שו, א
והנה יש להקדים ענין הידוע בהפרש שבין תפלות חול לתפלת שבת65 כמ"ש בזהר ע"פ אז תתענג על הוי'66 דא צלותא [דמעלי שבתא] כו' דתפלת החול הוא לברר לאש זרה דחום הטבעי מרע לטוב כו' ע"י אש שלהבת י"ה בביטול כל רצון זר כו', ובשבת העיקר הוא התפעלות הנשמה האלקי' מצד עצמה כמו [שא'] כל הנשמ"ה תהל"ל י"ה67 שהנשמה עצמה תהל"ל י"ה בלי יש בזה חיבור עם הלב בשר כלל. והוא ענין התפעלות העונג האלקי שמתענג על ה', שזהו למעלה גם מבחי' שלהבת י"ה כנ"ל, וכדמיון התענוג שבריח הבושם שאין הגוף נהנה ממנו רק הנשמה לבד68 כו'. וכמו הנשמות בג"ע שנהנין בעונג אלקי ממש בבחי' עריבות מתיקות ידידות69 כו' בסודות וטעמי תורה בבחי' שעשועי' העצמי' (בל"א איין קוועלונג) כו', וזהו דוקא בפנימי' הלב ששם משכן הרוח והנשמה שבמוח70 שמתענג בעונג נפלא בהתקשרות עוז כו' נק' קטורת, והוא מלשון התקשרות כמ"ש בזהר שנק' קשורא דנשמתא71 כו'. ופנימי' הלב הוא בחי' הכלי לזה כמו מזבח הפנימי להקטיר הקטרת, לפי שהתפעלות פנימית הלב הוא למעלה מהתלהבות שלהבת י"ה ג"כ כי הוא הנק' קלא פנימאה דלא משתמע72 כו', שאינו רק בבחי' העומק של ההתקשרו' הגדולה ליכלל ולידבק למעלה כמו בה' תתהלל נפשי73 כו' וכמ"ש רשב"י בחד קטירא אתקטרנא כו', בי' אחידא74 בי' להיטא. ולכך לא הי' צריך להיות אש שלמעלה ע"ג המזבח כו', כי אש שלמעלה כמו שלהבת י"ה דנשמה הוא הבא בלב בשר לברר כו', אבל הנשמה עצמה א"צ בירור ותיקון75 מאחר שכבר הובררה כי שרשם מעולם התיקון רק צריכה עלי' ודיבוק למעלה בבחי' התכללות והתקשרות עי"ז76 בעצמותו ית' [ליכלל וליבטל] כביטול הנר בפני האבוקה שזהו כמו לאשתאבא בגופא דמלכא77 ממש. והיינו ענין מיכאל מקריב נשמות78 ע"ג המזבח שהוא [על] מזבח הפנימי [דוקא] ולא על מזבח החיצון (רק שמצוה להביא גחלי אש ממזבח החיצון למזבח הפנימי דהיינו שיהי' מן הבירורי' דרפ"ח כו' שכבר הוברר להיות עי"ז ענין הקטרת העולה מן הגחלים מעלה לנשמות למעלה מעלה) דעיקר הענין במזבח החיצון הוא לברר בירורים דרפ"ח כו', והיינו להפוך חשוכא לנהורא ומרירו כו', ובעבודת ה' היינו להפוך טבעיות המדות [ה]רעות דנה"ט שיהי' בהם ביטול הרצון להיות לבו רק להטותו כו', גם בועש"ט ביתר מכפי
הערות
- 65. בהפרש שבין תפילות חול לתפלת שבת : ראה סידור שער הר"ח ריא, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קפה ואילך. וש"נ. לעיל פ' יתרו רסח, ב. וראה גם לקמן פ' ויקהל תלז, ג. תמא, ב ואילך.
- 66. אז תתענג על הוי' : ישעי' נח, יד. וכ"ה בכ"מ בשם הזהר — ראה לקמן פ' ויקהל תלז, ג. תמא, ג. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קצ.
- 67. כל הנשמ"ה תהל"ל י"ה : תהלים קנ, ו. ראה גם דרך חיים שער התפלה עז, ג. פג, ד. מאמרי אדה"א בראשית ס"ע קכח ואילך וע' תקע.
- 68. התענוג שבריח. . הנשמה לבד : ראה ברכות מג, ב.
- 69. עריבות מתיקות ידידות : ראה אוה"ח ר"פ אחרי ד"ה א"י עז"ה. ומובא בכ"מ בדא"ח ומהם מאמרי אדה"א בראשית ע' קעו. וש"נ. ש"א ב, א. טו, א. שה"א ז, ב ובהערה 28.
- 70. הלב ששם משכן הרוח והנשמה שבמוח : ראה אבן עזרא משפטים כג, כה. לעיל פ' בשלח קמה, א. וש"נ.
- 71. קטורת. . קשורא דנשמתא : במאמרי אדה"ז תקס"ד כאן (ע' סז): קשורא דכולא. — ראה זהר ויחי רל, א. ויקהל ריט, ב. שמיני לז, ב. הלשון קשורא דנשמתא מובא גם לעיל פ' וארא סג, ב. וש"נ.
- 72. קלא פנימאה דלא משתמע : נסמן לעיל פ' משפטים רפז, ד.
- 73. בה' תתהלל נפשי : תהלים לד, ג.
- 74. בחד קטירא. . בי' אחידא : נסמן לעיל פ' משפטים רפט, ב הערה 131.
- 75. הנשמה עצמה א"צ בירור ותיקון : ראה תניא פל"ז. ש"א ט, א ובהערה 4. לעיל פ' בשלח רכו, א.
- 76. עי"ז : א: ליתא. ד: עוז.
- 77. לאשתאבא בגופא דמלכא : נסמן לעיל פ' יתרו רסט, ד.
- 78. מיכאל מקריב נשמות : ראה גם לעיל פ' שמות ה, א. וש"נ.
אבן עזרא על שמות כ״ג:כ״ה - הטקסט מספריא
ועבדתם. הטעם לא תעבדו רק השם שהוציאכם מבית עבדים, והביאכם אל ארץ הגוים שעבדו אלהים אחרים, ולא יוכלו להצילם מידכם, ועבודת השם היא לעשות כל אשר צוה לאהבה אותו ולדבקה בו, ולהשבע בשמו, ולהתפלל אליו, ולזבוח לפניו תמידין ומוספין, ולכבדו בתת המעשרות, הנה שכרו אתו, והם ד' דברים בעולם הזה הא' וברך את לחמך ואת מימך, והב' והסירותי מחלה מקרבך, והג' לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, והד' את מספר ימיך אמלא, והנה כל אלה בגוף האדם, ועוד כי הפך אלה הברכות אעשה בכל אויביך, והוא את אימתי וגם את הצרעה:
אמר אברהם המחבר יש חכמים גדולים, חכמי השתי תורות ולא התעסקו בחכמת התולדות על כן לא יכולתי לפרש אלה הברכות, אם לא אזכיר מעט מן החכמות, בעבור שגוף האדם מהעולם השפל, והנשמה העליונה קשורה בו, ויש אמצעיים בין הנשמה והגוף, והנה הם שני כחות, ובלשון הקדש יקראו על הרוב רוח ונפש, כי הנשמה היא החכמה, ומושבה במוח הראש, וממנה יצא כח כל ההרגשות ותנועת החפץ והרוח בלב ובו חיי האדם, והיא המבקשת שררה להתגבר על כל העומד כנגדה והיא בעלת הכעס, וכן אמר שלמה אל תבהל ברוחך לכעוס (קהלת ז ט) כל רוחו יוציא כסיל (משלי כט יא) והנפש בכבד, והיא המתאוה לאכול, וככה כתוב כי תאוה נפשך (דבר' יב כ) ותאות המשגל ממנה והנה יש אדם שנברא שתהיינה לו אלו השלש הנזכרות חזקות, או כלן רפות, או זו חזקה וזו רפה, או לא חזקה ולא רפה, והנה בני אדם על כ"ז מינים משונים והשם הנכבד נתן התורה לחזק ולהגביר ולהגדיל הנשמה העליונה, ואז לא ימשול הגוף עליה, ואם לא תהיה התורה נשמרת, אז יגבר הגוף על הנשמה, והנה אתן לך משל, ידענו כפי חכמת התולדת כי כי כל אדם שגברה על תולדתו מרה אדומה יהיה בעל אף, כי כן תולדת האש, כי המרה האדומה דומה לה והנה הנשמה רודפת אחרי הגוף כאשר איננה חכמה שתוכל לסבול, גם נחשוב אדם שאין חום בגופו, ובא אחר וחרפו וקללו עד שכעס, והנה הוליד בגופו חום שלא היה שם לפני כעסו והשם יתעלה למען חסדיו בחר בישראל והורם תורתו, וכאשר ישמרוה ימצאם חכמתם וידריכם דרך ישרה לכל דבר שלא יזיק להם, והכלל שיהיה גופם סר אל משמעת הנשמה ולא הפך הדבר, שהנשמה סרה אל משמעת הגוף, ובהתאמץ הנשמה יתאמץ כח השומר הגוף שיקבל האדם מן השמים, והיא הנקרא תולדת, והנה הברכה תהיה בכל מאכל ומשתה, כי יש מארה באה לחסר כח התולדת, כדרך אתה תאכל ולא תשבע (מיכה ו יד) והנה כל התחלואים באים בעבור אוכל הנכנס בגוף, והנה לא יפחוד שומר התורה מהם, וזהו וברך את לחמך, ויש תחלואים באים מחוץ לגוף בעבור שינוי האויר כפי השתנות מערכת המשרתים, וע"ז כתוב והסירותי מחלה מקרבך, והנה שומר התורה אין לו צורך לרופא עם השם הנכבד, על כן כתוב גם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים (דה"ב טז יב), והנה דברתי על חכמת הרפואות, ועתה אדבר על חכמת המזלות, דע כי כל הנולד יקרוהו מקרים כדרך מה שיורה מערכת המשרתים ברגע הולדו וערך אלה אל אלה, והדבר עמוק מאוד, והנה יהיה כפי מולד האשה שתהיה משכלה, כי תולדת הרחם להשכיל הילודים, או שתהיה עקרה ולא תלד, והנה אם היה הדבק בשם במולדו, וכפי תולדתו שלא יוליד בנים, השם הנכבד אם היה דבק בו, יאמץ כח תולדת הכליות, ויתקן עלילות הזרע עד שיוליד בנים, על כן אמר השם לאברהם אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים (ברא' יז א) וזהו שאמרו קדמונינו ז"ל צא מאצטגנינות שלך, ואם תכרות ברית עמי שתעבדני אני ארבה אותך במאד מאד, כי אנצח התולדת, ואין זה נצוח במערכת הככבים כי לא נבראו להטיב או להרע לעולם השפל, רק הולכים תמיד לעבודת השם לצרכם, ובמרוצתם יקבלו בני העולם השפל דבר והפכו על ידם, והנה אם נשמור לא נקבל, ועוד אדבר על זה בפ' כי תשא והנה הברכה השלישית שיהיה כל אחד מהם מוליד בנים, ולא ימותו בחיי אביהם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

