שיחה ה

הערות

עמוד 315

1. 1. פרשתנו כד, א.
2. 2. טז, א. וראה תו'א משפטים עו, ג. עט, ב.
3. 3. אבות פ"ד מי"ז.
4. 4. ראה זח"א רכד, א. וראה שם קכט, א הלשון ,יומין עילאין".
5. 6. באגה"ק ובתו"א מקץ שבהערה 17 [וכן בתו"א ח"ש שם (בתחילת העניז)] שהמצוות הם לבושים. אבל בתו"א משפטים עט, ב (וראה גם תו'א ח"ש בהמשך הענין -- נעתק לקמן ס"ג): לבושי התורה והמצוות -- בפרטיות יותר. וראה תניא ספ'ה. אוה*ת משפטים ע' א'רסו.
6. 6. כ"ה בתו'א משפטים שם.
7. 7. צוואת הריב"ש בתחלתה.
8. 68. ראה זח"א קכט, א: ולא אתקריב אברהם ביומא חדא או בזמנא חדא אלא עובדוי קריבו ליי בכל יומוי כו'.
9. 09. לשון הזהר שם.
10. 0. אוה"ת שבועות ע' צא. בלק ע' תתקמח. פינחס ע' א'קצט. וראה גם אוה"ת לתהלים ע'י תקכז.
11. 1. באוה"ת וארא ע' קכ: ,וצריך לסגל תורה ומצוות אפילו מצוה אחת כמה פעמים במספר הימים אשר נתנו לו מן השמים כפי שיעור הלבושים הצריכים לפי שרש נשמתו .. כי מאחר שיש לו פנאי כו'".
12. 12. והשאלה שבפנים (ממקומות שבהערה הקודמת) ,הלא יוכל לעשות למחר שתי מצוות" - כי מהלשון ,יומין שלימין" מוכח דמה שצריך לעשות מצוה בכל יוס (כתורת הבעש"ט המובאה בפנים) הוא גם כשאין לו פנאי (במשך ב' הימים) לעשות יותר מב' מצוות, שאין נפק"מ במספר המצוות.
13. 2. +ודוחק לומר דמיירי בביטול מ"ק התלויות בו ביום כמו ק"ש כו', (ועוד!) דא'כ מלבד מה שחסר הלבוש הרי פגם ג"כ בביטול המצוה וצריך תשובה* (אוה"ת בלק שם).

עמוד 316

1. 216. לקוטי מאמר מוצ"ש ח"ש, תשל"ח שיחות
2. 3. ב"ר ספנ"ח.
3. 4. דניאל ז, ט.
4. 5. מ"כ לב"ר שם (הובא באוה"ת פרשתנו תשעט, א). וראה גם פרש"י לב"ר שם. ובהגהות הרד"ל שם מביא מילקוט ,דכתיב עתיק יומין יתיב".
5. 6. ובפרט לפי מ"ש בתו"א לג, ב, שעתיק יומין הוא ,נעתק ונבדל מבחי' היומין שהם הלבושים הנעשים מהמצוות".
6. 7. ראה בכ"ז אגה"ק סכ"ט. תו"א מקץ לב, ד ואילך. וראה גם תו'א פרשתנו שבהערה 2.
7. 8. ראה ביאוה"ז לאדהאמ"צ (קטו, ב) ולהצ"צ (ע' תקמח). המשך תרס"ו ע' תנט. ס"ע תע.
8. 9. דנוסף לזה שהכלים דאצילות (שרש הנשמות) הם בדביקות בלתי ניכרת, הנה גם הדביקות דנשמות בהכלים היא בלתי ניכרת (ראה המשך תער"ב היא ריש ע' קע).
9. 0. אגה"ק שם.
10. 1. ראה לקו"ת שה"ש ח, א. המשך תער"ב ח"א ע' שצו. סה"מ ה'ש"ת ד"ה עוטה אור כשלמה. ובכ"מ.

עמוד 317

1. 1. לקוטי מאמר מוצ"ש ח"ש, תשל"ח שיחות גג
2. 2. שעהיוה'א פ"ח. .
3. 3. תו"א טז, סע'א. וראה הגהות הצ"צ לשם (אוה"ת פרשתנו תשפו, סע"ב).
4. 4. ראה תניא פ"ד. וזהו ,התלבשות" יותר מזה שמתלבשת בטענות של שקר, כי ההתלבשות דתורה בטענות של שקר היא רק מה שהתורה דנה בזה, ,ולשון התלבשות הוא רק שם המושאל בלבד* (ד*ה ויאמר משה תש"ד ס"כ); משא*כ בהתלבשותה ,בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים", הרי בתושביכ נוגע דיני הדיו והקלף.
5. 5. תניא פליו.
6. 66. בכל הבא לעיל -- ראה תו"א (פרשתנו ופ' מקץ) שבהערה 17.
7. 77. תניא פ"ז (יא, ב).
8. 8. תו'א עו, א.
9. 9. ראה קונטרס עה'ח פי"א.
10. 0. ראה אוה"ת לתהלים שם, שענין כיבוס הלבושים הוא ,דאל"כ י"ל הם מטונפים שיש מצוה שלא לשמה".
11. 1. ישעי' סג, ג. אוה"ת לתהלים שם.

עמוד 318

1. 188. לקוטי מאמר מוצ"ש ח"ש, תשל"ח שיחות
2. 2. ראה זח'א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א מג, סע"א ואילך. סידור רעג, ב.
3. 3. קהלת ז, כ.
4. 4. לקו"ת מטות פב, א. נצבים נא, א. ד"ה על כן יאמרו המושלים תרצ"א בתחלתו. ובכ"מ.
5. 5. ישעי' ס, כא.
6. 6. תהלים סו, ה. תנחומא וישב ד. וראה תו*ח תולדות יג, א ואילך.
7. 7. ז3) ראה המשך תרס"ו ס"ע שפ ואילך.
8. 8. תהלים קיז, ב.
9. 9. ראה תניא פ"מ (נד, ב), שעוה'ז הוא עולם השפל בב' בחינות: (א) ש,ההארה שנו מצומצמת מאד עד קצה האחרון ולכן הוא חומרי וגשמי". (ב) שהארה זו גופא ,בלבושים ומסכים רבים כו'".
10. 0. וע"ד המבואר בתניא שם בנוגע ל,אותיות הקדושות של דברי תורה ותפלה', ש,מאחר שהקול והדיבור הוא גשמי" -- העלאתן למעלה היא דוקא ע"י הכוונה המתלבשת בהם - אף ששתיהן (האותיות והכוונה) שוות בזה שאינן בבח" הסתר.
11. 1. תו"א לא, סע*א. המשך תרס"ו ע' טו. ובכ"מ.

עמוד 319

1. 1. לקוטי מאמר מוצ"ש ח"ש, תשל"ח שיחות 239
2. 2. ב"מ פה, א.
3. 3. גירסת הרש"ל שם, ועוד -- ראה דק'ס שם.
4. 4. המשך תרס"ו שם. המשך תער"ב ח"ב ע' א'נ ואילך.
5. 5. ב"מ לח, א.
6. 6. עו, א. שם, ג. דרמ"צ פג, א.
7. 7. שלכן, גם העלאת התפלה היא ע"י המלאכים (מקומות שבהערה 32).
8. 8. ויצא כח, יב. זח'א רסו, ב. זח'ג שו, ב. תקו"ז תי' מה.
9. 9. שהם לא רק רחוקים זמ"ז אלא גם הפכים (ד'ה זה היום תרצ'ד ספ"א).
10. 90. ד"ה זה היום שם.
11. 1. לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בד"ה זה היום הנ"ל רפ"ב.

עמוד 320

1. 20. לקוטי מאמר מוצ"ש ח"ש, תשל"ח שיחות
2. 2. ראה ד"ה זה היום שם ספ"ב: דע"י אותיות התפלה הוא ההעלאה של כל הענינים דארצה שהם עפ"י התורה.
3. 3. ראה לקו"ת יו"כ סח, ב (הובא באוה"ת לתהלים שם) ש,מלאכי אלקים" (שעולים בהסולם דתפלה) הם המצוות.
4. 4. ברכות כו, ב.
5. 5. פינחס כח, ג.
6. 6. תו"א לח, ג.
7. 7. אוה"ת לתהלים שם.
8. 8. או"ח סי" קח.
9. 9. שו"ע אדה"ז שם ס"ב.
10. 0. תניא בקו"א ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים (קנד, ב).
11. 1. לקו"ת בהר מא, א.

עמוד 321

1. 2. ב"מ נט, ב.
2. 3. רמבים סוף הל' חנוכה.
3. 4. ב'ר פמיד, א.
4. 5. פללז (מח, ב).
5. 6. אוה"ת משפטים ע' א'קכב. שבועות ע' צא. בלק ס"ע תתקמח. פינחס ע' א'קצט. וראה בארוכה לקו"ש כרך ד' ע' 1194.
6. 7. שעהיוה"א פ"ז (פב, רע"א). וע"פ מ"ש בתולוי*צ למסכת מדות (ריש ע' רעג), שמקום הוא בז'א וזמן הוא במלכות -- עיקר הענין דדירה בתחתונים שאין תחתון למטה ממנו הוא בבירור ותיקון הזמן. \
7. 8. ומה שעיקר ההדגשה הוא על הימים (וראה תורת הבעש"ט שבתחילת המאמר) -- הוא (כמבואר בלקו"ש שם) לפי שבהם הוא עיקר ההתחלקות דזמן, כמרז"ל (נזיר ז, א) ,יומי מפסקי מהדדי". ולהעיר מאוה"ת בלק שם ואילך.
8. 9. ע"פ לשון הזהר -- ת'ג צד, ב.
9. 0. המשך תרס"ו ע' תמו.
10. 10. ו7) יבמות סא, א.
11. 2. של"ה כ, ב. שא, ב. ובכ"מ,
12. 3. ב"ר פי""ז, ד.

עמוד 322

1. 2. לקוטי מאמר מוצ"ש ח"ש, תשל"ח שיחות
2. 2. -+--=₪>0- 0 .לור
3. 4. והיינו, שהצומח והחי נבראו ממאמר אלקי (תדשא הארץ, תוצא הארץ), משא"כ ,גופו של אדה"ר לא נברא ע"י מאמר אלקי .. כשאר כל הברואים .. אלא רק צבר עפרו .. ועשה בו צורה גשמית שלא ע"י מאמר כלל וכללי. ומיש נעשה אדם -- ,פשוטו מורה שלא ע'י מאמר זה נעשה אלא כמיש צבר עפרו ועשאו גולם תחילה בלי מאמר כלל* (תו"ח בראשית יט, ב).
4. 5. תהלים קלט, טז. וראה סנהדרין לח, סע'א ואילך.
5. 6. תו"א ג, ד ואילך. תו*ח שם יח, ד ואילך. ובכ"מ.
6. 6. ז) ד"ה זה היום השי"ת פ"ב.
7. 8. והא שמבואר בתו"א לג, ב (נעתק לעיל הערה 16) שעתיק יומין הוא נבדל מבחי' היומין
8. 8. שהם הלבושים הנעשים מהמצוות -- יש לומר, שהכוונה שם היא לענין המצות (מצד עצמם), אבל לא לענין בירור הזמן שנעשה עי"ז. ולהעיר מזה שמסיים בתו'א שם: אך ע"י בירור נה"ב כו'. ועצ"ע.
9. 9. משפטים כג, כו.
10. 0. עט, ריש ע"ג.
11. 1. תחהלים יט, ב.
12. 2. ח"יב קלו, ב. ונתבאר בארוכה בסידור קעח, סע"א ואילך. פיה"מ לאדהאמ"צ פ"ט ואילך.
13. 3. ראה לעיל הערה [6.

עמוד 323

1. 1. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
2. 2. שיחות 23
3. 1. היום יום ע' נב.
4. 2. קידושיז בסופה.
5. 3. שהרי כל הענינים (ומכ"ש עניני תומ"צ) אינם באקראי ח"ו, כ"א בהשגחה פרטית.
6. 4. ע"ד המבואר בשעהיוה"א פי"ב בענין אור העולה על כולנה.
7. 65. להעיר מהמשך תער"ב פכ"זזכ"ח שנוסף על האור הכללי המתלבש בהפרטים בבחיי אור פנימי - יש גם אור כללי ,שהוא בבחי' בל"ג ממש", ועד שהצמצום באור זה (בפירוד הפרטים) הוא (לא בבוח" מיעוט, כ"א) בבחי' סילוק.
8. 6. מו"ק ט, רע"ב.
9. 7. ראה לעיל ע' 301 הערה 4.
10. 8. סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך.
11. 9. ראה תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב. ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.

עמוד 324

1. 0. דד"ה להבין ענין הברכות (תו"א ו, א ואילך).
2. 1. ד"ה הנ"ל באוה"ת בראשית (כ"ג תקנא, א ואילך). המשך חייב אדם לברך תרל"ח. ובכ*מ.
3. 2. שהו"ע נעלה ביותר -- ראה ב"ח או*ח סמ"ז. לקוית מסעי צא, ד. ראה כט, א. ובכ"מ.
4. 3. ב"מ פה, סע'א ואילך. נדרים פא, א.
5. 4. משא"כ הפרשה -- שהרי כל מוצש"ק נקרא .מוצאי שבת פרשת..".
6. 5. ראה בארוכה לקו"ש ח"ט עי ובהנסמן שם.
7. 7. ואילך
8. 8. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
9. 9. שיחות
10. 6. וראה גם לעיל ע' 285 ובהנסמן שם בהערה 46.
11. 7. פרשתנו כד, א. 8 ) פרש'י שם.
12. 9. פרשתנו כד, ב ואילך.
13. 0. שם, מב.

עמוד 325

1. 1. ה. מאמר ד"ה בימים.
2. 2. ואברהם זקן בא
3. 1. ראה ב"ר ספנ"ח. רש"י ומ"כ שם.
4. 2. פרשתנו כג, א.
5. 3. בדד"ה ויהיו חיי שרה גר.
6. 6. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
7. 7. שיחות 5
8. 4. ועפ"ז מובז בפשטות ההוספה ד,כולן שוין לטובה* על ,בת ק' כבת כ' כו" -- נוסף על מה שיש לומר, שההוספה היא ש,כולן שוין כו" ולא רק ,כבת כי" ו,כבת ז'* (בכ"ף הדמיון). וראה לקו"ש ח"ה פרשת חיי שרה ובהוספות שם.
9. 5. בגמרא שבהערה הבאה: תלמידי חכמים. אבל בת"י לתהלים פד, ח (שמשם למדים בגמרא שם ש,אין להם מנוחה כו"): ,אזלין צדיקיא". וראה לקו"ש חט'ו ע' 137 ואילך.
10. 6. תהלים שם. סוף מס' ברכות. סוף מס' מו"ק.
11. 7. ובפרט שהלשון ,ילכו גר" מורה על עלי" שבאין ערוך (ד"ה צו"ר תר"ס. וראה גם תו"א ס"פ וישב. ובכ*מ).
12. 8. לך לך יב, ד.
13. 9. שם א.
14. 0. שם ה.
15. 1. ראה בארוכה לעיל בד"ה לך לך ובשיחת מוצאי ש"פ לך לך ובהנסמן שם.

עמוד 326

1. 2. לך לך שם, ב.
2. 3. שם ז, טו.
3. 4. פרשיי שם.
4. 4. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
5. 5. שיחות
6. 5. ראה גו"א ריש פרשתנו ד'"ה בת עשרים. וראה לקו"ש ח*"ה ע' 97 ואילך ובהע' 22, שהעדר השינוי בנוגע ליופי דשרה (שפעלה ע"י עבודתה) ה" (לא רק מצד אור הנשמה, כ"א גם) מצד הגוף עצמו.
7. 7. 6%) פרש"י ריש פרשתנו. וברא"ם שם: ,פירוש כל כלל מתפרש לעצמו ואינו מתחבר עם הכללים האחרים .. משום דשנה שנה לחלק משמע".
8. 7. ואף שיש אלף ורבבה -- הרי מספרים אלו
9. 9. הם בח"י (מקיפים), אבל בנר"ז (פנימיים) -- מאה
10. 10. הוא שלימות המספר (ראה לקו"ת ברכה צג, רע"ג). וראה זהר ר"פ ח"ש (קכג, א): מאה שנה כללא דכולא. לקו"ת צו יוד, א. ביאוה"ז (לאדהאמ"צ ולהצ'צ) לזהר שם.
11. 8. וכמדובר כמ"פ (לקו"ש ח"א ע' 26. ח"ה עי 7. ועוד) בפירוש מרז"ל (אבות ספ"ה) ,בן מאה שנה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם".

עמוד 327

1. 0. פרשיי פרשתנו כג, ב. וראה לקמן סעיף טו.
2. 4. במדב"ר פי"ב, גי
3. 3. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
4. 4. שיחות 207
5. 2. להעיר מהמבואר בלקו"ש ח'ו ע' 236 ואילך, שמכיון שבנ"י אינם ,אמצעי* לאיזה ענין אחר כ'א התכלית הוא בהם עצמם ובכל הענינים שבהם, לכן: לאחרי שאיזה עניז שבהם מביא למדריגה נעלית יותר -- הרי הענין הקודם הוא לא רק ,אמצע" למדריגה הנעלית, כי אם, שהוא עצמו מתעלה במדריגה זו, מכיון שזה (מדריגה הנעלית) הוא התכלית ואמיתית מציאותו של הענין הקודם עצמו.
6. 3. ועפ"ז אולי יל"פ מה שבהענין ד,כולן שוין לטובה* נאמר רק שכל שנותי" של שרה היו ,שוין לטובה* -- ולא ששרה היתה שוה במשך כל שנותי" (כמו בענין ,בת ק' כבת כ' כו' ובת כ' כבת ז'") -- כִי מכיון שהיו בה כו"כ (שינויים ו)עליות, יתכן לומר רק שהשנים (לאחרי שנתעלו) הם ,כולן שוין לטובה* -- ועצ'ע נקודת החילוק בין הזמן והאדם, באם ישנו.

עמוד 328

1. 4. ראה זח"ג נג, ב.
2. 5. כמובן ממרזיל שבהערה 41.
3. 6. פרש"י ריש פרשתנו.
4. 4. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
5. 5. שיחות
6. 7. תוא עט, ב -- ע"פ זה"א רכד, א.
7. 8. זח"ג צד, ב.
8. 9. ראה המכתב כללי דת'"י אלול התשליז (נדפס בלקו"ש חי"ד ע' 473).

עמוד 329

1. 0. פרש"י פרשתנו כג, ב. *5) ע"ד מרז"ל (שבת פח, ב) דעל כל דבור פרחה נשמתן.
2. 2. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
3. 3. שיחות 9
4. 1. בהמאמר -- נעתק לעיל סעיף ר.
5. 2. לקו"ת רזה סא, ג. דרמ"צ לט, רע"א. ועוד.

עמוד 330

1. 1. . +. .
2. 3. וי"ל דבאברהם נזכר יום ובשרה -- שנה, דיום הוא בז'א (ול' זכר) ושנה במל' (ולי נקבה).
3. 3. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
4. 4. שיחות
5. 4. ראה שהש"ר פ"א, ג: כל השירות שאמרו לפניך האבות ריחות היו כו'. ובד"ה לריח שמניך תש"ו בתחלתו: שירים קאי על התורה .. שכל ענין לימוד התורה שלהם הוא רק ריחות לבד.
6. 5. קידושין לב, רע"ב. ע"ז יט, א.
7. 6. ראה בארוכה אוה"ת פרשתנו קכט, סע"א ואילך.
8. 7. וח"ג קמט, ב. וראה בארוכה לקו"ת אחרי כה, ד.
9. 8. פייט דר"ה ויוהכ"פ -- הובא באוה"ת שם (קכט, ב).

עמוד 331

1. 9. או"ת קיב, ב.
2. 0. סה"ש תש"ד ע' 23. היום יום ע' נג.
3. 1. אבות פ"ב מ"א.
4. 2. באוה"ת שם, ש,שיחה" הו"ע התפלה. אבל יש לומר, שבכללות - -- גם העסק בענינים גשמיים (,לשם שמים") נכלל ב,שיחה". וכ"מ מאוה"ת ניך (כ"ב) ע' תתקיז, שמקשר ענין ,כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו" עם ענין ,שיחת חולין של ת"ח* [ובפרט לפי המובא לקמן הערה 86 ש,שיחת חולין של ת"ח* שייך לענין ,יפה שיחתן כו'"].
5. 5. ועפ"ז יש לתווך בפשטות הביאור באוה"ת שם עם מש"כ במעלת ופעולת עמל מלאכה (ששת ימים תעשה מלאכה) -- בד"ה אר*א כל אדם לעמל נברא תרפ"ט.
6. 6. ולהעיר גם מזה ש,שיחתן של עבדי אבות" (בפשטות) אינה ענין תפלה (שהרי תפלת אליעזר ,הקרה נא גו" היא רק כמה פסוקים).
7. 3. אבות פ"ב מי"ב.
8. 4. משלי ג, ו.
9. 5. משא"כ בפנימיות -- שהרי דברי אליעזר הם פרשה בתורה. וראה זח*ג קנב, א.
10. 10. *) משא"כ בפרטיות, שאז מחלקים בץ .(עמל)
11. 11. מלאכה, שיחה, תורה" -- ראה דזה ארזא כר +
12. 12. שבפנים ההערה. ובכ"מ. וראה גם לקוש חט-ו סדע 5 ואילך.
13. 13. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
14. 6. פרשתנו כד, לד.
15. 7. נוטח התפלה -- סוף ברכת יוצר.
16. 8. ב"ר פ"ס, ת.
17. 9. ראה בארוכה שעהיוה"א בתחלתו. ובכ"מ.
18. 0. ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ג: המהלך בדרך זו כל ימיו עובד את ה' תמיד.

עמוד 332

1. 1. אוה"ת פרשתנו שם. ובכ"מ.
2. 2. וכיון שדי ברמיזא -- הרי הוספה ע"ז, כל יתר -- כנטול דמי.
3. 3. סנהדרין צט, ב.
4. 4. להעיר גם מאוה"ת שם (סע"ב ואילך) שמקשר ,ענין חסידים הראשונים שהיו שוהין בתפלתן תשעה שעות ביום ובטלו עסק התורה זמן רב בכל יום" [היינו, שהתפלה (שיחה -- ראה לעיל הערה 62) הי אצלם זמן ארוך יותר מתורה] עם ענין .יפה שיחתן כו' מתורתן כו'".
5. 5. מלאכי ג, ו.
6. 6. ולהעיר מהמדובר כמ"פ* (וראה גם ד"ה החודש תרסיו) בענין המעלה שבהנהגה טבעית על הנהגה
7. 7. *) לקו"ש חי"ז ע' 153. לעיל ע' 34-5.
8. 8. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
9. 9. שיחות
10. 10. ניסית, שמכיון שהנהגת הטבע היא באופן ד,לא ישבותו* נגלה בה ענין ,לא שניתי" -- והרי מהענינים שבאים ע"י התורה הו"ע הנהגה ניסית (ראה אוה"ת שם (קכט, ב): ,עמל תורה כו' ולכז התנאים ואמוראים היו עושים ניסים מופלאים").
11. 6. בהמאמר סעיף ח' וט'. לעיל (בהשיחה) סעיף יד וטז.
12. 7. שעהיוה"א פ"ז (פב, א). וראה לקמן סוף סעיף כג.

עמוד 333

1. 8. עוד טעם על זה -- ראה בהמאמר סעיף ח ובהערה /6.
2. 9. וזה שייך לומר אפילו בהתהוות דרגע הראשון דהזמן, אף שאין שייך לקרותו עבר ממש -- כיוז שזהו מגדרי הזמן -- אבל יש בזה קדימה ואיחור, וע"ד סיבה ומסובב בשכל. ועוד.
3. 0. ראה גם המשך תער"ב ח"א ע' שלט: דכל מה שנתהווה ה"ז בבחי' זמן .. שנתהוו מז ההעדר להו" הרי הי" זמן שלא היו ונתהוו ונתחדשו.
4. 1. לקו"ת ברכה צח, א.
5. 2. שעהיוה"א שם.
6. 3. וכמרז"ל הובא בפרש"י עה"ת (בראשית ב, ב): מה הי' העולם חסר מנוחה כו'. ובב"ר (פ"י, ט) ששבת הוא כמו החותם בטבעת -- והרי החותם משנה כל הטבעת.
7. 7. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
8. 4. ראה לעיל ע' 281-2 ובהנסמן שם בהערה 8 5 חיג צד, ב.

עמוד 334

1. 6. שלכן, הענין ד,יפה שיחתן" מובא גם לעניו ,שיחת חולין של ת"ח" ולענין ,האגדות שבגמרא" (אוה'ת נ"ך ע' תפב).
2. 2. ולהעיר, שכיה גם בפשוטו של מקרא - ראה לקוש חט'ז ק' 462, דזה מה שלא הוזקק רש" לפרש הטעם מה שמעשה המשכן נכפל כמה פעמים הוא לפי שסיפור מעשה המשכן הו"ע של ,שיחה', ולכן מבין זה ה,בן חמש (למקרא)* ממה שכבר פירש רשיי בפ' ח"ש.
3. 7. בהמשך תרס"ו שבהערה הבאה, שיש גם עבד ,שעובד במלאכות דקים ושכליים שהאדון בעצמו הי" עושה". אבל מובן שעבד זה אינו ע"ד הרגיל [ובפרט לפי המבואר שם ע' שלב, שהו"ע .עבד נאמן"].
4. 8. ראה בכ"ז המשך תרס"ו ע' ל-לב.
5. 9. ראה המשך הנ"ל ע' שסד. ובכ"מ.
6. 0. רפ"ב,
7. 7. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
8. 8. שיחות
9. 91. כ"ה הלשון בע'ז יט, ב. וכ"ה גם לפי גירסא אחת בסוכה כא, ב. וכן מובא גם באוה"ת נ"ך (כ*ב) עי תתקיז מסוכה שם *.
10. 2. וראה לעיל הערה 8, שזה שייך לענין ,יפה שיחתן כו'".
11. 3. סוכה שם. ובע"ז שם: צריכה חלמוד. וכ"ה לפי כמה גירסאות גם בסוכה שם (ראה דק"ס שם. ושם, שמחמת הצענזאר שינו מ,תלמוד" ל,לימוד* -- ראה דק"ס מאמר על הדפסת התלמוד דפוס בסיליאה הערה צג (7)).
12. 4. לקו"ת נצבים נב, ב. תצא לז, א.
13. 5. לקו"ת שלח לז, ד. ובכ"מ.
14. 6. ראה אוה"ת נ"ך שם שהטעם מה ש,כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו* (ע"ז שם), הוא ,כי נמשכו רק בשביל עסק התורה". ושם לפנ"ז: ,גם
15. 15. *) להעיר גם מלקוית נצבים נב, ב: .ארז*ל שיחת חולין של ת"ח צריכין לימוד", שכוונתו לכאורה היא למרזיל בסוכה שם (מכיון שהלשון בעיז הוא .תלמוד" ולא .?לימוד").

עמוד 335

1. 1. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
2. 2. שעבודה זו שייכת לעבד פשוט (משא"כ העבודה דנקיבת מרגליות וכיו"ב שייכת לעבד נאמן). ועפ"ז מודגשת יותר השייכות ד,שיחתן של עבדים" לענין הקב"ע -- כי ענין הקב"ע הוא (בעיקר) בעבד פשוט, כמבואר בהמשך הנ"ל ע' שי ואילך.
3. 1. והגם דזה גופא מה שעסקו בעניני רשות הוא מצד זה שבטבעו הוא מתאוה לזה, מורה לכאורה שכוונתו בזה היא לתועלת עצמו (ולא לשם שמים), מ"מ מצד הקבלת עול שלו יכול לפעול בעצמו שכוונתו ,לשם שמים" תה" באמת - כי מכיון שעבד הפשוט הוא בטל ,בכל עצם מהותו כאילו .. אינו נברא :בעולם רק למלאכה ושירות לאדונו וה"ה נחשב כרכושו וקנין כספו ממש" (המשך הנ"ל שם), לכן שייך, שכוונתו ,לשם שמים" תהי' באמת גם בענינים אלו שעשייתו אותם (לכתחילה) היא לתועלת עצמו -- מכיון שגם מהות עצמו שלו הוא ,רק למלאכה ושירות לאדונו". ועצ"ע.
4. 2. פרשיי לך לך טו, ב.

עמוד 336

1. 1. בח"
2. 3. ראה לקו"ת שלח מ, א. המשך תרסיו ע' נד.
3. 4. תניא פמ"א.
4. 5. תו"א ס"פ ויצא.
5. 6. קידושין ב, ב.
6. 6. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
7. 7. שיחות
8. 7. ראה לעיל סעיף כד.
9. 8. ב"מ קו, ב.

עמוד 337

1. 9. חזזקוני (ריב"א), רע*ב, גו*א ועוד עה"פ. וראה לקו"ש חט"ו ע' 172-3.
2. 0. כד, סז
3. 3. גון) וראה גם לקו"ש שם ע' 171.
4. 2. פסחים ד, א. וש"נ.
5. 5. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
6. 3. ראה שד"ח כללים מעי זי כלל א-ג. מעי פי כלל לט. וראה לקו"ש חי"ט ע' 74 ובהנסמן שם.
7. 4. ב"ק כח, ב. וש"נ.
8. 5. צפעינ לרמב*ם הל' נערה בתולה פ"א ה"ז. הפלאה השמטות (נד, סע"ב ואילך). ועוד.

עמוד 338

1. 6. ד"ה באתי לגני השי"ת ס"ה.
2. 7. ירושלמי קידושין פ"ג ה"ב.
3. 8. ראה מכילתא (הובא בפרש"י) בא יב, יז.
4. 4. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
5. 5. שיחות
6. 9. ראה אוה"ת בלק ריש ע'י תתקמט.
7. 0. ראה אגה"ק סכ"א.
8. 1. ראה המשך תרס"ו ע' שכו.

עמוד 339

1. 4. שבת קיט, א. וראה לקו"ש ח"א ע' 40.
2. 5. לקו"ת בהר מא, א. ובכ"מ.
3. 6. לקו"ת שה"ש כה, א. ובכ"מ.
4. 4. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
5. 5. שיחות 09
6. 7. לשון הכתוב -- ישעי' מד, ב. ירמיי ל, יו"ד. ועוד. וראה לקו*ת בלק עב, ב.
7. 8. דמכיון שהירידה ד(לפני) חנוכה היא בענין החושך דלעו"ז (כדלקמן בפנים) -- גם העלי" היא ביותר.
8. 9. ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב. ב*ר פ"ב, ז. וש"נ.
9. 0. ש" כב, כט.
10. 1. תו"א מא, א. ש"א מג, א ואילך.

עמוד 340

1. 9. קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
2. 0. ואתחנן ד, לו. וראה יתרו כ, יט: מן השמים דברתי עמכם.
3. 1. ראה תענית כ, סע"א ואילך. תניא פרק לב.

עמוד 341

1. 14. ראש חודש כולל כל ימי החודש (שלכן נקרא ראש חודש ולא תחילת החודש), ושבת שלפניו -- שבת מברכים -- כולל בתוכו יום הר*ח בתוו ראש חודש [נוסף על מה שיום השבת כולל אוו כל ימי השבוע שלאחריו], כי בו ,מברכים" -- ים מלשון (ברכה ו)המשכה -- את ראש החודש.
2. 2. הקדמה לחוברת י"ט כסלו. וראה לקו"ש ח"ה ע' 436 ואילך.
3. 142. ראה אוה"ת בראשית ד"ה ויכולו (מב, ב ואילך).
4. 3. וראה גם שיחת אחש'פ תשל"". ושם, שנוסף לזה שצ"ל ב' העבודות -- שתיהן ,יעמדו יחדיו".
5. 5. *) נדפמ בקונטרס בפ"ע: לקוש חי"ד ע' 314 ואילך.
6. 6. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
7. 7. שיחות 41
8. 4. ראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 36-35 ובהנסמן שם.
9. 5. רמב"ם סוף הל' חנוכה.
10. 6. תולדות כה, כז. וראה פרש"י שם.
11. 7. תולדות שם. וראה אוה"ת עה*פ.
12. 8. זח"א קעט, ב.

עמוד 342

1. 9. וישלח לו, א. ח.
2. 0. ראה תניא פכ"ז.
3. 1. ו,עיקר תולדותיהם של צדיקים מע"ט" (פרש"י נח ו, ט).
4. 2. וירא כא, ו ובמפרשים שם.
5. 3. תניא שם. תו"א יז, ד ואילך.
6. 153. תו"א שם.
7. 4. נדרים לא, א. פרש"י ויצא כח, טו. ולהעיר, דבשו"ע אדה"ז (או"ח סתקצ'א ס"ב), ד,סברא הראשונה [,דאם יאמר לזרעו תזכור יהי" גם עשו
8. 8. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
9. 9. שיחות
10. 10. בכלל*] הוא עיקר משום דבתפלת ימים נוראים יש לנו לפרש בענין שלא יהא שום ספק בבקשתנו" - ומ"מ, בסידורו (וכ"ה בפע"ח וסי' האריז"ל) קבע הנוסח ,ועקידת יצחק לזרעו . . תזכור* (ולא לזרעו של יעקב), שמזה משמע דזה שעשו ,אינו נחשב מזרעו של יצחק כלל* -- אין שייך בזה ספק.
11. 5. תולדות כה, כו.
12. 6. הביאור בזה ע"פ פשוטו של מקרא -- ראה לקו"ש ח*ה ע' 116 ואילך.
13. 7. וראה רש"י תולדות שם.
14. 8. יתרו כ, ב.
15. 9. רמבי"ם סנהדרין פ' חלק יסוד השמני. וראה סנהדרין צט, ב.
16. 0. וישלח לו, יב.

עמוד 343

1. 1. ישעי מ, ה.
2. 2. פל"ו.
3. 3. עובד" א, כא.
4. 4. תו'א יח, א.
5. 5. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
6. 5. ישעי סג, טז. שבת פט, ב. ולהעיר מתו"א כא, סע"ג, דזה ,שיאמרו לעתיד על יצחק דוקא כי אתה אבינו" שייך לענין הצחוק והתענוג ,שיתגלה לעתיד".
7. 165. להעיר מענין אמירת פ' העקדה בכל יום (וראה שו"ע אדה"ז חאו"ח ס"א). ובחותם ברכת זכרונות: ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור. וראה שבת (שם) דמסיים וחותם: הא קריבית נפשי קמך.
8. 6. ראה המשך תער"ב חיא פקעיט.

עמוד 344

1. 7. בהמאמר ס"ג. *67 ) להעיר ממרז"ל עה"פ לא-ל גומר עלי (ירוש' נדרים פ"ו ה"ח. ועוד).
2. 2. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
3. 3. שיחות
4. 8. תולדות כז, כב.
5. 9. ב"ר פס"ה, ב.
6. 0. שבת עז, ב.
7. 7. וד עקב יא, יב.
8. 171. ראה לקו"ש ח"א ע' 124. חי"ב ע' 186 ועוד.
9. 2. לעיל ע' 301.

עמוד 345

1. 3. לך לך יב, זדח.
2. 4. הל' מלכים פי"א (בתחלת וסוף הפרק).
3. 5. ברכות ח, א.
4. 6. שם כו, ב. -- כן להעיר אשר בתי כנסיות הם ,מקדש מעט* (מגילה כט, א).
5. 7. אגרת הרמב"ם לר' פינחס ב"ר משולם - נדפסה בשו"ת הרמב"ם ליפסיא סי" קמ. אגרות הרמב"ם ע' 178 ואילך. וראה גם רבינו יונה ברכות כב, א.
6. 8. הל' תפלה פ"ד ה"ד וה'.
7. 9. לקו"ת דברים מג, סע"ב. מאה שערים ד"ה הרייף בי.
8. 8. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
9. 179. יבמות סב, סע"א.
10. 0. ראה מגילה ג, א. וש"נ.
11. 1. שופטים יט, ח. ספרי הובא בפרש"י שם.
12. 2. תניא רפללז.
13. 3. ראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב (ומצייו לשו*ע חו"מ ריס כה).

עמוד 346

1. 4. רמ"א או*ח סתרע"א ס"ב. -5) יל"ש ר"פ בהעלותך.
2. 2. מוצ"ש ח"ש, תשל"ח
3. 3. שיחות
4. 6. ערכין יג, ב. וראה לקו"ת תזריע כא, ד. וראה אוה"ת חנוכה שכו, ב (ולהעיר מלקו"ת שם כב, א, שמציין לסדיה ת"ר נר חנוכה בענין שמונה נסיבי אדם. וכן בתו*א סד"ה ת"ר נ*ח (לד, ג): ,ועמ"ש ע"פ למנצח על השמינית*) שמקשר ענין ח' נרות חנוכה עם כנור של ח' נימין.
5. 7. ערכין שם.
6. 6. 904-ל