שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כה ט'תיא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
3 על הפסוק : בראשית ה, כד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'מח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
3 שנאמר בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'שפג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
**) ראה רמב"ן עה"ת בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
46 בפענח רזא כאן: פירש"י בשטר דילפינן לי' מזה ספר תולדות אדם (בראשית ה, א) לכן האי נמי מיירי בספר. ועד"ז במושב זקנים עה"ת ("בשטר וקידושין"). ובמדרש הגדול "בכתובה וקידושין". ובכמה כת"י רש"י (שתח"י): שטר אירוסין וכתובה.
[edn_56_*] ולכן הם עדי קיום — ראה תומים ס"צ סקי"ד. ובארוכה צפע"נ כללי התוהמ"צ ע' עדות, עדי קידושין. וש"נ. לקו"ש חי"ט ע' 188 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
59 ולהעיר דגם שמו של נח הוא ע"ש "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו גו'" (בראשית ה, כט) — נחמה ממצב בלתי רצוי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק לב
54 כמפורש ברש"י (פרשתנו ו, יג) "והורגת טובים ורעים" (וראה לבוש שם. ומתורצת השקו"ט במפרשי רש"י). ולהעיר מפרש"י וירא יח, כה ד"ה חלילה לך (הב') ובמפרשי רש"י שם. רש"י שם כ, ד [ושאני פרש"י בראשית (ה, לב) "אם רשעים כו' ואם צדיקים כו' תיבות הרבה" — דקאי בבני נח עצמו].
ורק אם היו י' צדיקים — הי' כל העולם ניצל בזכותם (רש"י וירא יח, לב). וי"ל כי "טוב" זה הי' מספיק להצדיק קיום העולם (ולהעיר מרמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק לב
58 ולהעיר מפרש"י (פרשתנו ט, ט), שהבטחת הקב"ה באה מפני דאגתו של נח לעסוק בפו"ר, "עד שהבטיחו הקב"ה שלא לשחת העולם עוד" — והרי מובן בפשטות, דאף שעיקר דאגה זו היתה באיבוד כל העולם (ע"ד רש"י בראשית ד, כד), מ"מ, בודאי הי' דואג שגם חלק מצאצאיו לא יהי' נאבד לגמרי (ולהעיר מרש"י בראשית ה, לב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
11 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
18 בראשית ה, כב. שם, כד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
24 בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק לב
33 רש"י ס"פ בראשית (ה, לב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק לב
19 בראשית ה, לב. משאר המקומות שכתוב "שם חם ויפת", אין להביא ראי' כלל לענינינו. כי (אפילו) בדרך הפשט מיותר להזכיר חם ויפת (לאחרי שהזכירם פעם אחת), כיון שעיקר הסיפור להודיע השתלשלות הדורות מאדה"ר עד אברהם, ולכן בכל דור נזכר בפירוש רק איש אחד (דהממשיך ההשתלשלות). ופשיטא דכשמאיזה טעם מפרשים כולם – גם אז שם הוא העיקר. משא"כ בפעם הראשונה שמזכירם, מכיון שאינם מיותרים – יש להוכיח מסדר מנינם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק לב
20 ברא"ם נח (ט, כד), שחם הי' גדול מיפת. ולפ"ז צריך לדחוק ולפרש שמ"ש (שם י, כא) "יפת הגדול", היינו רק ביחס לשם, והוא – ששם הי' אחי יפת הגדול ממנו. אבל פי' הפשוט ד"הגדול" הוא גדול שבאחים* [שלכן מוכיח רש"י שם בפשטות ממ"ש "שם בן מאת שנה גו' שנתים אחר המבול", ש"הגדול" קאי על יפת. וכמ"ש בגו"א שם]. וכמפורש ברש"י (בראשית ה, לב – ד"ה בן חמש מאות שנה) "יפת הגדול שבבניו". וראה גם רש"י נח ט, כה: "של אלו הגדולים"**. וראה לקמן הערה 26. וע"פ הנ"ל יומתק מה שקושיית רש"י (בראשית שם – בד"ה השני) "והלא יפת הגדול הוא", היא על התיבות "את שם את חם ואת יפת" – כי קושייתו "והלא יפת כו'" היא, שיהי' יפת נמנה קודם לשניהם – גם לחם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
21 זח"ב קמח, ב. וביהל אור ע' שנח, שהוא ע"ד שארז"ל (מדרש הגדול) עה"פ (בראשית ה, ג) שמקודם היו כקופין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
3 וכן מקשה בתו"א סז, ב. ובלקו"ת שה"ש (מ, ב) מפרט דהקושיא מ"שאר מצותי' של תורה". ובזה בטלה הפירכא מבראשית ה, כט. טו, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק לב
בגליון הש"ס שם: "עיין ברש"י בחומש בראשית ו, ג. יח, ג. שמות ד, כ". ולכאורה (כוונתו בזה, ש)לפי זה מוכח דלפרש"י עה"ת, כלל זה הוא גם "בחד עניינא". אבל קשה לומר בלימוד מקרא כפשוטו – שזהו דרך פרש"י עה"ת – ד(אפילו בחד ענינא) אין ח מוקדם ומאוחר (ובפרט שאפילו בלימוד ע"ד ההלכה יש מוקדם בחד ענינא. וכלפי לייא) ולכן עכצ"ל דאין זו הוכחה (וראה שוה"ג שלאח"ז), כי הפסוק "ויהי נח גו' ויולד נח גו'" (בראשית ה, לב) בא בהמשך לסדר הדורות שמאדם ועד לבני נח. ואחרי שמספר ומונה כל דורות אלו, מתחיל לספר (ובקפיטל אחר) ענין חדש – ענין המבול: "ויהי כי החל האדם גו' ויקחו להם נשים גו' לא ידון רוחי גו'". וא"כ ה"ז תרי עניני; " בפ' וירא (יח, ב־ג), מה שמקדים הכתוב "וירץ לקראתם" ל"ויאמר גו'" לפירוש השני שברש"י (אף שהם בחד עניינא) הוא, כי כשראה אברהם שלשה אנשים נתעורר מיד לרוץ לקראתם, אלא שמקודם לזה הוזקק לומר להקב"ה שימתין לו. ולכן אי"ז שייך לענין "אין מוקדם ומאוחר". ועפ"ז מתורץ מה שרש"י אינו כותב לשון (קצר) זה, כ"א: א) "ודרך המקראות לדבר כן". ב) זקוק לראי' ע"ז ממק"א. ג) מאריך ובאריכות גדולה "כמו שפירשתי אצל לא ידון וגו'". [ואף שבלא ידון כותב "אין מוקדם ומאוחר בתורה" – זה עצמו שבפ' וירא אין מעתיק לשון זה ומכריח פי' בלא ידון בשינוי מההכרח שעל אתר, מוכיח שפירושו (בזמן אמירת לא ידון –) אחד הוא וכמו בפ' וירא, אבל ההסברה – שונה היא מס"פ בראשית לר"פ וירא וכאו"א מוכרחת במקומה. ואכ"מ. ועוד בפ' וירא (ועיקר) ד"ויאמר" עכצ"ל דקאי גם על "יוקח נא" (שהרי לא נאמרה בו אמירה בפ"ע), ואם כן התיבות "אד' .. עבדך" – מעין מאמר קצר מוסגר ורק דרך אגב]. ועד"ז הוא גם בפ' שמות שם (אף שלכאורה הוא יתרה מהנ"ל – דהוא במקרא אחד), שלכן "ש כד, כג (וראה רא"ם שם). שם, מז. ועוד**], כשהפרשיות הן שלא כסדרן, מפרש רש"י שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ומדלא פירש כן כאן, מוכח שלפי פירושו, הכתובים כאן הם כסדרן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
20 בראשית ה, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
8 האריך בזה – בנוגע לכתב בכלל – הגאון הרגצובי (ראה מפענח צפונות פ"ה סל"ב). ובפרט במש"כ בתורה (שם פ"ה סי"ב. צפע"נ עה"ת בראשית ה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2 בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק לב
23 להעיר מפרש"י בראשית ה, לב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק לב
35 לכאורה י"ל עוד, שהציווי "עשה לך תיבת גו'" הוא רק על עצם בנין התיבה, משא"כ ההכנות להבני' – נטיעת ארזים השקתן קציצתן ועשיית הקרשים כו' – הי' אפשר שייעשה גם ע"י אחר (שם)* [אלא שבנוגע לנטיעת הארזים כו' אא"פ לומר לכאורה שהי' ע"י שם שהרי גם יפת בנו " הגדול לא הי' בן מאה לפני המבול (פרש"י בראשית ה, לב)] – אבל אינו מתיישב בל' רש"י סוכה שם: "וקראו חרש ע"ש בנין התיבה שבנה עם אביו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
23 בראשית ה, ד. וראה פרש"י לך יז, יז. תקו"ז תיקון ע' בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
10 בראשית ה, כח ואילך. ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק כד
24 פרש"י בראשית ה, כד. וראה ב"ר רפכ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
22 דהרי כשהלך יעקב לחרן (זמן ההבטחה) הי' בן ע"ז שנה (רש"י תולדות כח, ט). ולהעיר מפרש"י על אמרו בהיותו בן פ"ד שנה "כי מלאו ימי" (ויצא כט, כא). וראה רמב"ן (בראשית ה, ד) דבימי אברהם יצחק ויעקב הי' הימים בעם שבעים ושמנים שנה. ועוד הרי כבר נאמר (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה (וראה מדרש הגדול " שם דגזירה זו באה לסיבת המבול). ועוד שיעקב בחיר שבאבות נביא הי' (ראה רש"י ויגש מה, כז), ובמכש"כ מאמהות (רש"י ויצא כט, לד) ומאברהם (וירא כ, ז). ואף שבאמירת יצחק "לא ידעתי יום מותי" הוזקקו לטעם שהגיע לפרק אמו (תולדות כז, ב ובפרש"י שם) י"ל דשאני התם כיון דאפליג אפליג (גיטין כח, א). וראה מפרשים עה"פ ויגש מז, ט. לעיל ע' 231 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק לב
49 ולהעיר שמצינו במ"א (בראשית ה, לב) "ויולד נח את שם את חם ואת יפת": א) שהכתוב מספר ע"ד לידתם, ב) נזכרים בפעם הראשונה – ואעפ"כלאנמנוכסדרתולדותם*כ"אמקדים"שם" החשוב שבכולם כפרש"י שם**, ועאכו"כ בנדו"ד*** אשר: א) הוזכרו כאן לא בשביל סיפור
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
44 ודוקא עי"ז "ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב. יבמות שם. המשך שמח תשמח תרנ"ז ע' 5 ואילך). וראה לעיל הערה 15, שע"י צדקה "נעשה מוחו ולבו זכים וכו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
28 נוסף על המפורש (יבמות סג, א) כל אדם שאין לו אשה אינו אדם. ובזח"ג (ז, ב. קט, ב. רצו, א) "פלג גופא". ועוד: "ויברך אותם ויקרא את שמם אדם" הי' רק כאשר "זכר ונקבה בראם" (בראשית ה, ב. וראה זח"א קסה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
25 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
46 משא"כ שם העצם: נח – זה ינחמנו (בראשית ה, כט). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה ב
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק לב
14 ואין להקשות מפרש"י פרשתנו (י, כא) "בן ת"ק שנה הי' נח כשהתחיל להוליד והמבול הי' בשנת שש מאות שנה נמצא שהגדול בבניו הי' בן מאה שנה" (וראה גם רש"י בראשית ה, לב. ו, ג) – כי אפ"ל ד"בן ת"ק שנה" (בראשית ה, לב) היינו כשנכנס לשנת ת"ק שלו (כדלקמן במש"נ "ונח בן שש מאות"). ועוד ועיקר: מפרש"י בראשית שם ("כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול") מוכרח, דכשהגיע המבול עדיין לא הגיע לעונשין, לבן מאה [ולשון רש"י בפרשתנו שם "בן מאה שנה" (ועד"ז בבראשית ו שם) עכצ"ל שהכוונה בשנת המאה שלו].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
18 בראשית ה, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
4 אבל אין להקשות למה לא תי' רש"י (לא על אתר, ולא כאן) מש"נ לפנ"ז (בראשית שם, ג) "ויאמר ה' לא ידון רוחי גו'" – כי* (נוסף לזה דזה ש"עד ק"ך שנה אאריך אפי" (רש"י שם) שייך (גם) לרחמים, הרי) בפסוק זה עדיין לא הייתה ההחלטה על העונש (דהמבול) בפועל, וי"ל דלכן נאמר "ה'" שהוא שם הרחמים. ועד"ז מש"נ לפנ"ז (בראשית ד, ט) "ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך גו'" – שהיא רק התחלת הדיבור, קודם אמירת העונש (ואדרבה, ע"פ פרש"י שם "בדברי נחת אולי ישוב כו'" ה"ז שייך למדת הרחמים), ואצל העונש בפועל נאמר (שם, י) רק "ויאמר" סתם. ודוחק. וצ"ע בבראשית (ה, כט): אשר אררה ה'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק לב
4 במפרשים (דברי דוד להט"ז ריש פרשתנו. וראה גם משכיל לדוד שם – ודלא כברא"ם שם ד"ה שני ח"ש) שלא הביא רש"י ענין היופי גבי אברהם כי באיש לא שייך מעלה זו – אבל אינו מתורץ מה שדורש רש"י רק ענין אחד? ומ"ש במשכיל לדוד שם (וראה ט"ז שם באו"א) שיש ב' ענינים ב"בלא חטא" – שמענישים בידי שמים (ע"פ פרש"י בראשית ה, לב) ובידי אדם, ע"ש (וראה בארוכה השקו"ט ברא"ם ושאר מפרשי רש"י שם) – אינו מרומז כלל ברש"י, והו"ל לרש"י לפרש כן בהדיא (כדלקמן בפנים). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י ד"ה זה ינחמנו
פסוק כט
9 רש"י בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
3 שלא בערך -- דנעשית מציאות חדשה נעלית יותר -- ,ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב). ולהעיר ששנים ביחד מגביהים משא יותר מכפלים דכאו"א (סוטה לד, א. הובא בפרש"י שלח יג, כג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
60 זח"ב קמח, ב. וביהל אור ע' שנח שהוא ע"ד שארז"ל (מדרש הגדול) עה"פ (בראשית ה, ג) שמקודם היו כקופין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה א
מקור מפורש
ברש"י ד"ה ויולד בן
פסוק כח
3 להעיר שכן משמע גם דעת פרש"י (בראשית ה, כח: שם כט) – נתבאר בארוכה בהתועדות (א) דש"פ בראשית תשד"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק לב
56 כלי יקר הנ"ל. וראה פרש"י לעיל (בראשית ד, כד) גבי למך. ולהעיר מפרש"י בראשית (ה, לב) שהקב"ה "כבש את מעיינו (של נח) .. שלא יהא יפת .. ראוי לעונשין".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י ד"ה זה ינחמנו
פסוק כט
24 ראה רש"י בראשית ה, כט. אבל ראה לקו"ש ח"י (ע' 93 ובהערות שם) שע"ד הפשט אין מוכרח שאותיות השם תהיינה בדומה ממש לאותיות שבטעם השם (ע"ש ובהערה 14 שם). ויש לחלק כי בנדו"ד המדובר בשם שניתן ע"י הקב"ה, ובאופן של שינוי שם הקודם, בכדי להדגיש ענין מסויים. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
9 בראשית ה, ב. וראה זח"א קסה, א. -- נוסף על המפורש (יבמות סג, א) כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, ובזת"ג (ז, ב. ועוד) -- ,פלג גופא".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
3 *) זח'יג מג, ב. שם רפג, ב. זחיב עו, א. ועוד. **) ראה רמב"ז עה'"ת בראשית ה, ב. ובספרים שנסמנו בניצוצי זוהר לזח"ב ע, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
40 זהר חדש (מהנ"ע) בראשית ה, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
52 בראשית ה, כד. וראה זח"א נו, ב. זו"ח בראשית כ, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
ברש"י ד"ה זה ינחמנו
פסוק כט
1321 בראשית ה, כט ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
115 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
66 בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
387 בראשית ה, כד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
122 בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
132 בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק לב
1101 אבל מ"ש "תמים הי' בדורותיו" – מובן ששייך ל"אלה תולדות נח .. ויולד נח שלשה בנים", כי, להיותו "בדורותיו", בדור המבול (הן לפי הפירוש "לשבח" והן לפי הפירוש "לגנאי"), לכן "ויולד נח (רק) שלשה בנים", ולא כמו כל אלו שנימנו לפניו שנאמר בהם "ויולד בנים ובנות", ע"ד שפירש רש"י לפנ"ז (בראשית ה, לב) "מה טעם כל הדורות הולידו לק' שנה וזה לת"ק, אמר הקב"ה, אם רשעים הם, יאבדו במים, ורע לצדיק זה, ואם צדיקים הם, אטריח עליו לעשות תיבות הרבה, כבש את מעיינו כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג), ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
483 רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד. וראה אוה"ת נצבים ע' א'רעו. סה"מ תרכ"ז ע' טז. תרנ"ה ס"ע יט ואילך. תרצ"ט ע' 207. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
220 בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
305 וכמ"ש (בראשית ה, ב) "ויברך אותם ויקרא את שמם אדם גו'", היינו ששם זה מורה על תכלית השלימות שבאדם (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
511 בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
442 בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
2894 שלכן לא מצינו זאת אצל שאר צדיקים שהיו לפנ"ז, כמו חנוך, ש"צדיק הי'" (פרש"י בראשית ה, כב), ואעפ"כ, לא נאמר עליו "וישמור משמרתי גו'" (תולדות כו, ה), וכן נח, ש"איש צדיק תמים הי'" (ר"פ נח), ואעפ"כ לא מצינו שקיים כל התורה כולה, ואדרבה: יש להוכיח שלא קיים כל התורה, שהרי לאחרי יציאתו מן התיבה נאמר "ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו'", "אמר, לא צוה לי הקב"ה להכניס מאלו ז' ז' אלא כדי להקריב קרבן מהם" (נח ח, כ ובפרש"י), ואם קיים כל התורה כולה, הרי גם לולי זאת שצוה לו הקב"ה להכניס מאלו ז' ז', הי' מחוייב ע"פ דין להקריב קרבן תודה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1833 בראשית ה, ב. וראה זח"ג קמה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
969 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
1754 ראה – לדוגמא – תורה שלמה עה"פ בראשית ה, ט (אות מז) ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
192 בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
902 ובפרטיות יותר: על תורה נאמר (משלי ג, טו) "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה", "כל חפצים לא ישוו בה", אפילו "חפצי שמים" (מו"ק ט, ריש ע"ב), והיינו, שהחילוק בין תורה למצוות* הוא כמו החילוק בין האדם עצמו לחפציו – עסקיו (כמו "ממצוא חפצך ודבר דבר" (ישעי' נח, יג), שלכן אסור לדבר בעסקיו בשבת (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסש"ו. וש"נ)), כי, התורה היא "דברי כאש" (ירמי' כג, כט), "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" (ברכות כב, א), כמו הקב"ה , כמ"ש (ואתחנן ד, כד) "ה' אלקיך אש אוכלה הוא"**, ועד שאין לחלק ביניהם; משא"כ מצוות הם רק " חפצי שמים" (ורק לאחרי ההתבוננות כו' רואים שייכותם ל"שמים" – א' מהלשונות של שבועה (ראה ברכות נג, ב. ובכ"מ), כיון שמורה על הקב"ה), וזהו גם מה שהמצוות נמשלו לאברים (מ"ע – רמ"ח אברים, ומל"ת – שס"ה גידים), שביחס להאדם עצמו, ה"ה כמו לבוש, כמ"ש (איוב יו"ד, יא) "עור ובשר תלבישני". וענין זה ישנו גם בתורה – שהרי מצות לימוד התורה היא א' מרמ"ח מ"ע. וזהו גם החילוק בין ס"ת למטפחת: ס"ת – תורה עצמה ("ספר תולדות אדם" (בראשית ה, א)), ומטפחת – לבוש (שלא יהי' ס"ת ערום), ענין המצוות שבתורה.
*) נוסף על החילוק בתורה גופא בין נגלה דתורה לפנימיות התורה – כמבואר באגה"ק (סכ"ו) בדברי הרע"מ (זח"ג קכד , ב) שפנימיות התורה , " דלית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת כו' ", היא עץ החיים , ונגלה דתורה , שבה יש קושיות ומחלוקת כו' , ועד לטענות של שקר (כמו " שנים אוחזין בטלית וכו' " (ריש ב"מ) , שברור הדבר שא' מהם אומר היפך האמת) [ובסגנון דהמאמר – לא הצירוף ד " קרש ", אלא " שקר " ] – הרי זה אילנא דטוב ורע , עץ הדעת , ששם שייך גם הענין דהיפך החיים ( " מאן דנפיל מדרגי' כו' " (נסמן באג"ק ח"ב ס"ע ד)) , כמ"ש (בראשית ב , יז) " כי ביום אכלך ממנו וגו' ".
**) ולהעיר מסנהדרין לט , סע"א : " אלקיכם כהן הוא .. טבילותא בנורא , דכתיב (ישעי' סו , טו) כי הנה ה' באש יבוא ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
999 בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1561 בראשית ה, ב. וראה תו"א ויחי מח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
222 רמב"ן בראשית ה, ג. וראה תקו"ז תס"ט (קי, א). ת"ע (קיט, סע"ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1569 בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1594 בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1525 בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
ברש"י ד"ה ויולד בן
פסוק כח
1990 בן – ל' בנין (*). וראה רש"י בראשית (ה', כח).
*) בגוכתי"ק – נשאר מקום פנוי . וראה גו"א לפרש"י שבהמשך ההערה ( המו"ל ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1085 רמב"ן בראשית ה, ג. וראה ת"ז תס"ט (קי, א). ת"ע (קיט, סע"ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
37 בראשית ה, ב. משפטים עו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
55 רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד. וראה אוה"ת נצבים ע' א'רעו. סה"מ תרכ"ז ע' טז. תרנ"ה ס"ע יט ואילך. תרצ"ט ע' 207. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג') ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
65 רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). ל"ת להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד. וראה אוה"ת נצבים ע' א'רעו. סה"מ תרכ"ז ע' טז. תרנ"ה ס"ע יט ואילך. תרצ"ט ע' 207. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
55 רמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במק"מ קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל עה"פ (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד. וראה אוה"ת נצבים ע' א'רעו. סה"מ תרכ"ז ע' טז. תרנ"ה ס"ע יט ואילך. תרצ"ט ע' 207. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני שנו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
עז במקורו : תכלית בריאת אדם בחומר וצורה כדי לזכך חומרו ושיהיה נעשה מן חומר צורה. וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, כמ"ש הרמב"ן שיש בזה כמה מדריגות ובחינות, מדריגות חנוך ואליהו שהיו מזככים כ"כ חומרם שנעשו מלאכים חיים וקיימים וכו' יעו"ש.
----- הערות וציונים -----
חנוך – ראה תיב"ע ומדרש אגדה בראשית ה, כד.
אליהו – ראה זח"א קנא, ב ושם רט, א.
שהיו מזככים כ"כ כו' – ראה ע"ח של"ט פ"א כי זהו מעלת הצדיקים לזכך גופם ולעשותן צורה וזהו הטעם שאין מיתה נזכר בצדיקים וראיה לדבר מאליהו ז"ל וכו' עיי"ש.
ויש בחינה כו' – מכאן עד הסוף כבר הובא לעיל סי' צ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות שצח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כט
239 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
18 בכללא דדכר ונוק'. . ויקרא שמם אדם כמ"ש בזוהר : בראשית ה, ב. וראה זהר בהקדמה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
19 זכר ונקבה בראם : בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: ורחל היתה יפ"ת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
47 זה ספר תולדות אדם : בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפז דיוקים בנוסח ברכת המזון ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
מט בראשית ה, ב. יבמות סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
209 אז ראה ויספרה. . ונק' ספר : איוב כח, כז. בראשית ה, א: זה ספר תולדות אדם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
228 בזהר. . בכללות דדכר ונוק'. . ויקרא שמם אדם : ע"פ בראשית ה, ב. זח"א נה, ב. קסה, א. ועוד. וראה גם לעיל ח"א ע' קצא, וס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ע' תנב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
13 ויתהלך חנוך את האלקים : בראשית ה, כד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
50 כי לקח אותו אלקים : בראשית ה, כד. וראה לקו"ש בראשית (כרך לה) ע' 11 הערה *55.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
46 ויקרא את שמם אדם ויברך אותם : בראשית ה, ב [בהיפך הסדר].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ויהי בעצם היום הזה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
130 שאמר לו ששמו אדם : בראשית ה, ב. ראה ב"ר פי"ז, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
253 זה ספר תולדות אדם : בראשית ה, א. ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תיז. ח"ג ע' תתקעט. נ"ך ע' נה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
427 זה ספר תולדות אדם : בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
638 כחנוך. . למרום. . בגופים : ראה בראשית ה, כד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שעב. וש"נ. תו"ח בראשית כו, ב ובהערה 16.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
28 ויתהלך חנוך : בראשית ה, כד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זהר כו' ת"ח ברזא דשמא קדישא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
28 זכר. . ויקרא. . ויברך אות"ם אלקי' : בראשית ה, ב [ושם: זכר. . ויברך אותם ויקרא את שמם אדם, וכנראה שהוא חיבור שני כתובים — בראשית ה, ב. א, כח].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
112 זה ספר תולדות אדם : בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
(וכמו חנוך ואליהו שעלו בגופם למעלה מצד עוצם בחי' הבטול דיש שבגופם יותר על ערך האין דנשמתם כמ"ש (בראשית ה, כד) ויתהלך חנוך כו' ואיננו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נה, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
7 ויקרא שמם אדם : בראשית ה, ב [בהשמטת תיבת ”את" — ראה הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' קכה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צז, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
15 זה ספר תולדות אדם : בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה קא, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
2 ויתהלך חנוך : בראשית ה, כב. כד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
200 ויתהלך חנוך : בראשית ה, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת פא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
888 זכר . . אותם : בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מונה מספר כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
125 זה ספר תולדות אדם : בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1029 זו"נ בראם ויברך : בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על חומותיך ירושלים כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
95 זכר ונקבה בראם ויברך אותם : בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו דכתיב מגיד דבריו ליעקב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
1644 לאברהם שהי' דור ך' מאדה"ר : תנחומא לך יא. אבות פ"ה, מ"ב. בראשית ה, א ואילך. נח יא, י ואילך.
[edn_175_ג] נדפס גם בהוספות לכש"ט קה"ת סע"ג. ובמהדורת תשנ"ט סצ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
163 אדה"ר חי אלף שנה : ראה בראשית ה, ה. ב"ר פי"ט, ח. במד"ר פי"ד, יב. סהמ"צ להצ"צ קח, סע"ב. ולהעיר מת"ז סת"ע קלח, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
34 זה ספר תולדת אדם : בראשית ה, א. בבוך 810 כאן ובשורה שלאח"ז: תולדות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
32 דתושי' הוא תורה : ראה מדרש תהלים ז, א. סנהדרין כו, ב. ז"ח מדהנ"ע בראשית ה, ד. עה"כ להסה"ד מערכת תושי'. אגה"ק סכ"ב. תו"א (ואוה"ת) יתרו סז, ב (ע' תשעח ואילך). לקו"ת בחוקותי מט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
141 בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'תה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
580 כתיב: בראשית ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א
מקור מפורש
ברש"י ד"ה זה ינחמנו
פסוק כט
12 בראשית ה, כט. וראה פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע למנצח על השמינית
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
31 זכר ונקבה בראם. . ויברך אותם : בראשית ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
65 זכר ונקבה בראם כו' ויברך אותם : בראשית ה, ב [בלי תיבת כו']. וראה בראשית א, כז [ושם: ברא אותם]. כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כד
94 חנוך. . שעלו למרום : ראה בראשית ה, כד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שעב. וש"נ. תו"ח בראשית כו, ב ובהערה 16.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר