155

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ד. "ועשו לי מקדש" – בכל הדרגות

ההוראה הנלמדת מכל אחת משלש הדעות בעבודת ה' היא:

כאשר יהודי מגיע לדרגה של צדיק, אשר "אין לו יצר הרע"24, כפי שהיו ישראל במתן תורה, כאשר "פסקה זוהמתן", הוא עלול לחשוב: כיון שהוא בדרגה כה נעלית, רצוי שיעסוק רק בענינים רוחניים ויתנתק מענינים גשמיים –

הוא סובר, שיהודים שהם בדרגה נמוכה ממנו, כיוון שעוסקים בעניני העולם, זקוקים לעבודה של "ועשו לי מקדש" – הפיכת הענינים הגשמיים לדירה לה' יתברך, על ידי "בכל25 דרכיך דעהו". כי אילו הם לא יעשו זאת, הם עלולים לשקוע ח"ו בעניני העולם הזה – בתחילה בדברים המותרים, ואחר כך הם עלולים ליפול ח"ו לאיסורים26. אך הוא שונה: הרי הוא "צדיק", ומדוע "הוא" צריך לעסוק בעבודה של "ועשו לי מקדש" מהדברים הגשמיים? מה לו ולגשמיות?!

על כך נלמדת הוראה מהדעה הראשונה, שאף כאשר היו ישראל בדרגה של "פסקה זוהמתן", ציוה להם הקדוש־ברוך־הוא "ועשו לי מקדש" – שיש לעסוק בעניני העולם הזה כדי לעשות מהם דירה לו יתברך.

וכאשר מתנתקים מגשמיות, הרי חסר על ידי כך קיום הציווי "ועשו לי מקדש", ומימוש התכלית "נתאוה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים"27, ובנוסף לכך עלול להיגרם דבר חמור יותר:

כיון שבכל זאת נשמתו היא בגוף גשמי, ובעל כרחו הוא זקוק לענינים גשמיים, הרי כיון שיהיה עסוק כולו רק ב"רוחניות" ולא יעסוק כלל בזיכוך הדברים הגשמיים, עלולה הגשמיות שלו להגיע בסופו של דבר להיות ההיפך מהתכלית הרצויה. כפי שמוצאים לגבי הזהב שניתן למשכן, שאילו לא היה ניתן עבור המשכן – היו ר"ל וח"ו משתמשים בו עבור העגל.

מצד שני, אפשר לחשוב, שדוקא הצדיק זקוק לעבודה של "ועשו לי מקדש", כדי לוודא שעניניו הגשמיים לא ייהפכו לדברים המנוגדים לטוב ולקדושה,

ולעומת זאת בעל תשובה, ששרוי בתשובה מתמדת, בהתרחקות מהרע, ואומר על הדברים האסורים "אי אפשי"28 – הוא אינו זקוק לאזהרה זו –

הערות

  1. 24. תניא פ"א. ובכ"מ.
  2. 25. משלי ג, ו. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 161, שהחידוש שב"ועשו לי מקדש", הו"ע "בכל דרכיך דעהו" (שידיעת אלקות תהי' בדרכי האדם עצמם) שלמעלה מ"וכל מעשיך יהיו לשם שמים".
  3. 26. ראה קונט' ומעין מ"ב פ"א. ד"ה למען דעת תר"ץ. ובכ"מ.
  4. 27. תנחומא נשא טז. וראה לעיל ע' 17 הערה 42.
  5. 28. ראה לקו"ת ואתחנן ט, ד (בשם הה"מ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.