ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טו טבת שיחה א

385

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

המקדש קיים... אף הנרות בטלות"²⁵ – למרות שנרות חנוכה הם זכר לנס שארע עם נרות המקדש –

כי נרות²⁶ המקדש מביאות ל"המשכת" והורדת האור הקשור ל"השתלשלות", "אור בכלי", ולכן, כאשר העולם הוא במצב של גלות והסתרה – "הנרות בטלות". לעומת זאת מביאות נרות חנוכה את האור העצמותי, שמעל להשתלשלות, ולכן אין בהם שינוי. הם "מאירים" גם במצב של שיא ההסתרה, ומהפכים את החושך עצמו לאור.

בכך מובן הקשר בין טבת לבין צום העשירי – עשרה בטבת – כי זוהי התענית על התחלת ושורש²⁷ כל ענין הגלות²⁸, בדומה לקרירות של חודש טבת, כפי שבפשטות גרם המצור על ירושלים, שהתחיל בעשרה בטבת, לכל החורבן שהיה אחר־כך. וענין הצום הוא עבודת התשובה²⁹ על החורבן והגלות, עד שהצום עצמו ייהפך "לששון ולשמחה ולמועד טוב"³⁰.

ח. חסידות חב"ד – הפיכת הקור לחום

ענין ה"קרירות" קיים גם בכחות הנפש. זהו השכל האנושי, כפתגם הידוע³¹: "אין דבר קר כשכל טבעי והגיון אנושי".

גילוי תורת חסידות חב"ד על־ידי אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד³², הביא להורדת עניני אמונה ושכל אנושי לכלים המושגים על־ידי האדם, עד שגם השכל האנושי יכול להבין באלקות – ו"כאשר³¹ השכל הטבעי מבין באלקות... זוהי תחית המתים האמיתית".

וזהו הקשר בין יום ההילולא של אדמו"ר הזקן – יום שבו "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"³³ נמצאים בשיא השלימות – לבין חודש טבת³⁴: על־ידי "מעשיו ותורתו

הערות

25.
26. ראה תו"א לד, א ואילך. לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 65 ואילך.
27. להעיר דדוקא בצום זה נאמר בעצם היום הזה (יחזקאל כד, ב) – כמו ביוהכ"פ – עיצומו של יום. ובאבודרהם (הובא בב"י לטאו"ח סתק"נ) דאם (כשמקדשים ע"פ הראי') חל בשבת מתענין (ראה שו"ת שו"מ מהד"ק ח"ג סקע"ט. לקמן ס"ע 456 ואילך ובהערה 78. לקו"ש ח"כ ע' 354 ובהערה 29).
28. להעיר גם דפרשיות התורה שקורין בחודש טבת הן ע"ד הירידה למצרים וגלות מצרים.
29. ראה רמב"ם הל' תעניות פ"א ה"ב. שם רפ"ה.
30. ראה בכ"ז לקמן שם, וש"נ.
31. היום יום ע' סא. קונטרס תורת החסידות רפ"ד.
32. לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר ("התמים" ח"ד ע' נא [קצא]. ס' השיחות תש"ג ע' 188, ובכ"מ).
33. לשון אדה"ז באגה"ק ביאור לסי' ז"ך. וראה שם סי' כח. סידור דף דש, סע"ב ואילך.
34. ראה לקוטי לוי"צ שם (ע' רנד) השייכות דהילולא דאדה"ז לחודש טבת מצד הענין דהמתקת הגבורות (ראה לעיל הערה 16, שזה שייך להנ"ל בפנים בפי' "גוף נהנה מן הגוף (הגשמי)"). ולהעיר דאגה"ק סי' כ – המבארת מעלת הגשמיות שבה דוקא יש כח העצמות דמציאותו מעצמותו כו' – כתבה אדמו"ר הזקן "בימים שלפני הסתלקותו בכפר פייענא" (דרמ"צ קע, א). וראה בארוכה לקו"ש חט"ז שיחה לכ"ד טבת.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.