על הפרק
אגרות קודש כרך כח י'תתקיב
מקור מפורש
בפרק זה
1 תניא פרק א' עם מ"מ בצירוף מראי מקומות, לקוט פירושים, שינויי נוסחאות. נלקט ע"י ה"ר אהרן חיטריק (קה"ת תשל"ג).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקיב
מקור מפורש
בפרק זה
ועל של עתה באתי, בראותי אשר התכנית במילואה אין הזמן גרמא לכך מפני רוב הטרדות וכו' להביאה בפועל, שלכן מהנכון וכו' לעשות התחלה מעין זו, וזה עתה יצא ראשונה תניא פרק א' עם [מ] "מ וכו', המצורף בזה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שכו
מקור מפורש
בפרק זה
הביא בפ"ז דמאמר המוסג"פ, בענין מדות טובות שבטבע בנ"י, אם הוא מנפה"א (אגה"ק סי"ב), או מנפה"ב (תניא ספ"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תמז
מקור מפורש
בפרק זה
בהערתו בתניא רפ"א "אמר רבה כגון אנא בינוני" - כפי רצונו, הנני כותב בזה מה שנלפענ"ד בפי' מש"כ בתניא:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקכג
מקור מפורש
בפרק זה
עוד העיר על מש"כ בתניא פ"א וכ"כ ג"כ בטורי אבן לר"ה (כ"ט א) דהעובר על איסור קל של ד"ס נקרא רשע וכ"ש וק"ו במבטל מ"ע דנקרא רשע.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תקח
מקור מפורש
בפרק זה
וצדיקים שאין להם יצה"ר - מועטים הם, וכמו שנתבאר בתניא פ"א וי"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תע
מקור מפורש
בפרק זה
ד) בענין הספק בתניא פרק א' ע' ה' שורה ז' בתיבת "מזה" הנה לדעתי נמשכת לפני'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תע
מקור מפורש
בפרק זה
ז) מה שכותב שיש לו ספר קטן פירוש בכת"י על התניא, הנה העתק הנמצא אצל גיסו המנוח הר"א לעווין ז"ל לא נמצא אצלי, אבל מצאתי כאן ביאור תניא שכפי הרשום עליו זהו ממהר"י קיידאנער, מתחיל בלקו"א פרק א' וכו' ואף שבאמת ידוע שצדקת הצדיק ורשעת הרשע במחשבה כו' ומסיים בביאור על פרק י"ב אבל אם לא זהו הנמצא תח"י כהדר"ג שי' הנה א"ת אהי' לו אם כהצעתו יוכל להמציאו אלי על זמן ידוע.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'שו
מקור מפורש
בפרק זה
אף שדוחק קצת, ומוכרח גם ממרז"ל שתשובה מועלת לכל, ומוכרח גם מדוד המע"ה שחטא בשנים - כמרז"ל - ועליו נאמר צדיקים יצ"ט שופטן כו' (תניא פ"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתקסח
מקור מפורש
בפרק זה
במה שהעיר בתניא פרק א' שפירוש הזהר המובא בהגהה הוא לכאורה הא דאמרינן בעלמא שבפנים הפרק שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'כח
מקור מפורש
בפרק זה
במש"כ במרז"ל - הובא בתניא פ"א - ראה הק' בצדיקים שהם מועטים כו' - סתם קאמר ולכן גם צדשא"ג בכלל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'רמד
מקור מפורש
בפרק זה
וראה הערותיו לתניא פ"א (ס' הקיצורים ע' פא ואילך).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקנג
מקור מפורש
בפרק זה
תניא ספ"א ורפ"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקיד
מקור מפורש
בפרק זה
וגם בל' חז"ל בל' המושאל שהרי זכה בדין -תניא פ"א].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וירא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 ראה ספר הערכיםחב"ד ערך אברהם אבינו סעיף ג. וש"נ. וראה תניא ספ"א שזהו טבעה גם של נפש הבהמית שבישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וירא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 חדא"ג יבמות שם. וראה אוה"ת פרשתנו (שם, סע"א). ליקוט פירושים כו' לתניא פ"א (ע' מו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
10 כפי נוסח אשכנז (טור או"ח סמ"ז. מג"א או"ח שם סק"ג) — משא"כ נוסח ספרד (וכן הוא נוסח אדה"ז בסידורו) "על דברי תורה".
בב"ח שם ד"לעסוק בדברי תורה" קאי על "העמל והטורח" בד"ת (ובט"ז או"ח שם סק"א "דרך משא ומתן של פלפול כו'". וראה פרמ"ג שבהערה 7). אבל עכצ"ל דקאי על אופן העמל והטורח שהוא בהישג ידו של כאו"א מישראל (שכאו"א חייב בברכה זו).
ובכל אופן מצינו בכ"מ הל' "עוסק בתורה" בנוגע ללימוד סתם (ראה לדוגמא סנהדרין צט, סע"א (הובא בתניא פ"א). ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
9 שו"ע אדה"ז שם סי"ד (מב"י שם (ד"ה כתב בס') בשם ס' המנהיג סי' עט). וראה תניא ספ"א. אגה"ק סכ"ג (קלו, ב). סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתקסד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג פינחס שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
15 שהרי תתכן תשובה גמורה בלב. ולהעיר מקידושין (מט, ב) הרהר תשובה כו' צדיק גמור (כגירסת האור זרוע סקי"ב. וכ"ה בתניא פ"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
60 להעיר ממחז"ל (יומא לח, ב. תניא פ"א) עמד ושתלן בכל דור ודור. . וצדיק יסוד עולם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פורים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ואף ש"איבסום" — הרי אדם מועד לעולם כו'. ובכל אופן פשוט שלא נכשל רבה בזה אפילו בשוגג או באונס. ולהעיר שרבה אמר (ברכות סא, ב — ראה על הגליון שם שכ"ה הגירסא הנכונה) "כגון אנא בינוני". וראה תניא פ"א. שם פי"ג (יט, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות תצא
מקור מפורש
בפרק זה
וגם בל' חז"ל בל' המושאל שהרי זכה בדין — תניא פ"א].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות בראשית
מקור מפורש
בפרק זה
* מענה על שאלה על מ"ש בתניא ספ"א בענין קליפת נוגה שהוא עץ הדעת טוב ורע, דלכאורה, כשהקב"ה ציווה לא לאכול מהעץ, א"כ העץ יש לו גדר של ג' קליפות הטמאות, ולמה זה נחשב לקליפת נוגה. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
ד' מדריגות שבתורה (פרד"ס) ומהם נמשך בעולם; פירוש "בראשית" בשביל התורה או ע"י התורה ראשית הכל יראת ה' וידיעת ה' הלימוד מזה שבריאת העולם היא ע"י ב' אותיות בלבד, ג' אופנים בהפלאת הבורא מהנברא ההפרש בין בריאה ואצילות צמצום כפשוטו אינו בסתירה לעבודה בחב"ד אל תקרי מחי' אלא מהווה הערה בשער היחוד והאמונה ספ"ד בענין בוצינא דקרדוניתא; אגה"ק ס"ה דה' תתאה מורה על ד' סטרין הרמז בזה שבכל מקום בכדור הארץ האדם מרגיש עצמו למעלה ביאור מ"ש בתניא פ"ט שבחלל הימני שבלב אין דם ביאור מ"ש בתניא ספ"א שנפשות או"ה אין בהם טוב כלל וההתאמה עם ענין שבע מצוות ב"נ וחסידי או"ה (ביאור ברמב"ם בענין חיוב ז' מצוות ב"נ) עוד בענין הנ"ל בירור הגירסא במרז"ל שלשה אמרו אמת ואבדו מן העולם מדוע נק' ק"נ עה"ד טו"ר, והרי עה"ד הי' אסור, גקה"ט תערובת טו"ר בכל דבר הא דחסד הוא גם למי שאינו ראוי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
23 כ"ה בתניא פ"א, מקומות שנסמנו בהערה 21 ובכ"מ בדא"ח. ובנדה שם "רשע או צדיק לא קאמר". אבל בתנחומא פקודי ג' מקדים צדיק לרשע, וכן בחדא"ג מהרש"א נדה שם. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא ספ"א. ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות כ"ד טבת
מקור מפורש
בפרק זה
ד) בענין הספק בתניא פרק א' ע' ה' שורה ז' בתיבת "מזה" הנה לדעתי נמשכת לפני'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות כ"ד טבת
מקור מפורש
בפרק זה
לא נמצא אצלי, אבל מצאתי כאן ביאור תניא שכפי הרשום עליו זהו ממהר"י קיידאנער, מתחיל בלקו"א פרק א' וכו' ואף שבאמת ידוע שצדקת הצדיק ורשעת הרשע במחשבה כו' ומסיים בביאור על פרק י"ב אבל אם לא זהו הנמצא תח"י כהדר"ג שי' הנה א"ת אהי' לו אם כהצעתו יוכל להמציאו אלי על זמן ידוע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וירא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה ירושלמי סוף ברכות. זהר חלק ב' קז, ב. תניא פרק א. ובכמה מקומות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א מצורע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 ראה ב"ב י, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א שה"ג שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 ראה ב"ב י, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וישלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
8 וצע"ק בתניא פ"א. וי"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
34 ובזה יובן לשון רבינו הזקן בתניא פ"א: "ולכן ארז"ל במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמ"ש וצדיק יסוד עולם". דלכאורה אינו מובן למה מביא את הכתוב "וצדיק יסוד עולם", ובפרט שבגמרא שם מובא זה בסיום המימרא שלאחר זה? והענין, כי בתניא שם מובא מארז"ל זה בהמשך לפירושו שכמה מדריגות ב"צדיק" שם המושאל כו' דמקרי צדיק בדינו*, אמיתית שם התואר וכו'. ומפרט עוד יותר שאפילו באמיתת שם התואר דצדיק (ובצדיק גמור), ישנן מדריגות: צדיקים שהן מועטין (אבל – ל' רבים) – בחי' בני עלי'** (שעליהם אמרו והן מועטין); כמ"ש וצדיק יסוד עולם – ל' יחיד (וכהפירוש ביומא שם), שלמעלה ממדריגת "והן מועטין".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא פ"א. שם פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
36 שלח טו, לא. סנהדרין צט, סע"א. הל' ת"ת שם ה"ו. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא פ"א (וראה שם פ"י). ובפרט שאברהם אבינו "עשה מיצר הרע טוב", שהוא נעלה מ"לבי חלל בקרבי" שבתניא שם (ראה ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
47 "וכמ"ש בס' ההפרש בין ישראל לעכו"ם, דעכו"ם הם בעצם רע ואם יש בהם איזה דבר טוב ה"ז דבר נוסף. משא"כ ישראל הם בעצם טוב ומה שיש בהם איזה רע הוא דבר נוסף לבד על העצם" (מאמר דש"פ בראשית תרנ"ט. ושם: "מאחר ש(החטא) הוא דבר נוסף לבד (בישראל) ולזאת יועיל ע"ז תשובה"). ולהעיר מתניא ספ"א. ושאני חסידי אומות העולם (ראה רמב"ם הל' מלכים ספ"ח. ושרש נשמתם "מנוגה כו' כידוע בשער חהמ"צ בסידור" – לקוטי ביאורים לקונט' ההתפעלות מז, ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא ספ"א. ספ"ו. וראה לעיל ע' 59 סוף הערה 47.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
עוד העיר על מש"כ בתניא פ"א וכ"כ ג"כ בטורי אבן לר"ה (כט א) דהעובר על איסור קל של ד"ס נקרא רשע וכ"ש וק"ו במבטל מ"ע דנקרא רשע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
כי מכיון שבהיותם במצוים כבר נקראו בנים והתקשרות ואהבה זו של אב לבנו (-- שאינה תלוי' בדבר), הוא דבר שבטבע הבריאה, וכנראה גם באב ובן למטה *, הרל בטבע אין שנוי -- בין קודם מ"ת לכמו שהוא לאחר מ"ת, וגם מובן שכאו"א הוא בן להקבייה (וראה תניא פ"א ורפב :
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
וצדיקים שאין להם יצה"ר -- מועטים הם, וכמו שנתבאר בתניא פ"א ויייד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 ואה מנחות צט, סע"ב. סנה' צט, א (הובא בתניא פ"א), ילקוט ופרש*י תהלים (קיט, קכו). הלכות תי"ית לאדה"ז פ"ג ה"ה, וראה גם ר"ן נדרים כ ת א ד"ה הא קמ"ל. וראה טוריי אבן חגעה ז, א, ואף ש,מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים וכו" ביום ובלילה וכו' ואם אירע וכו' אפילו בלימוד מועט כמו פרק א' ביום וכן פרק א' בלילה וכו', ובשעת הדחק וכו' יוכל לצאת י"ח בק"ש שחרית וערבית" (הל' ת"ת שם ה"ך) -- הרי כל זה הוא הבדיעבד של מצות והגית בו יומם ולילה כפשוטו (שם), היינו של החיוב האחד הנמשך תמיד, וראה שו"ע אדה"ז או"ח סיי קנו ס"א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ראה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 להעיר מתניא פ"א ,המתלבשת"י
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
2) תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
7 - הרי צדיק במרז"ל (ולא רק בתורה) -- ישנו במובן הכי רחב (וכמו רשע או צדיק לא קאמר - נדה, טז, ב. וראה תניא פ"א -- דשולל רק רשע בדינו), כולל גם בעית, ת*ח וכו' ובמובן הכי מצומצם -- רק אלה שעבודתם במדת היסוד (תניא פי"ד מתיקונים -- בהקדמה. וראה זח"ג קט, ב). -- אבל אין לפרשו בשום מקום שפ" רק ת"ח ולא מארי עובדין טבין כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 ע"פ המבואר בפנים יומתק לשון ר' יונתן במכילתא שם "אלו ואלו נתנו לגוים" (ולא הזכיר "עושין רצונו כו'" – כפשטות לשון הכתוב (משיחת ש"פ שלח תשל"ה) "ומאותות השמים אל תחתו" ולא נזכר כל תנאי*) – כי לבנ"י אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות (תניא פ"א) ועל נשמה האחת דכאו"א עלי' נאמר חלק הוי' עמו (אגה"ת פ"ה), גם כשאין עושין רש"מ הם חלק דשם הוי' שלמעלה מהטבע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה גם לקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 76. וראה ליקוט פירושים לתניא פ"א (ע' מח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 ד"עיקר פי' צדיק נק' כן מי שמקיים המצות" (לקו"ת מסעי צא, א. שה"ש טז, ג). ואף שבתו"א צח, ב' מביא (בהמשך להמבואר שם ע"ד העליות בהשגת התורה) "מ"ש בלקוטי הש"ס להאריז"ל על מארז"ל צדיקים אין להם מנוחה כו'" (ולא הגירסא "ת"ח") – הרי צדיק במרז"ל (ולא רק בתושב"כ) – ישנו במובן הכי רחב (וכמו רשע או צדיק לא קאמר – נדה טז, ב. וראה תניא פ"א דשולל רק רשע בדינו), כולל גם בע"ת, ת"ח וכו' ועד במובנו הכי מצומצם – רק אלה שעבודתם במדת היסוד (תניא פי"ד מתיקונים – בהקדמה. וראה זח"ג קט, ב). – אבל בשום מקום אין לפרשו שפי' (רק ת"ח ו)לא מארי עובדין טבין. ולהעיר מר"פ חלק: כל ישראל כו' שנאמר ועמך כולם צדיקים כו' חוץ כו'. רמב"ם הל' תשובה פ"ג "ה. פהמ"ש שם סוף ההקדמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
45 גם הבירור דק"נ (המון גוים) הוא ענין של הוספה – שלכן הענין ד"אב המון גוים" קשור עם הוספת ה' לשם אברם* (ראה במקומות שנסמנו לעיל הערה 38) – אבל מ"מ, אמיתית ענין ההוספה הוא בבירור גקה"ט "שאין בהן טוב כלל" (תניא ספ"א), והבירור שלהן הוא רק בכח העצמות, כדלקמן בפנים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
82 משלי יד, לד. ב"ב י, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
86 ראה רש"י ותוס' ר"ה טז, סע"ב. וראה תניא פ"א: והא דאמרינן בעלמא כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא פ"א. וי"ל שזהו הדיוק כאן "אחד" "ואחד", ובכלל – לאחר אומרו "דלכל איש ישראל" מאי קמ"ל ב"אחד צדיק ואחד רשע"? וי"ל דקמ"ל דהן צדיק והן רשע הם (לאמתתם) בדרגת "אחד". וע"ד פי' הידוע במחז"ל (הגש"פ): אחד חכם ואחד כו' (ספר השיחות תש"ג ע' 74).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
14 סנהדרין כז, א. וגם בעובר על מ"ע (וגם באיסור דרבנן) מקרי רשע – ראה תניא פ"א. לקמן הערה 42.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה שבועות (יב, ב). זבחים (ז, ב) "האי עשה ה"ד אי דלא עבד תשובה זבח רשעים תועבה". וראה תניא פ"א. טו"א לר"ה כט, א. וראה ליקוט פירושים לתניא פ"א ע' לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
61 ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
8 כפי' הרמב"ם, ועוד (ראה מדרש שמואל). וראה תניא רפ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא פ"א. וראה נדה טז, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
35 מש"כ (ראה יב, לא): את בניהם גו' ישרפו באש – י"ל שהוא מפני אכזריות (ע"ד מחז"ל בעורב – עירובין כב, א), שהרי הם ההיפך מרחמנים וגמ"ח. וראה תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
35 מש"כ (ראה יב, לא): את בניהם גו' ישרפו באש – י"ל שהוא מפני אכזריות (ע"ד מחז"ל בעורב – עירובין כב, א), שהרי הם ההיפך מרחמנים וגמ"ח. וראה תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 צ"ע שהרי ב"נ נצטוו על הצדקה (ר"ן לסנה' נו, ב. הרמ"ה שם. וראה רוקח ס' שסו. וראה תו"ש לוירא יח ס"ק ר'). – וגם לפס"ד הרמב"ם (הל' מלכים פ"י, הל"י) שלא נצטווה הרי "אם רצה לעשות מצוה כו' כדי לקבל שכר אין מונעים אותו לעשותה כהלכתה כו' עולה כו' צדקה כו'". וראה תניא ספ"א. שערי אורה פורים (צב, א). לקו"ב (על קונטרס ההתפעלות) להר"ה מפאריטש (מז, ב ואילך). וצ"ע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
2 בקידושין שם: על מנת שאני צדיק, אבל כ"ה (,על מנת שאני צדיק גמור") באור זרוע סקי"ב. לקו"ת ריפ דברים (א, ב). וראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
44 ע"ד תניא רפ"א ולהעיר מתניא פכ"ז (לד, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
בהערתו בתניא רפ"א ,אמר רבה כגון אנא בינוני" - כפי רצונו, הנני כותב בזה מה שלפענ"ד בפי' מש"כ בתניא:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ל' אדה"ז – תניא ספ"א [ולהעיר דשם מבואר דטבע זה הוא (גם) מצד נפש הטבעית (שמצד ק"נ). ובאגה"ק סי"ב (קיח, א) – שהוא מצד נפש האלקית. ע"ש. וראה ליקוט פירושים כו' (קה"ת) לתניא פ"א ע' מה ואילך].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
60 (אבל) ראה בארוכה אוה"ת (פרשתנו תטז, סע"ב ואילך. יתרו ס"ע תתקכח ואילך) ש"יטרף" קאי על בירור הניצוצות שמק"נ, בירור הנה"ב. וראה גם הנסמן בהערה הבאה. ובזה יובן דיוק הלשון "יטרף גו' יאכל": "יטרף" – ע"ד ולבי חלל בקרבי, שהרגו בתענית (תניא פ"א); ויתירה מזו – "יאכל" – שנעשה דם ובשר כבשרו, אתהפכא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה יומא (לח, סע"ב. הובא בתניא פ"א (ה, ב)): עמד (הקב"ה) ושתלן בכל דור ודור.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
110 ראה ד"ה משביעין אותו בס' קיצורים והערות לתניא. ליקוט פירושים לתניא פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 כמובן אין הכוונה לדין דבר שיש לו מתירין כפשוטו, שהרי השקו"ט היא בנוגע למעשה העבירה שכבר אינה במציאות [דאילו באופן שהדבר איסור (שנעשה מציאות של איסור ע"י מעשה העבירה) עדיין קיים, ע"י תשובת האדם לא ייעשה להיתר*!]. אלא הכוונה ברוחניות הענינים, בנוגע להחיות כו' של מעשה העבירה (המבואר בתניא פ"ז. ובכ"מ). ואולי י"ל (לחידודא עכ"פ) שנפק"מ, שאת"ל דמעשה עבירה הוי בגדר דבר שיש לו מתירין (שאינו בטל), לא הי' צ"ל דין ומשפט האדם באופן שנדון אחר רובו (רש"י ותוס' ר"ה טז, ב. תניא פ"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 דגם בדבר שבא לעולם, אם הוא "דבר שאין ברשותו של מקנה אינו נקנה והרי הוא כדבר שלא בא לעולם" (רמב"ם הל' מכירה פכ"ב ה"ה). ולהעיר מד"ה משביעין אותו להצ"צ (קיצורים החלטתה במעשה בפועל54. והערות לתניא (ע' מח) ועוד – נעתק בליקוט פירושים כו' לתניא פ"א ע' יז ואילך) ד"איך מהני שבועה להנשמה על הגוף והיצה"ר שזהו דבר שאינו ברשותו כ"כ ולא בא לעולם עדיין".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה ליקוט פירושים כו' לתניא רפ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 בהמאמר שם לפנ"ז מפרש "ואני אראה בשונאי" – "ע"י עבודתו הוא מוציא את הניצוץ והרע מתבטל מאליו". ויש לומר, דב' הפירושים ב"ואני אראה בשונאי" – (א) שהרע מתבטל כו'*, (ב) שיגיע לבחי' ראי' ע"י המנגד – הם בהתאם** לב' הסוגים ב"שונאי": א) מאוה"ע כו' שהם מג' קליפות הטמאות לגמרי (תניא ספ"א) – בהם הענין ד"ואני אראה בשונאי" הוא ש"מוציא את הניצוץ והרע מתבטל מאליו". ב) מבנ"י, דישראל אע"פ שחטא ישראל הוא (סנהדרין מד, רע"א) – אין לומר עליהם "מוציא את הניצוץ" (ראה תניא ספי"א. סה"מ קונטרסים ח"א רס, א)***, ומתפללים עליהם "יתמו חטאים
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא רפ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט וילך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
44 סנהדרין צט, א. הובא בטושו"ע יו"ד סו"ס רמו (סכ"ה). הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ו (אלא שבטושו"ע והל' ת"ת שם הובאה רק התחלת הכתוב (הענין) ד"דבר ה' בזה"). תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
2 ובפרט אשר עמד (הקב"ה) ושתלן בכל דור (יומא לח, סע"ב. וראה תניא פ"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
101 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
321 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה ירושלמי סוף ברכות. זח"ב קז, ב. תניא פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
20 סנהדרין צט, א. וראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה קידושין מט, ב. או"ז סקי"ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
92 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא פ"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה קידושין מט, ב. או"ז סקי"ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
29 נדה ל, ב. וראה תניא רפ"א. קיצורים והערות לתניא ע' מח ואילך. סה"מ תרח"ץ ע' רלד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פ"א ופ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
9 תהלים קט, כב. וראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
85 ראה ד"ה משביעין אותו להצ"צ (קיצורים והערות לתניא (ע' מח) ועוד – נעתק בליקוט פירושים כו' לתניא פ"א ע' יז ואילך). וראה גם לקו"ש חכ"ז ע' 176 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
220 תקו"ז ת"ו (כב, סע"א). וראה תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
177 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
19 נדה ל, ב. וראה תניא רפ"א, ובקיצורים והערות לשם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
8 נדה ל, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא פ"א (ה, סע"ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
60 תהלים קט, כב. וראה תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה שבועות לט, ב. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
92 שלח טו, לא. סנהדרין צט, א. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
92 נדה ל, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
94 תניא ספ"א ורפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
114 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
122 משלי יד, לד. וראה ב"ב יו"ד, ב. תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
23 יומא לח, סע"ב. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פ"א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 סנהדרין צט, א. וראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 ב"ב קסד, ב. ראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא פ"א - קה"ת, תשנ"ה - (ה, ב - ד"ה אפי' עון ביטול תורה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
16 כדאיתא בגמרא (קידושין מט, ב) - שהמקדש את האשה "על מנת שאני צדיק (וי"ג*: "צדיק גמור "), אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו", ומזה מובן, שע"י הרהור תשובה ברגע אחד, ובלשון הידוע (זח"א קכט, סע"א ואילך) "בשעתא חדא ביומא חדא ברגעא חדא " - [ויש לומר, ש"שעתא" הוא גם מלשון הפנה, כלומר, שע"י תפנית אחת, "מיט איין קער "] - יכול האדם להשתנות מרשע גמור לצדיק גמור (וראה גם לקמן סוס"ז).
והטעם שמקודשת מספק (רמב"ם הל' אישות פ"ח ה"ה. טושו"ע אה"ע סל"ח סל"א) - אינו אלא בגלל הספק " שמא הרהר תשובה בדעתו" (קידושין שם. ועד"ז ברמב"ם וטושו"ע שם), כיון ש"אין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד, רע"ב). אבל, אם ודאי הרהר תשובה, הרי היא ודאי מקודשת (מרשימה בלתי מוגה).
---------
*) @58אור זרוע סקי"ב. וכ"ה בלקו"ת ר"פ דברים (א, ב). וראה תניא פ"א (ה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
71 נדה ל, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
200 סנהדרין צט, א. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
248 משלי יד, לד. וראה ב"ב יו"ד, ב. תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
23 תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
1110 תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב**, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
340 יומא לח, ב. וראה תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
612 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
114 ואף שפירש רש"י (פרשתנו יג, ג) "אותה שעה כשרים היו" – הרי הדיוק בזה שהיו רק "כשרים", אבל לא "צדיקים" (כלשון המדרש (תנחומא פרשתנו ד. במדב"ר פט"ז, ה)):
"צדיק" – אפילו בשם המושאל, שזכויותיו מרובים על עונותיו, ועאכו"כ בשם התואר, שאין לו יצה"ר (תניא פ"א) – יש בו מעלה חיובית; משא"כ "כשר" – גם אם אין בו מעלה מיוחדת, אם אין בו חטא או פסול, ה"ה כשר, וכמו "כל ישראל בחזקת כשרות" (רמב"ם הל' קידוה"ח פ"ב ה"ב), כל זמן שלא מצינו בו חטא, גם אם אין בו מעלה מיוחדת. ולא עוד אלא שהתואר "כשר" נופל גם על בהמה, שעם היותה כשרה, ה"ה נשארת בהמה...
ובנוגע לעניננו: אילו היו המרגלים צדיקים , היו באים לידי מסקנא טובה (וכמו בנוגע ל"ארץ אוכלת יושבי'", ש"הקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם כו'" (פרשתנו שם, לב ובפרש"י)); אבל כיון שהיו רק כשרים – הנה אף שלא יעברו ח"ו על המפורש בשו"ע, מ"מ, בענין שנוגע לשיקול הדעת, תהי' דעתם נוטה לצד הרע, כמו בהמה כשרה, שנמשכת מטבעה לחומריות כו'.
ונמצא, שהתואר "רשעים* הללו" הוא (לא בגלל החטא, אלא) גם קודם החטא (שהרי עוד קודם החטא "ראו ולא לקחו מוסר"), ואדרבה – זוהי סיבת החטא, שבגלל היותם רשעים, לכן היתה דעתם נוטה לצד הרע (וראה הערה 4).
*
) שאינו בסתירה ל " כשרים " (שהפכם הם פסולים) , אלא בסתירה ל " צדיקים ".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
991 תניא פ"א. וראה בהנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' כז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1174 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1559 נדה ל, ב. הובא בתניא רפ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
426 תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
940 ובזה יובן לשון רבינו הזקן בתניא פ"א: "ולכן ארז"ל במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמ"ש וצדיק יסוד עולם". דלכאורה אינו מובן למה מביא את הכתוב "וצדיק יסוד עולם", ובפרט שבגמרא שם מובא זה בסיום המימרא שלאחר זה? והענין, כי בתניא שם מובא מארז"ל זה בהמשך לפירושו שכמה מדריגות ב"צדיק" שם המושאל כו' דמקרי צדיק בדינו*, אמיתית שם התואר וכו'. ומפרט עוד יותר שאפילו באמיתת שם התואר דצדיק (ובצדיק גמור ), ישנן מדריגות: צדיקים שהם מועטין (אבל – ל' רבים ) – בחי' בני עלי'** (שעליהם אמרו והן מועטין); כמ"ש וצדיק יסוד עולם – ל' יחיד (וכהפירוש ביומא שם), שלמעלה ממדריגת "והן מועטין".
*
) ועפי"ז יובן לשון אדה"ז שם : " ארז"ל במדרש ". דלכאורה הרי מפורש הוא בגמרא ? והענין , דבשם " מדרש " נקראו מחז"ל הדורשים ומפרשים את הפסוקים , גם מחז"ל אלה אשר בש"ס (ראה ברכות כב , א . לקו"ת ויקרא ה , ד) . ולכן קורא למרז"ל זה בשם " מדרש ", ומדייק אדה"ז ומוסיף כאן תיבת " במדרש " לתרץ מה שבכ"מ בש"ס צדיק פי' צדיק בדינו – כי כאן הוא לא בחלק הדין וההלכה כ"א " במדרש " – לפרש השם " צדיק " אשר במקרא (שבש"ס חלק הקרוב למקרא הוא חלק האגדות ולא ההלכות (לקו"ת שם . ואין בזה סתירה למ"ש בהל' ת"ת רפ"ב)) .
*
*) ומ"ש " מצוקי ארץ וישת עליהם תבל " (שמואל-א ב , ח . יומא שם) , הוא מצד זכותם , כדלהלן . – וראה בפירש"י שם : " להיות שתות וקיום ויסוד לקיים תבל ". שדייק רש"י בלשונו " ויסוד לקיים תבל ", ולא " ויסוד תבל ", כלשון הכתוב " וצדיק יסוד עולם " – כי בחי' צדיק יסוד עולם שעבודתו הוא בהעולם ובזיכוכו , הוא יסוד העולם עצמו (דוגמת " יסוד " שקשור ומאוחד עם הבנין) , משא"כ בחינת " מצוקי ארץ" שאין עבודתם בהעולם , אינם " יסוד תבל " ( עצמו ) , כ"א יסוד לקיומו של התבל ע"י זכות שמגין .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1348 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
348 תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
407 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1083 שבועות לט, סע"א ואילך. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1275 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1385 תניא פ"א. וראה בהנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' כז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
313 תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
537 סנהדרין צט, סע"א. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1192 תניא ספ"א. – מלבד חסידי אומות העולם שנפשותיהם מקליפת נוגה, כמ"ש בלקוטי ביאורים לר"ה מפּאַריטש (ספר שהובא ע"י כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע*) בשם רבינו הזקן (נדפס במאמרי אדהאמ"צ קונטרסים ע' קמד. וש"נ). – ועפ"ז מתורץ איך ישארו חסידי אוה"ע לעת"ל, לאחרי שיתבטלו גקה"ט.
*
) ראה – לדוגמא – סה"מ תרנ"א ע' מג .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
229 תניא פ"א (ה, ב), וראה בהנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' כז), ובסה"ש שם הערה 8.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
243 נדה ל, ב. הובא בתניא רפ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
549 תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1528 שלמעלה מהתורה, כדמוכח מזה שעל ידה מתקנים גם את החסרון שנעשה בענין התורה.
וזהו גם ענין המס"נ שלמעלה מהשכל, ולמעלה מהתורה (ראה תו"מ חכ"ט ע' 122 ואילך. וש"נ). – ולהעיר, שמצד גודל מעלת ענין המס"נ, הרי זה שייך לכאו"א מישראל, כמבואר בשיעור תניא היומי (פי"ח) ש"אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה'" [ולא כמו התורה, שיש בה חילוקי דרגות, ועם-הארץ שאינו יכול ללמוד, אינו נענש על ביטול תורה, ורק מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק (אפילו שעה אחת), הנה "עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו'" (תניא פ"א)] – כי, ככל שהענין הוא נעלה יותר, הרי זה נמשך למטה יותר (כנ"ל בהערה 30).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
וכיון שהוא יהודי , שהוא "חלק אלוקה ממעל ממש"17 (וכמבואר בתניא פרק א' 58 שענין זה הוא אצל כאו"א מישראל, יהי' מי שיהי') – הרי ההרגש אודותיו הוא לא רק בשכלו, אלא אדרבה – עיקר ההרגש הוא בעצם נפשו , והרי עצם הנפש הוא למעלה משכל, למעלה ממעשה ולמעלה מכל הענינים,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1048 ראה תניא פ"א, ובהנסמן שם ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" (ריש ע' כז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
206 ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
487 נדה ל, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
947 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
450 נדה ל, ב. תניא רפ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
609 ראה קידושין מט, ב: המקדש את האשה "על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו". ובאור זרוע סי' קיב; לקו"ת ר"פ דברים (א, ב): על מנת שאני צדיק גמור . וראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
991 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
705 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
852 משלי יו"ד, כה. וראה יומא לח, סע"ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1284 ברכות סא, ב. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1287 ב"ב טז, א. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1296 ראה יבמות כ, א. נדה יב, א. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב**
מקור מפורש
בפרק זה
346 ובפרט להמבואר בתניא פ"א (ה, ב) שזהו פירוש צדיק.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
730 וצע"ק בתניא פ"א. וי"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1286 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
351 יומא לח, ב. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
539 תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2500 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
387 שלח טו, לא. וראה סנהדרין צט, סע"א. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
605 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
985 סנהדרין צט, סע"א. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1690 לשון אדה"ז בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2522 ראה ע"ח שמ"ט פ"ב. הובא בתניא ספ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
170 תקו"ז ת"ו (כב, סע"א). הובא בתניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
838 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2152 תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2321 תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
207 תניא פ"א (ה, ב). וראה תניא עם מ"מ, לקו"פ מרבותינו נשיאינו ע' כז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2003 יומא לח, ב (הובא בתניא פ"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2302 ראה קדושין מט, ב. אור זרוע סקי"ב. לקו"ת ר"פ דברים (א, ב). וראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
224 נדה ל, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
[ועפ"ז יש לתרץ – בדרך אגב – קושיא בתניא פ"א, שמזכיר המדות טובות שבטבע כל ישראל:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1485 תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
813 תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1064 שלח טו, לא. וראה סנהדרין צט, סע"א. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
היהודי הכי גרוע – הרי הוא נעלה יותר מהגוי הטוב ביותר, כמובן מהמבואר בתניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
635 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1415 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2238 תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2367 ראה תניא פ"א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
יש בא"י פרופסור [והרי עכשיו נחשבים דבריו של "פרופסור" ל"הוראת דרך"...] שליקט כל מה שכתוב בחומש בנוגע לשבעה עממין, כמו "לא תחי' כל נשמה" 719 , "לא יבוא בקהל" 720 , וצירף גם מ"ש בתניא פרק א' בנוגע לנפשות אומות העולם...
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1387 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2488 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1482 נדה טז, ב. הובא בתניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
560 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1693 ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
299 והגע עצמך: גם יהודי ש"יצאו רוב שנותיו .. ולא חטא" ש"שוב אינו חוטא" (יומא לח, סע"ב), הנה בעמדו להתפלל ובאחזו בידיו טלית ותפילין כו', אינו מתחיל מיד באמירת "הודו לה'" ו"ברוך שאמר", או בענין של יחודא עילאה, אלא מקדים לבקש: "אל תביאינו לידי נסיון"!
וענין זה למדים ממה שמצינו גבי דוד המלך – שאף שאמר (תהלים קט, כב) "ולבי חלל בקרבי", שאין לו יצה"ר כי הרגו כו' (תניא פ"א), הנה כשביקש (תהלים כו, ב) "בחנני ה' ונסני" (כיון שרצה להגיע להעילוי שע"י עבודת הנסיונות, ועד להעילוי דתשובה, וכמארז"ל (מו"ק טז, ב. וש"נ) שדוד "הקים עולה של תשובה"), הי' זה ענין בלתי רצוי*, ובגלל זה העמידוהו בנסיון בדבר ערוה כו' (ראה סנהדרין קז, א), ועד שבכל לילה אומרים בקשעהמ"ט: "למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע" (תהלים נא, א-ב).
*) אף שדוד נכשל בשתים ולא עלתה לו לרעה (ראה יומא כב , ב ובפרש"י) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1679 וכמו דוד המלך שאמר "ולבי חלל בקרבי" (תהלים קט, כב), "שאין לו יצה"ר כי הרגו בתענית" (תניא פ"א), ולכן אין לו נסיונות כו' (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
397 תניא ספ"א ורפ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1884 ב"הגהות וביאורים" לתניא פ"א, נדפסו ב"קיצורים והערות" לתניא ע' מח ואילך. ד"ה תניא בספ"ג דנדה משביעין אותו וד"ה ועשית חג שבועות להצ"צ, קטעים מהם נעתקו בליקוט פירושים וכו' לתניא שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
545 תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
101 ראה יומא לח, סע"ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
27 ב"הגהות וביאורים" לתניא פ"א, נדפסו ב"קיצורים והערות" לתניא ע' מח ואילך. ד"ה תניא בספ"ג דנדה משביעין אותו וד"ה ועשית חג שבועות להצ"צ, קטעים מהם נעתקו בליקוט פירושים וכו' לתניא שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
99 ראה שבועות לט, סע"א וריש ע"ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
158 תניא פ"א. פ"י. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
42 נדה ל, ב. תניא רפ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 תהלים קט, כב. ברכות סא, ב. תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
19 ובפרט להמבואר בתניא פ"א (ה, ב) שזהו פירוש צדיק.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
26 יומא לח, ב. וראה תניא פ"א (ה, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
בפרק זה
56 תהלים קט, כב. וראה תניא פ"א, שבחינה זו היא "אמיתת שם התואר והמעלה" דצדיק.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה קידושין מט, ב: המקדש את האשה "על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בדעתו". ובאור זרוע סי' קיב; לקו"ת ר"פ דברים (א, ב): על מנת שאני צדיק גמור . וראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
55 המים המגדלי' כל מיני צמח : ראה תניא פ"א (ה, סע"ב.).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
11 המים מצמיחי' כל מיני תענוג : ראה תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
59 המים שמגדילי' כל מיני תענוג : ראה תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
בפרק זה
70 חסד. . . לגרמיה כו' כמ"ש במ"א : ע"פ תיקוני זהר תיקון ו (כב, סע"א). וראה תניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור ד"ה מים רבים
מקור מפורש
בפרק זה
60 והגם שבלק"א לא נז' רק ב' : תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן א
מקור מפורש
בפרק זה
ו וראה שם צט, א. הובא בהל' ת"ת פ"ג ה"ו. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן ג
מקור מפורש
בפרק זה
סג ראשית חכמה שער הענווה פ"ב. וראה אגה"ק סכ"ח (קלח, ב). תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרח סדר סעודה המפסקת ה
מקור מפורש
בפרק זה
לז וכיון שהודיעו דינו כמזיד, ויש בו מצות הוכחה, שבזה מיירי בהמשך הסעיף. וראה סדר הכנסת שבת (חובה של תורה למחות). תניא פ"א (מי שיש בידו למחות ולא מיחה).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי
מקור מפורש
בפרק זה
קכג במדבר טו, לא (כי דבר גו'). סנהדרין צט , סע"א. ספרי שלח פי"ב. רמב"ם ספ"ג. שו"ע סי' רמה סכ"ה. תניא פ"א (עליו דרשו רז"ל). וראה לעיל או"ח סי' פה ס"א.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שז דיני שבת התלויים בדבור
מקור מפורש
בפרק זה
1663 ביאורי רש"ל לסמ"ג לאוין סה ד"ה פסק הר"י. הובא באליה רבא סוף
סקי"ח (וזה לשון ביאורי רש"ל, אפילו בחול אינו כל כך יפה לתלמיד חכם, דהוי
כמושב ליצים ומבטל בהן לימודו). וכדתנן באבות פ"ג מ"ב (שנים שיושבין
ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר (תהלים א, א) ובמושב לצים לא ישב).
וכן הוא לקמן ס"ל ( אסור
משום מושב לצים). הל' תלמוד תורה פ"ג ה"ו (וכל שאפשר לו לעסוק בתורה
ואינו עוסק, עליו הכתוב אומר כי את דבר ה' בזה וגו', כלומר שדבר ה' אינו יקר וחשוב
בעיניו כל כך לעסוק בו, וכאלו מתלוצץ מדברי תורה, ולכך כששנים יושבים יחד ואין
ביניהם דברי תורה נקרא מושבם ביחד מושב לצים שנאמר בכתוב ובמושב לצים לא ישב כי אם
בתורת ה' חפצו). תניא פ"א (כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו
רז"ל כי דבר ה' בזה וגו').
ויש בזה גם איסור ודברת בם ולא בדברים
בטלים, כדלעיל סי' קנו סט"ז (השח שיחת חולין, והוא שיחת הילדות וקלות ראש,
עובר בעשה, שנאמר ודברת בם בם ולא בדברים אחרים). הלכות תלמוד תורה פ"ג
ה"ה (אבל דברים בטלים, כלל כלל לא, ואם שח עובר בעשה, שנאמר ודברת בם ולא
בדברים בטלים).
וראה לקוטי שיחות חי"א
ע' 246.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שז דיני שבת התלויים בדבור
מקור מפורש
בפרק זה
1822 תוס' שם (ואפילו בחול לא ידע רבינו יהודה מי התיר, דהוה ליה כמושב לצים).
רא"ש שם (ואף בחול לא ידענא מי התירו, שהרי נאמר ובמושב לצים לא ישב. עד כאן
דברי ה"ר יונה ז"ל). שו"ע שם (ואף בחול אסור משום מושב לצים).
וכן הוא לעיל ס"ב (משום מושב
לצים), ושם נסמן (הערה 1663 ).
וכדתנן אבות פ"ג מ"ב (שנים
שיושבין ואין ביניהן דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר (תהלים א, א) ובמושב לצים
לא ישב); וכאן אסרו גם ביושב וקורא לבדו.
וכן הוא לקמן הל' תלמוד תורה פ"ג
ה"ו (וכל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, עליו הכתוב אומר כי את דבר ה' בזה
וגו', כלומר שדבר ה' אינו יקר וחשוב בעיניו כל כך לעסוק בו, וכאלו מתלוצץ מדברי
תורה, ולכך כששנים יושבים יחד ואין ביניהם דברי תורה נקרא מושבם ביחד מושב לצים
שנאמר בכתוב ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו). תניא פ"א (כל שאפשר לו
לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו').
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרח סדר סעודה המפסקת
מקור מפורש
בפרק זה
995 קדושים יט, יז (הוכח תוכיח). שבועות לט, סע"א (כל ישראל ערבים זה בזה ... שיש בידם למחות ולא מיחו). שטמ"ק ביצה ל, א (ואי לא מחינן בהו מתפשינן עלייהו, דהא ישראל ערבים זה לזה. כן אמר הריטב"א ז"ל).
וכעין זה לעיל סי' קצז ס"ו (מחוייב בדבר מדין ערבות שכל ישראל ערבים זה בזה, ועליו להציל חבירו מעון). סדר הכנסת שבת (חובה של תורה למחות). תניא פ"א (מי שיש בידו למחות ולא מיחה נקרא רשע [בפ"ו דשבועות]).
ואף שיש ערבות גם באינו מפורש בתורה, מכל מקום אמרינן בהם מוטב שיהיו שוגגין כו', כדלעיל (הערה 25 ).
וראה אסוקי שמעתתא מד, ב ואילך. אבני נזר יו"ד סי' תסא ס"ק ז. חקרי הלכות ח"א לד, א. ח"ב ס, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפרק זה
353 ואילו צדיק ורשע : ראה נדה טז, ב. תניא פ"א. תו"א משפטים עח, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכג. וש"נ. שעה"י קלה, א ובהערה 9.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זהר כו' ת"ח ברזא דשמא קדישא ער, ב
מקור מפורש
בפרק זה
53 בנפשות אוה"ע. . ג' קליפו' הטמאות : ראה ע"ח (שם) שמ"ט, פ"ג. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
בפרק זה
77 עון דביטול תורה חמור יותר : ראה תניא פ"א ובמ"מ הגהות והע"ק שם.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי ימכור איש את בתו
מקור מפורש
בפרק זה
96 דאף צדיק גמור שלבו חלל בקרבו : ראה גם תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מז, א
מקור מפורש
בפרק זה
5 ואיסור קל של ד"ס. . שלא מיחה : ראה גם תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלה, א
מקור מפורש
בפרק זה
9 ואילו צדיק ורשע לא קאמר : ראה נדה טז, ב. תניא פ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רכג. וש"נ. תו"ח בראשית ל, ד ובהערה 19. שע"ת יח, א ובהנסמן במ"מ לשם. לקמן קלט, א. לעיל מא, ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת א
מקור מפורש
בפרק זה
42 לא יהי' להם מקום בכאן: וכמוזכר גם באגה"ק שבתניא סי' א (שנכתבה בשנת תקס"ג. ראה אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פב): "שבדעתי אי"ה לשלוח לכל המנינים מרגלים בסתר, לידע ולהודיע כל מי שאפשר לו, וכל מי שיש לו פנאי להאריך ולעיין בתפלה ומתעצל יהי' נידון בריחוק מקום להיות נדחה בשתי ידים בבואו לפה לשמוע דא"ח". וראה גם לקמן אגרת ה בסופה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מח
מקור מפורש
בפרק זה
2219 במכ תב קודש : אגרת הקודש שבתניא סי' א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מט
מקור מפורש
בפרק זה
2253 במכ תב קודש : אגרת הקודש שבתניא סי' א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ג
מקור מפורש
בפרק זה
989 ידוע שיש ב' נפשות: ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי ממך הכל כו' ואמנם עדיין צ"ל צפי משנת"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1130 שמים מצמיחים כל מיני תענוג : ראה תניא פ"א. המשך וככה תרל"ז ע' עה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח צור תעודה כו' וביאור ענין שצ"ל חותם
מקור מפורש
בפרק זה
1714 הכרת תכרת : שלח טו, לא. ראה גם תניא פ"א ובמ"מ, הגהות והע"ק שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
29 ד"י שבאדם עצמו : ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
בפרק זה
6 כי המים מצמיחים כל מיני תענוג : ראה תניא פ"א. סידור שבהערה הבאה. המשך וככה תרל"ז פ"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] והנה כמו שנמשלו המצות בנר
מקור מפורש
בפרק זה
137 ב' נפשות. . ונשמות אני עשיתי : ישעי' נז, טז. ראה תניא פ"א .
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
בפרק זה
586 במה שיוכל למחות ולא מיחה : ראה תניא פ"א ובמ"מ הגהות והע"ק שם טז, ב. שו"ע אדה"ז הל' משא ומתן סקנ"ו, ס"ז. לקו"ש בא כרך ו ע' 274 ואילך. פקודי כרך יא ע' 179 הערה 22.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בפרק זה
102 ב' נפשות : ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'
מקור מפורש
בפרק זה
ט יש לפענחו א) בשער הקדושה.
בשערי הקדושה.
שער הקדושה — כ"ה בתניא פ"א. תו"א בא ס, ב. לקו"ת תצא לז, ד [ושם לו, ד: בשער הקדושה והנבואה].
ראה הערות ותיקונים לתניא שם: בשערי. תניא מהדו"ק ע' טז ובהערה 41. תניא מ"מ הגהות והע"ק שם הערה 69. ברשימת דפוסי הספר (שמופיע בס' טמירין ח"ב בסופו ירושלים
שבספר הכוונות קארעץ תקמ"ד נדפס הספר בשם שער הקדושה. וכן נדפס הספר בשם: שערי הקדושה [גם לפני הדפסת התניא]. וראה גם קובץ אהלי תורה ש"פ שמות תשנ"ח גליון פז ע' 18 הערה 1.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואהבת את ה' אלקיך
מקור מפורש
בפרק זה
53 ב' נפשות. . ונשמות אני עשיתי : ישעי' נז, טז. ראה תניא פ"א .
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בפרק זה
128 לכ"א מישראל יש ב' נפשות : ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א [אם בחוקותי]
מקור מפורש
בפרק זה
38 המים הם המצמיחים כל מיני תענוג הן רוחני והן גשמי : ראה תניא ספ"א. סה"מ תרכ"ו ע' כ. לג. נח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידעת היום
מקור מפורש
בפרק זה
33 בנה"ב . . מעורב טו"ר : ראה תניא פ"א. לקו"ת ויקרא ב, ד. במדבר ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בפרק זה
30 הצדיקים הוא שלא חטא מעולם : ראה גם תניא פ"א. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמב-תקמג. ע' תתקח. ע' תתקלה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך
מקור מפורש
בפרק זה
63 מים שמצמיחים כל מיני תענוג : ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב וידבר כו' ידור נדר כו' (א)
מקור מפורש
בפרק זה
9 שבסש"ב פי' שהצדיק הוא שאין בו בחי' רע כלל : ראה תניא פ"א. פ"י.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ לך צב"ר. ל"נ
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא ספ"א וריש פ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"ת רצ"ג בסעודה
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא ספ"א וריש פ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
263 ראה תניא פ"א (ה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ה' אייר, תרפ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2 נדה ל, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות בסעודת ליל הראשון דחג השבועות, תש"ח
מקור מפורש
בפרק זה
34 נדה ל, ב. תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
11 דמים מצמיחים כל מיני תענוג : תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי רפאיני ה' וארפא
מקור מפורש
בפרק זה
21 מים מצמיחים כל מיני תענוג : ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
32 שמבואר בלק"א : ראה תניא פ"א. פ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
69 בשם נפש : ראה גם לקו"ש כרך ה ע' 416 הערה נשמות. שיעורים בספר התניא פ"א ע' 14 הערה 18.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ט
מקור מפורש
בפרק זה
וכ"ז לענין תערובות הרע בקדושה, אמנם מבואר ד"ה תולדות נח 33 שגם בקליפת נוגה עצמה הוא כן שבאצילות כולו טוב ובבריאה רובו טוב וביצי' חציו טוב ובעשי' רובו רע ומיעוטו טוב, ואדמו"ר פלפל בזה הרבה שם שלא משמע כן בעץ חיים [אלא] לענין התערובות בקדושה ולא בקליפת נוגה עצמה והניח בצ"ע, אמנם בלק"ת ביאור ד"ה חוקת התורה 34 הביא כן בשם המ"ח, ואף שצ"ע הרבה במ"ח עכ"ז נראה דמה דמיבעי' לי' אפשיטא לי' דכן הדבר גם בק"נ וכן משמע הלשון בתניא ספ"א.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק ד
מקור מפורש
בפרק זה
77 ראה תניא פ"א.
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק תשיעי - כתביו בהשקפה ועבודת ה' עצבות, מאנין תבירין וליצנות
מקור מפורש
בפרק זה
גאוה ורם לבבך (ואולי נכלל בזה גם כעס דשניהם מיסוד האש שנגבה למעלה כמ"ש בתניא פ"א) או השמרו לכם פן יפתה לבבכם, ועי' פירש"י שם (כי אין יפתה מלשון פתוי דא"כ הי' צ"ל יפותה) ותרגומו יטעי מלשון טעוות עממיא כי הוא כעובד ע"ז.
פתיחה בהקשר