21

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מכסה על האהבה העצמותית הקיימת ביניהם.

ואילו בן קטן, שאין כלפיו אהבה הנובעת מסיבה הגיונית, הרי אהבה עצמותית היא גלויה, ולכן האב "אוהב את הקטן יותר מכולן".

ג. שני סוגי אהבת הקב"ה לישראל

כשם שהאהבה בין האב לבן כאן למטה, כך היא כביכול גם למעלה בין הקדוש־ברוך־הוא – "אבינו שבשמים" – לבין ישראל – "בנים למקום",

ואדרבה: האהבה העצמותית של ההורים לילדיהם נובעת מהאהבה העצמותית של הקדוש־ברוך־הוא לישראל8, ולכן מובא משל זה בתורת אמת לענין אהבת הקב"ה לישראל,

וכך באהבת הקדוש־ברוך־הוא לישראל יש שני אופנים ודרגות:

כאשר ישראל עובדים את ה', ונראית בגלוי מעלתם ביחס לכל האומות, אזי אהבת הקדוש־ברוך־הוא לישראל היא גם אהבה שמצד הטעם9 – בדומה לאהבה של האב לבנו הגדול.

ולכן מוצאים שהמדרש* מקשר את הפסוק "בני בכורי ישראל" למעשיהם הטובים של ישראל – "שבכרו מעשים טובים בפני הקדוש־ברוך־הוא על הר סיני", כי "בכורי", לשון גדולה, מצביעה על מעלתם הגלויה של ישראל.

אך ישנה גם האהבה העצמותית של הקדוש־ברוך־הוא לישראל, אשר הם "חלק אלוקה ממעל ממש"10 (חלק מן העצם11) – בדומה לאהבה של האב לבנו הקטן משום שהבן הוא בנו – שאהבה זו אינו תלויה בעבודתם של ישראל.

כנאמר במדרש12, "כשם שבנו של אדם כשהוא תינוק קטן אם יחטא אין אביו מסלק עליו מפני שהוא קטן .. כך ישראל אפילו חוטאין בשגגה מעלה עליהם שהן כתינוק קטן".

ואהבה זו מתגלה כאשר ישראל נוהגים בעבודת ה' כבן קטן:

כאשר האדם חש שהוא בעל מעלה – שיש לו הבנה באלקות, אהבת ה' ויראת ה' וכו' – והרגשה זו גלויה אצלו, הרי גם אהבת הקדוש־ברוך־הוא אליו היא אהבה הנובעת מטעם, אשר מסתירה את האהבה העצמית.

דוקא כאשר היהודי חש עצמו כקטן, ובלי להתחשב במעלותיו הרבות הוא "קטן" בעיני עצמו13 כתינוק קטן שאין

הערות

  1. 8. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 8 והערה 33 שם (סה"מ מלוקט ח"ד ע' עא). ולהעיר מד"ה כי נער ישראל שם.
  2. 9. ויש בזו – המעלה, שע"פ הטבע שהטביע הקב"ה באדם רוצה בקב שלו יותר מט' קבין של חברו (ב"מ לח, א).
  3. *. מדרש משלי פ"ו, א. וראה שמו"ר פט"ו, כז.
  4. 10. תניא רפ"ב.
  5. 11. ראה בארוכה ד"ה זאת תורת הבית תרפ"ט (בסה"מ קונט' ח"א) פ"ד ואילך.
  6. 12. אגדת בראשית שם.
  7. 13. כפירוש המהרז"ו לדב"ר שם. וראה כלי יקר ויחי (מח, טז). שיחת עשרה בטבת תשמ"ב. ולהעיר מחולין פט, א. ההעלם של המעלות הגלויות.
  8. 10. תניא רפ"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.