שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כו ט'תתקלג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
5 ובלשון הכתוב : ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תסב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
20 מאשר . . טובה קטעים אלו למו"ה חיים יהודא פלדי. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קיט (ע' קטז), ובהנסמן בהערות שם.
ירח . . התשובה ל"ת להאריז"ל פ' תצא. לקו"ת לאדה"ז שם.
וניתן . . קוראיו ראה ל"ת להאריז"ל פ' משפטים ושער הפסוקים שם.
ששגג . . עון להעיר ממכות (פ"ב מ"ו): אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט.
ובחודש הזה נאמר קרוב הוי' אבל גם בכל השנה אין כל דבר עומד בפני בעלי תשובה (ירוש' פאה פ"א, ה"א). ובזח"ב (קו, א): מקבל לי' ודאי מיד , אבל הרי מסיים שם: תיובתא שלימתא. וראה ג"כ אגה"ת רפ"ד. וצע"ק דעפ"ז אפ"ל שלימתא בהרהר תשובה (קדושין מט, ב). יתרה מזה בעשי"ת שהתשובה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד (רמב"ם הל' תשובה פ"ב, ה"ו).
ונ"ל שעיקר החילוק הוא בנוגע לפעולת התשובה (רק שמכאן ולהבא הוא צדיק (גמור), גם הקלת העונש, ביטול העונש וכו' ). ועפ"ז יש לתווך כמה מחז"ל בזה, ואכ"מ.
ומלך מלכי המלכים ראה לקו"ת צו (יב, ב. יג, ד).
למלך . . לכולם לקו"ת ראה (לב, ב) ובאוה"ת שם.
אנשי העיר כי כאו"א מבנ"י מאנשי עיר מלכו של עולם הוא וכמש"נ בנים אתם לה' אלקיכם.
ויכולים הוספת ביאור דכ"ק מו"ח אדמו"ר (סד"ה לך אמר לבי, השי"ת).
בכל יום . . בעיר טושו"ע או"ח רסתקפ"א. ראה ד"ה ענין תקיעת שופר בר"ח אלול (אוה"ת נצבים ע' א'רפ).
מלבד ש"ק שתק"ש בו שבות (דגזירה שמא יוליכנו כו' י"ל דשייכת רק בתק"ש דר"ה דחייבין בה (ר"ה כט, ב) משא"כ בתק"ש דאלול דתקנת חכמים, ועיין שו"ע אדה"ז סתקפ"ח ס"ד).
וער"ה להבדיל מתק"ש בר"ה שהיא מן התורה (לבוש. וביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת – י"ל דלא פלוג. וראה אלף המגן למטה אפרים סתקפ"א ס"ז ס"ק יב-יג). ומזה משמע דעניני ורמזי תק"ש (עכ"פ – העיקריים) שווים בשניהם ולכן צריך הבדלה.
לעורר לתשובה . . שכן עושין למלך שני ענינים הראשונים – בהעשרה שמנה הרס"ג בתק"ש דר"ה (הובא באבודרהם במקומו). וי"ל שזהו נרמז ג"כ בהבאת ב' כתובים בתק"ש דאלול: עלה (ל' חשיבות – רד"ל פדר"א פמ"ו) אלקים בתרועה (וראה רד"ל שם שי"א שגם בעליית משה תקעו כל החודש); יתקע שופר בעיר. וראה מפרשי הטור בזה.
לתשובה . . כשממליכין . . יאר הוי' פניו אליו ראה לקוטי אמרים להה"מ קרוב לסופו: וזהו בחצוצרות וקול שופר כו' מחזירים פניהם בהכנעה ואימה להבורא ית' ומקבלים עול מלכותו עליהם כו' ואז גם הש"י ב"ה מחזיר פניו לישראל כו' פא"פ.
למלך כשממליכין אותו ובכל פעם שתוקעין – מזכירים זה, וכמשל הרה"ג החסיד מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב הובא בהמשך וככה פ"ע.
קול רם וכמש"נ כשופר הרם קולך (ישעי' נח, א).
ומעורר . . הישן . . הנרדם וכברמב"ם (הל' תשובה, פ"ג ה"ד): תק"ש בר"ה כו' רמז כו' עורו ישנים משנתכם ונדרמים הקיצו מתרדמתכם כו'.
ענין השינה התרדימה והקיצה ותק"ש ע"פ קבלה – ראה ליקוטי לוי יצחק (לאאמו"ר) אגרות ע' שיג. וש"נ .
מבלי הבדל מעמד ומצב וכבמשל הבעש"ט (הובא בהמשך הנ"ל שם).
כל יושבי תבל . . תשמעו ישעי' יח, ג (מפסוקי שופרות). ולהעיר מרמב"ם הל' מלכים (פ"ח ה"י): ציווה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח.
מהגבלת טבעו מדותיו ושכלו ראה סד"ה לך לך (המשך תרס"ו [ע' סז]).
יגלה . . וחסד ראה לקו"ת ראה שם.
אהבה . . התורה . . וחסד י"ל שזהו ג' הקוין: עבודה (זו תפלה – פולחנא דרחימותא, אני לדודי (ראה ב"ח לטואו"ח סתקפ"א) – ממטה למעלה. ועי"ז המשכה מלמעלמ"ט: ודודי לי), תורה וגמ"ח.
אגיד . . גדולות תהלים עא, יח-יט.
גבורתך וצדקתך . . גדולות י"ל ג' הקווין דשמאל, אמצעי (ולכן בתוס' וא"ו, עד מרום), ימין.
בשופר גדול הדיוק גדול ושייכותו לשופר דר"ה ודמ"ת – ראה עטרת ראש פכ"א ואילך.
לחרותנו . . וקבצנו . . ע"י מלך המשיח וכברמב"ם (הל' מלכים פי"א) שהסדר הוא חירות וגאולת ישראל ואח"כ קיבוץ נדחי ישראל וכ"ז דוקא ע"י מלך המשיח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תקס
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
ישעי' נח, ו-ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תקפט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
9 וקראת לשבת עונג ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תקצד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
6 וכמש"נ ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרפז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
11 ונאמר ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרצד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
ישעי' (נח, יג) וממשיך אז תתענג גו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קיז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
והנה בודאי למותר להאריך במה שמקרא מלא דבר הכתוב הלא פרס לרעב לחמך וגו' (ישעי' נח, ז) ומבשרך לא תתעלם, כוונתי בזה - אף ששקולה צדקה כנגד כל המצות, הרי נצטווה כ"א מישראל לשמור תרי"ג מצות, ז.א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רסז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
2 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
12 ישעי' נח, יג. וראה רד"ק שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
23 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ז תמוז שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
23 ישעי' נח, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
51 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
36 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט שבת חזון שבת חזון
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
17 ישעי' נח, ה. וראה תניא אגה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
"ויקרא צום על כל יהודה ויקבצו יהודה לבקש מה'"]; תעניתים וועלכע רופן אַרויס התגלות רצון העליון ב"ה, ווי ער זאָגט ווייטער אין צווייטן פּרק, און ברענגט די ראי' אויף דעם פון ישעי' (נח, ה) "צום ויום רצון"; תעניתים וועלכע ברענגען צו תשובה, ווי ער זאָגט ווייטער אין פ"ז, אַז תעניתים ברענגען צו שבירת הלב, וואָס פאָדערט זיך צו תשובה (וראה גם רמב"ם הל' תעניות פ"א הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
29 ובלשון הכתוב : ישעי' נח, יג. וראה רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"א. שו"ע אדה"ז שם. וש"נ. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן שבהערה דלהלן הערה ד"ה פון שבת דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
22 ישעי' נח, ז. וראה סד"ה אז יבקע תרצ"ד (קונטרס כז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
וכמש"נ כשופר הרם קולך (ישעי' נח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
4 ישעי' נח, ז. תדבא"ר פכ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
3 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
26 ישעי' נח, ז. וראה לקמן סעיף יוד ובהערה 61.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקה"פ שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
62 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
5 יום הקדוש: להעיר משבת קיט, א. זח"ב מז, א. ונת' באוה"ת להצ"צ עה"פ (ישעי' נח, יג) לקדוש ה' מכובד (נג'ר ע' רע'יח). סהמ"צ להצ'צ קעט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2 וקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יג. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח ר"ס רמב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
6 וקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יג. וראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רמב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בא שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
62 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1 ישעי' נח, יג. וראה טור ושו"ע אדה"ז או"ח ר*ס רמב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
29 וכמאחז"ל: כי תראה ערום וכסיתו (ישעי' נח, ז) כיצד .. וזרזהו במצות לפי שאין לך ערום בישראל אלא מי שאין בו תורה ומצות (תדבא"ר פכ"ז). וכדחז"ל עה"פ (בראשית ג, ז) עירומים הם (ב"ר פי"ט, ו. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
1 ישעי' נח, ה. אגה"ית ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
1 ישעי' נח, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
ולקדוש ה' מכובד (ישעי' נח, יג) זה יוהכ"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
0 ישעי' נח, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
44 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
6 כמ"ש (ישעי' נח, יג) ,וקראת לשבת עונג". וראה רמב"ז יתרו ב, ח. ובכ"מ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
9 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
6 ישעי' נח, יג. שבת קיח, סע"א. ובכיימ. וראה בארוכה ד"ה יו"ט של ר"ה ה'תשמיג (סה"מ - מלוקט ח'א ע' תכא) סעיף ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
702 ישעי' נח, ז. וראה תדבא"ר פכ"ז. סה"מ קונטרסים ח"ב שז, סע"ב. לקו"ד ח"ד תשכט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
689 ישעי' נח, ז. וראה תדבא"ר פכ"ז.
סה"מ קונטרסים ח"ב שז, סע"ב. לקו"ד ח"ד תשכט, א (סה"ש תרצ"א ע' 209. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
107 ישעי' נח, ז. וראה סה"מ קונטרסים ח"ב שז, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
83 ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
174 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
35 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
8 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
45 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
14 ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
18 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
31 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
3 ישעי' נח, ח. וראה זח"ג קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
65 וע"ד שבורר בגשמיות אסור בשבת, והיינו לפי שהעבודה דשבת אינה לברר בירורים, והעבודה אינה בהענין ד"סור מרע", אלא עיקר העבודה היא ב"עשה טוב".
וזהו גם ששבת ענינו תענוג – "וקראת לשבת עונג" (ישעי' נח, יג), ועד שמצוה לענגו בעונג אכילה ושתי', בבשר שמן ויין ישן (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסרמ"ב. וש"נ), והיינו, שלא זו בלבד שהגשמיות אינו מעלים ומסתיר, אלא אדרבה – זהו ענין של קדושה ומצוה.
וכללות הענין בזה – שבשבת נמצא יהודי ב"רשות היחיד", דיחידו של עולם, ששם "לא יגורך רע" (תהלים ה, ה), ולכן אינו זקוק ל"עמל" עם הלעו"ז, שנשאר למטה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
33 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
61 ישעי' נח, ח. וראה זח"ג קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' תצא, ט' אלול ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
68 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
31 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
22 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
186 ישעי' נח, יד. וראה שבת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פ' פרה, ח"י אדר שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
16 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
66 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
52 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
26 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
40 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
25 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
6 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
8 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2 ישעי' נח, יג. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתר"י ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
13 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
40 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
25 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
93 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
33 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
36 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
668 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, כ"ף אייר, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
585 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
503 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
296 ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
262 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
114 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
119 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ערב יום הכיפורים, אחר תפלת מנחה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
131 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
179 ישעי' נח, יד. וראה גם שיחת יום ב' דחה"ס הנ"ל ס"ח ואילך (תו"מ שם ע' 36 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
254 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
403 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
449 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
761 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
157 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר א) ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
304 ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב) ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
345 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
367 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
995 ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ג ערב ראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1414 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
190 ראה נחמי' ח, ט ואילך (לענין ר"ה). ישעי' נח, יג (לענין יוהכ"פ – ראה שבת קיט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
115 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
252 ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
296 ישעי' נח, יג. וראה שבת קיג, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז שם רסש"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
586 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
617 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
218 ישעי' נח, יג. וראה שבת קיח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
299 ישעי' נח, ח. וראה שיחת יום ב' דחה"ס הנ"ל (תו"מ שם). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
266 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1265 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
851 ישעי' נח, ז. וראה תדבא"ר פכ"ז. סה"מ קונטרסים ח"ב שז, סע"ב. לקו"ד ח"ד תשכט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
878 ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
406 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
419 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
473 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
476 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
982 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1825 ובפרטיות יותר:
יהודי יכול לטעון: מהו ההכרח שקיום המצוות שבין אדם לחבירו יהי' מצד ציווי התורה, ובאופן שקשור גם עם ההנהגה שבין אדם למקום?! – בשלמא מי שמצד טבעו הוא רע ומושחת, ה"ה זקוק למורא מהקב"ה, והבטחת שכר בג"ע, כדי להתנהג כדבעי בין אדם לחבירו; אבל אם הוא רק אדם רגיל, שגדל ונתחנך בין בני תרבות (ולא בין חיות טרף), ועאכו"כ אם הוא רך לבב, ובעל מדות טובות מטבע תולדתו, הרי מצד טבעו יתנהג באופן ד"עניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו" (ישעי' נח, ז), ללא צורך בציווי התורה.
והמענה על זה – כפי שלמדים מההפטרה – שכאשר האדם מרגיש שאינו זקוק לאף א', ויכול להעמיד על עצמו ולהתנהג כפי טבעו, הנה סוכ"ס, כאשר הדבר יפגע בישות ומציאות שלו, הנה לא זו בלבד שלא ישתדל בטובת הזולת (ויהי' רק "משענת קנה רצוץ"), אלא אדרבה, שיעשה היפך הטוב כו', והיינו, לפי שאדם קרוב אצל עצמו, וחושב על עצמו יותר מאשר על הזולת, ובמשך הזמן נעשה יש ומציאות יותר (וע"ד מ"ש בתניא (פי"ג) אפילו בנוגע ל"בינוני", ש"מהותו ועצמותו של הרע .. נתחזק יותר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה באכילה ושתי' ושאר עניני עוה"ז"), ועד שרוצה לכבוש את העולם כולו לעצמו*, גם אם בשביל זה צריך לרמות אחרים כו' (וזאת – אפילו אם בתחילה לא הי' שייך לאמירת שקר).
וכן הוא בעשרת הדברות, שגם הדברות האחרונות, "לא תגנוב" ו"לא תחמוד וגו'", שהם ענינים שבין אדם לחבירו, יש לקיימם (לא מצד טבע האדם, אלא) מצד ציווי הקב"ה, כמו המצוות שבין אדם למקום, וכמודגש בכך שהם באים לאחרי "אנכי גו'" (ראה גם תו"מ חמ"ג ע' 400. וש"נ).
*
) וכמסופר בגמרא במסכת תמיד (לב , ב) , שכאשר אלכסנדר מוקדון ביקש " הבו לי מידי " מגן-עדן (ששם כל הענינים הם לאמיתתם) , נתנו לו גלגל עין של אדם , וכאשר שקל כנגדה את כל כספו וזהבו , לא הוכרעה הכף , ובזה רמזו לו , ש " עיני האדם לא תשבענה " (משלי כז , כ) , אלא רוצה תמיד עוד יותר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
389 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
165 ישעי' נח, יד. וראה שבת שם, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
522 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1391 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1862 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
2014 ישעי' נח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1824 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
339 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
663 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
23 אותיות "תשב" (תניא אגה"ת ספ"י), אף שאין בו אמירת תחנון כו' – שמזה מוכח שאין זו תשובה על חטאים, אלא תשובה עילאה, המשכת תענוג אלקי, כמ"ש (ישעי' נח, יג) "וקראת לשבת עונג". –ולהעיר גם מהשייכות דשבת ליוהכ"פ, שנקרא "שבת שבתון" (אחרי טז, לא. אמור כג, לב), שענין התענית שבו הוא בבחי' "לחיותם ברעב" (תהלים לג, יט. לקו"ת שה"ש יד, ב), שמבחי' הרעב גופא נעשה חיות, שהו"ע התענוג (כידוע (ראה תו"מ סה"מ תמוז ע' מד. וש"נ) בפירוש ברכת "בורא נפשות כו'", ש" להחיות בהם נפש כל חי" אינו מילוי החסרון, אלא ענין התענוג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
584 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1126 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
730 ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
53 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
947 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ב ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1556 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
770 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1469 ישעי' נח, ז. וראה סה"מ קונטרסים ח"ב שז, סע"ב. לקו"ד ח"ד תשכט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
2312 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2683 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1569 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1881 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
2176 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
35 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1345 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
1837 ישעי' נח, ח. וראה זח"ג קד, א: יעקב אמר אז יבקע כשחר אורך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2889 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
3000 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
166 ישעי' נח, יג. וראה שבת קיג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1066 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1670 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
699 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
1578 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
248 ובזה מחדש רבינו הזקן חידוש גדול* – שכאשר חל בשבת, אזי לא חל התענית מלכתחילה (ולכן אין צורך לדחותו** לי"א ניסן). ויש לומר הביאור בזה (ע"ד המבואר בחסידות שאין תוקעין בר"ה שחל בשבת, לפי שההמשכות דתק"ש נמשכות מצד ענין השבת כשלעצמו (ראה גם לקו"ש שבפנים ע' 37)) – כי, סיבת התענית היא מיתת צדיקים (מיתת מרים) הקשורה עם המשכת עונג העליון כו' (כמובן מהמבואר בתניא אגה"ק סי' ז"ך וכ"ח), וענין זה נפעל מצד השבת עצמו, שהרי שבת (ובפרט בזמן רעוא דרעוין) הו"ע התענוג, כמ"ש (ישעי' נח, יג) "וקראת לשבת עונג", כך, שאין צורך כלל בענין התענית (וראה גם לקו"ש חל"ג ע' 160).
*) ואף שצריך למצוא מקור לדבר , הרי כדאי הוא רבינו הזקן לסמוך עליו .
**) כמו צום גדלי' , שבר"ה נהרג , ונדחה תעניתו ליום חול (ט"ז או"ח סתקמ"ט) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
301 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
401 ישעי' נח, ז. וראה תדבא"ר פכ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
1754 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
51 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
869 ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
877 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
1017 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
1058 ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
1340 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
2470 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
902 ובפרטיות יותר: על תורה נאמר (משלי ג, טו) "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה", "כל חפצים לא ישוו בה", אפילו "חפצי שמים" (מו"ק ט, ריש ע"ב), והיינו, שהחילוק בין תורה למצוות* הוא כמו החילוק בין האדם עצמו לחפציו – עסקיו (כמו "ממצוא חפצך ודבר דבר" (ישעי' נח, יג), שלכן אסור לדבר בעסקיו בשבת (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסש"ו. וש"נ)), כי, התורה היא "דברי כאש" (ירמי' כג, כט), "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" (ברכות כב, א), כמו הקב"ה , כמ"ש (ואתחנן ד, כד) "ה' אלקיך אש אוכלה הוא"**, ועד שאין לחלק ביניהם; משא"כ מצוות הם רק " חפצי שמים" (ורק לאחרי ההתבוננות כו' רואים שייכותם ל"שמים" – א' מהלשונות של שבועה (ראה ברכות נג, ב. ובכ"מ), כיון שמורה על הקב"ה), וזהו גם מה שהמצוות נמשלו לאברים (מ"ע – רמ"ח אברים, ומל"ת – שס"ה גידים), שביחס להאדם עצמו, ה"ה כמו לבוש, כמ"ש (איוב יו"ד, יא) "עור ובשר תלבישני". וענין זה ישנו גם בתורה – שהרי מצות לימוד התורה היא א' מרמ"ח מ"ע. וזהו גם החילוק בין ס"ת למטפחת: ס"ת – תורה עצמה ("ספר תולדות אדם" (בראשית ה, א)), ומטפחת – לבוש (שלא יהי' ס"ת ערום), ענין המצוות שבתורה.
*) נוסף על החילוק בתורה גופא בין נגלה דתורה לפנימיות התורה – כמבואר באגה"ק (סכ"ו) בדברי הרע"מ (זח"ג קכד , ב) שפנימיות התורה , " דלית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת כו' ", היא עץ החיים , ונגלה דתורה , שבה יש קושיות ומחלוקת כו' , ועד לטענות של שקר (כמו " שנים אוחזין בטלית וכו' " (ריש ב"מ) , שברור הדבר שא' מהם אומר היפך האמת) [ובסגנון דהמאמר – לא הצירוף ד " קרש ", אלא " שקר " ] – הרי זה אילנא דטוב ורע , עץ הדעת , ששם שייך גם הענין דהיפך החיים ( " מאן דנפיל מדרגי' כו' " (נסמן באג"ק ח"ב ס"ע ד)) , כמ"ש (בראשית ב , יז) " כי ביום אכלך ממנו וגו' ".
**) ולהעיר מסנהדרין לט , סע"א : " אלקיכם כהן הוא .. טבילותא בנורא , דכתיב (ישעי' סו , טו) כי הנה ה' באש יבוא ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1692 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2162 ישעי' נח, יג. וראה שבת קנ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
1366 ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
744 ישעי' נח, ח. זח"ג קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
905 ולהעיר מהמבואר בתניא אגה"ת (ספ"ב) ש"סוד התענית הוא סגולה נפלאה להתגלות רצון העליון ב"ה .. כמ"ש בישעי' (נח, ה) הלזה תקרא צום ויום רצון לה'", וגם ב"סגולה נפלאה" זו השתמש ר' זירא לשכוח תלמוד בבלי כדי שיוכל להגיע לעילוי דתלמוד ירושלמי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1470 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2731 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
633 ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
691 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
62 ישעי' נח, ה. וראה תניא אגה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1175 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1367 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
386 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1976 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
669 ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1195 ישעי' נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1106 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1761 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
218 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
972 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
2413 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
736 ישעי' נח, ז. וראה תדבא"ר פכ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
35 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
51 ישעי' נח, ח. זח"ג קד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
58 ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א ואילך. זח"ב פח, ב. וראה אוה"ת פרשתנו סב, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
25 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
198 ראה ספרי לראה שם. ומקרא מלא דיבר הכתוב (משפטים כג, לא): ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר (ראה מכילתא לבא יב, כה) ומסיים בלקח טוב: שנאמר (תהלים עב, ח) וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ. וראה שבת (קיח, סע"א ואילך) נחלת יעקב אביך (ישעי' נח, יד), ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה (ויצא כח, יד) נחלה בלי מצרים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
33 ישעי' נח, ח. וראה זח"ג קד, א: יעקב אמר אז יבקע כשחר אורך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
39 ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
83 ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
23 ביו"ט בשמחה ובשבת. . בעונג : דברים טז, ד. ישעי' נח, י. וראה סה"מ תש"ט ס"ע 130 ובהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
37 ועצמותיך יחליץ : ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועתה יגדל נא כח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
28 וכבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
15 וכבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
22 כי תראה ערום וכסיתו : ישעי' נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
23 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
25 אז יבקע כשחר. . והלך לפניך צדקך. . וכבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
21 אז יבקע כשחר : ישעי' נח, ח. ראה זהר אמור קד, א שיעקב אמר פסוק זה. וראה תו"ח ויצא קעט, ג. קפה, ב. קפט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
23 והלך לפניך. . כבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
25 אז תתענג על ה' : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
55 יו"כ נק' קדוש הוי' : ראה ישעי' נח, יג. שבת קיט, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי כארץ תוציא צמחה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
50 שיו"כ נק' קדוש הוי' מכובד : ישעי' נח, יג. ע"ש בפי' הרד"ק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
59 יו"כ. . קדוש הוי' : ישעי' נח, יג. וע"ש בפי' הרד"ק. וראה לקו"ת דרושים לר"ה נד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יסובבנהו יבוננהו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
51 אז תתענג על ה' : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
32 הדיבור אסור בשבת כמ"ש ממצוא חפצך ודבר דבר : שבת קיג, א ואילך. ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
62 וקראת לשבת עונג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
50 הן לריב ומצה : ישעי' נח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
52 וקראת לשבת עונג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ואולם חי אני
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
66 והאכלתיך נחלת יעקב אביך : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
48 נחלה בלי מצרים וכמ"ש והאכלתיך נחלת יעקב : שבת קיח, א. ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב הנה להבין ענין הנ"ל בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
30 ועצמותיך יחליץ : ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב אדם כי יקריב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
8 לקרבת אלקים יחפצון : ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום ההוא יגלח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
17 אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיג דיני הכריעות בי"ח ברכות ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
לז ראה ישעי' נח, ה. וראה גם לקמן סי' תרמה סי"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפח נוסח ברכה ג' ודיני ברכת המזון בשבת והטועה בברכת המזון י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
עה ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
ב ישעי' נח, יג. וראה לקמן סי' רסב ס"ג (שהובא המשך הכתוב: וכבדתו). סי' תרי סוף ס"ח. לקו"ש חט"ז ע' 522.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
יג ישעי' נח, יד. וראה רמב"ם סוף הל' שבת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמד איזו מלאכות יכול הנכרי לעשות בעד הישראל יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
עז ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
יז ישעי' נח, יג. וראה קונ' נרות שבת קודש ח"א הע' 12.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
סז ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
ה ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא האיך יהא הילוכו בשבת ובאיזה מקומות לא ילך ובאיזה כלים או חפצים ילך ובאיזה לא ילך ואם נשרו כליו: א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
א ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
ב ישעיה נח, יג. וכבדתו – נתבאר לעיל סי' רסב ס"ג. מעשות דרכיך – לעיל רס"י שא (בהשלמה). ממצוא חפצך - בסי' זה, ודבר דבר - לקמן רס"י שז. תחלת הפסוק וקראת גו' – לעיל סי' רמב ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
סו ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת כא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
קצב ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שז דיני שבת התלויים בדבור א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
ב ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שז דיני שבת התלויים בדבור ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
לה ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שז דיני שבת התלויים בדבור יד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
צז ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
ה ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת מט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
תצ ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקכט דיני שמחת יום טוב א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
א ישעיה נח, יג (שבפסוק זה נאמר ענג וכבוד). וראה לקמן ס"ה, שהן מדברי סופרים (כדעה הב' דלעיל סי' רמב ס"א, שהלימוד הוא רק מפסוק זה שבנביאים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרד סדר ערב יום כיפור א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
כב ישעיה נח, יג. וכדלעיל סי' רמב ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
לט ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שא ומה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
לז ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
595 ישאלוני משפטי צדק: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
1649 צדקת ה' לפניהם ילך: ע"פ ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
2035 להרים קול כשופר: ע"פ ישעי' נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
3172 ולכוף כאגמון ראשו: ע"פ ישעי' נח, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
3771 קרבת אלקים: ע"ד ישעי' נח, ב. תהלים עג, כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
4215 השמיעו במרום קולם: ע"פ ישעי' נח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
4728 יום יום ידרשון: ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
4858 להגיד לעמי פשעם : ע"פ ישעיה נח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
5200 קרבת אלקים יחפץ: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
5212 יחפוץ בקרבתו קרבת אלקים: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעה יתר דיני הסדר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
858 ס"י (בשבתות וימים טובים של שלש רגלים שהוא חייב לאכול פת שמברכין עליו ברכת המזון, שבשבת נאמר וקראת לשבת עונג וביום טוב נאמר ושמחת בחגך, ואין עונג ושמחה בלא אכילת לחם (שקובעים עליו סעודה) שהלחם הוא עיקר הסעודה שכל סעודה נקרא על שם הלחם). נראה מכאן שחובת סעודת יום טוב היא מן התורה.
ומקורו ברא"ש ברכות פ"ז סכ"ג (נראה לרבינו יהודה דחייב אדם לאכול פת ביום טוב, משום שמחה, משום חלקהו חציו לאכילה, ועיקר אכילה הוא לחם).
והכוונה היא לתוספות רבינו יהודה ברכות מט ב ד"ה ברכת המזון (אבל ביום טוב לא סגי דלא אכיל פת).
וכן הובא לעיל סי' קסח בקונטרס אחרון ס"ק ד (וביום טוב אינו יוצא ידי חובתו אלא על ידי קביעות, משום דאין שמחה אלא בלחם חשוב דקבעי עליה, עיין רא"ש פ"ז דבעינן לחם שהוא עיקר אכילה).
*
אמנם נתבאר לעיל סי' רמב ס"א (שני דברים נתפרשו בשבת על ידי הנביאים והם כבוד וענג שנאמר וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד, ועיקרן מן התורה, שהשבת הוא בכלל מקראי קדש, שנאמר וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש וגו', ומקרא קדש פירשו חכמים לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בענג אכילה ושתיה. ויש אומרים שמקרא קדש הוא לקדשו באיסור עשיית מלאכה, אבל הכבוד בשבת ויום טוב והענג בשבת הן מדברי סופרים). ואין כאן הכרעה אם כבוד וענג (כולל סעודת) שבת ויום טוב יש להם עיקר מהתורה, או שהם מדברי סופרים.
ולקמן סי' תקכט ס"ה (וכבר נתבאר בסי' רמ"ב שהכבוד והעונג הן מצות מדברי סופרים ומפורשין על ידי הנביאים). הרי שהמסקנא היא שחובת סעודת יום טוב היא רק מדברי סופרים.
ולפי זה אין מקום לקושיא האמורה כאן, שהרי בשאר כל הלילות והימים הסעודה היא רשות – מן התורה, וחיוב הסעודה ביום טוב הוא רק מדברי סופרים. ואילו בליל הראשון הכתוב קבעו חובה (בערב תאכלו מצות).
וכן נתבאר בלקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה מצה (וחידש הכתוב בלילי פסח, אף שגם בשאר יום טוב חייב לאכול פת, שאינו יוצא במצה עשירה (ר"ן פ' הישן). וי"א שחיוב פת ביום טוב אינו אלא מדברי סופרים – (שו"ע רבינו סי' תקכ"ט ס"ה ... ודעת ר"י, ברא"ש ברכות שם סכ"ג, משמע שהוא מן התורה)).
והיינו שלפי האמור בסי' תקכט, לכתחלה אין קושיא. ואילו לפי שיטת ר"י ברא"ש (שהיא השיטה הנ"ל, שנתבארה לעיל סי' קפח ס"י), יש להקשות כנ"ל, ולתרץ כדברי הר"ן (שהובאה כאן בפנים).
ולכן הביא כאן מסי' קפח, שם נראה שחיוב סעודות שבת ויום טוב הוא מן התורה. אשר דוקא לפי שיטה זו יוקשה הא דאמרינן שבשאר כל הלילות והימים הסעודה היא רשות, ובליל הראשון הכתוב קבעו חובה. ועל זה מתרץ כתירוץ הר"ן (מכל מקום יכול לאכול פת שנילושה במי פירות שהיא מצה עשירה).
ולפי זה לכאורה סותר רבינו את עצמו בסי' קפח, ממ"ש בסי' רמב ס"א (לדעה אחת) ובסי' תקכט (למסקנא), שחיוב הסעודה אינה מן התורה.
*
ולהבין זאת יש להקדים מה שנתבאר לקמן סי' תקצז ס"א (יש אומרים שמצוה להתענות בראש השנה ובשבת תשובה כמו בכל עשרת ימי תשובה, ואין הלכה כדבריהם, אלא אסור להתענות בראש השנה ושבת תשובה כמו שאסור בשאר שבת ויום טוב, ואפילו ראה חלום רע וספק לו אם הוא מהחלומות שמתענין עליהם בשבת לא יתענה. ומצוה לאכול ולשתות ולשמוח בראש השנה כמ"ש בסי' תקפ"א).
סי' תקפא חסר בשוע"ר, וגם בשו"ע הב"י לא נזכר אודות חיוב האכילה בראש השנה. ואולי צ"ל "בסי' תקפ"ג", והכוונה למ"ש לקמן שם ס"ד (ונוהגין לאכול בשר שמן ולשתות דבש וכל מיני מתיקה כדי שתהא השנה הזאת מתוקה ושמינה וכן כתוב בעזרא אכלו משמנים ושתו ממתקים).
יוצא אם כן שמצוה לאכול ולשתות בראש השנה, ודלא כדעה הנ"ל "שמצוה להתענות בראש השנה".
ומכל מקום חוששים גם לדעה זו, כדלעיל סי' קפח ס"י (בחולו של מועד וראש חודש וראש השנה אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אינו חוזר מפני שברכת המזון בימים אלו היא רשות, שאם רוצה אוכל פירות וכיוצא בהם כדי שלא יתענה, ובראש השנה יש מתירין אפילו להתענות. ואף שאין דבריהם עיקר מכל מקום יש לחוש לדבריהם שלא לכנוס לספק ברכה לבטלה אם יחזור לראש).
וגם לדעה זו יש הפרש בין ליל ראש השנה ליום ראש השנה, כמבואר בפסקי הסדור, סדר ברכת המזון (בחולו של מועד וראש חודש אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב אינו חוזר ... וכן בראש השנה ביום, אבל בליל ראש השנה חוזר).
וטעם החילוק בין סעודת הלילה לבין סעודת היום נתבאר לקמן סי' תקצז ס"ה (יש אומרים שקבלה בידם שהמתענה פעם אחת בראש השנה תענית חלום, אם היה ביום ראשון של ראש השנה צריך להתענות שני הימים של ראש השנה כל ימיו ... אבל אסור להתענות בלילות של ראש השנה כמו בשאר יום טוב, שאף בחלומו לא רמזו לו אלא להתענות ביום כדרך כל תענית חלום שאין מתענין אלא ביום).
וכיון שבלילה אסור להתענות לכל הדעות, יוצא אם כן שלכל הדעות יש חיוב סעודה בליל ראש השנה, ולכן "אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב ... בליל ראש השנה חוזר".
אמנם על שיטה זו יקשה ממה שכבר הובא לעיל (מסי' רמב ומסי' תקכט), שחיוב סעודת יום הוא:
(א) או מהאמור בישעי' נח, יג: "וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד".
(ב) או מהאמור בתורה "מקרא קודש".
והרי בטעם "לקדוש ה' מכובד", ובטעם "מקרא קודש" אין הפרש בין ראש השנה לשאר ימים טובים, שכולם נקראים מקרא קודש. ואם כן מהו טעם דעה זו המתירה להתענות בראש השנה.
*
ועל זה ממשיך ומבאר את השיטה הזו, לעיל סי' קפח ס"י (בראש השנה יש מתירין אפילו להתענות ... משא"כ בשבתות וימים טובים של שלש רגלים שהוא חייב לאכול פת שמברכין עליו ברכת המזון, שבשבת נאמר וקראת לשבת עונג וביום טוב נאמר ושמחת בחגך, ואין עונג ושמחה בלא אכילת לחם (שקובעים עליו סעודה) שהלחם הוא עיקר הסעודה שכל סעודה נקרא על שם הלחם).
והיינו כדלקמן סי' תקכט ס"ו (ויש בחול המועד מה שאין בראש השנה, והוא שכל שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג וכן ביום טוב של עצרת חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים אליו, ושמחה זו היא מצות עשה מן התורה שנאמר ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך וגו').
והיינו שדעה זו סוברת, שחיוב סעודת יום טוב אינו מטעם "וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד", ולא מטעם "מקרא קודש" (שהם גם בראש השנה), אלא מטעם מצות "שמחת יום טוב" (שהוא רק בשלש רגלים, ולא בראש השנה),
יוצא אם כן שיש כאן שלושה שיטות נפרדות:
(א) חיוב סעודת יום טוב הוא מטעם "מקרא קודש", שהוא גם בראש השנה.
(ב) חיוב סעודות יום הוא מטעם "וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד", שהוא גם בראש השנה.
(ג) חיוב סעודת יום טוב הוא מטעם מצות "שמחת יום טוב". משא"כ ראש השנה אין בו מצות שמחת יום טוב, ומותר להתענות בו.
ולפי דעה השלישית, שנתבאר לעיל סי' קפח שאנו חוששים לה. לפי זה הקשה ותירץ הר"ן, ככל האמור כאן. ועל זה מציין כאן לסי' קפח, ששם נתבארה שיטה זו, שאנו חוששים לה.
*
ואפשר שקושית ותירוץ הר"ן ישנם גם לפי הדעה השנית הנ"ל, שהובאה לעיל סי' רמב ס"א "ועיקרן מן התורה ... שנאמר ... מקרא קדש וגו', ומקרא קדש פירשו חכמים לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בענג אכילה ושתיה".
והיינו שאף שבתורה עצמה לא נתפרש ש"מקרא קדש" פירושו ענג וכבוד; דבר זה נתפרש לנו "על ידי הנביאים", שמה שנאמר בתורה " מקרא קדש ", פירושו: " וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד".
ונתפרש הדבר בספרא (אמור פי"ב): "מקרא קדש קדשהו, במה אתה מקדשו, במאכל ובמשתה ובכסות נקייה".
והיינו שפירוש התיבות מקרא קדש הוא כמבואר בפירוש הרמב"ן על התורה (אמור כג, ב): "מקראי קדש, שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו ... בכסות נקיה, ולעשות אותו יום משתה, כמו שנאמר בקבלה (נחמיה ח, י) לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ... כי קדוש היום".
וזהו גם מה שנאמר כאן " וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד", "שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו". ואחר שנתפרש לנו על ידי הנביאים וחז"ל, שזהו פירוש האמור בתורה "מקרא קדש", שוב נתבאר ששתי הלכות אלו "עיקרן מן התורה". יוצא אם כן, שגם לפי שיטה זו ישנם קושית ותירוץ הר"ן.
משא"כ לפי עיקר ההלכה שחיוב הסעודה היא מדברי סופרים, מעיקרא לא חלים קושית ותירוץ הר"ן, כמובא לעיל מלקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה מצה (וחידש הכתוב בלילי פסח, אף שגם בשאר יום טוב חייב לאכול פת, שאינו יוצא במצה עשירה (ר"ן פ' הישן). וי"א שחיוב פת ביום טוב אינו אלא מדברי סופרים – (שו"ע רבינו סי' תקכ"ט ס"ה ... ודעת ר"י, ברא"ש ברכות שם סכ"ג, משמע שהוא מן התורה)).
והיינו שלפי האמור בסי' תקכט, לכתחלה אין קושיא. ואילו לפי שיטת ר"י ברא"ש (שהיא השיטה הנ"ל, שנתבארה לעיל סי' קפח ס"י), יש להקשות כנ"ל, ולתרץ כדברי הר"ן (שהובאה כאן בפנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסב לקדש השבת בשולחן ערוך ובכסות נקייה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1404 ישעי' נח, יג (וכבדתו מעשות דרכיך).
ואילו לעיל שם הובא רק תחלת הפסוק "וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד". ושם נסמן (הערה ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
233 ישעי' נח, יג. רשב"ם פסחים קא, רע"א
(דכתיב וקראת
לשבת עונג, במקום שאתה קורא לשבת, כלומר קרייה דקידוש, שם תהא עונג, ומדרש הוא).
תוס' שם (משום דכתיב וקראת לשבת עונג, כלומר במקום קריאת קידוש שם תהא עונג). רי"ף
שם כ, א (מאי טעמא דכתיב וקראת לשבת ענג, במקום שקראת, שם תהא עונג). ר"ן שם
ד"ה אף ידי קידוש (וכתב רב אחא ז"ל, דטעמיה מדכתיב וקראת לשבת ענג,
במקום קריאה שם תהא ענג). רא"ש שם פ"י ס"ה (וה"ר יונה פירש ...
דהא דאמרינן דאין קידוש אלא במקום סעודה היינו מדרבנן, ואסמכוה רבנן אקראי וקראת
לשבת עונג). הובא בט"ז ריש סי' רסט (במקום ענג תהא קריאה), ורס"י רעג
(במקום עונג תהא הקריאה של קידוש).
וכן הוא לקמן סי' רעג ס"א ( שנאמר וקראת לשבת
עונג, ודרשו חכמים במקום עונג סעודת שבת שם תהא קריאת הקידוש) . וראה מראי מקומות וציונים.
*
ונתבאר בהערות וביאורים (ירות"ו) ח"ז ע' רב, דהיינו
שעי"ז יש בסעודת שבת, לא רק מצות "ענג שבת", אלא גם מצות
"כבוד שבת" (כדלקמן ס"י "לכבוד שבת שהזכיר בקידוש").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעג שיהיה הקידוש במקום סעודה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
657 ישעי' נח, יג. רשב"ם פסחים שם (דכתיב וקראת לשבת עונג, במקום שאתה קורא לשבת,
כלומר קרייה דקידוש, שם תהא עונג, ומדרש הוא). תוס' שם (משום דכתיב וקראת לשבת
עונג, כלומר במקום קריאת קידוש שם תהא עונג). רי"ף שם כ, א (מאי טעמא דכתיב
וקראת לשבת ענג, במקום שקראת, שם תהא עונג). ר"ן שם ד"ה אף ידי קידוש (וכתב
רב אחא ז"ל, דטעמיה מדכתיב וקראת לשבת ענג, במקום קריאה שם תהא ענג). רא"ש
שם פ"י ס"ה (וה"ר יונה פירש ... דהא דאמרינן דאין קידוש אלא במקום
סעודה היינו מדרבנן, ואסמכוה רבנן אקראי וקראת לשבת עונג). הובא בט"ז ריש סי'
רסט (במקום ענג תהא קריאה), וריש סי' רעג (במקום עונג תהא הקריאה של קידוש).
וכן הוא לעיל סי' רעא ס"ט ( שנאמר וקראת לשבת
עונג, ודרשו חכמים במקום עונג, דהיינו במקום שיתענג שם בסעודת שבת, שם תהא קריאת
הקידוש מלפניה) .
וראה מראי מקומות וציונים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1454 ישעיה נח, יג.
וכבדתו – נתבאר לעיל סי' רסב ס"ג.
מעשות דרכיך – לעיל רס"י שא (בהשלמה). ממצוא חפצך – בסימן שלפנינו, ודבר דבר –
לקמן סי' שז. תחלת הפסוק וקראת גו' – לעיל סי' רמב ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1496 ישעיה נח, יג. גמרא קיג, סוע"א (ממצוא חפצך, חפציך אסורין חפצי שמים מותרין).
קנ, א (אמר קרא ממצוא חפצך ודבר דבר, חפציך אסורים חפצי שמים מותרין). רמב"ם
פכ"ד סוף ה"ה (ונאמר עשות חפציך וכו' [הוא האמור בתחלת הכתוב שם: עשות
חפציך ביום קדשי], חפציך אסורין חפצי שמים מותרין).
ואף שאמירה לנכרי לעשות מלאכה עבורו אחר
השבת, אסורה לא רק מטעם "ממצוא חפצך", אלא אף מטעם "ודבר
דבר".
מכל מקום למדנו מכאן שגם איסור
"ודבר דבר" הותר לצורך מצוה, וכדלקמן סי"ב ( ואין בזה משום ממצוא
חפצך ודבר דבר, שצרכי רבים הם כמו חפצי שמים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1587 ישעי' נח, יג (ממצוא חפצך ודבר דבר). גמרא קנ, א (דיבור אסור, הרהור מותר). טור
ושו"ע ס"ח (הרהור בעסקיו, מותר).
ונתפרש יותר לקמן סי' שז סי"ד ( מותר
לומר לפועל, הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב, אע"פ שמתוך כך מבין שצריך לו
לערב לשוכרו למלאכה, לפי שלא נאסר אלא דבור מפורש, שנאמר ודבר דבר, דבור אסור,
הרהור, דהיינו מה שמבין מתוך דבריו, הרי זה מותר. אבל לא יאמר היה נכון עמי לערב,
שזהו כמדבר בפירוש שרוצה לשכרו), ושם נסמן (הערה 1726 ).
והובא בקיצור גם כאן, כדי לסיים:
"מצוה שלא להרהר כלל בעסקיו".
ואף שאמירה לעשות מלאכה אחר השבת אסורה
(לא רק מטעם "ודבר דבר", אלא אף) משום "ממצוא חפצך", כדלקמן
רס"י שז ( אומר לחברו שיעשה לו למחר, שאמירה זו מועלת לעשייה שלמחר, שעל
ידי אמירה זו עושה חבירו למחר, ונמצא שהוא מוצא חפציו בשבת על ידי אמירה זו שאומר
לחבירו, ואסור משום ממצוא חפצך).
מכל מקום למדים מפסוק זה (ודבר דבר),
שגם איסור ממצוא חפצך מותר בהרהור בעלמא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שז דיני שבת התלויים בדבור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1655 ישעי' נח, יג. גמרא קיג, סע"א (ודבר דבר, שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול).
טור ושו"ע ס"א (ודבר דבר, שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול).
וראה גם לקמן רס"י שח (ולא שיחת
השבת כשיחת החול, שנאמר ודבר דבר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שז דיני שבת התלויים בדבור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1726 ברייתא וגמרא קנ, א (תניא לא יאמר אדם לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב, רבי יהושע בן
קרחה אומר, אומר אדם לחבירו, הנראה שתעמוד עמי לערב (עכשיו נראה אם תעמוד עמי לערב,
אם תבא אלי לכשתחשך, ושניהן יודעין שעל מנת לשוכרו לפעולתו הוא מזהירו, וכיון דלא
מפרש בהדיא שרי, כדמפרש טעמא לקמן, דבור אסור הרהור מותר, רש"י). אמר רבה בר
בר חנה אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהושע בן קרחה. ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי
טעמע דרבי יהושע בן קרחה, דכתיב (ישעי' נח, יג) ממצוא חפצך ודבר דבר, דיבור אסור
הרהור מותר). תוס' ע"ז ז, א ד"ה הנראה שתעמוד עמי לערב (פירש ר"י,
הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב). רמב"ם פכ"ד ה"ד (מותר לאדם
לומר לפועל, הנראה שתעמוד עמי לערב. אבל לא יאמר לו היה נכון לי לערב, שנמצא עושה
חפצו בשבת). והיינו דלא מיירי כאן בחבירו סתם, אלא בפועל. טור ושו"ע ס"ז
(מותר לומר לחבירו, הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב, אף על פי שמתוך כך מבין
שצריך לו לערב לשוכרו. אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב). לבוש ס"ז (שזהו
דיבור ממש).
וכדלעיל סי' שו סכ"א ( שלא
אסרו אלא דבור לבד, שנאמר ודבר דבר, דיבור אסור הרהור מותר).
ו" אע"פ שמתוך כך
מבין שצריך לו לערב לשוכרו למלאכה", ואף שנתבאר לקמן סכ"א שאם "ניכר
לכל שמהרהר בחפצים האסורים הכתובים בשטר הרי זה בכלל איסור ממצוא חפצך".
מכל מקום כאן אינו ניכר לכל "שצריך
לו לערב לשוכרו למלאכה"; אלא שהפועל מבין מדבריו שזאת היא כוונתו.
וראה כנישתא דבי רב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
3 רמב"ם
פכ"ד הי"ב (אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול. ומפני
מה נגעו באיסור זה).
ברמב"ם שם הובאו ג' הטעמים;
אלא שבטעם השני נתבאר כאן, לא כפי שנראה לפום ריהטא מדברי הרמב"ם, אלא כפי
שביאר הראב"ד בהשגותיו שם.
והיינו שטעם הא' הוא על פי מה
שהזהירו הנביאים (ישעיה נח, יג). וטעם הב' הוא על פי מה שגזרו הנביאים (נחמיה יב,
טו). והטעם הג' הוא מה שהוסיף הרמב"ם.
וראה הערות התמימים ואנ"ש
מוריסטאון תשז ע' 22. תשח ע' 16. קובץ הערות וביאורים תרסח ע' 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שח דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
6 ישעיה נח, יג. גמרא שם (ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול). לעיל
רס"י שז (ודבר דבר, דרשו חכמים שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
870 ישעיה
נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקכט דיני שמחת יום טוב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
4052 ישעיה נח, יג (וקראת לשבת ענג לקדוש ה'
מכובד), מכאן למדים שהן בשבת והן ביום טוב (קדוש ה') יש גם ענג וגם כבוד, וכדלעיל
סי' רמב ס"א (שני דברים נתפרשו בשבת על ידי הנביאים, והם כבוד וענג, שנאמר
וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד).
ואף שעיקר פסוק זה (לקדוש ה' מכובד) קאי
על יום הכיפורים, כדלקמן סי' תרי ס"ח (לקדוש ה' מכובד, זה יום הכיפורים שאין
בו אכילה ושתיה, אמרה תורה כבדוהו בכסות נקיה ובנרות). מכל מקום למדים מזה גם ליום
טוב, כנסמן לעיל סי' רמב (הערה ג והערה ט).
והן מצות מדברי סופרים, כלדקמן ס"ה
( וכבר נתבאר בסי'
רמ"ב שהכבוד והעונג הן מצות מדברי סופרים, ומפורשין על ידי הנביאים ),
וכדעה הב' דלעיל שם (הכבוד בשבת ויום טוב, והענג בשבת, הן מדברי סופרים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרד סדר ערב יום כיפור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
799 ישעיה נח, יג. וכדלעיל סי' רמב ס"א (שני דברים נתפרשו בשבת על ידי הנביאים, והם כבוד וענג, שנאמר וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1055 ישעיה נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
35 ע"פ ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
296 שכולם בחכמה עשית. . וקראת לשבת עונג : תהלים קד, כד. ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב משמח חו"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
58 אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
116 אך יצא יצא יעקב אותיות יבקע וכמו אז יבקע : תולדות כז, ל. ישעי' נח, ח. וראה בהנסמן לעיל סוף המאמר הקודם. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' לשון בריאה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
48 אז תתענג על ה' : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
94 כבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח והנה לתוספת ביאור שרשי הדברים · והנה לתוספת ביאור שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
3 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
31 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וארא אל אברהם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
41 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח, יד. ראה גם לקמן פ' בשלח רט, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קי. נ"ך ע' תסז ובהנסמן בהנ"ל. תו"ח ויחי רמא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
125 אז תתענג על ה' : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
132 וכבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח [ושם: כבוד — ראה לקמן פ' משפטים שב, ב הערה 498].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
257 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
258 אז תתענג על ה' : ישעי' נח, יד. מובא לקמן פ' תרומה שו, א בשם הזהר. ראה הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קצ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
284 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח מקול מחצצים בין משאבים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
223 והלך לפניך צדקיך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
313 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
314 אז תתענג. . צלותא דשבת : ישעי' נח, יד. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קצא ואילך. ובהנסמן שם בע' קפה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
326 והלך לפניך צדקך. . כבוד ה'. . יאספך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
338 והשביע בצחצחות נפשך : ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
404 אשר לא יכזבו מימיו : ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
452 והלך לפניך צדקיך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
609 קדוש ה' מכובד : ראה ישעי' נח, יג. שבת קיט, א. לקמן פ' ויקהל תטו, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלא. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'קפג וע' א'שפד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
751 נחלה בלי מצרים. . נחלת יעקב : ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
729 והשביע בצחצחות נפשך : ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
988 כבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
48 נחלת יעקב. . נחלה בלי מצרים : ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
73 והשביע בצחצחות נפשך : ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
75 והלך לפניך צדקיך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
66 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח, יד. וכ"ה בכ"מ בשם הזהר — ראה לקמן פ' ויקהל תלז, ג. תמא, ג. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קצ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
139 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
141 ממצוא חפצך ודבר דבר : ישעי' נח, יג. ראה שבת קיג, רע"ב. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רנו-א'רנח. וראה גם לעיל פ' בשלח רטו, ד ובהנסמן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
154 כבו"ד ה' יאספ"ך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
222 נחלת יעקב נחלה בלי מצרים : ישעי' נח, יד. שבת קיח, סע"א. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'קח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
344 והאכלתיך נחלת יעקב אביך : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
234 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
312 והלך לפניך צדקיך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
366 אז יבקע : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
376 אז תתענג. . נחלת יעקב אביך : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
498 והלך לפניך צדקיך. . וכבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח [ושם כבוד — ראה גם לקמן פ' ויקהל תיט, ג. לעיל פ' וארא סב, ג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסז].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
298 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג. ראה גם מאמרי אדה"ז תק"ע ע' פו. לקו"ת בשלח ב, א. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רעו ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
709 ואותי יום יום ידרושון : ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
904 קדוש הוי' מכובד : ראה ישעי' נח, יג. לעיל פ' בשלח קסא, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
935 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
1111 והלך לפניך צדקיך : ישעי' נח, ח. ראה לעיל פ' וארא סב, ג הערה 133.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך בעצם היום הזה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
פי דהכוונה הוא דשפתי רננות שבפיו שבא בשיר פשוט בלב בתענוג מורגש מאד כמו תענוג המורגש הבא מחלב ודשן שתשבע נפשו ממש כענין ישבעו ויתענגו במורגש בלב בשר וחלב ודם כו' וכידוע בענין תפלת השבת שע"ז א' אז תתענג על ה' כו' (ישעי' נח, יד) שנק' שיר אל שהוא מה שהנשמה תשיר שיר אל ממש וכמ"ש כל הנשמה תהלל יה כו' והוא מקיף דחי' שבא לנר"נ להתענג גם במוח ומדות ומוד"מ כנ"ל בשמועה טובה הנ"ל ובמרירות היפוכו כו' והמדריגה הב' הוא בחי' מקיף דיחידה שהוא התענוג העצמי בבחי' התקשרות עצמות הנ"ל מצד פנימיות ועצמיות הנשמה כמו שהיא דבוקה וקשורה למעלה ממש כמו רשב"י שא' בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא בי' להיטא כו' וכה"ג בכל נשמות שבבחי' אצילות ממש שהן בתמידות ההתקשרות למעלה ולא למטה כלל שאין התפעלות התענוג שבנשמה בנר"נ במורגש ערך לזה כלל כנ"ל (כמ"ש במ"א שזהו ענין עדן סתימאה שלמעלה הרבה מתענוג הנשמות שבג"ע מזיו דמל' דאצילות והוא שעולים ומשתחוים ומתבטלים שם בכל חדש ושבת (והוא הבירור השני לאשתאבא בגופא דמלכא כו' כמשי"ת) וזהו אה"ר דכל מאדך שהוא אה"ר בתענוגי' שבעצמות הנשמה ממש בבחי' התענוג הנעלם דיחידה שלא יוכל לבא במורגש כ"א לפרקים (כמו בשבת כמשי"ת) כמו במס"נ בפ"מ ולעוה"ב כו' לפי שלא יכילנו כלי הנר"נ כלל כנ"ל וע"כ אין לנר"נ דאדם חיבור וקשר עם מקיף זה דיחידה כלל כ"א בהעלם גדול מרחוק כו' (וע"כ א' (תהלי' כב, כא) מיד כלב יחידתי שאין מקום לחיצונים כלל וכלל בבחי' יחידה הנ"ל ולזה א' בזוהר ונפש כי תחטא (ויקרא ה, א) תווהא הוא כו' ושם אמר כולך יפה רעייתי כו' (ש"ה ד, ז) כמ"ש במ"א) אבל מבחי' התענוג והרצון האלקי הבא במורגש בנר"נ וכלים שלהם אעפ"י שהוא בתכלית האמת מצד הנשמה שתהלל יה בשיר פשוט כמ"ש לבי ובשרי כו' ושפתי רננות כו' באה"ר בתענוגים וכמו נכספה וגם כלתה נפשי כו' (תהלים פד, ג) וכן צמאה לך נפשי כמה לך בשרי כו' וכשיר אל דשבת הנ"ל מ"מ יש בזה אחיזה וקשר גם לגוף להתפעל בתענוג במורגש בלב בשר כמ"ש לבי ובשרי כמה לך בשרי כו' שזהו בחי' החיצוניות דתענוג האלקי הרוחני שבנשמה שמורכב בעונג הגופני והיו לאחדי' ממש ע"כ יוכל להיות שיסתעף מזה העונג המורגש ליפול בתענוגים גשמיים המגשמים ממש ומרחיבים לב האדם לבא בבחי' פירוד מאלקו' והגם שאינו נוטה אחרי הרע כלל וכלל כי לבבו שלם ונקי מכל סיג ע"י בחי' הבירור הראשון דחכמ' שבנפש בעבודה שבלב ומוח וע"י תו"מ כנ"ל אך מחמת סיבת ריבוי הטוב בגשמיות התענוגים יכול ליפול מטוב לבבו כמו שא' (דברי' ח, יב-יד) ובתים טובי' תבנה כו' וכסף וזהב כו' ורם לבבך כו' וכתענוגי' גשמיי' שקפחו י' השבטי' (שבת קמז, ב) וכמו שמנת כו' וישמן ויבעט וכה"ג וכל זה מפני שאה"ר בתענוגים האלקי' שבא במורגש יבא בהגשמה בגוף ואין לו בירור ותיקון שיבדל מזה כל פסולת תענוג הגופני המגשם ממש כו' (וכמו סעודת השבת שמותר לאכול לתאבון וע"כ או' דא היא סעודת' דע"ק כו' מטעם שעונג האלקי דנשמה בא
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה לא, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
9 וקראת לשב' עונג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סא, ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
30 וקראת לשבת עונג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סב, ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
14 אז תתענג על ה' : ישעי' נח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה ע, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
2 והלך לפניך צדקך : ישעי' נח, ח. סוטה ג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עה, ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
13 אם תשיב משבת רגליך : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עח, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
11 וקראת לשבת עונג : ישעי' נח, יג. ראה לקמן קיג, א הערה ההפר' בין שבת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה ק, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
1 ודבר דבר : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכח, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
16 וקראת לשבת עונג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלג, ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
42 לא יכזבו מימיו : ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלה, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
7 ממצוא חפצך ודבר דבר : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
712 קרבת אלקים יחפצון : ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
787 קרבת אלקים חפצים: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
924 חפצים קרבת אלקים: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
968 והשביע בצחצחות נפשו: ע"פ ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1461 החפצים קרבת אלקים: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת לו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1892 חפץ בקרבת אלקים: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת לז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1936 החפצים בקרבת אלהים: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת מ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1983 וחפצים . . בקרבת אלקים: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2765 קרבת אלקים יחפוץ: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2799 קרבת אלקים יחפצון: ע"פ ישעי' נח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת סט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ז
807 כי . . וכסיתו : ישעיה נח, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ומקנה רב כו' מרגלים כו' והארץ הדום רגלי כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
105 אם תשיב משבת רגליך : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בנים אתם כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
33 אם תשיב משבת רגליך : ישעי' נח, יג. ראה פע"ח שבהערה הבאה. שם שער השבת שי"ח, פ"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ישקני מנשיקות פיהו] והנה לע"ל כתיב בבכי יבואו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
594 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח,יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סכמוני באשישות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
17 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח, יד. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קי. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה בתרגום פי' גן נעול
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
497 וכבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ה [ושם: כבוד — וכ"ה בבחיי ואוה"ת כאן — ראה תו"ח משפטים ח"ב שב, ב הערה 498].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אל יתהלל החכם] ויובן כו' בינה יתירה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
640 אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם בן פורת יוסף
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
22 אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח. ראה זהר אמור קד, א שיעקב אומר פסוק זה. הערה בתו"ח ואוה"ת שנסמן לפנ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמכוני באשישות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
18 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח, יד. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קי. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גדולה תשובה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
78 וארוכתך מהרה תצמח : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [/cup][אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
44 אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' בהערות 21-22.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [/cup][אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
45 ונודע. . לשון רבים : ראה תו"א וישלח כו, ד.
[edn_22_*] נרשם בצדי הע' מלמעל"ט ולא נרשם מקומו בפנים, ואולי שייך לכאן:
(וארוכתך מהרה תצמחא זהו בחי' א"א וכמ"ש מזה בלק"ת פ' צוב בד"ה להבין ענין משמח חו"כ, וי"ל שזהו בחי' חסד חנם הנ"ל)
וארוכתך מהרה תצמח: המשך הכתוב אז יבקע — ישעי' נח, ח.
בלק"ת פ' צו: ט, א.
[edn_195_ה] מובא גם בתו"א וארא נח, ב. לקו"ת צו טז, ב. שה"ש לו, א. אוה"ת ויחי כרך ו ס"ע 2532. ביאורי הזהר להצ"צ יתרו כרך א ע' רנ. סה"מ תרכ"ז ע' ע. תרל"ב ח"א ע' מה. ריש ע' נד. ע' רז. ח"ב ע' תקצה. תרל"ג ח"א ס"ע רט. ע' רכב. המשך מים רבים תרל"ו פקע"ב. סה"מ תש"ד ע' 90.
(לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 30 [ושם: ופרעה אותיות העורף].
ושם מציין ללקו"ת מהאריז"ל פ' וישב עה"פ (מ, א) ויהי אחרי הדברים האלה. [ושם הובא: עורף].
ראה בהערה שם.
והנה כובע [אשריכם זורעי]: ־ ט( ֻ 34* ** - ‘ א ג ''
והנה כובע [אשריכם זורעי]: ־ ט ֿ 4 *** - ''
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
69 אז יבקע כשחר : ישעי' נח, ח. ראה זהר אמור קד, א שיעקב אומר פסוק זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
32 אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' בהערות 21-22.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
34 וארוכתך מהרה תצמח. . דא"א : המשך הכתוב אז יבקע — ישעי' נח, ח. לקו"ת צו ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
159 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
162 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח, יד. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קי. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א במשנה וכו' ר' נהוראי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
64 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וכך הי' מונה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
14 וקראת לשבת ענג : ישעי' נח, יג. ראה גם המאמר שנדפס לפנ"ז פ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
יב יעקב יבקע כשחר : ישעי' נח, ח. ראה בהערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
123 והלך לפניך צדקיך וכבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח [ושם: כבוד — ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 136].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
51 ממצוא חפציך ודבר דבר : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
68 וקראת לשבת עונג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
153 אז יבקע כשחר אורך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א את חג המצות תשמור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
136 וכבוד ה' יאספך : וכ"ה בסמוך. ישעי' נח, ח [ושם: כבוד — ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 123. סה"מ תר"ם ח"א ע' קמט. תו"ח משפטים ח"ב שב, ב. וש"נ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ח
146 כבוד ה' יאספך : ישעי' נח, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'שלו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
297 הלוא . . תתעלם: ישעי' נח, ו-ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
31 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח,יד. ראה גם לעיל ע' מא. לקמן מאמר ד"ה והתהלכתי תרט"ו על יד הערה 244. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קי. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
32 והשביע בצחצחות נפשך : ישעי' נח, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
43 וקראת לשבת עונג : ישעי' נח, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי לה"ע המבואר לעיל - ביאור והתהלכתי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
86 יוה"כ שנק' קדוש ה' : ראה ישעי' נח, יג. שבת קיט, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
114 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח, יד. ראה גם לקמן ד"ה וספרתם תרי"ב ובהערה 31.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
244 אז תתענג על הוי' : ישעי' נח,יד. ראה גם לעיל ס"ע רסח ובהערה 31.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז ב. איסורו מטעם ממצוא חפצך ודבר דבר א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
58 ישעי' נח, יג. שבת קנ, א. רמב"ם פכ"ד ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז ב. איסורו מטעם ממצוא חפצך ודבר דבר ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
61 ישעי' נח, יג. שבת קיג, א. טור ושו"ע סי' שו ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז ב. איסורו מטעם ממצוא חפצך ודבר דבר ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
66 טעם זה לאיסור אמירה לנכרי מבואר ברש"י ע"ז טו, א ד"ה כיון: ומה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים עשה לי כך, זהו משום ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעי' נח, יג), דבור אסור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז ג. איסור לרמוז לנכרי ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
97 ישעי' נח, יג. שבת קנ, א (דיבור אסור הרהור מותר). תוס' שם ד"ה אומר (לא שנא נכרי לא שנא ישראל). מ"א סי' שז ס"ק י. וכדלעיל פ"ב, שזה לא נאסר אלא מטעם ממצוא חפצך ודבר דבר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר