26

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

עצמו, בידיעה שמצבו הרוחני אינו כראוי ועליו להשתנות – מהווה ההתבטלות הקדמה המכשירה התעלות נפשית לדרגות עליונות בהן יהיה זכאי ל"וירא אליו הוי'" במדה דומה לאברהם אבינו אחרי המילה, והוא נעשה לאברהם בתוספת ה"א, שליט על כל חושיו, אף על אלה שבטבע אין קיימת האפשרות להיות שליט עליהם.

יתר על כן: הוא נעשה שליט אף על חלקו בעולם, כמו ששנינו במאמר אודות הצדיקים, שעל־ידי הזיכוך שמשרים בנפשם – הם מזככים גם את חלקם בעולם,

כך גם על־ידי היותו שליט על כל חושיו, הריהו נהיה לשליט על חלקו בעולם, וכל הענינים שהוא זקוק להם לעבודת הוי' – הוא אדון להם, הן בבני, הן בחיי, הן במזוני, ובכולם – רויחי (בריוח).

(משיחת כ' מרחשון, תשי"ג)

* * *

ח. אחד היתרונות אותם השיג אברהם על־ידי מצוות מילה הוא היותו ראוי להוליד את יצחק. כמאמר רז"ל11 שיצחק היה צריך להיוולד מטפה קדושה דוקא, וכלשון12 "אשר קדש ידיד מבטן". ולכן אף שגם קודם המילה היה אברהם בבחינת "מרכבה" לאלקות – לא היה עדיין ראוי אז להוליד את יצחק, אלא בשעה שהגיע לדרגת "והיה תמים" על־ידי המילה, אז דוקא אופשרה לידת יצחק.

מזה מובן גם יתרונו של יצחק לגבי אברהם. שהרי לידת אברהם לא היתה תלויה בתנאי האמור, ואילו לידת יצחק לא נתאפשרה עם כל סגולותיו של אברהם – עד שהגיע לדרגת "והיה תמים" דוקא.

ט. מהו הטעם, שדוקא לידתו של יצחק מוכרחת היתה להיות מטפה קדושה?

– ההבדל שבין אברהם ליצחק הוא:

ענינו של אברהם הוא "המשכה" מלמעלה למטה, וענינו של יצחק הוא ההעלאה מלמטה למעלה13.

כפי המוסבר במאמרי חסידות שעבודתו של אברהם היתה מבחינת "אהבה כמים", כדרך שאנו אומרים (בתפלת גשם) "זכור אב נמשך אחריך כמים", וטבעם של מים לרדת ולהמשך מלמעלה למטה14, ועבודתו של יצחק היתה מבחינת אהבה כרשפי אש, וטבעו של אש להתעלות למעלה.

ההבדל האמור שבין אברהם ליצחק לא היה רק בעבודתם בנוגע לעצמם, אלא גם בעבודתם שביחס לעולם.

אברהם אבינו הכשיר את העולם שתושפע בו אלקות מלמעלה למטה, ויצחק הכשיר והעלה את העולם שיתהווה "כלי" לאלקות – העלאה מלמטה למעלה.

והבדל זה מורגש גם באופני התנהגותם, כמסופר בתורה.

הערות

  1. 11. בראשית רבה פמ"ו, ב.
  2. 12. שבת קלז, ב.
  3. 13. תורה אור יז, ג.
  4. 14. תניא ח"א פ"ד. אגרת הקודש ריש סימן יב.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך כ ‹ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח ‹ שיחה ה ‹ 326 לקו"ש ח"א ע' 26

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ג מאותו ספר שבת קלז, ב
  2. לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ג מאותו ספר שבת קלז, ריש ע"ב
  3. לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה א מאותו ספר שבת קלז, ב
  4. לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ג מאותו ספר שבת קלז, ריש ע"ב
  5. לקוטי שיחות כרך י לך לך שיחה ב מאותו ספר שבת קלז, ב
  6. לקוטי שיחות כרך כו ויקהל שיחה א מאותו ספר שבת קלז, א
  7. תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א שבת קלז, רע"ב
  8. תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ג שבת קלז, ב
  9. תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד שבת קלז, ב
  10. תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד שבת קלז, ב
  11. מאמרי אדה"ז תקס"ו אני הנה בריתי אתך שבת קלז, ב
  12. שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקי כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב ואיזו מהם מותרים ע"י שינוי ט שבת קלז, ב
  13. שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן יד שבת קלז, א
  14. תולדות אברהם חיים פרק שמיני - כתביו בלשון ודקדוק צוה או צוה בברכת מילה שבת קלז:
  15. אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סה שבת קלז, ב
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקי כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב ואיזו מהם מותרים על ידי שינוי שבת קלז, ב