאן דנפ' מתוכו נפח : מובא בשם הזהר בתניא רפ"ב. אגה"ת מהדו"ק ע' תקט. אגה"ק סט"ו. ובשם חז"ל במאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קה. ראה גם פרדס שער (עשר ולא תשע) ש"א פ"ה. הנסמן בלקוטי הגהות לתניא שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח
מקור מפורש
בפרק זה
455 קטנתי מכל החסדים : וישלח לב, י (וראה גם אגרת-הקדש שבתניא סי' ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת א
מקור מפורש
בפרק זה
967 כי חלק ה ' עמו : האזינו לב, ט. וראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אז ישיר כו' לתבונתו אין מספר כו'
מקור מפורש
בפרק זה
174 שהחכמה נחשב כעשי' : ראה תניא פ"ב בהגהה. לקמן המשך חייב אדם לברך פ"ח על יד הערה 223. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין אכילת מצה כו' אך מה שיש
מקור מפורש
בפרק זה
223 חכ'. . כעשייה גופנית : ראה תניא פ"ב בהגהה. אוה"ת כאן ע' 1104. ע' 1124 הובא לקמן פל"א [ושם: והעשי' גשמיות]. לעיל המשך וידבר וגו' ויצוום פ"ט על יד הערה 174. לקמן (בחלק ההנחות) ד"ה ביום ההוא יהי' על יד הערה 15. ברשימה דר"י שו"ב על יד הערה 8. ד"ה פי' פתחה בחכמה על יד הערה 50. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רנב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי המצוה הזאת כו'
מקור מפורש
בפרק זה
50 והנה"א. . חלק ה' ממש : ראה תניא רפ"ב. לקמן (בחלק ההנחות) ד"ה ושמרתם ובהערה 19.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
בפרק זה
13 חלק אלק' ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי
מקור מפורש
בפרק זה
142 כעשי' גשמיות : ראה תניא פ"ב בהגהה. (לקמן בחלק ההנחות) בהנחה כאן ובהערה 46. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רנב. סה"מ תרל"ח ע' קג הערה 223.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה כו' גן נעול
מקור מפורש
בפרק זה
395 חלק אלק' ממש : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. סידור ר' יעקב קאפיל בהקדמת הכותב ע' ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' שעג. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ. סה"ש תש"נ ע' 381.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם המזבח עץ כו' וביאור ענין ערבים
מקור מפורש
בפרק זה
1267 הוא ית' וחכמתו אחד : ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויהי הענן והחשך
מקור מפורש
בפרק זה
17 הנשמה. . חלק אלוקה ממעל ממש : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לקמן הנחה ד"ה ואתה תצוה ובהערה 54.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
בפרק זה
85 חכ' נחשבת כעשי' גשמיות : ראה תניא פ"ב בהגהה. לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ח ובהערה 142.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה
מקור מפורש
בפרק זה
54 חלק אלוקה ממעל ממש : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. סידור ר' יעקב קאפיל בהקדמת הכותב ע' ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' שעג. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ. סה"ש תש"נ ע' 381.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו
מקור מפורש
בפרק זה
86 דהנשמה היא חלק אלוה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל הנחה ד"ה ואתה תצוה ובהערה 54.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ערבים עלי דברי דודיך
מקור מפורש
בפרק זה
58 ג' מיני חשמלים שהי' לאדה"ר : ראה מק"מ לזהר ויקהל רח, ב בשם ספר א"י . הדרת מלך סכ"ג . ע"ח שער החשמל שמ"א, פ"א (הובא בתניא פ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
בפרק זה
58 שהנפש היא חלק אלוקה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל הנחה ד"ה ואתה תצוה ובהערה 54.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמים הפנים
מקור מפורש
בפרק זה
9 נשמות. . חלק אלקה : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
בפרק זה
46 שהחכ' נחשב כעשי' גשמי' : ראה תניא פ"ב בהגהה. (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ח ובהערה 142. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו על יד הערה 85. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יפה שעה הא' על יד הערה 100. ד"ה עשה צדקה על יד הערה 131. ד"ה אריב"ל הנהו ך"ו הודו על יד הערה 30. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה יפה שעה הא' על יד הערה 86.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
בפרק זה
108 חלק אלקה עצמיות אלקות : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
24 שהוא וחכמתו א' : פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פט"ו. תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] והנה כמו שנמשלו המצות בנר
מקור מפורש
בפרק זה
102 חלק ה' ממש : ראה גם תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 395.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
בפרק זה
232 הוא וחכמתו ובינתו ודעתו אחד : לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 99: אמרו רז"ל. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שער היחוד והאמונה פ"ח. תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
בפרק זה
414 חלק אלק' ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 395.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בפרק זה
103 הנה"א היא חלק אלק' ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 395.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
141 והוא וחכמתו א' : פרדס שער מהות והנהגה ש"ח, פט"ו. תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בפרק זה
89 הוא וחכ' ובינתו ודעתו א' : לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 99: אמרו רז"ל. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שער היחוד והאמונה פ"ח. תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בפרק זה
100 חכ' נחשבת לעשי' גשמיות : ראה תניא פ"ב בהגהה. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תכון תפלתי קטורת לפניך ובהערה 46.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בפרק זה
122 דהנשמה היא חלק אלוקה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל הנחה ד"ה ואתה תצוה ובהערה 54.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה[/cup] שעה א' הג' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מהר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בפרק זה
67 הנשמה היא חלק אלוקה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואתה תצוה ובהערה 54.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בפרק זה
129 נפה"א שהוא חלק אלוה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו הערה 395.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
בפרק זה
131 חכ' נחשבת לעשי' גשמיות : ראה תניא פ"ב בהגהה. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ח ובהערה 142.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו
מקור מפורש
בפרק זה
30 שגם חכ' נחשבת לעשי' גשמיות : ראה תניא פ"ב בהגהה. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ח ובהערה 142.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בפרק זה
45 חלק אלקה ממעל : איוב לא, ב. ראה תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 395.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בפרק זה
86 חכ' כעשי' גשמי' נחשבת : ראה תניא פ"ב בהגהה. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה תכון תפלתי קטורת לפניך ובהערה 46.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בפרק זה
99 אמרו רז"ל איהו וחכ' ובינתו ודעתו א' : ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שער היחוד והאמונה פ"ח. תניא פ"ב. לעיל בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב (בחלק ההנחותיו) בהנחה כאן על יד הערה 89. (בחלק המאמרים) בההמשך כאן על יד הערה 232.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה אחת הב'
מקור מפורש
בפרק זה
80 הנפש הוא חלק אלקה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 395.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלו
מקור מפורש
בפרק זה
116 שנשמה היא חלק אלקה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 395.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויחי יעקב גו'
מקור מפורש
בפרק זה
3 אך הענין דהנה כתיב ויפח באפיו : בהבא לקמן ראה [נוסף להנסמן לעיל בתחילת המאמר] אגה"ת פ"ד (צג, סע"ב ואילך). וראה גם תניא רפ"ב (ו, א). אוה"ת נח (כרך ג) שם תרמד, א. שם (כרך ז) תתרסד, ב. יהל אור לתהלים ע' תקכז. סה"מ מלוקט ח"ב ע' קב-ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א שמח תשמח
מקור מפורש
בפרק זה
10 שהנשמה היא חלק אלוק' ממעל : ראה תניא רפ"ב (ע"פ איוב לא, ב) ושם מוסיף תיבת: ממש.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א לא תבערו אש כו'
מקור מפורש
בפרק זה
5 כמ"ש בזהר ע"פ ויפח באפיו. . מאן דנפח מתוכו נפח : ראה בכ"ז תניא רפ"ב (ו, א). אגה"ת פ"ד (צג, סע"ב ואילך). ובארוכה לעיל ד"ה ויחי ע' קכג ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א [כמה גדולים יורדי הים]
מקור מפורש
בפרק זה
10 שכאו"א הוא חלק אלקה ממעל : ראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ז [נפתלי אילה שלוחה]
מקור מפורש
בפרק זה
ועוי"ל פי' ה' בפי' נפתולי אלקים נפתלתי עפ"י מה דאיתא במדרש ע"פ זה לאו פיתוליי' דידי הוא, פי' שטענת רחל היתה כי היא צריכה לילד בנים ליעקב כי עיקר המכוון של יעקב שהלך מא"י מאת יצחק אביו לחרן הוא בשבילה וכמ"ש אעבדך כו' ברחל כו' דוקא, והענין הוא לפי שעיקר המכוון מבריאת העולמות הוא בשביל עולמות הנבראים והנפרדים דוקא וכמשארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא, וזה היתה עיקר הטענה של רחל אמת כי את היא לאה ה' גדולה עלמא דאתכסי' אשר שם מאיר גילוי אלקות בתוס' וריבוי, אבל עיקר המכוון הוא אינו בשבילך כי נתאוה הקב"ה כו' ע"כ לי הי' ראוי שאלד ליעקב, וזהו לאו פיתוליי' דידי הוויין, וע' בתניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
31 הרי בן נמשך ממוח האב : ראה תניא פ"ב. תו"ח בא ח"א קטז, סע"ב. וש"נ. לקו"ש שמות כרך יא ע' 5 הערה 48.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפרק זה
41 כביכול : ראה ”מ"מ הגהות והע"ק" לתניא פ"ב (לב, א). ובאג"ק שלו חכ"ו ע' רד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידעת היום
מקור מפורש
בפרק זה
34 חלק אלק' ממעל : איוב לא, ב. ראה גם תניא רפ"ב. סידור ר' יעקב קאפיל בהקדמת הכותב ע' ג. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' שעג. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ. סה"ש תש"נ ע' 381.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והנה תורה
מקור מפורש
בפרק זה
195 הבן נמשך ממוח האב : ראה תניא פ"ב. תו"ח בא ח"א קטז, סע"ב. וש"נ. לקו"ש שמות כרך יא ע' 5 הערה 48.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
בפרק זה
46 הבן . . מוח האב : ראה תניא פ"ב. תו"ח בא ח"א קטז, סע"ב. וש"נ. לקו"ש שמות כרך יא ע' 5 הערה 48.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב עבדו את ה' בשמחה כו' (ג)
מקור מפורש
בפרק זה
9 וזהו בנים אתם . . שכמו שהבן נמשך ממוח האב : ראה תניא פ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ואתחנן כו'
מקור מפורש
בפרק זה
13 כמ"ש כולם בחכ' עשית שהחכ' נחשבת כעשי' גופניות נגדו ית' : ראה תניא פ"ב בהגה"ה. שער היחוד והאמונה ספ"ט בהגה"ה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ויקהלו אל המלך שלמה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
27 בנים אתם להוי' אלקיכם . . כמו שהבן נמשך ממוח האב : ראה גם תניא רפ"ב. אוה"ת האזינו שם ע' א'תרמג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב עבדו את ה' בשמחה (ל"ג בעומר)
מקור מפורש
בפרק זה
8 בנים אתה לה' אלקיכם כמו שהבן נמשך מעצמיות מוח האב : ראה תניא פ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ובראשי חדשיכם (ש"פ קרח)
מקור מפורש
בפרק זה
9 נשמה . . חלק אלוקה ממעל : ראה תניא רפ"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב פ' תצוה רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא רפ"ב: "כמו שהבן נמשך ממוח האב", "וביארו אבותינו רבותינו נ"ע, מעצמותו ומהותו העצמי דמוח האב שלמעלה מכחות הגלוים" (אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' תפד). וראה אור תורה להרב המגיד ב, סע"ג ואילך.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב י"ג תשרי צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
294 תניא רפ"ב בשם הזהר. וראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות לתניא שם". וש"נ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
126 ראה תניא פ"ב בהגהה. שעהיוה"א פ"ט. המשך מים רבים תרל"ו פי"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום ב' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
150 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
65 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
226 פ' ראה יד, א. וראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'שמא
מקור מפורש
בפרק זה
341 להיותה חלק אלקה ממעל: ראה תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל א, י"ט כסלו, תרפ"ט, ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות שמחת תורה תר"ץ
מקור מפורש
בפרק זה
82 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא רפ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א ב' דחוהמ"פ. רצ"א ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
79 ראה גם תניא ספ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי כי ביום הזה יכפר
מקור מפורש
בפרק זה
5 מאן דנפח מתוכי' נפח : בלקו"ת כאן בשם הזהר. ראה תניא רפ"ב. שה"א צח, א הערה 5.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור שבת שבתון
מקור מפורש
בפרק זה
13 שהנשמה נק' חלק אלקה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי כי ביום הזה יכפר
מקור מפורש
בפרק זה
12 חלק אלוה ממעל ממש : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחקתי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
19 הנה"א. . חלק אלוה ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח הפך ים ליבשה
מקור מפורש
בפרק זה
32 שהוא וחכמתו חד : תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
בפרק זה
37 והוא וחכמתו א' : תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי כי ביום הזה יכפר
מקור מפורש
בפרק זה
58 והוא וחכמתו א' : תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
41 ומוח הבן נמשך ממוח האב : ראה תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
בפרק זה
48 הוא וחכמתו אחד : תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
והענין הוא כידוע דעצם הנשמה כמו שהיא בשרשה א"א לבא כמו שהיא בגוף גשמי כידוע הראי' שאפי' מלאך שהוא למטה מן הנשמה נאמר עליו בשליש העולם עומד וא"כ כ"ש הנשמות שהם גבוהים ממלאכים כו' וא"כ מוכרח לומר שרק הארה מצומצמת מן עצם הנשמה כמו שהיא למעלה מאירה בגוף, ועצם הנשמה נשארת למעלה בבחי' מקיף [ובזה נוכל לומר בד"א שזהו הכוונה בתניא פ"ב לשונו הזהב ונפש השנית היא חלק אלוק' ממעל ממש כו', שלכאורה קאי על עצם הנשמה וא"כ למה קרא אותה בשם נפש , הלא עצם הנשמה נק' בחי' יחידה כידוע בענין ה' חלקי הנשמה נר"נ ח"י וא"כ למה קרא בשם נפש, אלא שנוכל לומר שהכוונה דקדוק הלשון ונפש השנית
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
בפרק זה
95 הוא וחכמתו אחד : תניא פ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
בפרק זה
89 ויפח כו' מאן דנפח : בראשית ב, ז. ראה תניא רפ"ב. שה"א צח, א הערה 5.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
173 הנה"א ששרשה חלק אלוק' ממעל : ראה איוב לא, ב. תניא רפ"ב. תו"ח וארא ח"א נא, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בפרק זה
254 שהחכמה נחשב לבחי' עשי' : ראה תניא פ"ב בהגהה. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רנב. סה"מ תרל"ח ס"ע קג ובהערה 223.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
174 הבן שנולד מטיפה שבמוח האב : ראה תניא פ"ב. תו"ח כאן הערה 49.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
והנה כ"ז הוא הקדמה להבין עומק המשל המבואר בתניא פרק ב' מטפת אב ואם, שעיקר הכוונה להסביר איך שממהות טפת האב ממש נעשה כל ציור אברי הולד ע"י שהייתה בבטן האם ואף הצפרנים כו' ועודינה קשורות ומיוחדות כו', היינו שאינו ע"ד התהוות יש מאין מהטפה רק הטפה עצמה נתגשמה וירדה כו' והוא כנ"ל.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ד
מקור מפורש
בפרק זה
והנה הנשמות הנ"ל הם שמתבררים מהקליפה ועולים בבחינת מ"ן ע"י תפלה ומצות, ובפרט במצות הזיווג אף שלא בכוונה ונכללים בבחינת מל' דאצילות, ואח"כ על ידי המ"ד שנמשך מז"א נוצרה הנשמה ומתעברה בבטן הנוק' מל' דאצילות, וחוזרת ויורדת לעולם הזה להתלבש בגוף לתקן לבושי' שהי' לה כבר שאינם יכולים להתתקן ע"י אחר זולתו, כמו בירור הנשמה עצמה כי אם דוקא על ידו, והוא ע"י קיום התורה ומצות במחשבה דיבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה שמקיים על ידי הנפש הבהמית דוקא (כנזכר פל"ז), שהוא הלבוש דנוגה שהמשיכו אב ואם בזיווגם שגם כן נתברר מאותו השר שגרים במדינתו שנפל בשבירת הכלים, אבל לא ע"י קיום התורה ומצות שלהם בדברים שמנוגה שתחת השר ההוא שמזה מתבררים ועולים הנשמות שנפלו בע"ש דנוגה כנז"ל, רק ממה שנהגו אב ואם כל צרכיהם לבריאות גופם מדברים שמנוגה שתחת השר ההוא, ואח"כ קדשו עצמם בשעת תשמיש שאז ממשיכים לבוש קדוש לנשמות בניהם, והוא לבוש דנוגה דנפש הבהמית ונפש השכלית שנזכר בתניא ספ"ב בשם כתאריז"ל שבו הוא הרע שנדבק בלבושי הנשמות שלא נתבררו עדיין ולא נתקנו, שזהו כל ירידת הנשמות לעולם הזה לתקן ולברר לבושי' ע"י קיום תורה ומצות שמקיימים בלבושי' של מחשבה דיבור ומעשה בהתלבשותן בנפש הבהמית דנוגה, שעל ידי זה מתתקנים לבושי' ונעשו לבושים לה בג"ע ועה"ב ליהנות מזיו השכינה מצד ששרשן גבוה מעצם הנשמה ששרשה מחשבה (מוחין דז"א) והם שרשן מבינה וכתר כנ"ל, שזהו ירידה צורך עלי' גדולה לאין קץ כי והחכמה מאין תמצא שהוא בחי' אין לגבי כתר.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ד
מקור מפורש
בפרק זה
ועמ"ש שם בתחלת הדרוש 32 שנפש השכלית הוא הממוצע בין נפש האלקית לנפש הבהמית, והוא הלבוש שנזכר בבה"ז בשלח 33 שנקרא ארבין ששרשן גבוה מהנפש עצמה, וא"כ משמע שהוא הלבוש עצמו שנזכר בתניא ספ"ב ובה"ז פנחס מאמר אילת השחר שהובא לעיל, והיינו כמ"ש בתניא פ"ב בשם הלק"ת, שגם התורה ומצות שעושה הכל ע"י לבוש זה, והוא משנת"ל שמכתנות אור באלף נעשה כתנות עור בעי"ן שהוא לבוש לנפש הבהמית, והעיקר י"ל שבו נפלו ונתלבשו לבושי' הנ"ל דנפש האלקית ומתבררים ע"י מעשה המצות כמו שהועתק לעיל.
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק תשיעי - כתביו בהשקפה ועבודת ה' שאלות אצל רבותינו בעניני עסק
מקור מפורש
בפרק זה
אבל עוד יוכל להיות, כי כל האדם נצרך להיות נגד עיניהם, עם כל כחות נפשו ולבושי', וכמו שמרומז בתניא פ"ב, ואפי' השפע שנותנים לו מן השמים הכל ע"י לבוש זה].
פתיחה בהקשר