575
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
לשון הברכה לקבוצת חתנים וכלות שיחיו אור ליום הרביעיי, כ"ב כסלו: היתשמיג
הערות
- 61. להעיר מדבר משנה: בתולה נישאת ליום הרביעי (כתובות בתחלתה), רת לבנה (ראה תולעת יעקב הובא בשל"ה שער האותיות (קא, ב), ובאוה"ת ויחי שסא, ב). וראש וסוף שלה ליום הרביעי.
- 2. ראה לקוטי לוי יצחק אגרות, ע' רה.
- 3. מעלת הרבים והציבור, וד,כולנו כאחד* (עיין תניא פ' לב).
- 64. כהסדר דכ"ק מו"ח אדמו"ר ברוב הפעמים ככולם -- ,בגשמיות וברוחניות'.
- 65. דדבר חשוב צריך הכנה (ביצה ב, ב. וראה אנציקלופדיא תלמודית ערך הכנה בתחלתה. וש"נ). ומזה מובן שככל שתגדל החשיבות -- תגדל ההכנה, הכנה רבה וכו
- 6. מתאים לחידוש עיקרי בחתונה ונישואין -- גילוי כח הא"ס (נתבאר בארוכה בהמשך שמח תשמח תרנ"ז, ע' 5 (סה"מ תרנ"ז עי קעז) ואילך).
- 7. ד) בעצמו ובעולם.
- 8. משלי ו, כג
- 9. כי התומ"צ ממשיכים כל הברכות וכלים להם. ועפמשינ אם בחוקותי גו' מצוותי גו' ונתתי גשמיכם גו' (ר"פ בחוקותי וברמב"ז).
- 0. במקום שכבר ישנם.
- 1. וכפירוש חז"ל: ויתז לך -- יתן ויחזור ויתן (ב"ר פס"ו, ג. הובא בפרש"י עה"פ תולדות כז, כח).
- 12. ראה לקו"ת פקודי (ד, ד ואילך). ביאוה"ז -- לאדהאמיצ (וארא לז, ד). להצ"צ (וארא ע' קפח ואילך).
- 3. שלא בערך -- דנעשית מציאות חדשה נעלית יותר -- ,ויקרא את שמם אדם" (בראשית ה, ב). ולהעיר ששנים ביחד מגביהים משא יותר מכפלים דכאו"א (סוטה לד, א. הובא בפרש"י שלח יג, כג).
בראשית רבה ס״ו:ג׳ - הטקסט מספריא
וְיִתֶּן לְךָ, יִתֵּן וְיַחֲזֹר וְיִתֶּן לְךָ. יִתֶּן לְךָ בְּרָכוֹת, וְיִתֶּן לְךָ כְּבִישָׁן. יִתֶּן לְךָ שֶׁלְּךָ, וְיִתֶּן לְךָ שֶׁל אָבִיךָ. יִתֶּן לְךָ שֶׁלְּךָ, וְיִתֶּן לְךָ שֶׁל אָחִיךָ. רַבִּי אַחָא אָמַר יִתֶּן לְךָ וְיִתֶּן לְךָ אֱלָהוּתָא, אֵימָתַי לִכְשֶׁתִּצְטָרֵךְ לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שופטים טז, כח): וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהִים זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֱוֵי זוֹכֵר לִי אוֹתָהּ הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכַנִי אַבָּא יִתֶּן לְךָ וְיִתֶּן לְךָ אֱלָהוּתָא. מִטַּל הַשָּׁמַיִם, זֶה הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טז, ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, זֶה הַבְּאֵר שֶׁהָיְתָה מַעֲלָה לָהֶם מִינֵי דָגִים שְׁמֵנִים יוֹתֵר מִדַּאי. וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, כְּדִכְתִיב (תהלים סו, טו): עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָךְ. וְרֹב דָּגָן, אֵלּוּ הַבַּחוּרִים, דִּכְתִיב (זכריה ט, יז): כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָּפְיוֹ דָּגָן בַּחוּרִים. וְתִירשׁ, אֵלּוּ הַבְּתוּלוֹת, דִּכְתִיב (זכריה ט, יז): וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת. דָּבָר אַחֵר, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, זוֹ צִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג, ג): כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן. וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת. דָּגָן, אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים. תִּירשׁ, אֵלּוּ הַנְּסָכִים. דָּבָר אַחֵר, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, זוֹ מִקְרָא. וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, זוֹ מִשְׁנָה. דָּגָן, זוֹ תַּלְמוּד. תִּירשׁ, זֶה אַגָּדָה.
רש"י על בראשית כ״ז:כ״ח - הטקסט מספריא
ויתן לך. יִתֵּן וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן (בראשית רבה). וּלְפִי פְשׁוּטוֹ מוּסָב לְעִנְיָן הָרִאשׁוֹן: רְאֵה רֵיחַ בְּנִי שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּבָּ"ה כְּרֵיחַ שָׂדֶה וְגוֹ' וְעוֹד יִתֵּן לְךָ מִטַּל הַשָּׁמַיִם וְגוֹ':
מטל השמים. כְּמַשְׁמָעוֹ; וּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה יֵשׁ לְהַרְבֵּה פָנִים:
האלהים. מַהוּ הָאֱלֹהִים? בַּדִּין; אִם רָאוּי לְךָ יִתֵּן לְךָ וְאִם לָאו לֹא יִתֵּן לְךָ, אֲבָל לְעֵשָׂו אָמַר מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, בֵּין צַדִּיק בֵּין רָשָׁע יִתֵּן לְךָ; וּמִמֶּנּוּ לָמַד שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁעָשָׂה הַבַּיִת סִדֵּר תְּפִלָּתוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בַעַל אֱמוּנָה וּמַצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין לֹא יִקְרָא עָלֶיךָ תִּגָּר, לְפִיכָךְ וְנָתַתָּ לָאִישׁ בְכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ (מלכים א, ח'), אֲבָל נָכְרִי מְחֻסַּר אֲמָנָה, לְפִיכָךְ אָמַר אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי (שם), בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי תֵּן לוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרָא עָלֶיךָ תִּגָּר:
ויתן לך THEREFORE GOD GIVE THEE — May he give thee and give thee repeatedly (Genesis Rabbah 66:3). However, according to its real meaning it must be connected with the preceding statement — viz., with the words, “See, the smell of my son, which the Holy One, blessed be He, has given him is like the smell of the field etc.“ And may He also give thee of the dew of heaven
מטל השמים OF THE DEW OF HEAVEN — Take it in the ordinary sense of the words; but there are Midrashic explanations giving many different meanings
האלהים GOD [GIVE THEE]—What denotes the use here of the Divine Name אלהים which signifies God in His attribute of Justice? May He act in justice! If you are worthy of it may He give it to you, and if not, let Him not give it to you. But to Esau he said, (Genesis 27:39) “The fat places of the earth shall be thy dwelling” —whether you be righteous or wicked He will give you this. From him (Isaac) did Solomon learn when he built the Temple how to compose his prayer (having in mind a similar idea): An Israelite who is a man of faith and acknowledges that God’s judgment is just will not reproach You;—therefore (1 Kings 8:39) “Render unto every man (Israelite; 1 Kings 8:38) according to his ways whose heart thou knowest”. A stranger, however, is lacking in faith; therefore Solomon said, (1 Kings 8:43) “Hear thou in heaven … and do according to all that the stranger calleth to thee for — whether he be worthy or unworthy grant him his request in order that he may not reproach You. This explanation of האלהים is found in an old and correct text of Rashi.
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כד ‹ ט'שנג לקו"ש ח"כ ע' 575
לקוטי שיחות 1
- כרך כו ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ו ‹ 345 לקו"ש ח"כ ע' 575
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.