40
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ט. יראת ה' – התבטלות והימנעות מחטא
ביתר עומק: קרבן חטאת מובא על חטא בשוגג, שאדם עשה בלי ידיעתו. אך עצם העובדה שהאדם היה יכול להיכשל בעבירה בשוגג היא הוכחה שאין הוא כפי שצריך להיות, כי הדבר נובע "מהתגברות נפש הבהמית שמנוגה"38.
ולכן נאמר אצל "כהן המשיח יחטא" – "לאשמת העם", ואצל הנשיא "אשר – אשרי הדור": מצד העבודה של אהבת ה', הבאה על ידי הכהן הגדול, עלול לבוא על ידי השתלשלות, בדרגת "עם"39, חטא בשוגג, עקב התגברות מציאותו העצמית, שכן אהבה, ואפילו בדרגות הנעלות ביותר40 היא בבחינת התפשטות ומציאות – "יש מי שאוהב"41 – כי היא קשורה במציאות האדם.
ואילו מצד יראת ה', ה"נמשכת" לישראל על ידי המלך, הבטל כלפי מלכות שמים וממנו נמשך הביטול של העם אליו36, מתבטלים ישראל אל ה', ולכן לא נובעת מכך, אפילו בהשתלשלות, תחושה של ישות ומציאות עצמית, ולפיכך אין כאן ענין של חטא בשוגג.
י. המוח שליט על הלב
ההוראה הנלמדת מפירוש רש"י זה לעבודה הרוחנית של האדם היא:
העולם נקרא "גוף גדול" והאדם נמשל ל"עולם קטן"42. וכשם שיש נשיא – הדור, מלך, כך בגוף האדם ישנו המלך, הראש43 והמוח השליט על הגוף כולו, כנרמז בראשי התיבות של המילה "מלך"44: מוח, לב, כבד – שלושת השליטים בגוף האדם45 – שהאות הראשונה, עיקר המילה ותחילתה46 היא האות מ' – המוח שבגוף האדם.
וזוהי ההוראה "אשרי הדור": התנהגות ה"דור" – האדם – היא כראוי, באופן של "אושר", כאשר
הערות
- 38. אגה"ק סו"ס כח (מלקוטי תורה (להאריז"ל) פ' ויקרא). וראה רש"י שבועות (ב, א) ד"ה תולה. – ולהעיר מפרש"י נח (ט, ה) ומשפטים (כא, יג) – וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 208 ואילך.
- 39. ראה תניא פל"ה (מד, ב): ואף צדיק גמור שמתדבק בו באהבה רבה כו' וא"כ זה האוהב שהוא יש כו' [אלא דשם מדבר לא בההפרש דאהבה ויראה כ"א בין עבודת אהוי"ר ל"מצות ומע"ט", כמ"ש לפנ"ז "אפי' הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים אעפ"כ כו' רק הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו": משא"כ בהמבואר בפנים ההפרש בין תנועת האהבה והיראה (ביטול) כמצויין בהערה הבאה].
- 40.
- 41. ראה שער היחוד והאמונה פ"ז. ולהעיר מפרש"י בהעלותך יא, א.
- 36.
- 42. תנחומא פקודי ג. זח"ג לג, ב. תקו"ז תס"ט (ק, ב). וראה אדר"נ פל"א, ג.
- 43. ראה שבת סא, א.
- 44. מגן אבות לרשב"ץ פ"ה מי"ט. ערכי הכינויים (לבעל סה"ד) בערכו. ניצוצי אורות לזח"ב קנג, א (בשם הרמ"ז).
- 45. זהר שם. ובז"ח רות (פ, א): ותלתא מלכין אינון בגופא מוחא לבא וכבדא – ולהעיר מתורת שלום ד"ה תלת שליטין.
- 46. ראה שעהיוה"א פי"ב: שכל אות הקודמת בצירוף היא הגוברת והיא העיקר כו'.
- 04. תו"א קיד, סע"ג ואילך. ביאוה"ז פא, א־ב. ובכ"מ. וראה ספר הערכים־חב"ד ח"א (ע' רעט ואילך) בבחי' ישות שבאהבה לגבי יראה, וש"נ.
תניא, שער היחוד והאמונה י״ב - הטקסט מספריא
רַק שֶׁהַבְּרוּאִים מִתְחַלְּקִים לְמִינֵיהֶם בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת, עַל יְדֵי שִׁינּוּיֵי הַצֵּירוּפִים וְחִילּוּפִים וּתְמוּרוֹת, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. כִּי כָּל אוֹת, הִיא הַמְשָׁכַת חַיּוּת וְכֹחַ מְיוּחָד פְּרָטִי, וּכְשֶׁנִּצְטָרְפוּ אוֹתִיּוֹת הַרְבֵּה – לִהְיוֹת תֵּיבָה, אֲזַי, מִלְּבַד רִיבּוּי מִינֵי כֹּחוֹת וְחַיּוּת הַנִּמְשָׁכִים כְּפִי מִסְפַּר הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתֵּיבָה, עוֹד זֹאת הָעוֹלָה עַל כּוּלָּנָה – הַמְשָׁכַת כֹּחַ עֶלְיוֹן וְחַיּוּת כְּלָלִית הַכּוֹלֶלֶת וּשְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הַכֹּחוֹת וְהַחַיּוּת פְּרָטִיּוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת וְעוֹלָה עַל גַּבֵּיהֶן, וְהִיא מְחַבַּרְתָּן וּמְצָרַפְתָּן יַחַד, לְהַשְׁפִּיעַ כֹּחַ וְחַיּוּת לָעוֹלָם הַנִּבְרָא בְּתֵיבָה זוֹ, לִכְלָלוֹ וְלִפְרָטָיו.
הגהה
וּלְפִי שֶׁכָּל אוֹת וָאוֹת מִכ״ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הִיא הַמְשָׁכַת חַיּוּת וְכֹחַ מְיוּחָד פְּרָטִי שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁךְ בְּאוֹת אֲחֶרֶת, לְכָךְ גַּם תְּמוּנָתָן בִּכְתָב – כָּל אוֹת הִיא בִּתְמוּנָה מְיוּחֶדֶת פְּרָטִית, הַמּוֹרָה ﬠַל צִיּוּר הַהַמְשָׁכָה וְהִתְגַּלּוּת הָאוֹר וְהַחַיּוּת וְהַכֹּחַ הַנִּגְלֶה וְנִמְשָׁךְ בְּאוֹת זוֹ, אֵיךְ הוּא נִמְשָׁךְ וְנִתְגַּלֶּה מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּרְצוֹנוֹ וְחָכְמָתוֹ וְכוּ׳:
כְּגוֹן דֶּרֶךְ מָשָׁל, בְּתֵיבוֹת שֶׁבְּמַאֲמַר ״יְהִי רָקִיעַ וְגוֹ׳״, שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן ז׳ רְקִיעִים וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר בָּהֶם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״שְׁחָקִים, שֶׁבּוֹ רֵחַיִים עוֹמְדוֹת וְטוֹחֲנוֹת מָן לַצַּדִּיקִים וְכוּ׳, זְבוּל, שֶׁבּוֹ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמִזְבֵּחַ וְכוּ׳, מָכוֹן, שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שֶׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד וְכוּ׳״, שֶׁכְּלָלוּת הָרְקִיעִים נִבְרְאוּ וְחַיִּים וְקַיָּימִים בִּכְלָלוּת תֵּיבוֹת אֵלּוּ, שֶׁבְּמַאֲמַר ״יְהִי רָקִיעַ וְכוּ׳״, וּפְרָטֵי הַבְּרוּאִים שֶׁבְּז׳ רְקִיעִים – נִבְרָא כָּל פְּרָט מֵהֶם וְחַי וְקַיָּים מֵאֵיזֶה צֵירוּף אוֹתִיּוֹת מִתֵּיבוֹת אֵלּוּ, אוֹ חִילּוּפֵיהֶן וּתְמוּרוֹתֵיהֶן, שֶׁהֵן כְּפִי בְּחִינַת חַיּוּת הַנִּבְרָא הַפְּרָטִי הַהוּא.
כִּי כָּל שִׁינּוּי צֵירוּף, הוּא הַרְכָּבַת וַאֲרִיגַת הַכּוֹחוֹת וְהַחַיּוּת בְּשִׁינּוּי, שֶׁכָּל אוֹת הַקּוֹדֶמֶת בְּצֵירוּף – הִיא הַגּוֹבֶרֶת וְהִיא הָעִיקָּר בִּבְרִיאָה זוֹ, וְהַשְּׁאָר – טְפֵילוֹת אֵלֶיהָ וְנִכְלָלוֹת בְּאוֹרָהּ, וְעַל יְדֵי זֶה נִבְרֵאת בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. וְכֵן בְּחִילּוּפֵי אוֹתִיּוֹת אוֹ תְּמוּרוֹתֵיהֶן, נִבְרָאוֹת בְּרִיאוֹת חֲדָשׁוֹת פְּחוּתֵי הַמַּעֲלָה בְּעֵרֶךְ הַנִּבְרָאִים מֵהָאוֹתִיּוֹת עַצְמָן.
כִּי הֵן דֶּרֶךְ מָשָׁל, דּוּגְמַת אוֹר הַמֵּאִיר בַּלַּיְלָה בָּאָרֶץ מִן הַיָּרֵחַ, וְאוֹר הַיָּרֵחַ הוּא מֵהַשֶּׁמֶשׁ, וְנִמְצָא – אוֹר שֶׁעַל הָאָרֶץ הוּא אוֹר הָאוֹר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ.
וְכָכָה מַמָּשׁ דֶּרֶךְ מָשָׁל, הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּמַּאֲמָרוֹת, הֵן כְּלָלוּת הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת וְהָאוֹר וְהַכֹּחַ מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרוֹא הָעוֹלָמוֹת מֵאַיִן לְיֵשׁ, וּלְהַחֲיוֹתָן וּלְקַיְּימָן כָּל זְמַן מֶשֶׁךְ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ.
וּמִכְּלָלוּת הַמְשָׁכָה וְהֶאָרָה גְדוֹלָה הַזּוֹ, הֵאִיר ה׳ וְהִמְשִׁיךְ מִמֶּנָּה תּוֹלְדוֹתֶיהָ כַּיּוֹצֵא בָהּ, וַעֲנָפֶיהָ, שֶׁהֵן תּוֹלְדוֹת וְהַמְשָׁכַת הָאוֹר מֵהָאוֹתִיּוֹת, וְהֵן הֵן חִילּוּפֵי אוֹתִיּוֹת וּתְמוּרוֹתֵיהֶן, וּבָרָא בָהֶן בְּרוּאִים פְּרָטִים שֶׁבְּכָל עוֹלָם. וְכֵן הֵאִיר ה׳ עוֹד, וְהִמְשִׁיךְ וְהוֹרִיד הֶאָרָה דְהֶאָרָה דְהֶאָרָה מֵהֶאָרוֹת הָאוֹתִיּוֹת. וְכֵן הִמְשִׁיךְ עוֹד, וְהוֹרִיד עַד לְמַטָּה מַּטָּה בִּבְחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת, עַד שֶׁנִּבְרָא הַדּוֹמֵם מַמָּשׁ כַּאֲבָנִים וְעָפָר, וּשְׁמוֹתֵיהֶן ״אֶבֶן״ וְ״עָפָר״ הֵם חִילּוּפִים דְּחִילּוּפִים כוּ׳ וּתְמוּרוֹת דִּתְמוּרוֹת כוּ׳, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:
נִשְׁלַם חֵלֶק שֵׁנִי בְּעֶזְרַת ה׳ יִתְבָּרֵךְ וְיִתְעַלֶּה
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ז ע' 40
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- אגרות קודש כרך כג ח'תתטז שבת סא, א
- לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח מאותו ספר שבת סא, א
- לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א מאותו ספר שבת סא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז שבת סא, א
- תורת שמואל תר"ם גור ארי' שבת סא, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר ב דין לבישת בגדים ד שבת סא , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים ד שבת דף סא , א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנח דיני נטילת ידים לסעודה יט שבת סא, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים כז שבת סא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד א שבת סא, ב
- פלח הרמון אחרי ענין העבודה דיוה"כ שבת סא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים שבת סא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת שבת סא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקה דין החולב בהמה ביום טוב שם סא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד שבת סא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ב דין לבישת בגדים שבת סא , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים שבת דף סא , א