שיחה ו

הערות

עמוד 347

1. 1. - הנחה -
2. 1. ויחי מט, ח.
3. 2. ד"ה זה (מה, א ואילך). וראה הגהות וביאורי הצ'צ באוה"ת (שסא, ב ואילך. תתקצז, א ואילך. תתשלח, ב ואילך). ד"ה זה תרפ"ח.
4. 3. ויצא כט, לה.
5. 64. שם כט, לב.
6. 5. שם כט, לג.
7. 6. ראה אוה"ת וירא קד, א. דיה פדה בשלום תשי"ג. לקו"ש ח"ו ע'.121. וראה גם ד"ה וכל מאמינים תרס"ג. כי חלק תש"ט. ולהעיר ג"כ מאגה"ק סי"ט.
8. 7. מכיון שענין זה רואים במוחש (ראה סה"ש תש"ג ע' 119 החילוק שבין ההתבוננות בענין יש מאין לההתבוננות בהשגחה פרטית).
9. 68. ראה בארוכה ד"ה יהודה אתה תרפ"ח. וראה גם תו"א (מה, א), שענין ראובז הוא ,לאסתכלא ביקרא דמלכא".
10. 9. ואתחנן ו, ה.

עמוד 348

1. 118. לקוטי מאמר אור לעשרה בטבת, תשל"ח שיחות
2. 0. עקב יא, יג. שם טז.
3. 11. ויצא כט, לד.
4. 2. אבות פ"א מ"ב.
5. 3. תנחומא פקודי ג. ובכ"מ.
6. 4. יבמות סא, רע"א.
7. 5. סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 3. ועוד.
8. 6. אגה"ק סט"ו (קכג, א). דרמ"צ יב, ב. צז, סע"א ואילך. וראה גם לקו"ת ראה לב, ד.
9. 7. ראה זח"ג עג, א.
10. 8. שבת י, א.

עמוד 349

1. 9. ראה שו"ע אדה"ז סס"ו ס'א-ב (בנוגע לק"ש) וסיי קד (בנוגע לתפלה). וראה לקו"ש חט"ז ע' 18 הערה 58. \
2. 0. ראה בארוכה לקו"ש ח"ד ע' 1214 ואילך.
3. 1. המשך תער"ב בתחלתו.
4. 2. אבות פ"ד מי"ג.
5. 3. בתחילת הדרוש.
6. 4. איוב א, ה. וראה שעהיוה"א רפ"ד.
7. 5. תניא ספב"ד.
8. 6. וע"ד המבואר בתניא פמ"ב (ס, א).
9. 7. מה, ג.
10. 8. שבת סג, א וש"נ.
11. 9. ויחי מט, ט-יו"ד.

עמוד 350

1. 0. להעיר שגם בגלות מצרים (שכימי צאתך מארמ"צ אראנו נפלאות -- בגאולתנו עתה) קדם ליצי"מ: ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים גו' (שמות ג, כא ובמרזיל שם).
2. 31. כבפיה*מ להרמב"ם פ' חלק יסוד הי"ב ,ומזרע שלמה דוקא". וראה לקו"ש ח'ח ע' 215 הערה 53. וש"נ.
3. 2. בלק כד, יז רמב"ם הל' מלכים פי"א ה"א.
4. 3. יחזקאל לז, כד.
5. 4. שם, כה.
6. 5. ראה זח"ב סג, ב. פת, א
7. 6. להעיר מרמב"ם הל' מלכים ספי"א דגם לאחרי ביאת המשיח הסדר הוא: וילחום מלחמות ה' וינצח, ואח"כ ובנה מקדש במקומו כו' וקבץ נדחי ישראל כו'.
8. 7. ב"ר פצ"ח, ו (עה"פ יהודה אתה יודוך אחיך). וראה אוה"ת ויחי שסד, א.
9. 8. בשלח טו, טז.
10. 9. ר"פ בחוקותי.
11. 0. כו, ח.
12. 1. ב"*ר פט"ז, ה.
13. 2. אחרי יח, ה.
14. 3. ויגש מו, כח. תנחומא שם (פרש"י שם).
15. 4. היום יום ע' יב.
16. 5. וי"ל דזה מרומז גם בזה שהתחלת הסדרה בתו"א היא בפסוק זה.

עמוד 351

1. 1. לקוטי מאמר אור לעשרה בטבת, תשל"ח שיחות 21
2. 6. ב"ר פס"ה, כ.

עמוד 352

1. 1. שיחות
2. 1. הלכות תעניות פ'א ה"ב.
3. 2. שם רפ"ה.
4. 3. ראה זכרונות כ"ק מו"ח אדמו"ר (ספר הזכרונות ח"א ע' 233. 268. ,התמים" ח"ד ע' לו [קפג, ב]).
5. 4. ראה ערוך השולחן או*ח (סתקעיט ס"ג): ,וכן בכל תענית או בער"ח כשאומרים דברי מוסר יאמרו קודם תפלת מנחה" (וכנראה שהוא ע"פ המשנה שבהערה 6).
6. 5. אבל לא בשחרית -- משום ביטול מלאכה. בדוגמת ההפטורה [,דרשו", שהיא ,מדרכי התשובה"], שאין מפטירין אותה בשחרית ,משום ביטול מלאכה לעם"* (לבוש או"ח סתקס"ו ס"ב).
7. 6. ראה תענית רפ"ב. שו"ע או"*ח סו"ס תקעיו (סתקע"ט ס"א).
8. 7. וכבר תמה בכיו"ב במג'א שם (סו"ס תקעלו). וראה נו"כ השו"ע שם.
9. 68. ע"פ הנ"ל בהערה 5.
10. 8. משא"כ בדורות הקודמים שלתפלת מנחה (בימי צום) כבר גמרו מלאכתן.
11. 9. ובפרט במדינות אלו, שהימים דתקופת טבת הם קצרים.
12. 9. הובא בכ"מ -- והוא ע"פ (גירסת רש"י ב)סנהדרין קו, ב.

עמוד 353

1. 4. ראה ד"ה בטח בה' תש"ב ע' 87: ,והפירוש האמיתי דמצרפה למעשה הוא דכאשר איש ישראל חושב לעשות איזה דבר בלימוד התורה בקיום המצוות .. הקב"ה מצרף כמה ענינים בהשגחה פרטית שיבוא לידי מעשה".
2. 5. פרש"י ד"ה כאן מאהבה -- יומא פו, א.
3. 6. שם פו, ב. וראה בארוכה לקו"ש תי"ז ע' 185 ואילך, שענין זה דדזדונות נעשים כזכיות הוא אופן נעלה יותר בתשובה מאהבה גופא מהתשובה דאהבה שעל ידה געקר עונו מתחלתו.
4. 7. ועפ'ז יומתק מ"ש הרמב"ם (סוף הלי תעניות) ,כל הצומות האלו עתידים ליכטל כו" - אף שספר היד הוא (רק) ,הלכות" (כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו) -- כי זה נוגע להתענית שהוא ,כדי .. לפתוח דרכי התשובה* שתה" עד כדי שיהפכו הצומות ע"י שיהפכו הזדונות כו' (כמבואר בארוכה בלקו"ש חט'ו ע' 415-6 ובהערות שם).
5. 5. ועוד: מכיון ,שכל דברי תורה מצווים אנו לעשותן עד עולם" (רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ט) -- לכן הוזקק לומר ש,הצומות האלו (דינם מלכתחילה ש)עתידים ליבטל לימות המשיח".
6. 8. רמב"ם סוף הלכות תעניות.
7. 9. כ"ה הגירסא בכמה דפוסים. וראה לקמן עי 8 הערה 30.

עמוד 354

1. 0. ראה בארוכה לקו"ש שם ס"י (ע' 41677).
2. 1. רמב"ם שט רפ"ה.
3. 2. רמב"ם שם פ"ה ה"ב.
4. 3. מב כה, אזב, ירמי' נב, דזה.
5. 4. כד, ב.
6. 5. ובפרט לדעת האבודרהם (הובאה לקמן בפנים) שמלשון את עצם גו' ילפינן דיש לצום זה תוקף דיוהכ"פ (שדוחה שבת).
7. 6. רדיק ומצודת דוד יחזקאל שם.
8. 7. יחזקאל כד, ב.
9. 9. שיחות
10. 8. תענית כן, ריש ע"ב במשנה.
11. 9. אבודרהם הל' תעניות -- הובא בב"י לטאו*ח סתק"נ. ואף שכותב ע"ז (הב"י) ולא ידעתי מניין לו זה -- אינו דוחה דעתו בפירוש. ואף שפרש"י (ד*ה אבל -- מגילה ה, א -- הביאו בב"י שם לפג"ז) שנדחה הצום מפני השבת, הרי רש"י בפירושו (משא*כ בשו"ת שלו, כפשוט) פרשן ולא פוסק (יד מלאכי כללי רשיי סיב) וכשנמצא פוסק חולק (על פרש"י) אזלינן כוותי', והאבודרהם פוסק הוא.
12. 12. ובכל אופן צ"ע, דהרי ברור כתב הרמב"ם (הלי תעניות פ"ה ה"ה) -- הובא בב"י שם: אחד מארבעה ימי הצומות שחל להיות בשבת דוחין אותו לאחר השבת (ואאפ"ל דארבעה לאו דוקא -- באם דין אחד מהם הוא היפך ממש"כ בתור פס"ד).
13. 0. משא"כ בשאר הצומות (לבד יוהכ'פ) - לכ"ע אין מתענין בשבת.
14. 1. ראה עד'ז לקו"ש שם סט'ז (ע' 42071).
15. 2. מ"ב כה, ב. ירמי' נב, ה
16. 3. מלכים שם, ד. ירמי' שם, ז,
17. 4. מלכים שם, ט. ירמי' שם, יג. וראה תענית בט, א

עמוד 355

1. 1. ==
2. 5. ישעיי ה, כ.
3. 3. >) תוד"ה הר -- תענית טז, א.
4. 7. ראה לקו"ת ר"ה ס, ב.
5. 8. נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1088 הערה 11.
6. 9. שענין המצור -- בפשטות הוא: להפסיק תוספת חיזוק דהעיר (ע"י שיביאו לתוכה עניני אכו"ש וכו'), למנוע יציאה מן (והשפעה של) העיר מחוצה לה וכו
7. 7. אור לעשרה בטבת, תשל"ח
8. 8. שיחות 5
9. 0. שבת קה, ב.
10. 1. וכדבר משנה: עבירה גוררת עבירה (אבות פ"ד מ"ב).

עמוד 356

1. 1. אוד
2. 2. עקב י, יז. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 73 ואילך.
3. 3. תהלים כד, א.
4. 4. ברכות לג, ב.
5. 5. אור לעשרה בטבת, תשל"ח
6. 6. שיחות
7. 5. משלי כב, ו. וברש"י שמ: אם לטוב אם לרע. וראה רלב"ג שם.
8. 6. ראה שופטים כ, יט: כי האדם עץ השדה. וראה קונטרס חנוך לנער ע' 37. וראה בארוכה לקו"ש ח"א ע' 82. ח"ו ע' 310 ואילך.

עמוד 357

1. 7. ידועה ה,קושיא" -- שאין עתה מצות קרבנות, חידוש תקנת פרוזבול וכו" -- וקושיא מלכתחילה אינה, כי זהו פרט בדין תורה בקרבנות שיהיו בביהמ"ק (כמו הדה"נ בערש"ק דוקא) ושמיטה רק ביחיד ולא בב"ד וכו'.
2. 8. עיקר הט' מי"ג עיקרים. וראה רמב"ם הלי יסוה"ת רפ"ט. הלי מלכים פי*א סוף ה"ג. פיה"מ לפ' חלק יסוד התשיעי (ע"פ הוצאת הרב קאפח - שהחזיר עטרה -- ההשמטות -- למקומז).
3. 9. שהרי גם כשהוא במצב כזה שאינו רוצה
4. 4. כלל לקיים מצוות, מחוייב הוא בכל אחת מהן [ובמכ"ש ממ"ש הרמב"ם (אגרת השמד (ד*ה והמין הרביעי), אגרת תימן (ד"ה ויש עלינו לשמוח)) לעניו ירבעם בן נבט -- אף שהוא יוצא מהכלל דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב], ומחוייבים [מצד אהבת ישראל, ערבות, ועוד] להשתדל שיקיים מצוה -- איזו שאפשר להשפיע עליו בזה והוכח תוכיח אפילו מאה פעמים.
5. 0. אבות פ"ד מ"ב.
6. 51. ראה ג"כ פיה"מ להרמב"ם במרז"ל (סוף מכות): רצה הקב"ה לזכות כו
7. 2. לקו"ת נצבים מה, ג.
8. 3. ראה פרש"י בראשית א, ז,
9. 4. קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
10. 5. ראה תענית כ, ב. תניא פרק לב.
11. 6. אבות פ"א מי"ב. וראה תניא שם.

עמוד 358

1. 7. הידועים והן: מבצע אהבת ישראל, חינוך, תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים -- יבנה וחכמי, נרות שבת קודש ויו"ט, כשרות האכו"ש, וטהרת המשפחה.
2. 8. קידושין מט, ב. שו"ע אה"ע סל"ח סליא.
3. 3. שיחות
4. 9. וידועה דעת הסמ"ג (מלית סד) וז"ל: ומכאן אזהרה שלא יתגאה האדם במה שתננו הבורא הן בממון הן ביופי הן בחכמה אלא יש לו להיות ענו מאד ושפל ברך לפני ה' אלהי" ואנשי" ולהודות לבוראו שחננו זה המעלה .. וארא בחלום במראית הלילה הנה שכחת את העיקר השמר לך פן תשכח את ה'* והתבוננתי עליו בבקר והנה יסוד גדול הוא ביראת השם.
5. 0. עקב ח, יזדיח.
6. 6. *) התחלת הענין ד.כוחי ועוצם גו' כי הוא הנוחן גר".

עמוד 359

1. 1. ראה טו, יח
2. 2. אור לעשרה בטבת, תשל"ח
3. 3. שיחות 59
4. 2. וכמשנ"ת בארוכה בקונטרס ומעין מכ"ה פ"ג. ד"ה וידעת תרנ"ז. וראה גם ד"ח בהקדמה (ג, א ואילך). סהמ"צ להצ"צ מצות תגלחת מצורע ס"ג.
5. 3. כפס"ד הרמב"ם הל' מלכים ספי"א ובתחלתו. וראה בארוכה לקו*ש ח"ה ע' 149 הערה 51.
6. 4. עובדי' א, בא.
7. 7. -=0> 0-0 ליל