73
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ששואל הרא"ם: "לא ידעתי מה ממון נופל אצל הקדוש־ברוך־הוא. ולמה לא פירש ולא יקח שוחד המצוה בעבור העבירה"?
וכן: מדוע מצטט רש"י מן הפסוק גם את המילים "ולא יקח"? והרי פירושו כאן קשור רק למילה "שוחד" – (א) שזהו "פיוס", (ב) שהפיוס נעשה באמצעות "ממון".
ג. "ממון" – מהי הכוונה
בכך?
על השאלה של הרא"ם המוזכרת לעיל מציינים המפרשים5 מספר תירוצים:
א) משמעות המילה "ממון" כאן היא הבאת קרבן לקדוש־ברוך־הוא, והתורה מדגישה לנו כאן, ש"זבח רשעים תועבה"6 – כל עוד אין חוזרים בתשובה, אין הקרבן מתקבל.
ב) משמעות הענין "לפייסו בממון" כאן היא כנאמר לפני כן "ויקחו לי תרומה"7, הכוונה היא לכל ממון שמקדישים "לי – לשמי", לצרכי המשכן, המקדש וכדומה. והתורה אומרת שעל ידי נתינת ממון לגבוה אי אפשר לבטל עונש על עבירה – אלא באמצעות חזרה בתשובה.
ג) הכוונה במילה "ממון" היא לכל מצוה הקשורה בנתינת ממון, כמצות הצדקה וכדומה. וכאמור לעיל, אין די בכך.
אבל: תירוצים אלו משיבים רק על חלק הטפל של שאלת הרא"ם, כיצד תיתכן מציאות של קבלת ממון אצל הקב"ה. אך השאלה העיקרית נותרת בעינה:
כיון שהסיבה לכך שיכולה להיות מחשבה שהממון יכול כביכול לפעול כ"שוחד" אצל הקדוש־ברוך־הוא איננה כמו בממון אצל בשר ודם, שצומחת תועלת לדיין מהממון עצמו, אלא משום שבאמצעותו נעשתה מצוה, הובא קרבן וכדומה, מדוע מבדיל רש"י בין מצוה "בממון" לבין מצוה אחרת – במה שונה מצוה המתקיימת על ידי נתינת ממון מכל המצוות האחרות?
ובמיוחד לפי הפירוש הסובר שמדובר כאן על קרבן, שהוא "ניחוח" – נחת רוח לפני8, ההיפך מ"כעסו", הרי בודאי צריך היה רש"י לומר במפורש "לפייסו בקרבן", ולא רק לרמוז על כך במילה "בממון"?
ועוד – לפי פירוש זה, הרי "העיקר חסר מן הספר", שקרבן אינו מכפר בלי תשובה;
ועוד: לפי פשוטו של מקרא – כיצד נרמז (לפחות) במילים "לא יקח
הערות
רש"י על ויקרא א׳:ט׳ - הטקסט מספריא
עלה. לְשֵׁם עוֹלָה יַקְטִירֶנּוּ:
אשה. כְּשֶׁיִּשְׁחֲטֶנּוּ יְהֵי שׁוֹחֲטוֹ לְשֵׁם הָאֵשׁ; וְכָל אִשֶּׁה לְשׁוֹן אֵשׁ, פוש"ייר בְּלַעַז:
ניחוח. נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָֹה רְצוֹנִי (שם):
עלה [AND THE PRIEST SHALL CAUSE ALL TO ASCEND IN FUMES ON THE ALTAR, TO BE] A BURNT OFFERING — i. e. only with the intention that it should be an עולה shall he burn it (and not that it should be an offering of another class. The words are to be translated: he shall burn it as an עולה) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Chapter 6 10).
אשה AS A FIRE OFFERING — When he slaughters it he shall slaughter it with the intention of making a fire of it (i. e. having in mind the fact that it is to become a prey to the flames, not that it will become charred flesh) (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Chapter 6 10). The word אשה wherever it occurs, is connected with אש, feuchère in O. F.
ניחוח (of the root נוח, “to repose”, “to draw satisfaction from …”) — an odour of ניחוח: one that causes satisfaction to Me by the knowledge that I gave commands and that My will was executed (Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Chapter 6 10; Zevachim 46b).
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לד ‹ עקב ‹ שיחה ב ‹ 59 לקו"ש חכ"ד ע' 73
- כרך כ ‹ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח ‹ שיחה ו ‹ 356 לקו"ש חכ"ד ע' 73
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.