4

4 לקוטי

רוחני של המרגלים, שמתחילה <כשרים היו"*:, ואח*כ כפרו ביכולת ה'? וגם: הרי הם עצמם אמרו בשעת קלקלתם גופא שהקב"ה הוא ה,בעל הבית", ומכיון שכן איך לא האמינו שביכולתו ית' לכבוש את א"י?

והביאור בזה (בעבודה רוחנית) י"ל: תוכן טענתם הי' -- איך אפשר לכבוש א"י, היינו, כנ"ל, לעבוד את ה' גם ב/כיבושם" של הענינים הגעשמיים והתהפכותם לקדושה ממש, עד שאין מציאות להענינים גשמיים מצ'"ע - והרי הקב"ה הוא שברא את הגוף וכל הענינים הגשמיים, והוא עצמו ציוה בתורתוי: ,ונשמרתם מאד לנפשותיכם"; וגם דין הוא (ברמב"ם 6 ד,היות הגוף בריא ושלם מדרכי (עבודת") השם הוא": (ידועה'י תורת הבעש"ט עה"פ*י) ,כי תראה חמור שנאך וגו' עזוב תעזוב עמו" שצריכים ל,עזוב", לעזור להגוף ולא לשברו; וגם (ידוע מ"ש הה"מ ממזריטש 6 ,אַז ס'איז ווערט אַ קליין לעחילי אין גוף ווערט אַ גרוישער לאַך אין דער נשמה" (כשנעשה נקב קטן בהגוף, נעד שה נקב גדול בהנשמה); ו(אמרז"ל 6 .אין סומכין על הנס" היינו שהטבע וגשמיות העולם קבע הקב"ה בגדר של מציאות ותפיסת מקום -- וא"כ הרי הענינים הגשמיים וכו' הם ;כליו*

זחא קיאו

בראשית א

של הקב"ה וההתעסקות בהם ג"כ רצון ה', ואיך יהי' ביכולת של נפה"א, אף שהיא חלק אלק' ממעל ממש" לכבוש אותם, לבטל ,מציאותם* ושיהי' בהם אך ורק ענין הקדושה - והרי זהו היפך הטבע שהטביע הקב"ה.

ונוסף לזה: מכיון שהקב'"ה ברא טבע העולם באופן כזה שיש להם ,תפיסת מקום" לעצמם, הרי לכאורה רצונו של הקב"ה בגשמיות העולם הוא בה,גשמיות" שבזה, וא"כ איך אפשר להמשיך שם רוחניות וקדושה -- והרי לכאו' אינם ,כלים" לזה,

היינו מכיון שהקב"ה הוא כל יכול הגביל כביכול את עצמו שאף שהוא ,בעה"*ב" אינו יכול להוציא את ,כלין* וע"ד מרז"ל שנשבע הקב"ה כו' ולכן, כביכול, אין יכולת לשנות : ולכן טענו המרגלים שבנ"י צריכים להישאר במדבר, ושם לעבוד את הוי' ע'י קיום התומ"צ (אבל לא העבודה דד כיבוש. א"י").

ובטענתם זו (להשאר במדבר) מרומזת ג"כ כוונתם הנ"ל :

המדבר, בפשטות, הוא אינו מקום ישוב בנ"א, אינו ראוי לזריעה*" ואין בו מים** וכו" -- וברוחניות הוא זמן ומצב שאין האדם (צ"ל -- ע"פ טבע) עסוק בענינים הגשמיים **, ישו-

2 ב"ב עד, א ורק רבה בב"ח ה" יכול להפר.

4 שם ב, ב.

5 עקב ח, ט.