90

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לגבי המאציל, שווה אצילות (ואפילו דרגת "אדם קדמון"29) לדרגת עשיה30, הרי –

כדי להגיע לגילוי דרגת המאציל, הבאה על ידי גילוי בחינת הנפש שמעל להבדלי דרגות, צריך האדם להתבטל מדרגותיו. כפי שנלמד בקל־וחומר מן הנאמר31 על ר' זירא, שהיה עליו לשכוח את התלמוד הבבלי כדי שיוכל ללמוד את התלמוד הירושלמי, אף־על־פי שבהיות שניהם בהשגה שכלית, מוכרח להיות ביניהם יחס וקשר.

וזהו ההסבר לשתי הנוסחאות: בנוסח הראשון מדובר על הענין כפי שהוא לאמיתתו – מצד המאציל, אשר לעומתו האצילות והעשיה שבעולם ושבאדם שווים. ובנוסח השני מדובר על הענין כפי שהוא מצד הנבראים, ובתחושת הנבראים יש חידוש בכך שאפילו צדיק צריך למול את עצמו.

ז. תמיד צריך לזכור את חובת המילה

ההוראה שאנו, לאחר מתן תורה, לומדים ממאמר הצמח צדק, לפי שתי הנוסחאות, היא:

על ידי כל מצוה, מלשון צוותא וחיבור32, מתאחדים למעלה עם הקדוש־ברוך־הוא לתמיד, כדברי אדמו"ר הזקן33 "ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד".

יחוד זה קיים אצל כל יהודי, כנאמר בגמרא34 "אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות" – מלשון צוותא וחיבור. ולכן אומר כל יהודי את נוסח ברכת המצוות [והוא אומר זאת בשם ובמלכות, כי בנוסח זה אין שום ספק וספק ספיקא35] – לא רק "מלך העולם", אלא אף "אלקינו" (אלוקה שלנו) ו"אשר קדשנו במצוותיו וציוונו" (מלשון צוותא וחיבור).

וכיון שכל יהודי "מלא" במצוות, ועל ידי כך הוא מאוחד עם הקדוש־

הערות

  1. 29. דרמ"צ קל, א. קלז, ב. אוה"ת בלק ריש ע' תתקסג. ועוד.
  2. 30. לקו"ת תזריע (כא, רע"א) עה"פ כולם בחכ' עשית. וכן בדרמ"צ (נב, א. ושם נז, א: שזהו גם הפי' דהמגביהי גו' המשפילי גו') ועוד. ובפנים שמדובר במצות מילה, גילוי א"ק, לכן השייך כאן – הוא שחכ' ועשי' שווין (ראה דרמ"צ שם (נב, א), שמחלק "קמי' ית' ואפילו לגבי אורו כו'"). וראה תניא פ"ב בהגה"ה, שהיוה"א פ"ט (הובאו בדרמ"צ שם – מז, רע"א) עוד פי' בכולם בחכ' עשית, אשר רק "נחשבת כעשי' גופנית". ובשעהיוה"א שם מפורש יותר: "שנחשבת כאילו היא בחי' ומדרגת עשי'" שמצד זה א) אפשר דקמי' עשי' – למטה מזה, למטה מעשי' גופנית ב) ג"ז שנחשבת כו' הרי הוא רק 1) נחשבת, 2) כעשי'; כאילו – כ"ף הדמיון – שזה שייך גם בעו"ע – משא"כ האופן ששווין (ובפרט עפמש"כ בדרמ"צ שם נב, א: שוים ממש).
  3. 31. ב"מ פה, סע"א. ונת' בד"ה זה היום תרס"ו ואילך. יחיינו מיומים תרצ"א (סה"מ קונט' ח"א) בסופו.
  4. 32. לקו"ת בחוקותי מה, ג. ובכ"מ.
  5. 33. תניא פכ"ה.
  6. 34. עירובין יט, א. סוף חגיגה. ובברכות נז, א: ריקנין שבך.
  7. 35. ראה אגה"ת פי"א. (משיחת ש"פ וירא תשכ"ה)

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם 1
  1. ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א לקו"ש ח"ה ע' 90
שו"ת תורת שלום ספרי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע 1
  1. אורח חיים ‹ סימן ד לקוטי שיחות ח"ה ע' 90

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.