245
כ. הגאון הצדיק ר' פנחס, בן הגאון ר' הענעך שיק, — הנקרא ר' פנחס רייזעס33 — האָט דערציילט מיט גרויס התפעלות, וועגן אַ תורה וואָס הוד כ"ק רבינו הזקן האָט געזאָגט אין דעם גרויסן ממעמקים ביתהמדרש אין שקלאָוו, לויט דער בקשה פון די גדולי הגאונים, נאָך דעם גאונ'ישלומד'ישן פלפול.
די תורה האָט רבינו הזקן געזאָגט אויף דער גאַס און געזאָגט אין אידיש מיט אַ קול אדיר אַז יעדער וואָרט האָט מען קלאָר געהערט. דער שולהויף פון גרויסן בית מדרש איז געווען פול מיט מענטשן און עס איז געווען שטיל אַז מען האָט געקענט הערן דעם צפצוף פון די קליינע פייגעלעך.
כא. תורה שני':
כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם34, דער וואָס דערציילט אַ זאַך און דערביי דערמאָנט ער דעם וואָס האָט אָט דעם דבר געזאָגט, ווי מיר טרעפן אָפט באַ די חז"ל אַז ר' פלוני האָט געזאָגט בשם ר' פלוני, און אָפט טרעפט נאָך אַז באַ דער מסירת המימרא איז נאָך אָפּגעהיט געוואָרען אַ איכא דאמרי, איז מיט דעם וואָס מען דערמאָנט דעם נאָמען פון דעם וואָס האָט עס געזאָגט איז דורכדעם בריינגט מען אַ גאולה לעולם. אין פלוג וואָס איז די רבותא, פאַרוואָס איז אַזוי גרויס וואָס מען זאָגט בשם אומרו אַז דער שכר דערפאַר איז וואָס מען בריינגט אַ גאולה לעולם, און וואָס איז דער ענין וואָס דער עולם בעדאַרף האָבן אַ גאולה, ווי דען זאָל מען זאָגען ניט בשם אומרו איז דאָך דאָס אַ שקר. אַ גראָבער ליגנער איז מורגל צו זאָגען איך זאָג; דער וואָס איז ניט אַזוי גראָב זאָגטניט אַז ער זאָגטדאָס נאָר זאָגט סתם, נאָר לבסוף לאָזט ער אויס אַזוי אַז די צוהערער זאָלן מיינען און פאַרשטיין פון זיין אויסשפּראַך אַז ער האָט דאָס געזאָגט מעצמו, און אַזוי זיינען פאַראַן כמה אופני אויסשפּראַכן. היינט וואָס איז די רבותא אַז מען זאָגט בשם אומרו און דאָס איז נאָך אַזוי גרויס אַז דער שכר פאַר דעם איז אַז מען איז מביא גאולה לעולם. וואָס פון דעם איז צו פאַרשטיין אַז עולם מוז האָבן אַ גאולה און ער בריינגט די גאולה, ווי עס שטייט35 גאולה תתנו לארץ, ארץ וואָס דאָס איז עולם מוז האָבן גאולה. האָט דער רבי געזאָגט בשם מורו הבעש"ט גאולה בגימטריא מ"ה, און דאָס איז וואָס מביא גאולה לעולם, וואָס בחכמה אתברירו36. עולם איז העלם37. מביא גאולה לעולם דעם גילוי ההעלם. היינו דעם גילוי העלם העצמי.
כב. הגאון ר' חנוך הענעך שיק איז געווען אַ בעל חושים נפלאים, און ער האָט זיך באַרימט באספת הגאונים בזמני הירידים אַז אויף בנו הגאון ר' פנחס קען מען זאָגען די מעלות וואָס די משנה38 זאָגט וועמען מען קען מגלה זיין רזי תורה, חכם ומבין מדעתו — חב"ד. הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק האָט אויף
הערות
- 33. [ראה אודותו לעיל ע' 4. וש"נ.
- 34. אבות פ"ו, ו.
- 35. בהר כה, כד.
- 36. תניא אגה"ק סו"ס כח (קמח, א) — בשם הזוהר. — ראה זח"ב (היכלות) רנד, סע"ב. עץ חיים שער יח (שער רפ"ח ניצוצין) פ"ה.
- 37. ראה לקו"ת שלח לז, ד. ובכ"מ.
- 38. חגיגה יא, ב.
משנה אבות ו׳ - הטקסט מספריא
שנו החכמים בלשון המשנה. ברוך שבחר בהם ובמשנתם. רבי מאיר אומר. כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו. נקרא ריע. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. משמח את המקום. משמח את הבריות ומלבשתו ענוה ויראה. ומכשרתו להיות צדיק. וחסיד. וישר. ונאמן. ומרחקתו מן החטא. ומקרבתו לידי זכות. ונהנין ממנה עצה. ותושיה. בינה. וגבורה. שנאמר לי עצה ותושיה. אני בינה. לי גבורה. ונותנת לו מלכות. וממשלה. וחקור דין. ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק. והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו. ומגדלתו. ומרוממתו. על כל המעשים:
אמר רבי יהושע בן לוי. בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב. ומכרזת ואומרת. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר. והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא. חרות על הלוחות. אל תקרא חרות אלא חירות. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתורה תדיר. הרי זה מתעלה. שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד. או דבור אחד. אפילו אות אחת. צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד. וקראו רבו אלופו ומיודעו. שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו. הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת. על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה. שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
כך היא דרכה של תורה. פת במלח תאכל. ומים במשורה תשתה. ועל הארץ תישן. וחיי צער תחיה. ובתורה אתה עמל. ואם אתה עושה כן. אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אל תבקש גדולה לעצמך. ואל תחמוד כבוד יותר מלמודך (עשה). ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם. וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות. והכהונה בעשרים וארבע. והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים. בתלמוד. בשמיעת האוזן. בעריכת שפתים. בבינת הלב. בשכלות הלב. באימה. ביראה. בענוה. בשמחה. בשמוש חכמים. בדקדוק חברים. ובפלפול התלמידים. בישוב. במקרא. במשנה. במיעוט שינה. במיעוט שיחה. במיעוט תענוג. במיעוט שחוק. במיעוט דרך ארץ. בארך אפים. בלב טוב. באמונת חכמים. ובקבלת היסורין:
המכיר את מקומו. והשמח בחלקו. והעושה סייג לדבריו. ואינו מחזיק טובה לעצמו. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. אוהב את הצדקות. אוהב את התוכחות. אוהב את המישרים. מתרחק מן הכבוד. ולא מגיס לבו בתלמודו. ואינו שמח בהוראה. נושא בעול עם חבירו. מכריעו לכף זכות. מעמידו על האמת. מעמידו על השלום מתישב לבו בתלמודו. שואל ומשיב. שומע ומוסיף הלומד על מנת ללמד. והלומד על מנת לעשות. המחכים את רבו. והמכוין את שמועתו. והאומר דבר בשם אומרו. הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי:
גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא. שנאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. ואומר רפאות תהי לשרך. ושקוי לעצמותיך. ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה. ותומכיה מאושר. ואומר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך. ואומר תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגניך. ואומר אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד ואומר כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך:
רבי שמעון בן מנסיא אומר משום רבי שמעון בן יוחאי. הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים. נאה לצדיקים ונאה לעולם. שנאמר עטרת תפארת שיבה. בדרך צדקה תמצא. ואומר עטרת חכמים עשרם. ואומר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. ואומר תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה. ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד. רבי שמעון בן מנסיא אומר אלו שבעמדות שמנו חכמים לצדיקים. כולם נתקיימו ברבי ובניו:
אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך. ופגע בי אדם אחד. ונתן לי שלום. והחזרתי לו שלום. אמר לי רבי מאיזה מקום אתה. אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי. רבי. רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו. בני. אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם. איני דר אלא במקום תורה. לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם. לא כסף. ולא זהב. ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד. שנאמר בהתהלכך תנחה אותך. בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בהתהלכך תנחה אותך. בעולם הזה. בשכבך תשמור עליך. בקבר. והקיצות היא תשיחך. לעולם הבא. וכן כתוב בספר תילים על ידי דוד מלך ישראל. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. ואומר. לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות:
חמשה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו. ואלו הן תורה קנין אחד. שמים וארץ קנין אחד. אברהם קנין אחד. ישראל קנין אחד. בית המקדש קנין אחד. תורה קנין אחד מנין. דכתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. שמים וארץ קנין אחד מנין. שנאמר כה אמר ה' השמים כסאי. והארץ הדום רגלי. איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי. ואומר. מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית. מלאה הארץ קנינך. אברהם קנין אחד מנין דכתיב ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. ישראל קנין אחד מנין. דכתיב עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית. ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. בית המקדש קנין אחד מנין. שנאמר מקדש אדני כוננו ידיך. ואומר. ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו:
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו. לא ברא אלא לכבודו. שנאמר. כל הנקרא בשמי ולכבודי. בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ואומר. ה' ימלוך לעולם ועד.
אמר רבי חנניא בן עקשיא רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 1
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 1
- הוספות ‹ קיז ספר השיחות תש"ח ע' 245
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל וישלח י"ט כסלו חגיגה יא, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א חגיגה יא, ב
- לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א חגיגה יא, ב
- לקוטי שיחות כרך א נח שיחה א חגיגה יא, א
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג חגיגה יא, א
- לקוטי שיחות כרך כב בהר-בחוקותי שיחה א חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תשי"ג חגיגה יא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו ה'תשי"ד חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז חגיגה יא, ב
- תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז חגיגה יא, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם חגיגה יא, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה חגיגה יא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות ה חגיגה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות חגיגה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפד דין ההפטרה וברכותיה חגיגה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים חגיגה יא, א
- תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"ל חגיגה יא, סע"ב