על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תמ
מקור מפורש
בפרק זה
2 כל עמל . . נס"ו: אגה"ק סי' כח. עיין שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתי
מקור מפורש
בפרק זה
12 בא אל פרעה : ר"פ בא.
בד"ה בא , העת"ר : המשך תער"ב ח"ב ע' תתמא.
ר"ח : (ולא תחלת החודש, כי) הוא ביחס לכל ימי החודש כמו ראש לאיברים, שחיותם כלול מתחלה בראש והראש – מנהיגם (מאמרי ר"ה תש"א ועוד – לבעל ההילולא. לקו"ת דברים נה, ג. עט"ר בתחלתו).
בעשתי . . לחודש : דברים א, ג. ולהעיר מאוה"ת להצ"צ שם על הפסוק שלפניו אחד עשר יום.
יום ההילולא : בש"ק פ' בא בשעה שמונה בבוקר שנת ה'תש"י.
זכרון . . שונא : תפלת מוסף ר"ח. ועיין אבודרהם הפי'.
עמלו . . בחייו : להעיר מסנה' (צט, ב) עה"פ נפש עמל עמלה לו ועה"פ אדם לעמל יולד. ד"ה אר"א אדם לעמל יולד, תרפ"ט.
שעמלה נפשו בחייו : אגה"ק סי' כח.
וחי בהם : אחרי יח, ה. עיין רמב"ן שם. אור תורה להה"מ. לקו"ת שה"ש סד"ה לסוסתי (הראשון). אוה"ת להצ"צ פ' אחרי.
התוהמ"צ חדורים אהבת השם ויראת השם : שאז קיומן אמתי כו' (תניא רפ"ד. קונטרס העבודה ס"ב). וראה פירוש להרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
ותוקף . . לתקופת : להעיר מברכות (נט, ב) בתקופתה כו'.
עשרים שנה : להעיר מירוש' סוטה (פ"א, ה"ח) – בשמשון, שנקרא ע"ש של הקב"ה כו' שמש כו' הוי' (סוטה י, א) – כתוב אחד אומר כו' שהיו הפלשתים יראים ממנו כו'. וכיון שבכתוב נאמר (לנוסחת הירושלמי – תוד"ה מעבירם שבת נה, ב) וישפוט את ישראל, מובן שזהו העיקר, אלא שהי' אפשרי עי"ז שהיו הפלשתים יראים כו'. ולהעיר מלקו"ת במדבר ד"ה מבן עשרים.
לההסתלקות : לביטוי הסתלקות , יש להעיר מהמאמר שניתן ליום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני פ"א), דמפרש מש"כ בזהר כד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דהיינו שנמשך יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין (אלא שהגילוי הוא בבחינת רוממות).
פרשת בא : אל פרעה. להעיר מזח"ב (לד, א) אדרין בתר אדרין כו', ופי' (בד"ה בא, העת"ר) שזהו לשבור עצמות קליפת פרעה וזהו בכחו של משה דוקא, ואני הכבדתי גו' נעשה עי"ז ואכבדה בפרעה גו'. ולהעיר מתורת הבעש"ט עה"פ כי תראה חמור שונאך רובץ גו' (היום יום ע' כג), המשך זאת חנוכת המזבח, תר"ם בתחלתו.
– השייכות להסתלקות בפרט מובן מל"ת להאריז"ל (תהלים פד, ז).
לתחיים המתים : שכמה זמנים בזה וצדיקים גמורים יקומון כו' (זח"א קמ, א). וראה תוד"ה אחד פסחים (קיד, ב) דכשיבנה המקדש משה ואהרן יהא עמנו (וראה ג"כ יומא ה, ב), וברמב"ם הל' מלכים ספי"א פס"ד דבנין ביהמ"ק קודם לקיבוץ גליות.
הקיצו . . עפר : כי טל אורות טלך גו' ישעי' (כו, יט). וראה כתובות (קיא, ב) כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרצד
מקור מפורש
בפרק זה
ראה אגה"ק סי' כח:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קנא
מקור מפורש
בפרק זה
- לשון רבינו הזקן באגה"ק סימן כח, וי"ל שזהו כוונת רז"ל (אבות פ"ו) "שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו כו' אלא תורה ומע"ט" בשעת ממש -
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קצב
מקור מפורש
בפרק זה
- לשון רבינו הזקן באגה"ק סימן כח, וי"ל שזהו כוונת רז"ל (אבות פ"ו) שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו כו' אלא תורה ומע"ט בשעה ממש -
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'קסז
מקור מפורש
בפרק זה
ה) איני יודע אופי אותם שהשפיע עליהם בעירו, אבל בכלל הי' צריך לבאר להם הענין של אהל צדיק הדור ומרומז ג"כ בגמרא במרז"ל דכלב נשתטח על קברי אבות, אשר משם מובן שעי"ז ניצול מעצת כו' ואדרבה עוד ירש חלקם, אשר לכן גם עליהם ליפות את כחו ולתת לו פתקאות וכיו"ב, כיון שאין ביכולתם לבקר בעצמם על ציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובטח ימצא אותיות המתאימות להסבירם בזה, ויעויין ג"כ אגה"ק סי' כ"ח וביאורו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רסז
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ק סי' כח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
* אגה"ק סי' כח. ועייג"כ לקו"ת חקת נח, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה סידור שער הל"ג בעומר (דף דש, סע"ב. שז, סע"ב). אגה"ק סי' כח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 כל . . הארץ : אגה"ק סי' כח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
ראה אגה"ק סי' כח:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 וי"ל טעם ההוספה* – ובהקדים תמי': הרי, לכאורה, ה"ז הדגשה לגריעותא – ע"פ מרז"ל (כתובות קג, ב) "מת בע"ש סימן יפה לו במו"ש סימן רע לו"? אך הדיוק בזה הוא – "בע"ש סימן יפה לו", וכדפירש"י: "שיכנס למנוחה מיד": אבל עבור "צאן מרעיתו" של נשיא ישראל – הרי אדרבה: מכיון ש"בעת פטירת צדיקי עליון כו'" הוא "עת רצון המתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלמ"ט" ש"מאיר חסד ה' מעולם עד עולם על יראיו ופועל ישועות בקרב הארץ כו'" (אגה"ק סי' כח. וראה שם סי' זך וביאורו) – לכן דוקא במוצאי שבת, כשמתחילה העבודה דימות החול ("בקרב הארץ"), זקוקים ביותר להשפעה וגילוי זה. ולכן נשיאי ישראל, שבעיקר חושבים לא ע"ד עליות שלהם כ"א דואגים על מצבם על בנ"י** ובפרט במוצאי שבת, שזקוקים לבשמים (מפני עזיבת הנשמה יתרה***) ולאמירת אל תירא עבדי יעקב (לקו"ת בלק עב, ב), וגם בעת הסתלקותם לא יעזבו צאן מרעיתם – ניחא להם יותר**** שה"מוצאי שבת" של צאן מרעיתם יהי' בתכלית העילוי – מאשר העילוי שלהם ("שיכנס למנוחה מיד") – בע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 תנחומא חוקת ח בסופו. פרש"י שם יט, כב. וראה ע"ז כג, ב: פרה דחטאת קריי' רחמנא. וראה אגה"ק סי' כח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
2 מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ובטח ימצא אותיות המתאימות להסבירם בזה, ויעויין ג"כ אגה"ק סי' כ"ח וביאורו... \ (ממכתב ט' תמוז תשי"ג)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי - בין המצרים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 "כנודע שכל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה בבחי' העלם והסתר מתגלה ומאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה בעת פטירתו" (אגה"ק סי' כח. וראה סידור שער הל"ג בעומר (דש, ב־ג)), ומובן שעד"ז הוא בכל שנה ביום פטירתו כידוע פי' האריז"ל עה"פ הימים האלה נזכרים ונעשים (רמ"ז בספר תיקון שובבי"ם. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה אגה"ק סי' כח. סידור שער הל"ג בעומר דש, סע"ב ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה גם אגה"ק סי' כח: פועל ישועות בקרב הארץ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בשלח, י"א שבט ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
64 אגה"ק סי' כח (קמח, א).
פתיחה בהקשר
אור תורה וישלח מד
מקור מפורש
בפרק זה
כא תקנתי ע"פ המפורש לקמן סי' רמד .
----- הערות וציונים -----
ב' מיני יצה"ר כו' – ראה סי' שסג.
עבירה כשמה כן היא כו' – שם סד"ה והנה. סי' תנו ד"ה וכן.
העובד מאהבה יש לו התלהבות – ראה סי' לה ד"ה ושמעתי.
יששכר . . י"ש שכ"ר – זח"א קנח רע"א. וראה צוה"ר סי' ק.
אש אוכלה הוא כו' – ראה סי' קנח-ב. ובתורי זהב פ' צו ד"ה א"י בדרך רמז: פירש הרב הוותיק איש אלקי מו"ה דוב בער מק"ק מעזריטש כי ה' אלקיך אש, היינו התלהביות שבוער באש בעת עבודתו אוכלה הוא, כביכול זהו אכילתו, היינו התענוג ושעשועים של ה' ית', ע"ד ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, והתרגום וחדו בנפשיהון, כאילו אכלו ושתו, וע"ד ישראל מפרנסין לאביהן שבשמים. וכן הובא בזכרון זאת, פ' אמור סד"ה קדושים יהיו, בשם הרה"מ.
שאמרו רז"ל ויקרא לו כו' – ראה ריש סי' נא. ורג"כ סי' רכט.
וז"ס כל הנשמה כו' בבחי' מטי ולא מטי – ראה סי' רל.
מעורר הרצון – ראה סי' שכה.
נעשה מאותיות רצו"ן צנו"ר – ראה תניא אגה"ק סי' כח. וראה תשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר זי"ע סי' יד (אג"ק ח"ב ע' קיט). ועיין אוה"א כג, ב ובכתבי קודש לא רע"ג: רצון הוא אותיות צינור, פי' הרצון הוא המשפיע לכל המדות.
עולם הדבור נקרא אמונה – עולם הדבור הוא השכינה (כמבואר לקמן סי' צ ד"ה וזהו אילה, וריש סי' שב וסי' ת) שנקראת אמונה, כדלעיל סי' יח.
וכתיב ה' דברך נצב בשמים – ראה סי' רלג. תניא שעהיוה"א פ"א.
שם א"ל הוא הראשון מי"ג ת"ד – ראה לקוטי שיחות ח"ד ע' 1348 ואילך (ובמילואו – עם הוספות – באגרות קודש ח"ב ע' שסט) ע"ד ד' שיטות בזה עם ציוני כל המקורות.
וזאת המדה נקראת די כו' – ראה סי' רמד. וראה סי' כא ובהערות שם.
כל העולמות וכל הנבראים ע"י מדה זו כו' – ראה סי' עג.
שהחכמה שהוא יוד נקרא עיוני – ראה סי' כד ד"ה וכדי להבין, וסי' קעט-ב ד"ה ונאמר בו. ראה ג"כ סי' כב וריש סי' נא.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה
מקור מפורש
בפרק זה
1 למה נסמכה פ' מיתת מרים : הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. נעתק מכת"י 1156 עו, ב.
מאמר זה הוא ביאור על אגה"ק סי' כח. וראה שיעורים בס' בתניא. ליקוט פירושים — חיטריק על סימן זה. (איזה הערות ומראי מקומות כאן נעתקו מליקוט פירושים).
באגה"ק שם כתוב: מה שכתב למחותנו הרב הגאון המפורסם איש אלקים קדוש ה' נ"י ע"ה פ"ה מו"ה לוי יצחק נ"ע אב"ד דק"ק בארדיטשוב לנחמו על פטירת בנו הרב החסיד מו"ה מאיר נ"ע.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה
מקור מפורש
בפרק זה
26 מים החיים לתוך אפר פרה : ראה אוה"ת חוקת ע' תשצז: ענין פרה אדומה פי' בפנ"י על התשובה [ראה שם ע' תשעא: ”בחי' בע"ת שזהו אפר ע"ג מים", שם ע' תשעד, תשעו, ושם ע' תת: ”אפר פרה כענין העלאת האבק עד כסה"כ והוא ענין בע"ת". פי' הפנים יפות — נתבאר באוה"ת שם ע' תשעו], (וכ"מ באגה"ק סי' כח בד"ה למה נסמכה פ' פרה כו' יעו"ש), והיינו כי הזאת מי חטאת הוא ע"ד וזרקתי עליכם מים טהורים כו' וכן ע"ד ואת רוה"ט אעביר כו'. . וע"י התשובה מחזיר הניצוצות שנפלו לג"ק לקדש ממש, וכ"ה בענין טהרת הטמא ע"י עפר הפרה כמ"ש באגה"ק סי' הנ"ל.
נתבאר באוה"ת חקת ע' תשפז. תשצו. תתג. סה"מ תרכ"ט ע' רסד. ענין מים חיים נתבאר בלקו"ת חוקת ס, ג. באוה"ת בראשית נג, ב. ושם בדף נד, א. בהקיצור ”ונשרף עד שנעשה אפר, וע"י המים חיים. זהו ענין שלום לרחוק שנעשה קרוב וממשיך מבחי' אחכמה והיא רחוקה ממני, לטהר מטומאת מת זמ"ל דתהו". ע"ש.
באוה"ת מג"א ע' ב'שעב מבאר: ”דכדי להיות אתהפכא חשוכא לנהורא צ"ל נמשך ממקום גבוה יותר כן נתבאר בענין מים חיים דאפר פרה", ע"ש. נזכר באוה"ת ויקרא כרך א ע' שיד. נ"ך כרך א ע' תרסג. ובאוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקצד. סה"מ תרכ"ז ע' ריג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו למה נסמכה פ' מיתת מרים לפ' פרה
מקור מפורש
בפרק זה
31 ח"ס דא"א : באוה"ת מארז"ל וענינים ע' נט כ' שכאן מבאר ההפרש בין מ"ד דקרבנות למ"ד דפרה שזהו מז"א וקידוש מי חטאת ממזלות דא"א. וראה גם באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקסב.
וענין חכמה סתימאה דא"א מבואר בביאה"ז להצ"צ כרך א ע' שלח: ”שהיא למעלה מחכמה הנגלית שהיא מקורה".
נזכר בלקו"ת שה"ש מח, ב (ונעתק גם בסה"מ תרכ"ז ע' סג). באוה"ת מג"א ע' ב'שעא-ב. כי תצא ע' תתרכ בסופו. בראשית כרך ו תתרצו, ב (”שלכן נק' קידוש מי חטאת לפי שהוא המש' ממו"ס כו'").
ע' פ' חוקת ע"פ ויקחו אליך אות ב' [לקו"ת חקת ס, ג: ומים חיים הוא מקור החכמה שנק' מים חיים בחי' מעין וכמ"ש והחכמה מאין תמצא והוא מבחי' טלא דבדולחא מקור החכמה סתימאה כידוע (ומבואר בזהר פ' תזריע דמ"ט ע"א, ועיין בזהר תרומה דקע"ח סע"ב בספרא דצניעותא פ"ה. וע' מ"ש באגה"ק ד"ה למה נסמכה פ' מרים כו')]. ע' פ' בלק בביאור ע"פ מי מנה אות ב' [לקו"ת בלק סט, ג: ”ומקור הבירורים הוא ע"י מו"ס דא"א וכמ"ש באג"ה בד"ה למה נסמכה פ' מרים"]. ע' בביאור ע"פ כי על כל כבוד חופה אות ב' [לקו"ת שה"ש מח, ב: מו"ס הוא מקור כל הבירורים כי מ"ש בחכמה אתברירו שרשה מן מו"ס הנעלם ששם עיקר הבירור (כמ"ש בד"ה למה נסמכה כו'')]. ע' פ' בהעלותך בביאור ד"ה הנה השמן [לקו"ת בהעלותך לא, א: ”ועיקר הבירורים הוא במו"ס דהיינו בירור עולם התיקון מעולם התהו ושבירת הכלים שנפלו לבי"ע כו' כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח"].
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מראיהם ומעשיהם
מקור מפורש
בפרק זה
5 ד' חיות הן במרכבה וכידוע : ראה אגה"ק סי' כ"ח (קמז, ב). לקו"ת נשא כח, סע"ג. אוה"ת משפטים כרך ח' ע' ג'יח ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה בהעלותך לא א
מקור מפורש
בפרק זה
ועיקר הבירורים הוא במו"ס דהיינו בירור עולם התיקון מעולם התהו ושבירת הכלים שנפלו לבי"ע כו' כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה פנחס עז ב
מקור מפורש
בפרק זה
ואע"ג שהקרבן עיקרו המשכת מ"ד מז"א כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח מ"מ הרי כתיב וישע ה' אל הבל המשכת ש"ע נהורין וע' בהרמ"ז ר"פ צו קה"ק תלת רישין כו'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א פרשת במדבר ולא יבאו לראות כבלע את הקדש
מקור מפורש
בפרק זה
והנה ענין שע"י חטא עה"ד נמשך המיתה במ' הוא תיקון עה"ד טו"ר בחי' עולם התוהו מ"ש וימלוך וימת שה"ע עולמות הפירוד כו' ולכן דוקא במיתתם רואים לאחר שעי"ז מעלה מ"ן מעולם התוהו מבחי' זמ"ל דמתו, ועי"ז נמשך מ"ד ממו"ס כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח שלכן מיתת צדיקים מכפרת כמו פרה כו' שענין הפרה הוא טהרת טומאת מת היינו תיקון זמ"ל דתוהו כו' כמו"כ מיתת צדיקים כו', ולכן במיתתם רואים בחי' גילוי האור דתוהו מה שעז"נ כי לא יראני האדם וחי שהוא גילוי יותר מן האור שבעולם התיקון שנמשך ע"י מסכים ופרסות, ועפי"ז י"ל ענין אין התו' מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה שכדי שיזכה לגילוי אור התו' הוא ע"י שממית עצמו דוגמת במיתתם רואין, אלא שלפי שגילוי זה אינו בבחי' ראי' עצמה כ"א קיום התו' שהיא ג"כ בחי' לבוש עוטה אור כשלמה, ע"כ א"צ למיתה ממש כ"א שממית עצמו ע"ד למס"נ באחד בק"ש כו', ולכן עכ"ד פ"נ ממש לפי שהי' גילוי בפ"מ כו' משא"כ קיום התו' כנודע ההפרש בין חכם לנביא באגה"ק סי' י"ט שהנביא רואה השגת המהות משא"כ החכם כו' ולכן ג"כ בנביא מתבטלי' חושיו כו' אף שעי"ז רואה באספקלריא המאירה שעז"נ כי לא יראני יבמות ספ"ד דמ"ט ע"ב מ"מ מתבטלי' הרגשותיו כו'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א דרושים לחג השבועות והי' אמונת עתך
מקור מפורש
בפרק זה
דהטומאה היא דביקת המקיף על האדם שהרי נטמא גופו עי"ז וצריך טהרה משא"כ בשעטנז שכשפושט הלבוש ליכא האיסור, גם אפ"ל ענין טהרות הוא להיות ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו' ועמ"ש בביאור דאלה מסעי בענין שגזרו טומאה על ארץ עו"כ אפי' על אוירה, לפי ששם נמשך ההשפעה דרך התלבשות בבחי' עשי' וכתי' אף עשיתיו הפסיק הענין, וזהו אין צו אלא ע"ז כו', ובחי' זו זהו שיהי' לע"ל שאז ואת רוה"ט אעביר מן הארץ ואי' במא"א שי"א אבות הטומאה הן י"א כתרי מסאבותא כו', וע"י שיהי' אעביר מן הארץ אזי יהי' גילוי סוכ"ע כנז' בביאור כי על כל כבוד חופה וסד"ה וידעת היום שאזי עי"ז ומלאה הארץ דעה בחי' גילוי סוכ"ע, וזהו ודעת זה סדר טהרות שעי"ז יהי' גילוי דעת עליון סוכ"ע וידעת היום כו', ועמ"ש בד"ה ה' לי בעוזרי בענין הבא לטהר מסייעין אותו כו', וי"ל עוד כמ"ש במא"א אות ג' סעיף י"ח סוד גלות השכינה כו' עד רדת מל' דעשי' כו' ולכן צריך לטהר ולזכך מדת מלכותו ית', וטהרה זו דוקא ע"י הדעת כי בקליפות אין בהם רק ב' מוחין חו"ב כו' ודעת עולה עד הכתר, וזהו אל יתהלל החכם כו' כ"א כו' השכל וידוע אותי, וידוע דוקא, וז"ש רוח דעת ויראת ה' כי הדעת נשמה ופנימי' לכל המדות כו', ולע"ל כתי' ומלאה הארץ דעה כו', וגם דעת לשון חיבור ושמי ה' לא נודעתי להם כו', וגם משכן העדות עדות אותיות דיעות, כי אל דיעות הוי' כו', גם אפ"ל כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח ההפרש בין קרבנות לפרה אדומה הבאה לטהר מטומאת מת, שהקרבנות ממשיכי' מ"ד דז"א אבל ע"י אפר הפרה ומים חיים נמשך ממו"ס כו', וגדול כח זה להפך ולהעלות מטומאה לטהרה מגקה"ט משא"כ הקרבנות רק לברר ק"נ כו', וזהו ודעת זה סדר טהרות כי דעת הוא מבחי' כתר, שכשהכתר נמנה אין הדעת נמנה כו', ומשם נמשך ענין הטהרה וזרקתי עליכם מ"ט וטהרתם, שאף הטמא יהי' נעשה טהור זה נמשך דוקא מבחי' שלמעלה מהחכ', שהחכמה נמשך רק הבירור לברר הטוב מהרע אבל זה שהטמא יהי' נהפך לטהור נמשך מלמעלה מהחכ', וכמ"ש מי יתן טהור מטמא לא אחד ופי' ברבות ר"פ חקת דר"ל יחידו של עולם, דהיינו אא"ס השורה בבחי' כתר, ולכן אמר שלמה על מצות פרה אחכמה והיא רחוקה ממני, כי היא נמשך מלמעלה מבחי' הבירור שע"י החכ', וזהו נמשך ע"י הדעת, דהנה כתי' כי ה' יתן חכ' מפיו דעת, ופי' ברבות כי תשא פמ"א משל למלך שהי' לו בן בא בנו מבית הספר מצא תמחוי לפני אביו נטל אביו חתיכה א' ונתנה לו מה עשה בנו א"ל איני מבקש אלא מה שבתוך פיך מה עשה נתנה לו ולמה על שהי' מחבבו נתן לו מתוך פיו הוי הוי' יתן חכ' וכל מי שהוא מחבבו יותר מפיו דעת עכ"ל.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת להבין כללות ענין מצות פרה אדומה
מקור מפורש
בפרק זה
הפרה שמעשיה בחוץ זהו ע"ד מ"ש ומשם יפרד והי' לד' ראשים שמבחי' נהר היוצא מעדן להשקות את הגן נמשך אח"כ ומשם יפרד והי' לד' ראשים וד' נהרות אלו הם ד' מלכיות מצרים בבל כו', א"כ זה רומז על בחי' מ"ש וישלחהו ה' אלקים מג"ע כו' ויגרש את האדם כו' וע' מזה במד"ר פ' בראשית פכ"א שארז"ל ויגרש הראה לו חורבן בהמ"ק כמד"א ויגרס בחצץ שיני איכה ג', והיינו כי ענין חורבן בהמ"ק ופיזור ישראל זהו ע"ד וישלחהו מג"ע וכמבואר במד"ר בפתיחתא דאיכה בד"ה רבי אבהו פתח והמה כאדם עברו ברית וא"כ זהו ענין השילוח מנהר היוצא מעדן להשקות את הגן בבחי' ומשם יפרד והי' לד' ראשים וע"ז בא מעשה הפרה הרומזת לבחי' ד' נהרות הנ"ל והוא ענין התשובה שע"ז רומז העפר ומים חיים שהן בחי' רו"ש כמבואר בלק"ת בד"ה וידבר ה' כו' זאת חקת התורה כו', ובאגה"ק סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה שהקרבנות אין מכפרין אלא על השגגות כו' משא"כ אפר הפרה שהוא בחי' תשובה ממשיך מבחי' טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך שארז"ל שאלו להקב"ה חוטא מה יהי' עונשו אמר הקב"ה יעשה תשובה ויתכפר לו וזהו ענין וזרקתי עליכם מים טהורים.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת ענין פרה אדומה
מקור מפורש
בפרק זה
(וכ"מ באגה"ק סי' כ"ח בד"ה למה נסמכה פ' פרה כו' יעו"ש), והיינו כי הזאת מי חטאת הוא ע"ד וזרקתי עליכם מים טהורים כו' וכן ע"ד ואת רוח הטומאה אעביר כו', וכ"נ
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת ענין פרה אדומה
מקור מפורש
בפרק זה
וביאור ענין מ"ח הנה במא"א מם סט"ז מים חיים נק' הטיפה כי יורדת מהמוחין הנק' חיים ויוצאת דרך יסוד הנק' אל חי והוא שם ע"ב כו' עכ"ל, וע"ש אות ח' סעיף כ' חיים נק' המוחין כו', ואפ"ל כי מים חיים זהו כשהטיפה נמשכת ממוחין דאבא שנק' ומעיין מבית ה' יצא אבל כשנמשכה מבינה הנק' ונהר יוצא מעדן כו' נק' מים סתם שזהו נק' אור מים רקיע ועזח"ג אמור ד"ק ע"ב אימתי זיווגא דכנ"י במלכא קדישא שלח לי' אחותי בת אבי היא כו' ובבה"ז כשמקבל ממוחין דאבא נמשכו נשמות חדשות משא"כ ממוחין דאימא רק לחדש הישנות, וע' בלק"ת בשה"ש ע"פ ששים המה מלכות בענין ומעיין מבית ה' יצא כו' אז והשקה כו', ולכן בפרה לטהר צ"ל ע"י מים חיים כו', והעלאה לזה הוא אפר הפרה דאתהפכא חשוכא לנהורא ולא אתכפי' לבד כו' וכשהז"א מקבל מוחין דאבא נק' כארז בלבנון ישגא כמ"ש בזח"ג ויקרא די"ו סע"א בלבנון דא הוא עדן עילאה דעין לא ראתה וע' זח"ג האזינו דר"צ ע"א שגם ח"ס נק' עדן עילאה סדכ"ס ובמא"א א' ק"כ ארז נק' ז"א כשעולה באבא בלבנון כו', גם כמ"ש בזח"ג פ' אחרי דס"א סע"ב זיווגא שלים נתיב לא ידעו כו', והנה הטיפה נק' יקר הפך קרי וזהו כשנמשכה מן ל"א נ"ח בהסרת נתיב הראשון שהוא נתיב לא ידעו עיט, כמ"ש במא"א יו"ד כ"ה אבל לבנון היינו ל"ב נ"ח ונו"ן שע"ב א"כ נמשכה ג"כ מבחי' נתיב לא ידעו שהוא פנימי' אבא ואז נק' ז"א ארז בלבנון ולכן נאמר ולקח הכהן עץ ארז כו' והיינו שבו נמשך ממים חיים הנ"ל שהן מוחין דאבא ובע"ח שמ"ד פ"א זיווגא שלים כשנמשך מחכ' דאבא וע' בהרמ"ז פ' פקודי דף ר"כ שזהו בחי' רב טוב ונק' אצי' שבחכ' כו' וזהו עיקר הבחי' מ"ח, וא"כ אף שהצדיק ממשיך ג"כ מבחי' מוחין דאבא היינו מבינה דאבא ובינה נק' נהר וממנה נמשך ביסוד אבא שנק' ג"כ ונהר יוצא מעדן כמ"ש בבה"ז פ' וירא, אבל ע"י הבע"ת נמשך מחכ' דאבא היינו ראשית זריחת החכ' מהכתר, וכמ"ש באגה"ק סי' כ"ח שהמשכת מים חיים בא מקדש העליון טלא דבדולחא שבמו"ס כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בראשית כו'
מקור מפורש
בפרק זה
וענין בחי' הבירורים הוא, דהנה כתי' ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת כו' הרע, ונת' מזה במ"א שהרע עוד גרוע מבחי' מות , שהרי לטומאת מת יש טהרה, וכמ"ש מזה באגה"ק סי' ך"ח בד"ה למה נסמכה, משא"כ רע גמור א"א להתברר כ"א שצריכים ללקט ממנו ניצוצי הקדושה המחיים אותו כמ"ש ואתה מחי' את כולם , אפי' רע (ומ"ש ובורא רע , י"ל לא יגורך רע זהו באצי', אבל בבריאה יש מציאות רע וכנודע שבבריאה מיעוטה רע , אבל עכ"פ נמצא בחי' הרע, וי"ל שזהו רע בערך האצי' וגם בערך טוב דבריאה וכמובן ממה שית' לקמן בענין הבירור מלמעלמ"ט שמה שלא יוכל להתברר וליכלל באצי' נפל בבריאה , ועד"ז מבריאה ליצי' כו', וא"כ י"ל שבערך היצי' נק' עדיין טוב, אמנם באמת אינו כן
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט וידבר כו' זאת חקת כו'
מקור מפורש
בפרק זה
34 פר הוא בחי' ק"נ אבל פרה היא בחי' ג' קליפות : באוה"ת שבהע' שלפנ"ז פר הוא דכר דק"נ ופרה היא בחי' נוקבא דק"נ. וראה אגה"ק סי' כח (קמח, א) שפרה אדומה מכפרת אף גם על הזדונות שהן מג' קליפות הטמאות שלמטה מנוגה כו' משא"כ בקרבנות שע"ג המזבח שאינן מכפרים אלא על השגגות שמנוגה. וראה אוה"ת חקת שם ע' תשסב [ושם: פרה אדומה שהיא נוק' דק"נ היא יותר רע]. תשעה-ו. תשפח-ט. ס"ע תשצג-ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וד' פקד את שרה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
16 שאו"א יונקים ממזל הח'. . ונוצר. . ונקה : ראה לקו"ת קרח נד, ד. דרושים לחה"ס פ, ג. וראה גם אגה"ק סי' כח (קמח, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ז ביום השני הקריב כו'
מקור מפורש
בפרק זה
והענין הוא דהנה הפרה מטהר טומאת מת שהיא טומאה חמורה מאד שהיא אבי אבות הטומאה כי שרש בחי' המיתה הוא מז' מלכים קדמאין שנפלו בשבירה ומאן דנפל מדרגי' אקרי מית ונעשה מזה למטה ז' מדות רעות והרשעים בחייהן קרויין מתים, שנמשכים אחר תאוות גשמיות, אבל הפרה מטהר טומאת מת כמ"ש באגה"ק סי' ך"ח בד"ה למה נסמכה, שהפרה מברר ממה שנפל למטה מטה מנוגה, וזהו כענין אתה גבור לעולם מחי' מתים בירור הניצוצות ורב להושיע שמבחי' רב היינו בחי' ריבוי ופירוד נפשות עשו יש לי רב, יהי' להושיע כמשנת"ל כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ז ולאחותו הבתולה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו לה יטמא שאלקיכם כהן הוא, משפיל א"ע בבחי' גבורות כדי לברר את הניצוצים שנפלו בשבירה שנקרא בשם טמא מת (ע' בד"ה ביום השני הקריב נתנאל, ובד"ה להבין למה לעתיד יתבטלו הנביאים בהוספות לתו"א במג"א, ובאגה"ק סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה) לפי ששרש השבירה הוא מבחי' ז' מלכים דתהו שנאמר בהם וימלוך וימת ומזה נתהוו קליפות וסט"א, ולזה כשמבררים את הניצוצות מהקליפות נק' טמא מת, וזהו לה יטמא בגינה שבשביל נש"י יורד במקום הטומאה, הגם כי אלקיכם כהן הוא מ"מ יורד כו', וכמארז"ל במד"ר פ' בא פט"ו משל לכהן שנפלה תרומתו בבית הקברות, אמר מה אעשה לטמא א"ע א"א, ולהניח תרומתי א"א, מוטב לי לטמא א"ע פעם אחת וחוזר ומטהר ולא אאבד את תרומתי, כך ישראל הם תרומתו שנא' קדש ישראל לה' ראשית תבואתה (ירמי' ב') והם בגלות בבית הקברות היינו מזמ"ל דמיתו שז"ס בית הקברות, וההכרח להוציאם כי לא ידח ממנו נדח, לכן מוטב לטמא א"ע, וזהו לה יטמא שבשבילה יורד במקום הטומאה, וזהו וכל מלבושי אגאלתי ל' לחם מגואל לשון טינוף ולכלוך, כי גם הניצוצות דתהו שנתבררו הם רחוקים עדיין מהקדושה, וזהו ע"ד שארז"ל בגדי אוכלי תרומה מדרס לקדש,
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ט ולאחותו הבתולה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו לה יטמא, שאלקיכם כהן הוא משפיל א"ע בבחי' גבורות כדי לברר את הניצוצים שנפלו בשבירה שנק' בשם טמא מת (ע' בד"ה ביום השני הקריב נתנאל ובד"ה להבין למה לעתיד יתבטלו הנביאים בהוספות לת"א במג"א, ובאגה"ק סי' כ"ח ד"ה למה נסמכה) לפי ששרש השבירה הוא מבחי' ז' מלכים דתהו שנאמר בהם וימלוך וימת ומזה נתהוו קליפות וסט"א, ולזה כשמבררים את הניצוצות מהקליפות נק' טמא מת, וזהו לה יטמא בגינה שבשביל נש"י יורד במקום הטומאה, הגם כי אלקיכם כהן הוא מ"מ יורד כו', וכמארז"ל במד"ר פ' בא פט"ו משל לכהן שנפלה תרומתו בבית הקברות, אמר מה אעשה לטמא א"ע א"א ולהניח תרומתי א"א מוטב לי לטמא א"ע פעם אחת וחוזר ומטהר ולא אאבד את תרומתי, כך ישראל הם תרומתו שנאמר קדש ישראל לה' ראשית תבואתה (ירמי' ב') והם בגלות בבית הקברות היינו מזמ"ל דמיתו שז"ס בית הקברות, וההכרח להוציאם כי לא ידח ממנו נדח, לכן מוטב לטמא א"ע, וזהו לה יטמא שבשבילה יורד במקום הטומאה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ב צלוחית שנפל לתוכה מים
מקור מפורש
בפרק זה
והנה כ"ז הוא בחי' טל, אבל ענין שיורא טלא יובן עפמש"נ בלק"ת בביאור האזינו שענין שיורא טלא הוא מזלות דא"א, שהוא בחי' אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת, משא"כ טלא דבדולחא גבו' דע"י שבמו"ס שהוא למעלה מאתעדל"ת, וע' באגה"ק סי' ך"ח ד"ה למה נסמכה ההפרש בין מ"ד דקרבנות למ"ד דפרה שמ"ד דקרבנות הוא מז"א, ומ"ד דפרה היא ממזלות, אמנם עכ"פ ממזלות לבד, והיינו מ"ד הנמשך ע"י מ"ן, ולכן נק' שיורי טלא בחי' שערות לבד.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ חקת, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
דהנה באגה"ק סי' כ"ח כ' דענין קידוש מי חטאת הוא בחי' קדש העליון הנק' טלא דבדולחא, ושם בשם הזהר שהיא בחי' ח"ע ומו"ס כו', דמו"ס הוא בחי' חכ' שבכתר וח"ע זהו בחינת חכ' דאצי' והיינו בחי' עצמות החכ' ממש לא בחי' הארה לבד כו', וע"כ לא עמד שלמה ע"ז דעם היות שהי' בבחי' אצי' הרי כ"ז הוא רק הארה לבד, אבל עצמות החכ' ה"ז למע' מע' כו', וע"ז לא עמד בחכמתו כו', ומ"מ אמרתי אחכמה להיות שהיא הארה שמעין העצם ע"כ אמרתי אחכמה כו', אבל לא עמד עלי' כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ חוקת, תרד"ע
מקור מפורש
בפרק זה
סדר קדשים ודעת סדר טהרות להיות דסדר קדשים מדבר בענין הקרבנות שזהו בירור דק"נ ה"ז מבחי' החכ' כו', אבל סדר טהרות הוא לטהר את הטמא זהו דוקא ע"י הדעת שמחליף מקום פנימיות הכתר כו', וזהו שאי' במד"ר כיון שהגיע לפ' אמור אל הכהנים לנפש כו' אמר משה אם נטמא זה במה תהי' טהרתו לא השיבו מפני שאין זה בכח הבירורים דתורה דאורייתא מחכ' נפקת כו', ובכל דבר הי' אומר לו טומאתו וטהרתו שזהו בירור דק"נ אבל ט"מ מגקה"ט אין זה ע"י החכ' כו', וזהו שנתכרכמו פניו של משה שלא נמצא לזה טהרה ע"י החכ' כו', כיון שהגיע לפ' פר"א א"ל זו תהא טהרתו דקידוש מי חטאת הוא בחי' ח"ע ומו"ס דא"א בחי' טלא דבדולחא כו' כמ"ש באגה"ק סי' כ"ח, וזהו"ע מים חיים דמים הוא בחי' חכ' ומים חיים זהו בחי' ח"ס בחי' פנימית הכתר כו', ומזה תהי' טהרתו של ט"מ להפך הטמא לטהור כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שלישי המשך בכתב, שלא נאמר
מקור מפורש
בפרק זה
ושבת עד ה' אלקיך כו', הרי זה מ"מ למעלה מהתורה עצמה (והמ"ע דתשובה הוא שיתודה החוטא ואין וידוי בלא תשובה וחרטה כו'), שהרי התורה אמרה יביא אשם ויתכפר לו, אמר הקב"ה יעשה תשובה ויתכפר לו, דקרבן הוא רק על השוגג והשגגות הן מנוגה והיינו מהתגברות הנה"ב שהוא מנוגה כו' וכמ"ש באגה"ק סי' כ"ח, והסליחה ע"ז היא משם הוי' היינו מהגילוים דהשתל' כו', ולכן מועיל קרבן שהוא קרבן להוי' כו'.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
אך מהמבואר כאן משמע שגם כדי שיהי' בבחינת מ"ן יש שני דברים הא' בירור להפריד הטוב מהרע כי בבי"ע בהלבושים היינו לבד הע"ס יש תערובות טוב ורע, ובפרט ביצי' הטוב ורע מעורבים וכ"ש בעשי', וע"כ מתחלה צריך להפריד הטוב מהרע אזי אח"כ יש עבודה להעלותו, ומה גם ההעלאה שיהי' נכלל במל' דאצילות אף קודם בירור המ"ד זהו עלי' עצמה כו', וכן נזכר בלק"ת במדבר בענין במדבר סיני 23 באוהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים כי ביציאת מצרים יש שני בחי' הא' סור מרע דהיינו להפריד הרע מהטוב ע"ד מצרף לכסף כו', והב' צאת הנפש מלבושי נוגה תאוות היתר כו', ואח"כ במדבר סיני שירדה שנאה ממש על הרע וזהו ענין העלאת מ"ן, ואזי אח"כ באוהל מועד יחוד מ"ן ומ"ד כו', ובאגה"ק סי' כ"ח וז"ל:
פתיחה בהקשר
תולדות חב"ד ברוסיה הצארית דור ראשון - כ"ק אדמו"ר הזקן אצל הרב המגיד ממעזריטש
מקור מפורש
בפרק זה
100 אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מט (משנת תקס"ד), אגרת נא (משנת תקס"ה), אגרת רבי לוי יצחק (משנת תקס"ה) שנדפסה בבית רבי (מג, א), ואגרת תנחומין שבתניא, אגה"ק פכ"ח (משנת תקס"ו). ראה מה שדנתי בזה במקורות והערות לאגרות קודש שם (ע' תלט).
פתיחה בהקשר
תולדות חב"ד ברוסיה הצארית דור ראשון - כ"ק אדמו"ר הזקן אצל הרב המגיד ממעזריטש
מקור מפורש
בפרק זה
כשמעיינים בתניא, אגרת הקודש סי' כח, רואים שנדפסה שם אגרת תנחומים, שבכותרתו:
פתיחה בהקשר