שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועל פי מאמר הידוע של רבנו הזקן, בעל התניא (פוסק בפנימיות התורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) – "מ'דאַרף לעבן מיט דער צייט", פירושו – על פי תוכן פרשת השבוע, בודאי תהי' החגיגה מוארה וחדורה באור וחיות פרשת שבוע זה, שנקודתה סיפור ענין המחלוקת דקרח ועדתו נגד משה אשר משה אמת ותורתו אמת .
5 משה . . אמת : ב"ב עד, א. ועוד. הנסמן בלקו"ש ח"ח ע' 103 הערה 10.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לקושיתו איך אמרו המרגלים כי חזק הוא ממנו (שלא האמינו) - הוא בדוגמת אוי לי שנשבעתי (ב"ב עד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויש להמתיק הענין ע"פ המבואר בחז"ל, שמדתו של משה היא מדת האמת — "ואמת זה משה" (שלכן ניתנה תורה על ידו, כי זהו ענינה של תורה — "תורת אמת" ).
54 כמחז"ל "משה (אמת ) ותורתו אמת" (ב"ב עד, א. סנה' קי, סע"א ואילך. תנחומא קרח יא). וראה לקו"ש חכ"ו ע' 4 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
על ידי התורה" – כי מדתו של משה היא מדת האמת – "אמת זה משה" – ולכן ניתנה באמצעותו תורת אמת – "משה אמת ותורתו אמת" .
51 ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך. תנחומא קרח יא. וראה לקו"ת ואתחנן ה, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בעבודת האדם (שהרי כל ענין צריך להיות נמשך ע"י העבודה דוקא), דהנה, כללות העבודה נתבארה בפרשה ראשונה ובפרט בפסוק ראשון דק"ש, שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד , שבו נאמר הוי' ב"פ, וידוע שהוי' הראשון והוי' השני הם ב' הדעות דא-ל דעות הוי', ושניהם מתאחדים ע"י עבודתם של ישראל, שהם גוי אחד בארץ , היינו, שגם בארץ ממשיכים הם בחי' אחד כמו בשמים , שזהו"ע כי כל בשמים ובארץ , וזהו היכא דנשקי ארעא ורקיעא .
283 ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כהונת אהרן ("מדוע תתנשאו" ), החיוב דמזוזה בבית מלא ספרים והחיוב דציצית בטלית שכולה תכלת , כדאיתא בספרים שהם ר"ת "אמת" ( א הרן מ זוזה ת כלת), וזהו מ"ש בגמרא שבלועי קרח אמרו "משה אמת ותורתו אמת" , שהודו שהצדק עם משה רבינו בכל ג' הענינים ד"אמת".
753 ב"ב עד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שרבינו הזקן אמת ותורתו אמת , הרי מובן, שגם פתגם זה – אף שלכאורה אינו אלא ענין של שבח ותהלה, ולא ענין של תורה – אמת הוא, שאכן יש מעלות אצל אדמו"ר האמצעי לגבי אדמו"ר הזקן, וכנ"ל ש"נהרא מכיפי' מיברך".
2057 ע"פ לשון חז"ל – ב"ב עד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ביאור השייכות של משה ומשיח, כמארז"ל "גואל ראשון הוא גואל אחרון" , ע"פ הפתגם ש"משה" בצירוף "אחד" (י"ג) בגימטריא "משיח" , כי, ענינו של משה , מ"ת , הוא נתינת כח על העבודה דבירור וזיכוך העולם באופן של "אחד" (ביטול ז' רקיעים וארץ (ח') וד' רוחות
854 אף שהענין ד"אחד" ישנו כבר אצל משה מצד עצמו, שהרי משה אמר "שמע ישראל ה' אלקינו* ה' אחד" (ואתחנן ו, ד), ומשה אמת ותורתו אמת (תנחומא קרח יא. וראה ב"ב עד, א. וש"נ).
*) " אלקי נו " דייקא , שבזה מודגשת השייכות למשה בעצמו , וכידוע החילוק בין המקומות שבהם אמר משה " אלקי נו " למקומות שבהם אמר " אלקי כם " (ראה רמב"ן עה"פ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובפנימיות יותר חלק גם על משה , וכדמוכח מתשובת בני קרח שאמרו משה אמת ותורתו אמת , שמזה גופא מובן שבעצם היתה מחלוקתם על התורה, שזוהי מציאותו של משה , שהתורה נקראת על שמו , כמ"ש זכרו תורת משה עבדי].
3103 ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א, ובמדב"ר פי"ח, כ – כגירסת הבחיי והכלי יקר קרח טז, לד. וכ"ה בתנחומא קרח יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
האמת כפי שהמציאות היא לאמיתתה, התבטא הדבר באמירתו "משה אמת ו(במילא מובן ש)תורתו אמת" .
1719 תנחומא קרח יא. וראה ב"ב עד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמת" , והיינו, שנוסף לכך ש"תורתו אמת" , שהרי "שכינה מדברת מתוך גרונו" , הנה גם עצם מציאותו של משה היא אמת .
894 תנחומא קרח יא. וראה ב"ב עד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן הוא בדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא, שיש בו ריבוי נסיונות שלא היו כמותם כו', הן מבפנים והן מבחוץ כו', ומ"מ עומדים בתוקף המס"נ על קיום התומ"צ באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, ועד כדי כך, שזה פעל אצל משה רבינו ענין של ביטול וענווה לאמיתתו (שהרי משה אמת ותורתו אמת ), כידוע בפי' מ"ש והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, שעיקר ענוותנותו של משה רבינו היתה בפני דרא דעקבתא דמשיחא, בראותו המס"נ שלהם כו'.
1137 תנחומא קרח יא. וראה ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"בת קמה באמה כלה בחמותה", שמבזים את החינוך שקיבלו מהוריהם שחינכו אותם בדרך השקר, אלא רוצים לקבל חינוך אמיתי [שהרי עדיין אינם שייכים לעניני פשרות, "למכור" עבירה קטנה עבור מצוה גדולה או מצוה קטנה עבור עבירה גדולה וכו'] – חינוך ע"פ תורה ממשה רבינו, ש"משה אמת ותורתו אמת" , חינוך לתומ"צ שיעמיד אותם על דרך האמת .
2800 תנחומא קרח יא. וראה ב"ב עד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(א) "בעבור ישמע העם בדברי עמך", (ב) "וגם בך יאמינו לעולם" , והיינו, שמ"ת יחזק אצל בנ"י את האמונה ש"משה אמת ותורתו אמת" , כך, שלא זו בלבד שמ"ת אינו בסתירה לכך שכל הענינים צריכים להיות ע"י משה רבינו, אלא אדרבה, זהו חיזוק ונתינת כח לדבר, שבכל הזמנים שלאח"ז צריכים כל הענינים להיות ע"י משה .
1155 תנחומא קרח יא. וראה ב"ב עד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכידוע תורת רבינו הזקן (ובארוכה במאמרי נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר) עה"פ והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, שהענוה דמשה (משה אמת ותורתו אמת ) היתה במיוחד בקשר לדרא דעקבתא דמשיחא, בראותו את המס"נ שלהם בקיום התומ"צ בענין אל יתבייש מפני המלעיגים וכו' וכיו"ב.
75 תנחומא קרח יא. וראה ב"ב עד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך כאשר חלפו ועברו ימים רבים וכו', וגם שנאתם וכו', ותצמח אמת מארץ , וידעו כל ישראל כי משה אמת ותורתו אמת וכו'.
3310 משה אמת ותורתו אמת : ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו משמח חתן וכלה לשניהם יחד מבלי שימצא ראש וסוף (וז"ש רבב"ח לדידי חזי לי היכא דנשקי ארעא ורקיע אהדדי כו' כמשי"ת).
235 רבב"ח [רבה בר בר חנה] לדידי חזי לי : ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והוא מ"ש רבב"ח (ב"ב עד, א) דאחוו לי' היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי כו' וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה לה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(יט) ובכל זה יובן מ"ש ה' מלך גאות לבש כו' דהנה עד"מ העיגול שסובב מלמעלה ומלמטה בשוה שאין בו בחי' מעלה ומטה כלל כנ"ל כך הוא בחי' מקיף וסובב הכללי שמקיף לאבי"ע למעלה ולמטה בשוה ממש כמ"ש בשמים ממעל וכו' ששוה ומשוה שמים ממעל וארץ מתחת הרי יש עכ"פ עומק רום ועומק תחת כמ"ש שמים לרום וארץ לעומק אלא שמשוה אותם וכוללם יחד בלי חילוק בין עמ"ר לעמ"ת כלל דהיינו מבלי שימצא ראש וסוף כנ"ל והוא ענין הנ"ל בטעם דמ"ד שמים וארץ כאחד נבראו (וכמאמר דרבב"ח שאמר לדידי חזי לי היכא דנשקי שמיא וארעא אהדדי שהוא בחי' כח העליון משניהם שכוללם יחד כו') וז"ש ה' מלך גאות בחי' גאות זה היינו בחי' התנשאות דמקיף זה הכללי שמקיף הכל כאחד מבלי שימצא ראש וסוף שהוא המתנשא מימות עולם לגמרי ע"כ סובב את הכל כאחד (והוא ג"כ ענין מח' אחת שצופה ומביט עד סוף כל הדורות בסקירה א' דאע"פ שיש בהן בחי' ראש וסוף בקריאתם מן ההעלם כמ"ש קורא הדורות מראש זה ראשון בקריאה עד דור האחרון אבל סוקרם בסקירה א' כמו עד"מ העיגול כדורי כו' והוא עד"מ הידוע מבשרי אחזה כו' כמו שאדם מרגיש ויודע א"ע מראשו לרגלו בבת אחת ממש מבלי קדימה לאבר א' על זולתו כלל אלא הכל בבת אחת שנקרא ידיעת עצמו בכללות ומתחלק לפרטות מראש לרגל כו') וע"כ נקרא בשם לבוש מל' כמו הלבוש שמלביש א"ע מראשו לרגלו בבת אחת כך מקיף זה הכללי נקרא גאות לבש שמתלבש בגאות והתנשאות זאת הסובב הכל מראש לסוף בבת אחת והוא בחי' מל' דא"ס שלפני הקו"ח שנקרא מחשבה אחת שעלה במחשבה פשוטה אנא אמלוך טרם שנתפשט בפרטות ההשתלשלות דקו"ח בבי"ע כו' כידוע וז"ש ה' מלך גאות לבש בחי' מלוכה זו נקרא לבוש דהיינו שנתלבש בה להיות מלכותו מכ"ע ומובן מזה דגם בחי' גאות והתנשאות זאת על כל ההשתלשלות דאבי"ע שמתנשא מימו"ע בלי ימצא ראש וסוף כלל כנ"ל גם זה אינו נקרא רק בחי' לבוש בעלמא לגבי אמיתית הגאות וההתנשאות שמצד עצמותו ומהותו ממש שנקרא המלך המרומם לבדו ממש כנ"ל והענין הוא דבאמיתית עצמותו ממש לא שייך ל' התנשאות וגאות על ימות עולם כלל כי נשגב שמו לבדו מובדל ומרומם בערך מבחי' גדר שפע אור התפשטות למטה כלל שלא יפול בזה ענין סובב וממלא גם לא בחי' מקיף כללי הנ"ל דגם בחי' מקיף כללי לא יתכן רק בדבר שבא לכלל השפעה עכ"פ רק שהוא סובב ומקיף לראש וסוף בבת אחת בשוה והרי נקרא עכ"פ בשם עמ"ר ועמ"ת אלא ששוה ומשוה לעמ"ר ועמ"ת דשמים וארץ כא' ממש (וכמשל המחשבה המקפת לכל הדורות בבת אחת
23 לדידי חזי. . אהדדי : ראה ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ליל א' דחה"ש, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ופי' הרמ"ז פנים של מעלה היינו תרין תפוחין, בפנים דעת זעיר דאסהיד באנפוי, ור"ל שהפנים העליונים נתלבשו בפנים דזעיר לדבר עם ישראל, אבל במשה כתיב פנים אל פנים דהיינו שנשמת משה שרשה בדעת זה העליון, ושם הי' נמשך לו הפנים דאמת , וזהו משה אמת , ופנים אל פנים פי' הדעת עליון שהוא פנים אל פנים שהוא הדעת התחתון, וזהו סוד אשר ידעו הוי', פירש נתן בו דעת בב' בחי' הפנים, עכ"ל.
26 ראה תנחומא שמות כח; שמו"ר פ"ה, י [אמת זה משה ]. בבא בתרא עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך; תנחומא קרח יא. [משה (אמת ) ותורתו אמת ]. וראה לקו"ת ואתחנן ה, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן אנו רואים במשה רבינו ע"ה שעליו נא' משה אמת ותורתו אמת מכל מקום כתיב ויפול על פניו מה ראה מדת אמת ראה, הלא יש מדת אמת שגם משה נפל על פניו.
481 משה אמת ותורתו אמת : תנחומא קרח יא. ראה ב"ב עד, א. לקו"ת ואתחנן ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כיון שהבעל, הקדוש־ברוך־הוא, נמצא במדינת הים – קודשא־בריך־הוא סליק לעילא ולעילא – וכאן למטה אין הוא נמצא בגלוי, לכן ייתכנו הגירושין, לגבי כנסת ישראל וכו', וממילא אפשרי ענין זה בין איש לאשתו למטה.
36 ומכיון שנשבע הקב"ה (ב"ב עד, א) "שלא אזקק לו (לביהמ"ק) עד עת קץ" (פתיחתא דאיכ"ר כד), הרי הוא כביכול כמו שאינו יכול לנתקו ולהביאו אצלו (ראה לעיל הערה 31).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י בראשית שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 ב"ב עד, א ורק רבה בב"ח ה" יכול להפר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט וילך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו אחד הטעמים לכך שמשה הושווה דוקא לחמה, כי מדתו של משה היא מדת האמת, אשר מהותה היא העדר שינויים, כך, שב"אורו" של משה לא ייתכן שינוי.
37 תנחומא שמות כח. שמו"ר שם (פ"ה, י). ובכ"מ. וראה ב"ב עד, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ הוא גם בענין הי"ג תקונים, שתקון השביעי הוא תקון ואמת (דהגם שכל התקונים הם אמת, מ"מ, בענין התקונים גופא הנה תקון השביעי הוא בחי' אמת), וכללות הענין בזה, דאמת הו"ע התורה, כמארז"ל אין אמת אלא תורה, וזהו שמשה שהוא השביעי, ומדתו מדת אמת, כמאמר מה ראהאמת ראה, ולכן על ידו דוקא ניתנה התורה שהיא אמת.
10 שמו"ר פ"ה, י. ב"ב עד, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
הפרת השבועה (ראה ב"ב עד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועדתו, וכיו"ב, אבל אעפ"כ אמר משה – שהי' איש אמת – "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו", שבזה נכללים גם אלו שחלקו עליו, שהשלימו המספר דששים ריבוא בנ"י.
74 ראה ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך. קיא, סע"א. שמו"ר פ"ה, יו"ד. תנחומא שמות כח. קרח יא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ומובן, שאי אפשר לומר שמשה אמר זאת רק בכדי לפייס דעתו של אהרן, או מצד ענוותנותו – שהרי ענין זה נאמר ב"תורת אמת", ומה גם שענינו של משה הוא אמת ,
1663 ראה ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך. קיא, סע"א. שמו"ר פ"ה, יו"ד. תנחומא שמות כח. קרח יא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ומה גם שמדתו של משה היא מדת האמת , וענין האמת הוא שכל פרט ונקודה הוא אמת, בלי שום ספק וספק ספיקא, ואפילו לא אלף ספיקות.
574 ראה ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך. קיא, סע"א. שמו"ר פ"ה, יו"ד. תנחומא שמות כח. קרח יא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
"הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו" (שהרי יראתם אנו זובחים) , וכיון שמשה אמר זאת, בודאי הי' זה אמת, שהרי ענינו של משה הוא אמת .
1209 ראה ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך. קיא, סע"א. שמו"ר פ"ה, יו"ד. תנחומא שמות כח. קרח יא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שמדתו של משה היא מדת האמת , ועיקר ענינו הו"ע התורה, הרי מובן, שגם תפלתו היתה קשורה עם ענין התורה – תפלה שבתורה או תורה שבתפלה, כמו ספר תהלים , שהוא א' מכ"ד ספרים שבתורה, וענינו תהלות ותשבחות (תפלה), ובכללות יותר:
1663 ראה ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך. קיא, סע"א. שמו"ר פ"ה, יו"ד. תנחומא שמות כח. קרח יא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכאן רואים את גודל מעלת הצדקה – נוסף על דברי המדרש "נפשו של עני כו' החיית אותו, חייך שאני מחזיר לך וכו'", וכמבואר בתניא שעי"ז נעשה הבירור בנפש הבהמית ובחלקו בעולם והעלאת הניצוצות כו' – שעל ידה פועלים המשכת וגילוי פנימיות וסתים דנשמה והתחברותה עם גליא דנשמה, כדברי משה – בראותו את המעמד ומצב האמיתי של בנ"י [שהרי מדתו מדת האמת , ולכן ניתנה "תורת אמת"
1891 ראה ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך. קיא, סע"א. שמו"ר פ"ה, יו"ד. תנחומא שמות כח. קרח יא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
יש לומר בדרך אפשר, שזהו לפי שבנס ד"למכה מצרים בבכוריהם" גופא [נוסף על כללות הנס שבלקיחת שה, הע"ז של מצרים, כדי לשחטו, וכפי שאמר משה רבינו (שמדתו מדת האמת , וענין זה נאמר בתורת אמת, כך, שבודאי כן היא המציאות):
318 ראה ב"ב עד, א. סנהדרין קי, סע"א ואילך. קיא, סע"א. שמו"ר פ"ה, יו"ד. תנחומא שמות כח. קרח יא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ועד כדי כך, שאפילו משה רבינו התפעל מאופן העבודה של דור זה, כידוע בפירוש מ"ש והאיש משה עניו מאד מכל האדם גו', והרי משה אמת כו' , שעיקר ענוותנותו של משה היתה לגבי דרא דעקבתא דמשיחא, שמבלי הבט על ההעלמות וההסתרים והנסיונות כו', עובדים עבודתם באופן דתשמעון ושמרתם ועשיתם.
831 תנחומא קרח יא. וראה ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אלא שבהקדמה לזה הוצרך להיות כיבוש ארץ ישראל – שהיא "טבור הארץ" , ובארץ ישראל גופא העיקר הוא ירושלים והר הבית, שבו נמצאת אבן השתי', שממנה הושתת כל העולם – החל מכיבוש יריחו, שלהיותה "מנעולה של ארץ ישראל" , נתאפשר עי"ז כיבוש כל הארץ, שהרי ההלכה היא שע"י מסירת המנעול קונים את הדבר כולו .
112 יחזקאל לח, יב וברד"ק. וראה תנחומא קדושים יו"ד. פרש"י ורשב"ם ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכללות הענין בזה – שארץ ישראל נקראת "טבור הארץ" , שממנה נמשך חיות לכל העולם ולכל האומות שבכל העולם.
1512 יחזקאל לח, יב וברד"ק. וראה תנחומא קדושים יו"ד. פרש"י ורשב"ם ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בפירוש רש"י, שענינו פשוטו של מקרא, יש לבאר את הענין כפי שהוא מצד מציאות העולם, שבו רואים את גדלותו של הקב"ה – "מה רבו מעשיך ה'" ו"מה גדלו מעשיך ה'" , וכמבואר בענין "אין ערוך לך ה' אלקינו בעולם הזה וכו'" ; וכיון שארץ ישראל היא "טבור הארץ" , והעולם כולו הוא מתמצית ארץ ישראל , לכן מבאר רש"י הענין ד"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים".
1581 יחזקאל לח, יב וברד"ק. וראה תנחומא קדושים יו"ד. פרש"י ורשב"ם ב"ב עד, א. וראה גם שערי זהר לר"ה כג, א. יומא נד, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שארז"ל עתידים צדיקי' שיאמרו לפניהם קדוש, בחי' קדוש זהו בחי' הארת בחי' סובב הכללי הנק' מקיף הכללי שמקיף ד' עולמו' אבי"ע בשוה ושם שוין אצי' ובריאה וכמ"כ שוין מקור האצי' והאצי', וע"כ לפניו נגלה כל העלם ומסך שנעשה ע"פ מאמר קו המדה להאיר באצי' ובריאה שוה ממש וכמ"כ במקור האצי' ובאצי' בשוה כו', וע"כ גם לפני הצדיקי' שנבראו יש מאין מבחי' מל' דאצי' יאמרו קדוש שיש בחי' הארת סובב הנ"ל בהן כמו במקור האצי' בשוה ממש כי בבחי' הוי"ו דקדוש זהו שהוא בחי' המשכת המקיף הכללי שוה ומשוה מעלה ומטה כדמיון צורת הוי"ו שאינו אלא קו שאין בו הפרש בין תחלתו לסופו כו' וד"ל.
59 עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש : ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
אז ונבקע הר הזיתים דהיינו שיהי' בבחי' ביטול דחכ' הצומח מהר זה להיות מקבל מעצמות התענוג הפשוט עצמו שלמעלה מהתלבשות גם בחכמה, וזהו יתרון מעלה מירידה בה"ס בחכ' שבדבור שהוא בבחי' או"י דנעוץ תחב"ס אבל עמידה זו ברגליו על הר הזיתים שהוא נבקע עי"ז בבחי' או"ח דסב"ת מגיע למעלה יותר שהוא בשעשועי' העצמי' ממש ע"כ יבוטל כל ההר דהיינו גם מקור דחכמה שבמל' למעלה ויהי' גיא גדולה מאד שהוא בחי' עומק תחת שנמשך מעומק רום כמו בעוה"ב שיהי' התגלות עצמות א"ס ממש למטה כמו שהוא למעלה ממש בשוה לפי שסוף מעשה עלה במח"ת עד שיהי' למעלה ולמטה בשוה וע"כ א' דעתידי' לומר קדוש לפני צדיקים דהיינו לפי שיהי' גילוי עצמות א"ס למטה בנשמות הצדיקי' ע"י תומ"צ שלהם כמו שהוא קדוש למעלה בשוה ממש כו' והוא מקיף דטה"ע שמקיף לקו וחוט מראשו לסופו כא' עד שמקור האצי' וסוף העשי' שוין מבלי שימצא ראש וסוף כלל אחר שהאור דא"ס עצמו מאיר בלי העלם וצמצום הראשון דקו המדה כלל הרי מאיר באצי' ועשי' בשוה והוא וי"ו דקדוש כמו שהוא למעלה במוה"ע כך הוא למטה בגילוי בצדיקים כו' וד"ל.
195 דעתידי' לומר קדוש : ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש שזהו מה שהמלאכים אומרים עכשיו קדוש הוי' כו' יאמרו קדוש זה לפני נשמות הצדיקים, וזה פלא גדול לכאורה.
163 עתידי' צדיקי'. . קדוש : ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בדף זה
הבר הגשמי דודאי יהיו צדיקים דלע"ל בתכלית ההפשטה מן הגשם לגמרי מכל וכל (עד שאמרו עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כו' כי גופם לא יהי' חומר גופני כגופים שלנו שנולדו מתאות אב ואם כבהמ' כו' אלא אחר שיחיו המתים מטל העליון דנטיף מע"י כו' כדוגמא דתחיית המתים דיחזקאל דרוח האלקי בא בעצמות כו').
214 עתידי' צדיקי' : ב"ב עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
אתעדל"ע להתמשך מאור דח"ע וזהו חיבור דאו"מ ואו"פ שהוא או"י ואו"ח דאתעדל"ע ואתעדל"ת יחד), כמו המקום שמתחברים המשפיע עם המקבל יחד [ש]מתכללים ז[מ]"ז כשמי' וארעא דנשקי אהדדי כו' כמ"ש כי כל דאחיד כו' שם נעשה אור כפול, והוא הכפתור כמו עד"מ ב' קשרים זעג"ז שקושרין ב' חוטין נק' קשר כפול שנקרא קשר של קיימא כו', ולכך דוקא תחת ב' הקנים יש כפתור שהוא עב כמו כפול דכל ב' קנים הן ב' מדות דחו"ג שהן כמו ששה כפולות לפי שכל מדה כלולה מהיפוכה כו', ולכך במקום שמתחברים אתעדל"ע ואתעדל"ת יחד יש שם אור כפול כו' וד"ל.
1946 כשמי' וארעא דנשקי אהדדי : בבא בתרא עד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר